2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "לקוטי תורה" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)") |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים|א. ...ויש להוסיף בכל זה בקשר ובשייכות להגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו: | {{יישור טקסט|שני הצדדים|א. ...ויש להוסיף בכל זה בקשר ובשייכות להגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו: | ||
מהענינים העיקריים דיעודי הגאולה – ש"לא יכנף עוד מוריך והיו '''עיניך רואות''' את מוריך"{{הערה|ישעי' ל, כ. וראה [[לקוטי אמרים פרק | מהענינים העיקריים דיעודי הגאולה – ש"לא יכנף עוד מוריך והיו '''עיניך רואות''' את מוריך"{{הערה|ישעי' ל, כ. וראה [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]].}}, שזהו"ע ד"'''וירא אליו ה''''"{{הערה|ומרומז גם בהמשך וסיום הכתוב, "כחם היום" – כמארז"ל (נדרים ח, סע"ב. וש"נ) "לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים ("ועמך כולם צדיקים") מתרפאין בה", שיהי' שלימות הגילוי ד"שמש הוי'" בכל התוקף, ובאופן שיומשך ויתקבל בגוף הגשמי, ועד שפועל רפואת ושלימות הגוף.}} בתכלית השלימות. | ||
ויתירה מזה: "ונגלה כבוד ה' '''וראו כל בשר''' גו'"{{הערה|ישעי' מ, ה. וראה תניא שם.}} (לא רק "'''עיני''' בשר", אלא ה"בשר" עצמו, ו"'''כל'''בשר"), שיהי' גילוי אלקות בכל הבריאה כולה – שזהו תוכן הענין ד'''ח"י מרחשון''', שבכל עניני העולם (עובדין דחול שבחודש מרחשון) יהי' ניכר החיות (ח"י) האמיתי דאלקות. | ויתירה מזה: "ונגלה כבוד ה' '''וראו כל בשר''' גו'"{{הערה|ישעי' מ, ה. וראה תניא שם.}} (לא רק "'''עיני''' בשר", אלא ה"בשר" עצמו, ו"'''כל'''בשר"), שיהי' גילוי אלקות בכל הבריאה כולה – שזהו תוכן הענין ד'''ח"י מרחשון''', שבכל עניני העולם (עובדין דחול שבחודש מרחשון) יהי' ניכר החיות (ח"י) האמיתי דאלקות. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ב. ובזה ניתוסף עילוי מיוחד בדורות האחרונים – שנתגלתה סגולתו המיוחדת של כ"ף מרחשון (שמתברך משבת פרשת וירא ח"י מרחשון) בהולדת אדנ"ע ביום זה (בשנת כתר"א{{הערה|שיש בזה שני כפי"ן, שהוא רומז לכתרא עילאה (קונטרס "חנוך לנער" ע' 8).}}), שבו "מזלו גובר"{{הערה|ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח, ובקה"ע שם.}}: | ב. ובזה ניתוסף עילוי מיוחד בדורות האחרונים – שנתגלתה סגולתו המיוחדת של כ"ף מרחשון (שמתברך משבת פרשת וירא ח"י מרחשון) בהולדת אדנ"ע ביום זה (בשנת כתר"א{{הערה|שיש בזה שני כפי"ן, שהוא רומז לכתרא עילאה (קונטרס "חנוך לנער" ע' 8).}}), שבו "מזלו גובר"{{הערה|ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח, ובקה"ע שם.}}: | ||
מעניניו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו"ר מהר"ש, בי"ג תשרי תרמ"ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.{{ש}}'''*) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'<nowiki/>'''" (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "לקוטי תורה", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).}}, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.}} שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"{{הערה|שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"{{הערה|שם ע' כג.}}, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|שם ע' כד.}} – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).}} ("דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.}}) באים '''בראיית עיני השכל'''. | מעניניו העיקריים של אדנ"ע – כפי שראו כבר בקטנותו, כמארז"ל "בוצין בוצין מקטפי' ידיע", ועאכו"כ לאחרי שנתגדל ועד שנתמנה לנשיא בישראל{{הערה|לאחרי הסתלקות אביו, אדמו"ר מהר"ש, בי"ג תשרי תרמ"ג* – שבשנה זו התחילה שנת '''המאה ועשר''' להתחלת נשיאותו.{{ש}}'''*) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'<nowiki/>'''" (לא רק בנוגע לעצמו{{הערה|כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)]]", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).}}, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים{{הערה|להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).}}, ישיבה{{הערה|מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.}} שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"{{הערה|שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.}}, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"{{הערה|שם ע' כג.}}, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|שם ע' כד.}} – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות{{הערה|ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).}} ("דע את אלקי אביך"{{הערה|דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.}}) באים '''בראיית עיני השכל'''. | ||
ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה"ק דהבעש"ט הידועה – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}, שאז יהי' לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ"ש{{הערה|שה"ש א, ב ובפרש"י.}} "ישקני מנשיקות פיהו", "שיהי' הדיבור עמנו פה אל פה"{{הערה|צרור המור עה"פ.}}, כיון ש"תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|[[ישעיה פרק נא|ישעי' נא, ד]]. ויק"ר פי"ג, ג.}}, "מאתי" ממש, ולימודה יהי' באופן ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם '''ידעו אותי'''"{{הערה|[[ירמיה פרק לא|ירמי' לא, לג]].}}, ויתירה מזה, באופן של '''ראי'''', "וירא אליו ה'", "והיו עיניך רואות את מוריך", בראי' חושית. | ועוד והוא העיקר – שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו{{הערה|ראה אגה"ק דהבעש"ט הידועה – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}, שאז יהי' לימוד פנימיות התורה (ידיעת אלקות) בתכלית השלימות, כמ"ש{{הערה|שה"ש א, ב ובפרש"י.}} "ישקני מנשיקות פיהו", "שיהי' הדיבור עמנו פה אל פה"{{הערה|צרור המור עה"פ.}}, כיון ש"תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|[[ישעיה פרק נא|ישעי' נא, ד]]. ויק"ר פי"ג, ג.}}, "מאתי" ממש, ולימודה יהי' באופן ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם '''ידעו אותי'''"{{הערה|[[ירמיה פרק לא|ירמי' לא, לג]].}}, ויתירה מזה, באופן של '''ראי'''', "וירא אליו ה'", "והיו עיניך רואות את מוריך", בראי' חושית. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
וגם ענין זה מודגש בפעולתו של אדנ"ע ביסוד ישיבת תומכי תמימים – כמבואר בשיחתו הידועה{{הערה|שיחת שמח"ת תרס"א – לקו"ד ח"ד תשפז, ב ואילך. ס' השיחות תש"ב ס"ע 141 ואילך.}} בענין "כל היוצא למלחמת בית דוד", שתלמידי תומכי תמימים הם "חיילי בית דוד" שיוצאים למלחמת בית דוד נגד אלו "אשר חרפו עקבות משיחך"{{הערה|[[תהלים פרק פט|תהלים פט, נב]].}}, ובלשון הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח{{הערה|ספי"א.}}: "ילחם מלחמות ה'" עד ש"נצח", כמרומז גם בהמשך הכתובים ד"אשר חרפו עקבות משיחך" – "ברוך ה' לעולם '''אמן ואמן'''"{{הערה|[[תהלים פרק פט|שם, נג]].}}, ש"אמן" (ועאכו"כ ב"פ אמן) מורה על הנצחון במלחמה{{הערה|ראה נזיר בסופה. וש"נ.}}, שעי"ז נעשה ביאת וגילוי דוד מלכא משיחא בפועל ממש. | וגם ענין זה מודגש בפעולתו של אדנ"ע ביסוד ישיבת תומכי תמימים – כמבואר בשיחתו הידועה{{הערה|שיחת שמח"ת תרס"א – לקו"ד ח"ד תשפז, ב ואילך. ס' השיחות תש"ב ס"ע 141 ואילך.}} בענין "כל היוצא למלחמת בית דוד", שתלמידי תומכי תמימים הם "חיילי בית דוד" שיוצאים למלחמת בית דוד נגד אלו "אשר חרפו עקבות משיחך"{{הערה|[[תהלים פרק פט|תהלים פט, נב]].}}, ובלשון הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח{{הערה|ספי"א.}}: "ילחם מלחמות ה'" עד ש"נצח", כמרומז גם בהמשך הכתובים ד"אשר חרפו עקבות משיחך" – "ברוך ה' לעולם '''אמן ואמן'''"{{הערה|[[תהלים פרק פט|שם, נג]].}}, ש"אמן" (ועאכו"כ ב"פ אמן) מורה על הנצחון במלחמה{{הערה|ראה נזיר בסופה. וש"נ.}}, שעי"ז נעשה ביאת וגילוי דוד מלכא משיחא בפועל ממש. | ||
ג. ובהדגשה יתירה בדורנו זה – דור השלישי{{הערה|להעיר ממ"ש "עטרת זקנים '''בני בנים'''" ([[משלי פרק יז|משלי יז, ו]]. וראה [[משנה אבות פרק ו#משנה ח|אבות פ"ו מ"ח]]. ב"ר פס"ג, ב), "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי '''זרע זרעך''' גו' מעתה ועד עולם" ([[ישעיה פרק נט|ישעי' נט, כא]]. וראה ב"מ פה, א).}} לאדנ"ע ולתלמידיו חיילי בית דוד, שבו '''מסתיימת ונשלמת''' עבודתם של חיילי בית דוד להביא את הגאולה בפועל ממש ע"י דוד מלכא משיחא, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין '''שכבר נסתיימה ונשלמה''' כל העבודה, ועומדים מוכנים לקבלת דוד מלכא משיחא, ועאכו"כ לאחרי המשך העבודה דחיילי בית דוד בהפצת המעיינות חוצה במשך ארבעים שנה, באופן ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"{{הערה|[[דברים פרק כט|תבוא כט, ג]].}}. | ג. ובהדגשה יתירה בדורנו זה – דור השלישי{{הערה|להעיר ממ"ש "עטרת זקנים '''בני בנים'''" ([[משלי פרק יז|משלי יז, ו]]. וראה [[משנה/אבות פרק ו#משנה ח|אבות פ"ו מ"ח]]. ב"ר פס"ג, ב), "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי '''זרע זרעך''' גו' מעתה ועד עולם" ([[ישעיה פרק נט|ישעי' נט, כא]]. וראה ב"מ פה, א).}} לאדנ"ע ולתלמידיו חיילי בית דוד, שבו '''מסתיימת ונשלמת''' עבודתם של חיילי בית דוד להביא את הגאולה בפועל ממש ע"י דוד מלכא משיחא, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין '''שכבר נסתיימה ונשלמה''' כל העבודה, ועומדים מוכנים לקבלת דוד מלכא משיחא, ועאכו"כ לאחרי המשך העבודה דחיילי בית דוד בהפצת המעיינות חוצה במשך ארבעים שנה, באופן ש"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"{{הערה|[[דברים פרק כט|תבוא כט, ג]].}}. | ||
ובדורנו זה נמצאים כבר בשנת הצדי"ק – לאחרי סיום שנת הפ"ט, הקשורה עם מזמור פ"ט, שסיומו וחותמו "אשר חרפו עקבות משיחך", "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", גמר הנצחון דמלחמת בית דוד, ומתחילה התקופה השייכת למזמור צדי"ק, שסיומו וחותמו "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו גו' ומעשה ידינו '''כוננהו'''", דקאי על בית המקדש דלעתיד{{הערה|מדרש תהלים עה"פ.}}, "מקדש אדנ־י '''כוננו''' ידיך"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יז]].}}. | ובדורנו זה נמצאים כבר בשנת הצדי"ק – לאחרי סיום שנת הפ"ט, הקשורה עם מזמור פ"ט, שסיומו וחותמו "אשר חרפו עקבות משיחך", "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", גמר הנצחון דמלחמת בית דוד, ומתחילה התקופה השייכת למזמור צדי"ק, שסיומו וחותמו "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו גו' ומעשה ידינו '''כוננהו'''", דקאי על בית המקדש דלעתיד{{הערה|מדרש תהלים עה"פ.}}, "מקדש אדנ־י '''כוננו''' ידיך"{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יז]].}}. | ||