קונטרס עץ החיים פרק כו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "קונטרס עץ החיים פרק כו": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קונטרס עץ החיים}} | {{קונטרס עץ החיים}} | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים|כו) עוד מילין לאלקה. הנה בשל"ה דקפ"א ע"א{{הערה|''דקפ"א ע"א:'' הוא במס' שבועות שלו פרק נר מצוה ד"ה היום הזה יום מ"ת.}} הביא בשם המד' דקובע עתים לתורה ה"ז מפר תורה כו' והקשה ע"ז הלא קביעת עתים לתורה היא המעלה הראשונה שעלי' האדם נשאל כו' (בירושלמי פ"ט דברכות אי' העושה תורה עתים ה"ז כו'. ונר' שהכוונה ע"ז שאמרו בגמרא דסנהדרין דף צ"ט ע"ב זה הלומד תורה לפרקי' כו') וי"ל שהכוונה בהקובע עתים לתורה היינו שמדקדק בקביעות הזמן שלא יוסיף ע"ז, והיינו מפני שהדבר עליו במשא. וע"ד שאמרו במשנה דברכות פ"ד העושה תפלתו קבע ובגמרא אמר ע"ז כל שתפלתו דומה עליו כמשוי דכשם דבתפלה דכשהיא כמשא עליו אינה רחמים ותחנונים ואין זו תפלה שכל ענינה כוונ' הלב והרגש פנימה. וכשהיא כמשוי ה"ה ההיפוך מזה לגמרי. כמו"כ הוא בתורה מאחר שהיא עליו כמשא אין זו תורה ובפרט בלימוד דא"ח אם היא כמשא אינו פועל מאומה מפני שכל ענינה הוא ההרגש אלקי שבה כנ"ל. כ"א צריך ללמוד ברצון וחשק ואז לא ידקדק בהזמן כ"כ, וידע אשר בהזמן שלומד דא"ח הוא מרויח בלימוד הנגלה אשר גם במיעוט זמן ימצא הרבה יותר מזולתו בריבוי זמן (והלימוד בחשק וחיות בדא"ח בנקל הרבה יותר לפעול בעצמו מבלימוד הנגלה, באשר הוא לומד ענין אלקי הנה גם במעט התקשרות בהענין שלומד ימצא בו חיות. וגם לפי שהיא בחי' עץ החיים בעצם כנ"ל [[קונטרס עץ החיים פרק יג|פי"ג]] לכן בנקל למצוא בזה חיות. וצריכים ללמוד בקול ודבור שהקול מעורר כוונת הלב ומוסיף חיות בהלימוד) וזאת היא הבחינה מי שאינו מדקדק כ"כ בהזמן הוא שחביב עליו לימוד הדא"ח ותפעול עליו להאיר נפשו באור החיים: | {{יישור טקסט|שני הצדדים|כו) '''עוד''' מילין לאלקה. הנה בשל"ה דקפ"א ע"א{{הערה|''דקפ"א ע"א:'' הוא במס' שבועות שלו פרק נר מצוה ד"ה היום הזה יום מ"ת.}} הביא בשם המד' דקובע עתים לתורה ה"ז מפר תורה כו' והקשה ע"ז הלא קביעת עתים לתורה היא המעלה הראשונה שעלי' האדם נשאל כו' (בירושלמי פ"ט דברכות אי' העושה תורה עתים ה"ז כו'. ונר' שהכוונה ע"ז שאמרו בגמרא דסנהדרין דף צ"ט ע"ב זה הלומד תורה לפרקי' כו') וי"ל שהכוונה בהקובע עתים לתורה היינו שמדקדק בקביעות הזמן שלא יוסיף ע"ז, והיינו מפני שהדבר עליו במשא. וע"ד שאמרו במשנה דברכות פ"ד העושה תפלתו קבע ובגמרא אמר ע"ז כל שתפלתו דומה עליו כמשוי דכשם דבתפלה דכשהיא כמשא עליו אינה רחמים ותחנונים ואין זו תפלה שכל ענינה כוונ' הלב והרגש פנימה. וכשהיא כמשוי ה"ה ההיפוך מזה לגמרי. כמו"כ הוא בתורה מאחר שהיא עליו כמשא אין זו תורה ובפרט בלימוד דא"ח אם היא כמשא אינו פועל מאומה מפני שכל ענינה הוא ההרגש אלקי שבה כנ"ל. כ"א צריך ללמוד ברצון וחשק ואז לא ידקדק בהזמן כ"כ, וידע אשר בהזמן שלומד דא"ח הוא מרויח בלימוד הנגלה אשר גם במיעוט זמן ימצא הרבה יותר מזולתו בריבוי זמן (והלימוד בחשק וחיות בדא"ח בנקל הרבה יותר לפעול בעצמו מבלימוד הנגלה, באשר הוא לומד ענין אלקי הנה גם במעט התקשרות בהענין שלומד ימצא בו חיות. וגם לפי שהיא בחי' עץ החיים בעצם כנ"ל [[קונטרס עץ החיים פרק יג|פי"ג]] לכן בנקל למצוא בזה חיות. וצריכים ללמוד בקול ודבור שהקול מעורר כוונת הלב ומוסיף חיות בהלימוד) וזאת היא הבחינה מי שאינו מדקדק כ"כ בהזמן הוא שחביב עליו לימוד הדא"ח ותפעול עליו להאיר נפשו באור החיים: | ||
'''קיצור.''' יזהיר שלא יהי' הלמוד כמשוי ולא ידקדק בהזמן (בנקל לפעול בעצמו חיות בלימוד דא"ח. וצ"ל בקול). | '''קיצור.''' יזהיר שלא יהי' הלמוד כמשוי ולא ידקדק בהזמן (בנקל לפעול בעצמו חיות בלימוד דא"ח. וצ"ל בקול). | ||
גרסה אחרונה מ־16:18, 24 באוגוסט 2025
| קונטרס עץ החיים |
|---|
| מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהריי"צ) זצוקללה"ה נבג"מ נ"ע • מבוא • מפתח |
| גוף הקונטרס |
| פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב • פרק יג • פרק יד • פרק טו • פרק טז • פרק יז • פרק יח • פרק יט • פרק כ • פרק כא • פרק כב • פרק כג • פרק כד • פרק כה • פרק כו • פרק כז • פרק כח • פרק כט • פרק ל • פרק לא • פרק לב • פרק לג |
| הוספות |
| הוספה א • הוספה ב • הוספה ג |
כו) עוד מילין לאלקה. הנה בשל"ה דקפ"א ע"א[1] הביא בשם המד' דקובע עתים לתורה ה"ז מפר תורה כו' והקשה ע"ז הלא קביעת עתים לתורה היא המעלה הראשונה שעלי' האדם נשאל כו' (בירושלמי פ"ט דברכות אי' העושה תורה עתים ה"ז כו'. ונר' שהכוונה ע"ז שאמרו בגמרא דסנהדרין דף צ"ט ע"ב זה הלומד תורה לפרקי' כו') וי"ל שהכוונה בהקובע עתים לתורה היינו שמדקדק בקביעות הזמן שלא יוסיף ע"ז, והיינו מפני שהדבר עליו במשא. וע"ד שאמרו במשנה דברכות פ"ד העושה תפלתו קבע ובגמרא אמר ע"ז כל שתפלתו דומה עליו כמשוי דכשם דבתפלה דכשהיא כמשא עליו אינה רחמים ותחנונים ואין זו תפלה שכל ענינה כוונ' הלב והרגש פנימה. וכשהיא כמשוי ה"ה ההיפוך מזה לגמרי. כמו"כ הוא בתורה מאחר שהיא עליו כמשא אין זו תורה ובפרט בלימוד דא"ח אם היא כמשא אינו פועל מאומה מפני שכל ענינה הוא ההרגש אלקי שבה כנ"ל. כ"א צריך ללמוד ברצון וחשק ואז לא ידקדק בהזמן כ"כ, וידע אשר בהזמן שלומד דא"ח הוא מרויח בלימוד הנגלה אשר גם במיעוט זמן ימצא הרבה יותר מזולתו בריבוי זמן (והלימוד בחשק וחיות בדא"ח בנקל הרבה יותר לפעול בעצמו מבלימוד הנגלה, באשר הוא לומד ענין אלקי הנה גם במעט התקשרות בהענין שלומד ימצא בו חיות. וגם לפי שהיא בחי' עץ החיים בעצם כנ"ל פי"ג לכן בנקל למצוא בזה חיות. וצריכים ללמוד בקול ודבור שהקול מעורר כוונת הלב ומוסיף חיות בהלימוד) וזאת היא הבחינה מי שאינו מדקדק כ"כ בהזמן הוא שחביב עליו לימוד הדא"ח ותפעול עליו להאיר נפשו באור החיים:
קיצור. יזהיר שלא יהי' הלמוד כמשוי ולא ידקדק בהזמן (בנקל לפעול בעצמו חיות בלימוד דא"ח. וצ"ל בקול).
הערות שוליים
- ↑ דקפ"א ע"א: הוא במס' שבועות שלו פרק נר מצוה ד"ה היום הזה יום מ"ת.