2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר השיחות | {{ספר השיחות תנש"א}} | ||
== משיחות ש"פ נשא, י"ב סיון ה'תנש"א == | == משיחות ש"פ נשא, י"ב סיון ה'תנש"א == | ||
=== – התוועדויות א' וב' | === – התוועדויות א' וב'{{הערה|קבוצה=*|<nowiki>*</nowiki>) לפני השקיעה היתה התוועדות (נוספת) '''פתאומית'''. – כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה, וצוה לנגן "בני היכלא". לאחרי השיחה הראשונה צוה לנגן (עשרת) ניגוני רבותינו נשיאינו. ובסיום ההתוועדות (לאחרי ברכת המזון, תפלת ערבית והבדלה) חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א מ"כוס של ברכה" (וראה לקמן סי"ג). '''המו"ל'''.}} – === | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים|א. שייכותו של יום הש"ק זה{{הערה|נוסף על השייכות הכללית דיום השבת למתן־תורה – כמארז"ל (שבת פו, ב) "דכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל" (וראה תו"א יתרו ע, ג. ויקהל פח, א ואילך. ובכ"מ).}} ל"זמן מתן תורתנו" מודגשת בכמה ענינים: | {{יישור טקסט|שני הצדדים|א. שייכותו של יום הש"ק זה{{הערה|נוסף על השייכות הכללית דיום השבת למתן־תורה – כמארז"ל (שבת פו, ב) "דכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל" (וראה תו"א יתרו ע, ג. ויקהל פח, א ואילך. ובכ"מ).}} ל"זמן מתן תורתנו" מודגשת בכמה ענינים: | ||
לכל לראש – להיותו יום השבת הראשון שלאחרי זמן מ"ת{{הערה|מעלת השבת שלאחרי מ"ת לגבי השבת דמ"ת עצמו – ראה בארוכה לקו"ש ח"ח ע' 49 ואילך.}}, שבו נעשה '''העילוי והשלימות''' ("ויכולו"{{הערה|בראשית ב, א. וראה לקו"ת בהר מא, א. אוה"ת עה"פ. ועוד.}}) דזמן מ"ת, ובפרט שיום השבת שלאחרי זמן מ"ת הוא ב"ימי התשלומין" (תשלומין גם מלשון שלימות{{הערה|ראה לקו"ת ראה ל, רע"ג. ובכ"מ.}}) דזמן מ"ת. והדגשה יתירה בקביעות שנה זו, שזמן מ"ת חל ביום ראשון בשבוע, ויום השבת שלאחריו הוא י"ב סיון – שכיון שסיום וחותם ("הכל הולך אחר החיתום"{{הערה|ברכות יב, א.}}) ימי התשלומין חל ביום השבת, נעשה בו העילוי והשלימות דזמן מ"ת ודכל ימי התשלומין שלו. | לכל לראש – להיותו יום השבת הראשון שלאחרי זמן מ"ת{{הערה|מעלת השבת שלאחרי מ"ת לגבי השבת דמ"ת עצמו – ראה בארוכה לקו"ש ח"ח ע' 49 ואילך.}}, שבו נעשה '''העילוי והשלימות''' ("ויכולו"{{הערה|[[בראשית פרק ב|בראשית ב, א]]. וראה לקו"ת בהר מא, א. אוה"ת עה"פ. ועוד.}}) דזמן מ"ת, ובפרט שיום השבת שלאחרי זמן מ"ת הוא ב"ימי התשלומין" (תשלומין גם מלשון שלימות{{הערה|ראה לקו"ת ראה ל, רע"ג. ובכ"מ.}}) דזמן מ"ת. והדגשה יתירה בקביעות שנה זו, שזמן מ"ת חל ביום ראשון בשבוע, ויום השבת שלאחריו הוא י"ב סיון – שכיון שסיום וחותם ("הכל הולך אחר החיתום"{{הערה|ברכות יב, א.}}) ימי התשלומין חל ביום השבת, נעשה בו העילוי והשלימות דזמן מ"ת ודכל ימי התשלומין שלו. | ||
ושייכות זו מודגשת גם בפרשת השבוע – פרשת נשא: | ושייכות זו מודגשת גם בפרשת השבוע – פרשת נשא: | ||
"נשא את ראש" – שעיקר ושלימות הענין דנשיאת ראש בעבודת האדם היא על ידי '''לימוד התורה''', ולא עוד אלא שעי"ז נעשית גם ההתנשאות דכל הגוף (ועד להרגל), היינו, שגם עבודתו בעולם (הן בקיום המצוות והן בעניני הרשות באופן ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}}) היא באופן של התנשאות. | "נשא את ראש" – שעיקר ושלימות הענין דנשיאת ראש בעבודת האדם היא על ידי '''לימוד התורה''', ולא עוד אלא שעי"ז נעשית גם ההתנשאות דכל הגוף (ועד להרגל), היינו, שגם עבודתו בעולם (הן בקיום המצוות והן בעניני הרשות באופן ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק ב#משנה יב|אבות פ"ב מי"ב]]. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|[[משלי פרק ג|משלי ג, ו]]. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}}) היא באופן של התנשאות. | ||
ויש לומר שענין זה מרומז בדיוק הלשון "נשא את ראש בני גרשון '''גם הם'''", "כמו שצויתיך על בני קהת"{{הערה|שם=:1|פרש"י עה"פ.}} – שעל ידי הנשיאת ראש דבני קהת, נושאי הארון, שזהו"ע דלימוד התורה{{הערה|"לפי שהי' קהת טוען הארון ששם התורה הקדימו הכתוב לגרשון, שבתחלה אמר נשא את ראש בני קהת, ואח"כ אומר נשא את ראש בני גרשון וגו'" (במדב"ר ריש פרשתנו).}}, נעשית גם ההתנשאות דבני גרשון, נושאי היריעות וכו', שקשור עם שאר עניני העבודה, כולל גם בירור העולם. | ויש לומר שענין זה מרומז בדיוק הלשון "נשא את ראש בני גרשון '''גם הם'''", "כמו שצויתיך על בני קהת"{{הערה|שם=:1|פרש"י עה"פ.}} – שעל ידי הנשיאת ראש דבני קהת, נושאי הארון, שזהו"ע דלימוד התורה{{הערה|"לפי שהי' קהת טוען הארון ששם התורה הקדימו הכתוב לגרשון, שבתחלה אמר נשא את ראש בני קהת, ואח"כ אומר נשא את ראש בני גרשון וגו'" (במדב"ר ריש פרשתנו).}}, נעשית גם ההתנשאות דבני גרשון, נושאי היריעות וכו', שקשור עם שאר עניני העבודה, כולל גם בירור העולם. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
נוסף על לימוד מסכת אבות בשבתות שבין פסח לעצרת, '''הכנה''' לזמן מ"ת, מתחילים עוה"פ לימוד מסכת אבות בשבת שלאחרי זמן מ"ת, '''תוצאה''' מזמן מ"ת – "משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו' והעמידו תלמידים הרבה", הדגשת הענין דנתינת התורה ולימודה על ידי כאו"א מישראל עד סוף כל הדורות. | נוסף על לימוד מסכת אבות בשבתות שבין פסח לעצרת, '''הכנה''' לזמן מ"ת, מתחילים עוה"פ לימוד מסכת אבות בשבת שלאחרי זמן מ"ת, '''תוצאה''' מזמן מ"ת – "משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו' והעמידו תלמידים הרבה", הדגשת הענין דנתינת התורה ולימודה על ידי כאו"א מישראל עד סוף כל הדורות. | ||
ובהמשך הפרק עד לסיומו וחותמו מודגשת גם הפעולה דקבלת ולימוד התורה גם בנוגע לעבודה דבירור העולם – "על שלשה דברים '''העולם עומד''', על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"{{הערה|משנה ב.}}, ו"על שלשה דברים '''העולם קיים''', על הדין ועל האמת ועל השלום"{{הערה|משנה יח.}}. | ובהמשך הפרק עד לסיומו וחותמו מודגשת גם הפעולה דקבלת ולימוד התורה גם בנוגע לעבודה דבירור העולם – "על שלשה דברים '''העולם עומד''', על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"{{הערה|[[משנה/אבות פרק א#משנה ב|משנה ב]].}}, ו"על שלשה דברים '''העולם קיים''', על הדין ועל האמת ועל השלום"{{הערה|[[משנה/אבות פרק א#משנה יח|משנה יח]].}}. | ||
ומזה מובן שמזמן מ"ת וימי התשלומין עד לסיומם וחותמם בשבת פרשת נשא, – שאז '''מתחדש''' כללות הענין דמ"ת כבפעם הראשונה, ובאופן של '''הוספה''' משנה לשנה{{הערה|ע"ד המבואר בתניא [[אגרת הקודש סימן | ומזה מובן שמזמן מ"ת וימי התשלומין עד לסיומם וחותמם בשבת פרשת נשא, – שאז '''מתחדש''' כללות הענין דמ"ת כבפעם הראשונה, ובאופן של '''הוספה''' משנה לשנה{{הערה|ע"ד המבואר בתניא [[אגרת הקודש סימן יד|אגה"ק (סי"ד)]] בנוגע לר"ה ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר . . אור חדש ומחודש . . עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה", ומזה מובן גם בנוגע לזמן מ"ת (ובמכ"ש וק"ו, כיון שההתחדשות בעולם נעשית על ידי ההתחדשות בתורה, כדלקמן ס"ב).}} – צ"ל אצל כאו"א מישראל '''התחדשות והוספה''' בכל עניני תומ"צ, בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד, כמרומז בלשון הכתוב{{הערה|שם=:0|[[שמות פרק יט|יתרו יט, א]].}} "בחודש השלישי", '''שבשלשת''' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח ("שלישי") צ"ל '''התחדשות''' ("חודש"), ועי"ז נעשית גם התחדשות בעמידת וקיום העולם בזמן מ"ת (כדרשת חז"ל{{הערה|שבת פח, א. וש"נ.}} "מאי דכתיב{{הערה|[[תהלים פרק עו|תהלים עו, ט]].}} ארץ יראה ושקטה . . בתחילה יראה ולבסוף שקטה . . שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין"). | ||
ב. וביאור הענין: | ב. וביאור הענין: | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
ידוע{{הערה|ראה לקו"ש חי"ט ע' 252 ואילך. וש"נ.}} שאף שבמ"ת ניתנו כל עניני התורה כולה, לא רק עשרת הדברות, אלא גם תורה שבכתב כולה, ביחד עם פירושה בתורה שבעל פה כולה, כולל גם כל עניני התורה שנתגלו ונתחדשו במשך כל הדורות עד לדורנו זה, כמארז"ל{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.}} "אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני" – ה"ז באופן שבמ"ת ניתנו בעיקר כללי התורה, ומהם ועל ידם צריכים לגלות ולהוציא ריבוי פרטי הענינים שבתורה, ועד שפרט זה שנתגלה על ידי תלמיד ותיק הוא '''חידוש שלו''' ("תלמיד ותיק עתיד לחדש"), שנקרא על שמו{{הערה|נוסף לכך שעל ידי הלימוד כשלעצמו (גם ללא חידוש) נקראת "תורתו", "נקראת על שמו" (ראה קידושין לב, ריש ע"ב (ובפרש"י). ע"ז יט, א).}}, ונאמר בשם אומרו{{הערה|להעיר ש"האומר דבר בשם אומרו" הוא מהדברים שהתורה נקנית בהם (אבות פ"ו מ"ו). וראה לקמן ס"ה.}}. | ידוע{{הערה|ראה לקו"ש חי"ט ע' 252 ואילך. וש"נ.}} שאף שבמ"ת ניתנו כל עניני התורה כולה, לא רק עשרת הדברות, אלא גם תורה שבכתב כולה, ביחד עם פירושה בתורה שבעל פה כולה, כולל גם כל עניני התורה שנתגלו ונתחדשו במשך כל הדורות עד לדורנו זה, כמארז"ל{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.}} "אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני" – ה"ז באופן שבמ"ת ניתנו בעיקר כללי התורה, ומהם ועל ידם צריכים לגלות ולהוציא ריבוי פרטי הענינים שבתורה, ועד שפרט זה שנתגלה על ידי תלמיד ותיק הוא '''חידוש שלו''' ("תלמיד ותיק עתיד לחדש"), שנקרא על שמו{{הערה|נוסף לכך שעל ידי הלימוד כשלעצמו (גם ללא חידוש) נקראת "תורתו", "נקראת על שמו" (ראה קידושין לב, ריש ע"ב (ובפרש"י). ע"ז יט, א).}}, ונאמר בשם אומרו{{הערה|להעיר ש"האומר דבר בשם אומרו" הוא מהדברים שהתורה נקנית בהם (אבות פ"ו מ"ו). וראה לקמן ס"ה.}}. | ||
ועוד והוא העיקר – שבמ"ת ניתנו גם עניני התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורתו של משיח שילמד את כל העם{{הערה|ראה רמב"ם הל' תשובה ספ"ט. ועוד. [[לקוטי תורה צו|לקו"ת צו]] יז, א. ובכ"מ.}} (שהרי מ"ת הו"ע חד־פעמי, ולא יהי' עוד הפעם מ"ת{{הערה|המשך תרס"ו ע' כג. ועוד.}}), אלא שענינים אלה הם בהעלם, ועד כדי כך, שהתגלותם לעתיד לבוא היא בבחינת "'''תורה חדשה''' (שאינה יכולה להתגלות על ידי מקבלי התורה, תלמיד ותיק, כי אם על ידי "נותן התורה") '''מאתי''' תצא"{{הערה|ראה ישעי' נא, ד: "כי תורה מאתי תצא", ובויק"ר פי"ג, ג: "תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא". – נתבאר בארוכה ב[[שיחת יום ב' דחג השבועות תנש"א - מוגה|שיחת יום ב' דחג השבועות]] (סה"ש תנש"א ע' ח"ב 566 (לעיל ע' 177) ואילך).}}, שהיא '''באין־ערוך לגמרי''' לתורה שמתגלית בזמן הזה על ידי מקבלי התורה, כמאמר רז"ל{{הערה|קה"ר פי"א, ח.}} "תורה שאדם למד בעוה"ז '''הבל היא''' לפני תורתו של משיח". | ועוד והוא העיקר – שבמ"ת ניתנו גם עניני התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורתו של משיח שילמד את כל העם{{הערה|ראה רמב"ם הל' תשובה ספ"ט. ועוד. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/צו|לקו"ת צו]] יז, א. ובכ"מ.}} (שהרי מ"ת הו"ע חד־פעמי, ולא יהי' עוד הפעם מ"ת{{הערה|המשך תרס"ו ע' כג. ועוד.}}), אלא שענינים אלה הם בהעלם, ועד כדי כך, שהתגלותם לעתיד לבוא היא בבחינת "'''תורה חדשה''' (שאינה יכולה להתגלות על ידי מקבלי התורה, תלמיד ותיק, כי אם על ידי "נותן התורה") '''מאתי''' תצא"{{הערה|ראה ישעי' נא, ד: "כי תורה מאתי תצא", ובויק"ר פי"ג, ג: "תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא". – נתבאר בארוכה ב[[שיחת יום ב' דחג השבועות תנש"א - מוגה|שיחת יום ב' דחג השבועות]] (סה"ש תנש"א ע' ח"ב 566 (לעיל ע' 177) ואילך).}}, שהיא '''באין־ערוך לגמרי''' לתורה שמתגלית בזמן הזה על ידי מקבלי התורה, כמאמר רז"ל{{הערה|קה"ר פי"א, ח.}} "תורה שאדם למד בעוה"ז '''הבל היא''' לפני תורתו של משיח". | ||
ועל ידי החידוש בתורה ("'''תורה חדשה''' מאתי תצא") נעשה חידוש גם בעולם – "'''השמים החדשים והארץ החדשה''' אשר אני עושה"{{הערה|ישעי' סו, כב.}} ("אני עושה" דייקא, ע"ד "מאתי תצא"). | ועל ידי החידוש בתורה ("'''תורה חדשה''' מאתי תצא") נעשה חידוש גם בעולם – "'''השמים החדשים והארץ החדשה''' אשר אני עושה"{{הערה|ישעי' סו, כב.}} ("אני עושה" דייקא, ע"ד "מאתי תצא"). | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ה. וביאור הענין: | ה. וביאור הענין: | ||
אמרו חז"ל{{הערה|אבות שם.}} "כל האומר דבר '''בשם אומרו''' (אמירה שמדגישה '''החידוש''' ד"אומרו") מביא '''גאולה''' לעולם", וההסברה בזה, שהחידוש בתורה ש"מחדשים ומגלים תעלומות חכמה שהיו כבושים "'''בגולה'''" עד עתה"{{הערה|שם=:2|[[אגרת הקודש סימן | אמרו חז"ל{{הערה|אבות שם.}} "כל האומר דבר '''בשם אומרו''' (אמירה שמדגישה '''החידוש''' ד"אומרו") מביא '''גאולה''' לעולם", וההסברה בזה, שהחידוש בתורה ש"מחדשים ומגלים תעלומות חכמה שהיו כבושים "'''בגולה'''" עד עתה"{{הערה|שם=:2|[[אגרת הקודש סימן כו|תניא אגה"ק סכ"ו]] (קמה, א).}} הו"ע של '''גאולה''' (יציאה מהגלות) בתורה עצמה{{הערה|ועד לגאולה דהקב"ה כביכול, כדאיתא בגמרא (ברכות ח, רע"א) "כל העוסק בתורה אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאילו פדאני כו'" (אגה"ק שם).}}, ועל ידי הגאולה בתורה "מביא גאולה (גם) '''לעולם'''". | ||
אמנם, גאולה זו היא עדיין '''בזמן ומצב הגלות''', כהגאולה דפורים [שממנה הראי' ש"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" – "שנאמר{{הערה|אסתר ב, כב.}} ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי"] ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"{{הערה|מגילה יד, א.}} (אלא שעי"ז מזרזים וממהרים ומביאים את הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ובפרט שכל עניני גאולה קשורים זב"ז – "שם גאולה עלה" (פרש"י שם יז, ב).}}), וטעם הדבר – כיון שגם הגאולה בתורה '''אינה בשלימותה''', שהרי גם לאחרי שה"תלמיד ותיק" (שבכל הדורות) מגלה ומחדש ענין פרטי בתורה ישנם עוד ריבוי ענינים ש"'''כבושים בגולה'''". | אמנם, גאולה זו היא עדיין '''בזמן ומצב הגלות''', כהגאולה דפורים [שממנה הראי' ש"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" – "שנאמר{{הערה|אסתר ב, כב.}} ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי"] ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"{{הערה|מגילה יד, א.}} (אלא שעי"ז מזרזים וממהרים ומביאים את הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ובפרט שכל עניני גאולה קשורים זב"ז – "שם גאולה עלה" (פרש"י שם יז, ב).}}), וטעם הדבר – כיון שגם הגאולה בתורה '''אינה בשלימותה''', שהרי גם לאחרי שה"תלמיד ותיק" (שבכל הדורות) מגלה ומחדש ענין פרטי בתורה ישנם עוד ריבוי ענינים ש"'''כבושים בגולה'''". | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
ועי"ז נעשית גם ה"גאולה לעולם" בתכלית השלימות: | ועי"ז נעשית גם ה"גאולה לעולם" בתכלית השלימות: | ||
"עולם" הוא מלשון העלם{{הערה|[[לקוטי תורה שלח|לקו"ת שלח]] לז, ד. ובכ"מ.}}, ע"ש ההעלם וההסתר של החיות האלקי שבעולם, היינו, שהחיות האלקי הוא בבחינת '''גלות'''. וה"גאולה לעולם" היא שמתבטל לגמרי ההעלם וההסתר '''ומתגלה''' החיות האלקי שבעולם. | "עולם" הוא מלשון העלם{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שלח|לקו"ת שלח]] לז, ד. ובכ"מ.}}, ע"ש ההעלם וההסתר של החיות האלקי שבעולם, היינו, שהחיות האלקי הוא בבחינת '''גלות'''. וה"גאולה לעולם" היא שמתבטל לגמרי ההעלם וההסתר '''ומתגלה''' החיות האלקי שבעולם. | ||
ועוד ועיקר, "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" – לא רק התחדשות דשמים וארץ שנבראו בששת ימי בראשית (כבזמן מ"ת, שנעשה קיום ועמידת העולם באופן ד"ארץ יראה ושקטה"{{הערה|ודוגמתו בזמן מ"ת בכל שנה – שעל ידי ההתחדשות דתורה נעשה קיום ועמידה להתחדשות העולם, הן ההתחדשות הכללית בר"ה (על ידי ההתחדשות הכללית בזמן מ"ת) והן ההתחדשות הפרטית בכל יום (על ידי ההתחדשות הפרטית דמ"ת בכל יום).}}), אלא שמים חדשים וארץ חדשה, ש(עיקר) החידוש בהם הוא בהתגלות ד"'''אני עושה'''", שהכח האלקי שמהוה את השמים וארץ מאין ליש באופן של ריחוק והבדלה ואינו מתגלה בהם (בענינם ובמעלתם){{הערה|ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 9־538 (לעיל ע' 1־150). וש"נ.}}, יהי' '''בגילוי ממש''', שיהי' נראה בגלוי בשמים וארץ הכח האלקי שמהוה אותם מאין ליש{{הערה|ועי"ז ניתוסף יותר גם בהענין ד"שקטה" לאמיתתו ובשלימותו (ראה ד"ה אנכי הנ"ל פ"ה (סה"מ שם ע' קעט)).}} – כח העצמות, "'''אני''' (דייקא) עושה", "מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה . . (ש)הוא לבדו בכחו וביכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש"{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כ | ועוד ועיקר, "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" – לא רק התחדשות דשמים וארץ שנבראו בששת ימי בראשית (כבזמן מ"ת, שנעשה קיום ועמידת העולם באופן ד"ארץ יראה ושקטה"{{הערה|ודוגמתו בזמן מ"ת בכל שנה – שעל ידי ההתחדשות דתורה נעשה קיום ועמידה להתחדשות העולם, הן ההתחדשות הכללית בר"ה (על ידי ההתחדשות הכללית בזמן מ"ת) והן ההתחדשות הפרטית בכל יום (על ידי ההתחדשות הפרטית דמ"ת בכל יום).}}), אלא שמים חדשים וארץ חדשה, ש(עיקר) החידוש בהם הוא בהתגלות ד"'''אני עושה'''", שהכח האלקי שמהוה את השמים וארץ מאין ליש באופן של ריחוק והבדלה ואינו מתגלה בהם (בענינם ובמעלתם){{הערה|ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 9־538 (לעיל ע' 1־150). וש"נ.}}, יהי' '''בגילוי ממש''', שיהי' נראה בגלוי בשמים וארץ הכח האלקי שמהוה אותם מאין ליש{{הערה|ועי"ז ניתוסף יותר גם בהענין ד"שקטה" לאמיתתו ובשלימותו (ראה ד"ה אנכי הנ"ל פ"ה (סה"מ שם ע' קעט)).}} – כח העצמות, "'''אני''' (דייקא) עושה", "מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה . . (ש)הוא לבדו בכחו וביכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש"{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כ|תניא אגה"ק ס"כ]].}}, שלכן יהי' העולם כולו דירה לו ית'{{הערה|תנחומא פרשתנו טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]]. ובכ"מ.}}, דירה לעצמותו, בדוגמת דירת האדם שבה מתגלה '''בכל עצמותו'''{{הערה|ראה [[מאמר באתי לגני תשכ"ח - מוגה|סה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא]]. וש"נ.}}, ועד (בזמנים מיוחדים) בלי שום לבוש{{הערה|אפילו לא הלבוש המוכרח לכסות כו' שלא יהי' לבו רואה כו' (ראה כתובות מח, א. שו"ע אה"ע סו"ס עו). – וראה הערה 50.}}, ודוגמתו לעתיד לבוא, "כדכתיב ולא יכנף עוד מוריך, פי' שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש", "אור ה' הנגלה לעתיד בלי שום לבוש" (כפי ש"כבר הי' לעולמים '''מעין זה''' בשעת מתן תורה, כדכתיב{{הערה|ואתחנן ד, לה. ובפרש"י: "פתח להם שבעה רקיעים כו' וראו שהוא יחידי כו'" (נתבאר בארוכה בלקו"ש חכ"ד ע' 36 ואילך). וראה לקמן הערה 53.}} אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו"), "ומיתרון ההארה לישראל{{הערה|כי, בישראל – מציאותם גופא הוא (כביכול) העצמות, משא"כ כח העצמות שבעולם – ה"ז רק שהעצמות הוא '''המהווה''' אותם ומבלעדו אין שום מציאות כלל וכלל (ראה לקו"ש חי"ב ע' 75. וש"נ).{{ש}}ועפ"ז יש להוסיף בהטעם שאברהם אמר לאליעזר "שים נא ידך תחת ירכי", "לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה" (חיי"ש כד, ב ובפרש"י), נקיטת חפץ '''דמילה''' דוקא (ולא בחפצא דקרבנות שנתפרש בתורה ענינם ומעלתם גם לפני מתן תורה)*, אף שזה '''היפך הצניעות'''** – די"ל שבזה מרומז שתכלית השלימות דהתגלות אלקות בעולם שנעשה חפצא דקדושה הוא '''בישראל''' דוקא, כבמילה דאברהם***, "בריתי בבשרכם לברית עולם".{{ש}}ואולי י"ל, שבזה מרומז גם גילוי כח העצמות שעל ידו נעשית התהוות היש מאין, שדוגמתו בהאדם למטה כח ההולדה (בכח הא"ס), שהוא דוגמת התהוות יש מאין, שהמשכתו והתגלותו בהחפצא דמצות מילה.{{ש}}ואולי י"ל, שבזה מרומז גם גילוי כח העצמות שעל ידו נעשית התהוות היש מאין, שדוגמתו בהאדם למטה כח ההולדה (בכח הא"ס), שהוא דוגמת התהוות יש מאין, שהמשכתו והתגלותו בהחפצא דמצות מילה.{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) כמו הקרבן דהבל, כמ"ש "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו", "ירדה אש ולחכה מנחתו" (בראשית ד, ד ובפרש"י), וכן הקרבן דנח, כמ"ש "וירח ה' את ריח הניחוח וגו' עוד כל ימי הארץ גו' לא ישבותו" (נח ח, כא־כב), ועד"ז הקרבנות''' דאברהם '''(לך לך יב, ז. יג, ד. יח), וכיון שכל ענין הקרבן הוא''' שמשתנה מציאותו '''להיות עולה לה', מסתבר לומר, שגם בקרבנות שלפני מ"ת ישנו הגדר דחפצא דקדושה. ועצ"ע.'''{{ש}}'''**) ולהעיר מגודל הזהירות דאברהם בענין הצניעות, כמ"ש "הנה נא ידעתי גו'", "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם" (לך לך יב, יא ובפרש"י).'''{{ש}}'''***) משא"כ מילת אליעזר עבד אברהם (ועפ"ז יומתק שלא השביעו במילתו הוא).'''}} יגי' חושך האומות גם כן . . ונגלה{{הערה|ישעי' מ, ה.}} כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וגו'"{{הערה|שם=:3|[[לקוטי אמרים פרק לו|תניא שם]].}}. | ||
ו. ויש לומר, שהחידוש ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" לגבי התחדשות (קיום ועמידת) העולם בזמן מ"ת הוא בהתאם (ונעשה על ידי) להחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא" לגבי זמן מ"ת: | ו. ויש לומר, שהחידוש ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" לגבי התחדשות (קיום ועמידת) העולם בזמן מ"ת הוא בהתאם (ונעשה על ידי) להחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא" לגבי זמן מ"ת: | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
בהתחלת הפרשה מדובר אודות המנין דבני גרשון ובני מררי "לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה"<ref name=":1" />, "לעבוד ולמשא"{{הערה|ד, כד.}}, "עבודת משא"{{הערה|שם, מז.}}, נשיאת היריעות והקרשים כו' בעת המסעות במדבר{{הערה|ועד"ז בהמשך הפרשה ע"ד העגלות שהביאו נשיאי ישראל בחנוכת המשכן והמזבח, "קח מאתם גו' ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבודתו . . שתי העגלות . . לבני גרשון . . ארבע העגלות . . לבני מררי", "שהי' משא בני גרשון קל משל מררי שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים" (ז, ה־ח ובפרש"י).}}; ובסיום הפרשה מדובר אודות שלימות המשכן עצמו, "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן גו'"{{הערה|ז, א.}}, ובהמשך לזה חנוכת המזבח, "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו"{{הערה|שם, פד.}}, "זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו"{{הערה|שם, פח.}}. | בהתחלת הפרשה מדובר אודות המנין דבני גרשון ובני מררי "לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה"<ref name=":1" />, "לעבוד ולמשא"{{הערה|ד, כד.}}, "עבודת משא"{{הערה|שם, מז.}}, נשיאת היריעות והקרשים כו' בעת המסעות במדבר{{הערה|ועד"ז בהמשך הפרשה ע"ד העגלות שהביאו נשיאי ישראל בחנוכת המשכן והמזבח, "קח מאתם גו' ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבודתו . . שתי העגלות . . לבני גרשון . . ארבע העגלות . . לבני מררי", "שהי' משא בני גרשון קל משל מררי שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים" (ז, ה־ח ובפרש"י).}}; ובסיום הפרשה מדובר אודות שלימות המשכן עצמו, "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן גו'"{{הערה|ז, א.}}, ובהמשך לזה חנוכת המזבח, "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו"{{הערה|שם, פד.}}, "זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו"{{הערה|שם, פח.}}. | ||
ויש לומר, שהשייכות דחנוכת המשכן ונשיאתו בעת המסעות במדבר לפרשת נשא, היא, ע"ד ובדוגמת נתינת התורה במדבר דוקא{{הערה|עירובין נד, א. ועוד. וראה בארוכה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 535 (לעיל ע' 147) ואילך.}}, "ארץ גו' לא ישב אדם שם"{{הערה|ירמי' ב, ו.}}, כדי שגם ה"מדבר", תחתון שאין תחתון למטה ממנו, יהי' משכן ומכון (דירה) לשבתו ית'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה נשא|לקו"ת ריש פרשתנו]]: "שרש טעם נסיעתם במדבר עם המשכן וכליו הי' כדי להכניע כח יניקת החיצונים ששרש יניקתם הוא במדבר דוקא . . על ידי גילוי אלקות שהי' במשכן כשנשאו אותו במדבר ממילא נכנעו כו'". וראה לקמן הערה 81.}}, ועד"ז בנדו"ד, שהעילוי ד"נשא את ראש" (השלימות דתורה) נמשך וחודר בעולם, שזהו תוכן הענין דעשיית המשכן לאחרי ובהמשך למ"ת, כדי שהגילוי דמ"ת יומשך ויחדור בעולם{{הערה|ראה לקו"ש חכ"א ע' 150 ואילך. וש"נ.}}. | ויש לומר, שהשייכות דחנוכת המשכן ונשיאתו בעת המסעות במדבר לפרשת נשא, היא, ע"ד ובדוגמת נתינת התורה במדבר דוקא{{הערה|עירובין נד, א. ועוד. וראה בארוכה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 535 (לעיל ע' 147) ואילך.}}, "ארץ גו' לא ישב אדם שם"{{הערה|ירמי' ב, ו.}}, כדי שגם ה"מדבר", תחתון שאין תחתון למטה ממנו, יהי' משכן ומכון (דירה) לשבתו ית'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נשא|לקו"ת ריש פרשתנו]]: "שרש טעם נסיעתם במדבר עם המשכן וכליו הי' כדי להכניע כח יניקת החיצונים ששרש יניקתם הוא במדבר דוקא . . על ידי גילוי אלקות שהי' במשכן כשנשאו אותו במדבר ממילא נכנעו כו'". וראה לקמן הערה 81.}}, ועד"ז בנדו"ד, שהעילוי ד"נשא את ראש" (השלימות דתורה) נמשך וחודר בעולם, שזהו תוכן הענין דעשיית המשכן לאחרי ובהמשך למ"ת, כדי שהגילוי דמ"ת יומשך ויחדור בעולם{{הערה|ראה לקו"ש חכ"א ע' 150 ואילך. וש"נ.}}. | ||
וענין זה יהי' בתכלית השלימות לעתיד לבוא – בחנוכת ביהמ"ק השלישי, "מקדש{{הערה|בשלח טו, יז.}} אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|להעיר מהשייכות ד"(כוננו) ידיך", ג' ידות, לג' אופני העבודה דקהת גרשון ומררי (לקו"ת פרשתנו כא, ב ואילך), שהם כנגד ג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד.}}, שאז יתגלה הענין ד"בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך"{{הערה|יתרו כ, כא.}} (כמ"ש בסיום וחותם קריאת עשה"ד בזמן מתן תורה) '''בכל העולם כולו''' ("בכל מקום" כפשוטו), היינו, שהשלימות '''דביהמ"ק''' – ש"שם ניתן רשות לכהנים להזכיר שם המפורש בנשיאת כפים"{{הערה|פרש"י עה"פ.}}, כמ"ש בפרשתנו{{הערה|ו, כז.}} "ושמו את שמי", "יברכום בשם המפורש"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – תתגלה ותחדור '''בכל העולם כולו''', כמ"ש{{הערה|זכרי' יד, ט.}} "ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד", "כשם שאני נכתב כך אני נקרא"{{הערה|ראה פסחים נ, א. וש"נ.}}, כיון שהעולם כולו יהי' '''דירה''' לו ית' (בדוגמת המשכן והמקדש){{הערה|ועד"ז בנוגע לנשיאת המשכן בעת המסעות במדבר – כמבואר בלקו"ת שם ש"תועלת הכנעה זו היתה ענין '''הכנה לע"ל''' שיוכל להיות גילוי אלקות בעולם השפל שלנו, כמ"ש ונגלה כבוד ה' וגו' . . שיתגלה כבוד ה' שהוא בחי' גילוי עצמיות אלקות . . לא יסתיר שום הסתר כלל, ויהי' גילוי אלקות גם בעשי' עד שיראו כל בשר כו'".}}. | וענין זה יהי' בתכלית השלימות לעתיד לבוא – בחנוכת ביהמ"ק השלישי, "מקדש{{הערה|בשלח טו, יז.}} אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|להעיר מהשייכות ד"(כוננו) ידיך", ג' ידות, לג' אופני העבודה דקהת גרשון ומררי (לקו"ת פרשתנו כא, ב ואילך), שהם כנגד ג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד.}}, שאז יתגלה הענין ד"בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך"{{הערה|יתרו כ, כא.}} (כמ"ש בסיום וחותם קריאת עשה"ד בזמן מתן תורה) '''בכל העולם כולו''' ("בכל מקום" כפשוטו), היינו, שהשלימות '''דביהמ"ק''' – ש"שם ניתן רשות לכהנים להזכיר שם המפורש בנשיאת כפים"{{הערה|פרש"י עה"פ.}}, כמ"ש בפרשתנו{{הערה|ו, כז.}} "ושמו את שמי", "יברכום בשם המפורש"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – תתגלה ותחדור '''בכל העולם כולו''', כמ"ש{{הערה|זכרי' יד, ט.}} "ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד", "כשם שאני נכתב כך אני נקרא"{{הערה|ראה פסחים נ, א. וש"נ.}}, כיון שהעולם כולו יהי' '''דירה''' לו ית' (בדוגמת המשכן והמקדש){{הערה|ועד"ז בנוגע לנשיאת המשכן בעת המסעות במדבר – כמבואר בלקו"ת שם ש"תועלת הכנעה זו היתה ענין '''הכנה לע"ל''' שיוכל להיות גילוי אלקות בעולם השפל שלנו, כמ"ש ונגלה כבוד ה' וגו' . . שיתגלה כבוד ה' שהוא בחי' גילוי עצמיות אלקות . . לא יסתיר שום הסתר כלל, ויהי' גילוי אלקות גם בעשי' עד שיראו כל בשר כו'".}}. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
י. ויש להוסיף, שבפרשת נשא מרומזת גם דרך העבודה שעל ידה באים להחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא" (ועי"ז גם "השמים החדשים והארץ החדשה") בימות המשיח: | י. ויש להוסיף, שבפרשת נשא מרומזת גם דרך העבודה שעל ידה באים להחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא" (ועי"ז גם "השמים החדשים והארץ החדשה") בימות המשיח: | ||
ובהקדם הידוע שבכאו"א מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח, כמרומז בפסוק{{הערה|בלק כד, יז.}} "דרך כוכב מיעקב", שקאי על דוד מלכא משיחא{{הערה|ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.}}, וקאי גם על כאו"א מישראל{{הערה|ירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו.}}, כיון שבכאו"א מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח{{הערה|מאור עינים ס"פ פינחס. וראה לקו"ש ח"ב ע' 599. 692. ועוד.}} – בחי' היחידה, שהיא ניצוץ מבחי' היחידה הכללית, נשמתו של משיח צדקנו{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב. ולזח"ג רס, ב. ועוד.}}, ולכן, על ידי גילוי בחי' היחידה שבכאו"א מישראל מזרזים וממהרים ופועלים הגילוי דבחי' יחידה הכללית בביאת משיח צדקנו, שאז יהי' הגילוי ד"תורה חדשה מאתי תצא", פנימיות התורה, בחי' היחידה שבתורה{{הערה|ראה בארוכה קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}, ועי"ז גם "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה", גילוי בחי' היחידה בכל העולם כולו, "יחידו{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק | ובהקדם הידוע שבכאו"א מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח, כמרומז בפסוק{{הערה|בלק כד, יז.}} "דרך כוכב מיעקב", שקאי על דוד מלכא משיחא{{הערה|ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.}}, וקאי גם על כאו"א מישראל{{הערה|ירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו.}}, כיון שבכאו"א מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח{{הערה|מאור עינים ס"פ פינחס. וראה לקו"ש ח"ב ע' 599. 692. ועוד.}} – בחי' היחידה, שהיא ניצוץ מבחי' היחידה הכללית, נשמתו של משיח צדקנו{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב. ולזח"ג רס, ב. ועוד.}}, ולכן, על ידי גילוי בחי' היחידה שבכאו"א מישראל מזרזים וממהרים ופועלים הגילוי דבחי' יחידה הכללית בביאת משיח צדקנו, שאז יהי' הגילוי ד"תורה חדשה מאתי תצא", פנימיות התורה, בחי' היחידה שבתורה{{הערה|ראה בארוכה קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}, ועי"ז גם "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה", גילוי בחי' היחידה בכל העולם כולו, "יחידו{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק לג|תניא ספל"ג]]. ובכ"מ.}} של עולם"{{הערה|ויש לומר, שגם המשכת וגילוי בחי' היחידה '''בעולם''' מרומזת בשם "'''כוכב'''" (שמו של משיח, ושמו של כאו"א מישראל מצד ניצוץ משיח שבו) – כ"ו כ"ב, '''כ"ו''' הוא הגימטריא דשם הוי', מלשון '''מהוה''' (זח"ג רנז, סע"ב. ועוד), '''וכ"ב''' הם כ"ב אותיות התורה שעל ידם נעשית ההתהוות, כמ"ש (נחמי' ט, ו) "ואתה מחי' את כולם", "א"ת מחי' אלא מהוה, דהיינו יש מאין, ואתה הן בחי' האותיות מאל"ף ועד תי"ו, והה"א היא ה' מוצאות הפה מקור האותיות" ([[שער היחוד והאמונה פרק ב|תניא שעהיוה"א פ"ב]]), שבזה מרומז המשכת וגילוי היחידה (בחי' "כוכב") '''בעולם''' (כ"ו כ"ב).}}. | ||
ויש לומר, שענין זה מרומז בהתחלת וסיום פרשת נשא: | ויש לומר, שענין זה מרומז בהתחלת וסיום פרשת נשא: | ||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
ויש להוסיף, שענין זה מרומז גם בהתחלת פרשת בהעלותך שקורין במנחת שבת זה: | ויש להוסיף, שענין זה מרומז גם בהתחלת פרשת בהעלותך שקורין במנחת שבת זה: | ||
"בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות גו' וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא" – שאף שבנ"י נחלקים (בכללות) לז' סוגים, ז' מדרגות בעבודת ה', שבעת קני המנורה{{הערה|ראה [[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת ר"פ בהעלותך]]. ובכ"מ.}}, מ"מ, מתאחדים כולם בהארתם "אל מול פני המנורה", ובהיותם "מקשה זהב" ("מנורת זהב כולה"{{הערה|זכרי' ד, ב.}}), וכאמור, ההתאחדות האמיתית דכל בנ"י היא מצד עצם הנשמה, בחי' היחידה. | "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות גו' וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא" – שאף שבנ"י נחלקים (בכללות) לז' סוגים, ז' מדרגות בעבודת ה', שבעת קני המנורה{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בהעלותך|לקו"ת ר"פ בהעלותך]]. ובכ"מ.}}, מ"מ, מתאחדים כולם בהארתם "אל מול פני המנורה", ובהיותם "מקשה זהב" ("מנורת זהב כולה"{{הערה|זכרי' ד, ב.}}), וכאמור, ההתאחדות האמיתית דכל בנ"י היא מצד עצם הנשמה, בחי' היחידה. | ||
זאת ועוד: | זאת ועוד: | ||
| שורה 123: | שורה 123: | ||
בביאור תוכן הענין (האמירה והלימוד) ד"משה קיבל תורה מסיני" בשבת שלאחרי מ"ת, בהוספה על קבלת התורה בזמן מ"ת – יש לומר, שעיקר ההדגשה בזה היא על '''ההוספה והחידוש''' שבתורה על ידי '''מקבלי התורה''', כמודגש בדיוק הלשון "משה '''קיבל''' . . '''ומסרה''' כו'", שנעשית תורתו של כאו"א ממקבלי התורה עי"ז שלומדה ומחדש בה. | בביאור תוכן הענין (האמירה והלימוד) ד"משה קיבל תורה מסיני" בשבת שלאחרי מ"ת, בהוספה על קבלת התורה בזמן מ"ת – יש לומר, שעיקר ההדגשה בזה היא על '''ההוספה והחידוש''' שבתורה על ידי '''מקבלי התורה''', כמודגש בדיוק הלשון "משה '''קיבל''' . . '''ומסרה''' כו'", שנעשית תורתו של כאו"א ממקבלי התורה עי"ז שלומדה ומחדש בה. | ||
ועוד ועיקר – ההוספה והחידוש על ידי נותן התורה לעתיד לבוא, "תורה חדשה מאתי תצא", כמודגש (א) בהקדמה ל"משה קיבל תורה מסיני" במשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"{{הערה|סנהדרין ר"פ חלק.}}, דקאי על עולם התחי'{{הערה|רע"ב (ועוד) סנהדרין שם.}}, שמזה מובן שעיקר ההדגשה דמ"ת היא על התורה דלעתיד לבוא, "תורה חדשה מאתי תצא", (ב) והחתימה (לאחרי אמירת הפרק) במשנה "רצה הקב"ה לזכות את ישראל כו' שנאמר{{הערה|ישעי' מב, כא.}} ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|מכות כג, ריש ע"ב – במשנה.}}, שעיקר ושלימות הלימוד ד"יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|ראה חולין סו, ב.}}, שאינו בשביל לידע את המעשה אשר יעשון{{הערה|דאף שגם בימות המשיח יצטרכו לידע את המעשה אשר יעשון, יהיו כל דיני התורה "גלויים וידועים לכל איש ישראל בידיעה בתחלה בלי שכחה, וא"צ לעסוק בהם" ([[אגרת הקודש סימן | ועוד ועיקר – ההוספה והחידוש על ידי נותן התורה לעתיד לבוא, "תורה חדשה מאתי תצא", כמודגש (א) בהקדמה ל"משה קיבל תורה מסיני" במשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"{{הערה|סנהדרין ר"פ חלק.}}, דקאי על עולם התחי'{{הערה|רע"ב (ועוד) סנהדרין שם.}}, שמזה מובן שעיקר ההדגשה דמ"ת היא על התורה דלעתיד לבוא, "תורה חדשה מאתי תצא", (ב) והחתימה (לאחרי אמירת הפרק) במשנה "רצה הקב"ה לזכות את ישראל כו' שנאמר{{הערה|ישעי' מב, כא.}} ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|מכות כג, ריש ע"ב – במשנה.}}, שעיקר ושלימות הלימוד ד"יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|ראה חולין סו, ב.}}, שאינו בשביל לידע את המעשה אשר יעשון{{הערה|דאף שגם בימות המשיח יצטרכו לידע את המעשה אשר יעשון, יהיו כל דיני התורה "גלויים וידועים לכל איש ישראל בידיעה בתחלה בלי שכחה, וא"צ לעסוק בהם" ([[אגרת הקודש סימן כו|אגה"ק סו"ס כו]]), ועאכו"כ בעולם התחי' ("עולם הבא") שמצוות בטלות לע"ל (נדה סא, ב. אגה"ק שם).}}, אלא באופן ד"דרוש וקבל שכר"{{הערה|סוטה מד, א. וש"נ.}}, הוא, ב"תורה חדשה מאתי תצא". | ||
וכיון שלימוד התורה ("משה קיבל תורה מסיני") הוא באופן ד"תורה חדשה מאתי תצא", ה"ז נמשך וחודר גם בעמידת וקיום העולם, "העולם עומד" ו"העולם קיים" – שניתוסף בזה החידוש ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה". | וכיון שלימוד התורה ("משה קיבל תורה מסיני") הוא באופן ד"תורה חדשה מאתי תצא", ה"ז נמשך וחודר גם בעמידת וקיום העולם, "העולם עומד" ו"העולם קיים" – שניתוסף בזה החידוש ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה". | ||
| שורה 159: | שורה 159: | ||
טו. ויה"ר שמהדיבור וקבלת החלטה טובה בהנ"ל נבוא תיכף ומיד להתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא", בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, | טו. ויה"ר שמהדיבור וקבלת החלטה טובה בהנ"ל נבוא תיכף ומיד להתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא", בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, | ||
ו"משה (ש"קיבל תורה מסיני") ואהרן (שידליק המנורה בביהמ"ק) עמהם"{{הערה|ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.}}, והבעש"ט וכל רבותינו נשיאינו עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר עמהם, ביחד עם כל צדיקי ונשיאי ישראל וכל בנ"י ("ועמך כולם צדיקים") בדורות שלפנ"ז, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|ישעי' כו, יט.}}, ביחד עם כל בנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים ללא הפסק בינתיים, | ו"משה (ש"קיבל תורה מסיני") ואהרן (שידליק המנורה בביהמ"ק) עמהם"{{הערה|ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.}}, והבעש"ט וכל רבותינו נשיאינו עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר עמהם, ביחד עם כל צדיקי ונשיאי ישראל וכל בנ"י ("ועמך כולם צדיקים") בדורות שלפנ"ז, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|[[ישעיה פרק כו|ישעי' כו, יט]].}}, ביחד עם כל בנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים ללא הפסק בינתיים, | ||
וכולם יחדיו שומעים ה"תורה חדשה (ש)מאתי תצא", בארצנו הקדושה, בירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, בבית המקדש ובקדש הקדשים – "מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים"{{הערה|סיום וחותם פרשתנו.}}. | וכולם יחדיו שומעים ה"תורה חדשה (ש)מאתי תצא", בארצנו הקדושה, בירושלים עיר הקודש, בהר הקודש, בבית המקדש ובקדש הקדשים – "מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים"{{הערה|סיום וחותם פרשתנו.}}. | ||
| שורה 165: | שורה 165: | ||
ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד, "מיד" ר"ת '''מ'''שה '''י'''שראל (הבעש"ט, שכשיפוצו מעינותיו חוצה קא אתי מר) '''ד'''וד מלכא משיחא, וכפשוטו ממש, באופן של ממשות, למטה מעשרה טפחים, ממש ממש. | ועוד והוא העיקר – תיכף ומיד, "מיד" ר"ת '''מ'''שה '''י'''שראל (הבעש"ט, שכשיפוצו מעינותיו חוצה קא אתי מר) '''ד'''וד מלכא משיחא, וכפשוטו ממש, באופן של ממשות, למטה מעשרה טפחים, ממש ממש. | ||
{{הערות שוליים|קבוצה= | {{הערות שוליים|קבוצה=*}} | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תנש"א]] | ||
[[קטגוריה:שיחות | [[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תנש"א]] | ||