11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (הפעיל הגנה על הדף "קונטרס העבודה פרק א": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
'''וזהו''' ג"כ מה שהתפלה נק' שפיכת הנפש וכמ"ש ואשפך את נפשי לפני ה' שהוא בחי' העלי' והרצוא לאוא"ס ב"ה וכמו אליך ה' נפשי אשא (ולמעלה הוא מה שהמל' נק' תפלה וכמ"ש ואני תפלה והוא בחי' הרצוא דמל' דלמען יזמרך כבוד כו' נהורא תתאה קארי תדיר לנהו"ע כו') והוא בחי' רשפי אש התשוקה והצמאון להכלל בעצמות אוא"ס ב"ה. והענין הב' בתפלה הוא בירור וזיכוך הנה"ב, שזהו מה שהתפלה היא במקום קרבן וכמ"ש אדם כי יקריב מכם קרבן כו' דהיינו הקרבת הנה"ב כנודע. וי"ל שז"ע כוונת התפלה והדבור דתפלה, דלפעמים מבואר דעיקר התפלה הוא כוונת הלב והקול (והוא הדבור דתפלה) הוא לעורר את הכוונה וממשארז"ל סנד"ל קושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל ומבואר במ"א{{הערה|''ומבואר במ"א:'' ראה לקו"ת ביאור לד"ה אלה פקודי ס"ד ועוד.}} שזהו מהאותיות דתפלה, משמע מזה והעיקר הוא הדבור דתפלה. וי"ל ע"פ הנ"ל שהן ב' הענינים הנ"ל דכוונת התפלה היינו העבודה שמצד הנה"א בחי' עליית והתקשרות נפשו כו' והדבור דתפלה זהו מהבירור דנה"ב שבתפלה. | '''וזהו''' ג"כ מה שהתפלה נק' שפיכת הנפש וכמ"ש ואשפך את נפשי לפני ה' שהוא בחי' העלי' והרצוא לאוא"ס ב"ה וכמו אליך ה' נפשי אשא (ולמעלה הוא מה שהמל' נק' תפלה וכמ"ש ואני תפלה והוא בחי' הרצוא דמל' דלמען יזמרך כבוד כו' נהורא תתאה קארי תדיר לנהו"ע כו') והוא בחי' רשפי אש התשוקה והצמאון להכלל בעצמות אוא"ס ב"ה. והענין הב' בתפלה הוא בירור וזיכוך הנה"ב, שזהו מה שהתפלה היא במקום קרבן וכמ"ש אדם כי יקריב מכם קרבן כו' דהיינו הקרבת הנה"ב כנודע. וי"ל שז"ע כוונת התפלה והדבור דתפלה, דלפעמים מבואר דעיקר התפלה הוא כוונת הלב והקול (והוא הדבור דתפלה) הוא לעורר את הכוונה וממשארז"ל סנד"ל קושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל ומבואר במ"א{{הערה|''ומבואר במ"א:'' ראה לקו"ת ביאור לד"ה אלה פקודי ס"ד ועוד.}} שזהו מהאותיות דתפלה, משמע מזה והעיקר הוא הדבור דתפלה. וי"ל ע"פ הנ"ל שהן ב' הענינים הנ"ל דכוונת התפלה היינו העבודה שמצד הנה"א בחי' עליית והתקשרות נפשו כו' והדבור דתפלה זהו מהבירור דנה"ב שבתפלה. | ||
'''דהנה''' ידוע ההפרש בין אותיות התורה ואותיות התפלה דאותיות התורה הן אותיות דמ"ה ואותיות התפלה הן אותיות דב"ן והו"ע בחי' אבן ולבינה, דאכן הוא בריאה בידי שמים והן אותיות הבאות מלמעלה שהתורה נתנה באותיות אלו דוקא שהן כלים לגילוי בחי' ח"ע ובהם וע"י קוראים וממשיכים גילוי אוא"ס ב"ה דלכן צ"ל עסק התורה בדבור דוקא וכמ"ש בתו"א ד"ה ויראו את אלקי ישראל, ולבנים הם הנעשים בידי אדם והן אותיות התפלה שזהו דבור האדם, והיינו שאין זה אותיות הבאים מלמעלה כ"א אותיות הבאים מלמטה למעלה מהאדם המתפלל (דגם בשמו"ע{{הערה|''דגם בשמו"ע:'' ראה סידור ד"ה אדני שפתי (בתפלת ר"ה). תורת חיים ד"ה אלה תולדות נח פכ"ח ואילך וסד"ה והאיש משתאה.}} שנא' ע"ז אין מילין בלשוני רק אדני שפתי תפתח, הן מ"מ דבור האדם רק שהוא דבור הבא ממילא לא בכוונה ובסדר ע"פ השכל לפי שהביטל דתפלה הוא למעלה מטו"ד המושג כו' וכמ"ש במ"א) והן אותיות הבאים מקרב ולב עמוק מהקירוב שאחר הריחוק, והיינו בעסקו כל היום בהכחות הטבעים שלו ומתקרב אח"כ בתפלה גם בהכחות הטבעים שלו דלבי ובשרי ירגנו כו', הנה אותיות אלו נעשים כתר לקונו וכמו העטרה שנעשי' מאבנים טובות ומאירות (וכמ"ש במ"א שבאבנים טובות יש שמאירות בעצם ויש שמאירות ע"י שמזדככות בפעולת הכוכבים וכנודע מענין שוהם וישפה) כך מאותיות התפלה שהן אותיות שנתבררו ונזדככו (ובפרטיות הן הדיבורים דכל היום ובכללות הן הכחו' הטבעים שמשתמש בהם כל היום בעניניו הגופנים) ונעשים טובים ומאירים ונעשים בהיי כתר לקונו כו' (והו"ע יהי רצון כו' וכמ"ש במ"א). וב' הענינים הנ"ל שבתפלה הם ע"י התעוררות מדת האהבה וכמשי"ת אי"ה ולכן כל העבוד' דתפלה הוא לבוא לבחי' אהבה: | '''דהנה''' ידוע ההפרש בין אותיות התורה ואותיות התפלה דאותיות התורה הן אותיות דמ"ה ואותיות התפלה הן אותיות דב"ן והו"ע בחי' אבן ולבינה, דאכן הוא בריאה בידי שמים והן אותיות הבאות מלמעלה שהתורה נתנה באותיות אלו דוקא שהן כלים לגילוי בחי' ח"ע ובהם וע"י קוראים וממשיכים גילוי אוא"ס ב"ה דלכן צ"ל עסק התורה בדבור דוקא וכמ"ש בתו"א ד"ה ויראו את אלקי ישראל, ולבנים הם הנעשים בידי אדם והן אותיות התפלה שזהו דבור האדם, והיינו שאין זה אותיות הבאים מלמעלה כ"א אותיות הבאים מלמטה למעלה מהאדם המתפלל (דגם בשמו"ע{{הערה|''דגם בשמו"ע:'' ראה סידור ד"ה אדני שפתי (בתפלת ר"ה). תורת חיים ד"ה אלה תולדות נח פכ"ח ואילך וסד"ה והאיש משתאה.}} שנא' ע"ז אין מילין בלשוני רק אדני שפתי תפתח, הן מ"מ דבור האדם רק שהוא דבור הבא ממילא לא בכוונה ובסדר ע"פ השכל לפי שהביטל דתפלה הוא למעלה מטו"ד המושג כו' וכמ"ש במ"א) והן אותיות הבאים מקרב ולב עמוק מהקירוב שאחר הריחוק, והיינו בעסקו כל היום בהכחות הטבעים שלו ומתקרב אח"כ בתפלה גם בהכחות הטבעים שלו דלבי ובשרי ירגנו כו', הנה אותיות אלו נעשים כתר לקונו וכמו העטרה שנעשי' מאבנים טובות ומאירות (וכמ"ש במ"א שבאבנים{{הערה|וכמ"ש במ"א שבאבנים: לקו"ת ד"ה ושמתי כדכד (השני) ס"ג. דיה ולקחת את שתי, רס"ח.}} טובות יש שמאירות בעצם ויש שמאירות ע"י שמזדככות בפעולת הכוכבים וכנודע מענין שוהם וישפה) כך מאותיות התפלה שהן אותיות שנתבררו ונזדככו (ובפרטיות הן הדיבורים דכל היום ובכללות הן הכחו' הטבעים שמשתמש בהם כל היום בעניניו הגופנים) ונעשים טובים ומאירים ונעשים בהיי כתר לקונו כו' (והו"ע יהי רצון{{הערה|והו"ע יה"ר: לקו"ת שה"ש ר"ה מה יפו פעמיך.}} כו' וכמ"ש במ"א). וב' הענינים הנ"ל שבתפלה הם ע"י התעוררות מדת האהבה וכמשי"ת אי"ה ולכן כל העבוד' דתפלה הוא לבוא לבחי' אהבה: | ||
'''קיצור.''' כל היגיעה דתפלה היא לבוא למדת האהבה כי בתפלה יש ב' ענינים הא' התקשרות ודביקות נפשו באלקות ולהעלותה בבחי' רצוא כו' והב' לברר ולזכך את הנה"ב, ושניהם נעשים ע"י מדת האהבה (ונת' ענין העבודה בבחי' נר"ן ונשמה לנשמה והתכללות כל אחת מהם במדריגה שלמעלה הימנה): | '''קיצור.''' כל היגיעה דתפלה היא לבוא למדת האהבה כי בתפלה יש ב' ענינים הא' התקשרות ודביקות נפשו באלקות ולהעלותה בבחי' רצוא כו' והב' לברר ולזכך את הנה"ב, ושניהם נעשים ע"י מדת האהבה (ונת' ענין העבודה בבחי' נר"ן ונשמה לנשמה והתכללות כל אחת מהם במדריגה שלמעלה הימנה): | ||