מכתב י"ג אייר תש"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ספר המאמרים מלוקט}}ב"ה, י"ג אייר, ה'תש"ל{{ש}}ברוקלין, נ. י.

והביאור בזה הוא על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין דיעותיהם{{הערה|'''שאין דעותיהם:''' ובתנחומא (פנחס י): כאו"א יש לו דעת בפ"ע. וראה סנהדרין לח, א.}} של בני אדם שוות, שמזה מובן שגם בעבודת השם{{הערה|'''שגם בעבודת השם:''' ראה לקו"ת ר"פ בהעלתך. ובקה"ר (שם) "שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה". וראה ג"כ חדא"ג מהרש"א ליבמות (שם): ולא חש כ"א מהם על כבוד התורה של חבירו דאין כבוד אלא תורה (הובא ונתבאר באוה"ת – להצ"צ – ויקרא ע' קפז).}} יתברך, בלימוד התורה וקיום המצות, אינם שוים: אצל האחד כל זה בא בעיקר מתוך אהבת השם, אצל השני הוא בעיקר מתוך יראת השם, ואצל השלישי הוא בעיקר מתוך קבלת עול,{{הערה|'''אהבת . . יראת . . עול:''' ראה [[אגרת הקודש סימן כ"ז|איגה"ק סי' ז"ך]] וביאורו. הרח"ו (אוה"ח לזח"א רכו, ב).}} וכו". – אף שכמובן ופשוט בנוגע למעשה אין חילוק ביניהם וקיימו התומ"צ במילואם ובשלימותם. – ובהיותם תלמידי רבי עקיבא, הרי בודאי שהיו אנשי אמת{{הערה|'''אנשי אמת:''' להעיר אשר רע"ק גלגול (ואותיות) יעקב (ראה שער הגלגולים הקדמה לו) ואביר יעקב אותיות רבי עקיבא (ל"ת להאריז"ל פ' ויחי), ומין שית מילי איעתר (נדרים נ, א) והי' דורש וזי"ן (יבמות סח, ב. וראה שם תוד"ה כמאן בסופו). (כוונת האריז"ל וכו'. – הובאו בילקוט ראובני פ' וישב. וש"נ) ויעקב מדתו ואמת, ואות ו – אות אמת (זח"ג כ, א).}}, שעבודתם היתה באמתיות ובפֶנימיות שהחדירה כל תוך־תוכם, באופן שדוקא דרכם נראתה להם הנכונה באמת, ומי שלא הגיע למדריגה זו הרי, לפי דעתם, חסר הוא בשלימות. והיות שהיו תלמידי ר' עקיבא שאמר "ואהבת{{הערה|'''שאמר ואהבת כו':''' ספרא קדושים (יט, יח) הובא בפרש"י שם. וראה תניא פ' לב.}} לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה", לא הסתפקו בזה שכל אחד בעצמו הלך מחיל אל חיל בדרכו העולה בית א־ל אלא השתדלו גם כן להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו את השם באופן זה דוקא, ואלה שלא קיבלו הדבר – לא יכלו לנהוג בהם כבוד ככל הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.

א) עבודת השם, לימוד התורה וקיום המצוות, מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו, צריכה להיות עבודה תמה{{הערה|'''עבודה תמה:''' שאין צריך לעוד עבודה לאח"ז (יומא כד, א), ועיין תניא [[לקוטי אמרים פרק י"ג|ספי"ג]], [[לקוטי אמרים פרק ט"ו|ספט"ו]].}} ואמתית ובחיות המחי' את כל האדם והנהגתו היום־יומית.

{{הערות שוליים}}