2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
וכמרומז גם '''במספר''' היום – '''כ"ח''': כח אמיתי (ע"פ תורה) קשור עם המספר '''שלשה''', "בתלת זימני הוה חזקה"{{הערה|ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ.}}, וכמ"ש{{הערה|קהלת ד, יב.}} "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" – שלשה מורה על כח קיים ונצחי, הכח דדבר של קיימא. תכלית השלימות דכח (חזקה דשלשה) גופא ה"ה – שלש פעמים שלש פעמים שלש = כ"ז (אותיות ז"ך), שישנו בשלימות ביום הכ"ח, שבא תיכף לאחר השלימות דכ"ז (ג' פעמים ג' פעמים ג'). | וכמרומז גם '''במספר''' היום – '''כ"ח''': כח אמיתי (ע"פ תורה) קשור עם המספר '''שלשה''', "בתלת זימני הוה חזקה"{{הערה|ב"מ קו, ריש ע"ב. וש"נ.}}, וכמ"ש{{הערה|קהלת ד, יב.}} "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" – שלשה מורה על כח קיים ונצחי, הכח דדבר של קיימא. תכלית השלימות דכח (חזקה דשלשה) גופא ה"ה – שלש פעמים שלש פעמים שלש = כ"ז (אותיות ז"ך), שישנו בשלימות ביום הכ"ח, שבא תיכף לאחר השלימות דכ"ז (ג' פעמים ג' פעמים ג'). | ||
ב. ויש לומר שזהו אחד הטעמים לכך שמתן־תורה הי' בחודש השלישי והוא קשור עם המספר שלשה – כמאחז"ל{{הערה|שבת פח, א.}} "בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי" [ורב נסים גאון{{הערה|בפירושו לשבת שם.}} מונה עוד ענינים של שלשה בקשר עם מתן־תורה] – כי ע"י מתן־תורה נכנס '''כח''', קיום וחוזק בבנ"י ובבריאה כולה, וכידוע{{הערה|תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.}} שאז נתבטלה הגזירה שהפרידה בין "עליונים" ו"תחתונים", וניתן '''הכח''' להמשיך ולגלות אלקות (עליונים) בעולם, עולם הזה התחתון, תחתון שאין תחתון למטה ממנו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק | ב. ויש לומר שזהו אחד הטעמים לכך שמתן־תורה הי' בחודש השלישי והוא קשור עם המספר שלשה – כמאחז"ל{{הערה|שבת פח, א.}} "בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי ע"י תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי" [ורב נסים גאון{{הערה|בפירושו לשבת שם.}} מונה עוד ענינים של שלשה בקשר עם מתן־תורה] – כי ע"י מתן־תורה נכנס '''כח''', קיום וחוזק בבנ"י ובבריאה כולה, וכידוע{{הערה|תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.}} שאז נתבטלה הגזירה שהפרידה בין "עליונים" ו"תחתונים", וניתן '''הכח''' להמשיך ולגלות אלקות (עליונים) בעולם, עולם הזה התחתון, תחתון שאין תחתון למטה ממנו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]].}}, עד שזה יחדור לגמרי את מציאות העולם בפנימיות, שעניני העולם עצמם ייעשו חפצא של קדושה{{הערה|ראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 212 ואילך. ובכ"מ.}}. | ||
ואדרבא: התורה ניתנה (במתן־תורה) דוקא בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו (עד ש"לא בשמים היא"{{הערה|נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב. שבת פט, א.}}), כיון שעיקר הכח והתוקף דאלקות ה"ה ניכר בגלוי דוקא בגשמיות העולם הזה, בהתחתון שאין תחתון למטה ממנו, ודוקא ע"י עבודת התחתונים נפעלת המשכת העצמות, עד שע"י העלאת התחתון ביותר, מתעלה כל ה"בנין", כולל גם הדרגות הכי עליונות, דסדר השתלשלות{{הערה|ראה תו"א בראשית ד, א. וראה לקו"ש חי"ח ע' 33.}}; | ואדרבא: התורה ניתנה (במתן־תורה) דוקא בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו (עד ש"לא בשמים היא"{{הערה|נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב. שבת פט, א.}}), כיון שעיקר הכח והתוקף דאלקות ה"ה ניכר בגלוי דוקא בגשמיות העולם הזה, בהתחתון שאין תחתון למטה ממנו, ודוקא ע"י עבודת התחתונים נפעלת המשכת העצמות, עד שע"י העלאת התחתון ביותר, מתעלה כל ה"בנין", כולל גם הדרגות הכי עליונות, דסדר השתלשלות{{הערה|ראה תו"א בראשית ד, א. וראה לקו"ש חי"ח ע' 33.}}; | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
"שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" קאי על שליחות המרגלים ע"י משה רבינו ללכת ולראות את הארץ בכדי להקל את הכניסה לארץ וכיבוש הארץ{{הערה|ראה רמב"ן ר"פ שלח.}}. | "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" קאי על שליחות המרגלים ע"י משה רבינו ללכת ולראות את הארץ בכדי להקל את הכניסה לארץ וכיבוש הארץ{{הערה|ראה רמב"ן ר"פ שלח.}}. | ||
והיות שהיתה זו שליחות מאת משה רבינו – אמנם באופן ד"שלח לך, אני איני מצוה אותך", אלא "לך, לדעתך"{{הערה|פרש"י שם.}} – אעפ"כ הרי זה '''לדעתו''' של '''משה רבינו''' (והקב"ה מעיד שזה "לדעתך", דעתו של משה), אשר ענינו בכלל הוא ספירת הדעת{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק | והיות שהיתה זו שליחות מאת משה רבינו – אמנם באופן ד"שלח לך, אני איני מצוה אותך", אלא "לך, לדעתך"{{הערה|פרש"י שם.}} – אעפ"כ הרי זה '''לדעתו''' של '''משה רבינו''' (והקב"ה מעיד שזה "לדעתך", דעתו של משה), אשר ענינו בכלל הוא ספירת הדעת{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מב|תניא פמ"ב]]. וראה לקו"ש ח"ו ע' 247 ואילך.}} – מובן אם כן, שהשליחות (מצד דעתו של משה) בודאי הצליחה, ובפועל זה הקל את הדרך שיוכלו לאחר מכן לכבוש ולהכנס לארץ ישראל כפי שהי' כן ע"י יהושע, תלמידו וממלא מקומו של משה{{הערה|ראה בארוכה שיחת [[שיחת שלח תנש"א - מוגה|ש"פ שלח, מבה"ח תמוז]] (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 617 (לעיל ע' 226) ואילך).}}. | ||
והענין בעבודת השם: | והענין בעבודת השם: | ||
כאו"א מישראל צריך "לכבוש" את חלקו בעולם בארץ הלזו התחתונה ולעשותו "ארץ ישראל"{{הערה|כפתגם הצמח־צדק: "עשה כאן ארץ ישראל" (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה).}}, בלשון הידוע{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק | כאו"א מישראל צריך "לכבוש" את חלקו בעולם בארץ הלזו התחתונה ולעשותו "ארץ ישראל"{{הערה|כפתגם הצמח־צדק: "עשה כאן ארץ ישראל" (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה).}}, בלשון הידוע{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]]. ובכ"מ.}} – לעשות לו יתברך דירה בתחתונים. | ||
ובכדי לפעול זאת בנקל ישנה השליחות של "ויתורו את ארץ כנען{{הערה|ר"פ שלח.}}", כמבואר הפירוש בזה{{הערה|אוה"ת שלח ע' תמו ואילך.}}, ש"ויתורו" הוא מלשון "ויתרון ארץ בכל היא"{{הערה|קהלת ה, ח.}}: היתרון והמעלה שישנם דוקא בארץ (תחתונים), יותר מאשר בשמים ובכל המדריגות למעלה (כידוע{{הערה|אוה"ת שם. וראה [[אגרת הקודש סימן כ | ובכדי לפעול זאת בנקל ישנה השליחות של "ויתורו את ארץ כנען{{הערה|ר"פ שלח.}}", כמבואר הפירוש בזה{{הערה|אוה"ת שלח ע' תמו ואילך.}}, ש"ויתורו" הוא מלשון "ויתרון ארץ בכל היא"{{הערה|[[קהלת פרק ה|קהלת ה, ח]].}}: היתרון והמעלה שישנם דוקא בארץ (תחתונים), יותר מאשר בשמים ובכל המדריגות למעלה (כידוע{{הערה|אוה"ת שם. וראה [[אגרת הקודש סימן כ|אגה"ק ס"כ]] (קלב, א ואילך). ובכ"מ.}} שדוקא בארץ ישנו כח הצמיחה יש מאין שמקורו מלמעלה מסדר השתלשלות). ובפרט ע"י העבודה בארץ לברר את הבירורים למטה, שעי"ז נפעל יתרון, יתרון האור מן החושך{{הערה|[[קהלת פרק ד|קהלת ד, יג]].}}. | ||
ובשרש הענינים{{הערה|אוה"ת שם.}}: | ובשרש הענינים{{הערה|אוה"ת שם.}}: | ||
ארץ היא ספירת המלכות, שיש בה יתרון ומעלה לגבי כל הספירות שלמעלה ממנה. ויתירה מזה – "ויתרון ארץ בכל היא": מלכות כוללת בתוכה "כל", ספירת היסוד, שכוללת בתוכה את כל הספירות שלפני זה, והיתרון במלכות נפעל ע"י ההמשכה של "כל" (כל הספירות שנכללים בספירת היסוד) בארץ (מלכות), אבל אח"כ, כאשר זה נמשך במלכות, מתגלה היתרון והכח דמלכות (לגבי כל הספירות), "אשת חיל עטרת בעלה"{{הערה|משלי יב, ד.}}, יתרון שלא בערך יותר מכפי שזה בשאר הספירות (שלמעלה ממלכות), עד שנפעל ה"יתרון ארץ בכל היא" – שה"בכל" נמצא בגלוי במלכות דוקא, כידוע שענינה של מלכות הוא להביא כל דבר בגלוי ובשלימות, ובאופן של תוקף וקיום (כי הכח והתוקף דאלקות מתגלה דוקא בתוך וע"י הארץ, והבירור של התחתון ביותר (שנלקח ממלכות, הספירה האחרונה והשרש לעולמות בי"ע), עד שזה מעלה את כל הדרגות שלמעלה, כנ"ל). | ארץ היא ספירת המלכות, שיש בה יתרון ומעלה לגבי כל הספירות שלמעלה ממנה. ויתירה מזה – "ויתרון ארץ בכל היא": מלכות כוללת בתוכה "כל", ספירת היסוד, שכוללת בתוכה את כל הספירות שלפני זה, והיתרון במלכות נפעל ע"י ההמשכה של "כל" (כל הספירות שנכללים בספירת היסוד) בארץ (מלכות), אבל אח"כ, כאשר זה נמשך במלכות, מתגלה היתרון והכח דמלכות (לגבי כל הספירות), "אשת חיל עטרת בעלה"{{הערה|[[משלי פרק יב|משלי יב, ד]].}}, יתרון שלא בערך יותר מכפי שזה בשאר הספירות (שלמעלה ממלכות), עד שנפעל ה"יתרון ארץ בכל היא" – שה"בכל" נמצא בגלוי במלכות דוקא, כידוע שענינה של מלכות הוא להביא כל דבר בגלוי ובשלימות, ובאופן של תוקף וקיום (כי הכח והתוקף דאלקות מתגלה דוקא בתוך וע"י הארץ, והבירור של התחתון ביותר (שנלקח ממלכות, הספירה האחרונה והשרש לעולמות בי"ע), עד שזה מעלה את כל הדרגות שלמעלה, כנ"ל). | ||
וזהו הפירוש ב"ויתורו את ארץ כנען": ע"י עבודתו של יהודי בארץ (כנען) דוקא, ה"ה מגלה שם את היתרון שישנו בארץ, "יתרון ארץ בכל היא", שזה נותן את הכח לכבוש ולהכנס לארץ ולהתיישב בה באופן של קביעות, עד שעושים בה (בהתחתונים) דירה לו יתברך. | וזהו הפירוש ב"ויתורו את ארץ כנען": ע"י עבודתו של יהודי בארץ (כנען) דוקא, ה"ה מגלה שם את היתרון שישנו בארץ, "יתרון ארץ בכל היא", שזה נותן את הכח לכבוש ולהכנס לארץ ולהתיישב בה באופן של קביעות, עד שעושים בה (בהתחתונים) דירה לו יתברך. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
ד. מזה ישנו לימוד מיוחד בדורותינו אלו: | ד. מזה ישנו לימוד מיוחד בדורותינו אלו: | ||
ידוע הפירוש{{הערה|[[תורה אור שמות|תו"א ר"פ שמות]].}} בדברי כלב (בפ' שלח{{הערה|יג, ל.}}) "עלה נעלה" (ב' עליות, וע"ד "ואנכי אעלך גם עלה"{{הערה|ויגש מו, ד.}}) – שזה קאי על ב' עליות: העלי' הראשונה מגלות מצרים לארץ ישראל ובנין בית המקדש, והעלי' השני' מגלות זה האחרון לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלימה ובנין ביהמ"ק השלישי (הנצחי); ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}} – כשם שעיקר תכלית המכוון של גלות מצרים ה"ה בכדי לקבל את התורה במתן־תורה (תורה הנגלית{{הערה|תו"א שם.}}), "כך כל אריכות הגלות הזה הוא כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה שיהי' לע"ל" (כפי שרש"י מפרש על "ישקני מנשיקות פיהו"{{הערה|שה"ש א, ב.}} – "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"{{הערה|וראה לקו"ש חכ"ב ע' 77 הערה 68. וש"נ.}}). | ידוע הפירוש{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/שמות|תו"א ר"פ שמות]].}} בדברי כלב (בפ' שלח{{הערה|[[במדבר פרק יג|יג, ל]].}}) "עלה נעלה" (ב' עליות, וע"ד "ואנכי אעלך גם עלה"{{הערה|[[בראשית פרק מו|ויגש מו, ד]].}}) – שזה קאי על ב' עליות: העלי' הראשונה מגלות מצרים לארץ ישראל ובנין בית המקדש, והעלי' השני' מגלות זה האחרון לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלימה ובנין ביהמ"ק השלישי (הנצחי); ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|[[מיכה פרק ז|מיכה ז, טו]].}} – כשם שעיקר תכלית המכוון של גלות מצרים ה"ה בכדי לקבל את התורה במתן־תורה (תורה הנגלית{{הערה|תו"א שם.}}), "כך כל אריכות הגלות הזה הוא כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה שיהי' לע"ל" (כפי שרש"י מפרש על "ישקני מנשיקות פיהו"{{הערה|[[שיר השירים פרק א|שה"ש א, ב]].}} – "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"{{הערה|וראה לקו"ש חכ"ב ע' 77 הערה 68. וש"נ.}}). | ||
והיות שצריך להיות "טועמי' חיים זכו"{{הערה|פע"ח שער השבת רפ"ג. מג"א או"ח סר"נ סוסק"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. ועוד.}} (בסוף אלף הששי, ערב שבת הגאולה{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תקלא. סה"מ השי"ת ע' 245. ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 254, 256. וש"נ.}}) – לכן{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 282. ח"כ ע' 173.}} הי' גילוי פנימיות התורה והפצת המעינות חוצה ב(מחצית השני' של) אלף הששי, מתחיל ע"י הבעש"ט והמגיד (תורת החסידות הכללית), ואח"כ – באופן של התלבשות בחכמה בינה ודעת (תורת חסידות חב"ד) – ע"י אדמו"ר הזקן (ובפרט לאחר הגאולה די"ט כסלו, בחודש השלישי דחדשי החורף, ע"ד חודש סיון, החודש דמ"ת, חודש השלישי דחדשי הקיץ{{הערה|אלא שכסלו שייך בעיקר לנסתר דתורה כו' – לקוטי לוי יצחק אגרות ע' רה. ע' ריז.}}) ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו – אשר גילוי תורת החסידות היא ההתחלה – באופן של "טעימה" עכ"פ, אבל היא נותנת טעם בכל הענין (כפשטות הענין של טעימה) – דגילוי פנימיות התורה דלע"ל. | והיות שצריך להיות "טועמי' חיים זכו"{{הערה|פע"ח שער השבת רפ"ג. מג"א או"ח סר"נ סוסק"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. ועוד.}} (בסוף אלף הששי, ערב שבת הגאולה{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תקלא. סה"מ השי"ת ע' 245. ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 254, 256. וש"נ.}}) – לכן{{הערה|ראה לקו"ש חט"ו ע' 282. ח"כ ע' 173.}} הי' גילוי פנימיות התורה והפצת המעינות חוצה ב(מחצית השני' של) אלף הששי, מתחיל ע"י הבעש"ט והמגיד (תורת החסידות הכללית), ואח"כ – באופן של התלבשות בחכמה בינה ודעת (תורת חסידות חב"ד) – ע"י אדמו"ר הזקן (ובפרט לאחר הגאולה די"ט כסלו, בחודש השלישי דחדשי החורף, ע"ד חודש סיון, החודש דמ"ת, חודש השלישי דחדשי הקיץ{{הערה|אלא שכסלו שייך בעיקר לנסתר דתורה כו' – לקוטי לוי יצחק אגרות ע' רה. ע' ריז.}}) ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו – אשר גילוי תורת החסידות היא ההתחלה – באופן של "טעימה" עכ"פ, אבל היא נותנת טעם בכל הענין (כפשטות הענין של טעימה) – דגילוי פנימיות התורה דלע"ל. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
וכשם שבמתן־תורה (בירחא תליתאי) ניתן בכללות הכח ד"ויתורו את הארץ", להפוך את העולם הזה התחתון, עד שהעולם יסייע ויגלה אלקות – כך גם נפעל ע"י הגילוי דפנימיות התורה והפצת המעינות חוצה ובפרט באופן של התלבשות בהשגה (חב"ד) בשכל האדם, עד בשכל דנה"ב ושכל העולם, שזה נותן את הכח שטבע העולם והענינים שלמטה יהיו כלים לאלקות{{הערה|"שהטבע ממש יהי' אלקות והענינים שלמטה יהיו כלים לאלקות" – סד"ה פדה בשלום תרפ"ה (ע' פח).}}. | וכשם שבמתן־תורה (בירחא תליתאי) ניתן בכללות הכח ד"ויתורו את הארץ", להפוך את העולם הזה התחתון, עד שהעולם יסייע ויגלה אלקות – כך גם נפעל ע"י הגילוי דפנימיות התורה והפצת המעינות חוצה ובפרט באופן של התלבשות בהשגה (חב"ד) בשכל האדם, עד בשכל דנה"ב ושכל העולם, שזה נותן את הכח שטבע העולם והענינים שלמטה יהיו כלים לאלקות{{הערה|"שהטבע ממש יהי' אלקות והענינים שלמטה יהיו כלים לאלקות" – סד"ה פדה בשלום תרפ"ה (ע' פח).}}. | ||
ואדרבא: ע"י גילוי פנימיות התורה (באלף הששי) ניתוסף חידוש לגבי מתן־תורה, שמקבלים כח נעלה יותר לגלות אלקות בעולם, יותר מכפי שהי' (בגלוי) במתן־תורה (אלא שגם זה גופא ניתן בכח ובהעלם במ"ת, ע"ד "כל מה שתלמיד ותיק עתיד '''לחדש''' ניתן למשה מסיני"{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ועוד.}}): ע"י נתינת התורה הנגלית, גליא דאורייתא (שהי' בעיקר במ"ת) מקבלים בעיקר את הכח לגלות גליא דקוב"ה וגליא דישראל{{הערה|שם=:3|[[אגרת הקודש סימן כ | ואדרבא: ע"י גילוי פנימיות התורה (באלף הששי) ניתוסף חידוש לגבי מתן־תורה, שמקבלים כח נעלה יותר לגלות אלקות בעולם, יותר מכפי שהי' (בגלוי) במתן־תורה (אלא שגם זה גופא ניתן בכח ובהעלם במ"ת, ע"ד "כל מה שתלמיד ותיק עתיד '''לחדש''' ניתן למשה מסיני"{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ועוד.}}): ע"י נתינת התורה הנגלית, גליא דאורייתא (שהי' בעיקר במ"ת) מקבלים בעיקר את הכח לגלות גליא דקוב"ה וגליא דישראל{{הערה|שם=:3|[[אגרת הקודש סימן כ|אגה"ק ס"כ]] (קכט, ריש ע"ב).}}. | ||
ה. ענין זה (שגילוי תורת החסידות נותן את הכח לגלות אלקות בעולם וביתר שאת וביתר עוז) מודגש בהלשון{{הערה|שם=:1|משלי טז, ה.}} "יפוצו מעינותיך '''חוצה'''"{{הערה|כמענה המשיח על שאלת הבעש"ט "אימתי אתי מר": בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה (אגה"ק הבעש"ט הידועה – כתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ).}}: | ה. ענין זה (שגילוי תורת החסידות נותן את הכח לגלות אלקות בעולם וביתר שאת וביתר עוז) מודגש בהלשון{{הערה|שם=:1|[[משלי פרק טז|משלי טז, ה]].}} "יפוצו מעינותיך '''חוצה'''"{{הערה|כמענה המשיח על שאלת הבעש"ט "אימתי אתי מר": בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה (אגה"ק הבעש"ט הידועה – כתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ).}}: | ||
דובר כמה פעמים, שכל אחת משלשת התיבות מבטאת ענין וביאור שלם בתוכן העבודה, ובהיותם לשונות בתורה<ref name=":1" />, מורה כל לשון על '''האמיתיות והשלימות''' של תוכן לשון זה: "יפוצו" באמיתיות ובשלימות, "מעינותיך" באמיתיות ובשלימות, ב"חוצה" באמיתיות ובשלימות{{הערה|נתבאר | דובר כמה פעמים, שכל אחת משלשת התיבות מבטאת ענין וביאור שלם בתוכן העבודה, ובהיותם לשונות בתורה<ref name=":1" />, מורה כל לשון על '''האמיתיות והשלימות''' של תוכן לשון זה: "יפוצו" באמיתיות ובשלימות, "מעינותיך" באמיתיות ובשלימות, ב"חוצה" באמיתיות ובשלימות{{הערה|נתבאר ב[[שיחת שלח תשמ"ו - מוגה|שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון תשמ"ו]] – "קובץ כ"ח סיון יובל שנים" ע' 38. לקו"ש חל"ג ע' 274.}}. | ||
מה הפירוש "חוצה" '''בשלימות''' – לכאורה "חוצה" ה"ז בדיוק ההיפך מהשלימות (ששייך רק בפנים, בקדושה ואלקות)?! | מה הפירוש "חוצה" '''בשלימות''' – לכאורה "חוצה" ה"ז בדיוק ההיפך מהשלימות (ששייך רק בפנים, בקדושה ואלקות)?! | ||
והביאור בזה: מכיון ש"חוצה" הוא לשון בתורת אמת, ה"ז מורה על אמיתית הענין ד"חוצה" (כנ"ל) – שבאמיתיות הענינים הרי אין "חוץ" מהקב"ה ח"ו (כמ"ש "אין עוד מלבדו"{{הערה|ואתחנן ד, לה.}}, "אין עוד"{{הערה|שם, לט.}}); ומ"ש בתורה הלשון "חוצה", הכוונה היא להאמת של ה"חוצה" – כפי שה"חוצה" מגלה אלקות, ואדרבא: דוקא בתוך וע"י החוץ (תחתונים בהסתר אורו ית'{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק | והביאור בזה: מכיון ש"חוצה" הוא לשון בתורת אמת, ה"ז מורה על אמיתית הענין ד"חוצה" (כנ"ל) – שבאמיתיות הענינים הרי אין "חוץ" מהקב"ה ח"ו (כמ"ש "אין עוד מלבדו"{{הערה|[[דברים פרק ד|ואתחנן ד, לה]].}}, "אין עוד"{{הערה|[[דברים פרק ד|שם, לט]].}}); ומ"ש בתורה הלשון "חוצה", הכוונה היא להאמת של ה"חוצה" – כפי שה"חוצה" מגלה אלקות, ואדרבא: דוקא בתוך וע"י החוץ (תחתונים בהסתר אורו ית'{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]].}}) ניכרת בגלוי ובשלימות ובתכלית השלימות האמת דאלקות, ש"אין עוד (מלבדו)" אפילו בה"חוצה" [וע"ד המעלה של נסים המלובשים בטבע{{הערה|ראה [[מאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות תשל"ח - מוגה|ד"ה כימי צאתך תשל"ח]] – "קובץ כ"ח סיון יובל שנים" ע' 97 ואילך.}}]. | ||
והכח לגלות זאת בה"חוצה" הוא – ע"י "יפוצו מעינותיך", הפצת המעינות דפנימיות התורה, באמיתיות ובשלימות, באופן שמתגלה היתרון והכח הנעלה בה"חוצה", שהוא מסייע ומגלה אלקות, ואדרבא – באופן נעלה יותר מכפי שזה ב"פנים". | והכח לגלות זאת בה"חוצה" הוא – ע"י "יפוצו מעינותיך", הפצת המעינות דפנימיות התורה, באמיתיות ובשלימות, באופן שמתגלה היתרון והכח הנעלה בה"חוצה", שהוא מסייע ומגלה אלקות, ואדרבא – באופן נעלה יותר מכפי שזה ב"פנים". | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
ו. ויש לומר שהכח לזה בא מהמאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו (בחודש השלישי), כידוע (בשיחות רבותינו נשיאינו){{הערה|ראה ס' השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.}} שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה": | ו. ויש לומר שהכח לזה בא מהמאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו (בחודש השלישי), כידוע (בשיחות רבותינו נשיאינו){{הערה|ראה ס' השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.}} שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה": | ||
בקשר עם גאולתו כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש שלו סל"ח. וש"נ.}}: "כשקריתי בספר תהלים בפסוק{{הערה|שם=:2|[[תהלים פרק | בקשר עם גאולתו כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש שלו סל"ח. וש"נ.}}: "כשקריתי בספר תהלים בפסוק{{הערה|שם=:2|[[תהלים פרק נה|תהלים נה, יט]].}} פדה בשלום נפשי . . יצאתי בשלום" [שלכן נתקבל אצל החסידים הניגון ד"פדה בשלום נפשי" בקשר עם הגאולה]. | ||
וי"ל א' הביאורים בהשייכות ד"פדה בשלום נפשי" עם הגאולה וההתחלה דהעיקר דהפצת המעינות חוצה: לאחר "פדה בשלום נפשי" כתוב<ref name=":2" /> "כי ברבים היו עמדי". שזה מורה על כללות הענין, שה"רבים" ו"רשות הרבים" דכל העולם (עלמא דפרודא) נעשים במצב של "היו עמדי"{{הערה|כדברי חז"ל עה"פ, שגם אנשי אבשלום התפללו בעד דוד (ירושלמי סוטה פ"א סה"ח).}}, שלא זו בלבד שאין צורך להתייגע ועכ"פ לעשות משהו כדי שה"רבים" לא יפריעו, אלא אדרבא: ה"רבים" נמצאים "עמדי", עד שזה מסייע, מסייע יותר לה"רשות היחיד" ליחידו של עולם, שתהי' בתכלית השלימות ובתכלית האמיתיות (כנ"ל). | וי"ל א' הביאורים בהשייכות ד"פדה בשלום נפשי" עם הגאולה וההתחלה דהעיקר דהפצת המעינות חוצה: לאחר "פדה בשלום נפשי" כתוב<ref name=":2" /> "כי ברבים היו עמדי". שזה מורה על כללות הענין, שה"רבים" ו"רשות הרבים" דכל העולם (עלמא דפרודא) נעשים במצב של "היו עמדי"{{הערה|כדברי חז"ל עה"פ, שגם אנשי אבשלום התפללו בעד דוד (ירושלמי סוטה פ"א סה"ח).}}, שלא זו בלבד שאין צורך להתייגע ועכ"פ לעשות משהו כדי שה"רבים" לא יפריעו, אלא אדרבא: ה"רבים" נמצאים "עמדי", עד שזה מסייע, מסייע יותר לה"רשות היחיד" ליחידו של עולם, שתהי' בתכלית השלימות ובתכלית האמיתיות (כנ"ל). | ||
ולכן ה"ז פועל את ה"פדה בשלום נפשי", שהפדי' (והגאולה) היא בדרך '''שלום''' (בלי מלחמה כלל), וע"ד כפי שהי' בימי שלמה, שכל האומות התבטלו כלפי שלמה (ללא שום מלחמה), ועד שהם סייעו בידו ("עמדי"), ולכן הוא נק' בשם שלמה כי שלום{{הערה|דה"א כב, ט.}} הי' בימיו{{הערה|ושייך גם לשלמה מלשון '''שלימות''', ששלימות גילוי אלקות היא דוקא כשזה באופן של "שלום" עי"ז ש"רבים היו עמדי".}}. עד שזה ("פדה בשלום נפשי") קאי על תכלית השלימות בשלום, אשר אלה שהיו בעבר מנגדים "נעשים אוהבים גמורים", כפי שיהי' בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה, כמ"ש{{הערה|צפני' ג, ט. וראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א וספי"ב.}} "אז אהפוך אל עמים (לשון '''רבים''') שפה ברורה גו' לעבדו שכם '''אחד'''" (כביאורו של אדמו"ר האמצעי{{הערה|שערי תשובה ד"ה פדה בשלום נפשי פי"א.}}). | ולכן ה"ז פועל את ה"פדה בשלום נפשי", שהפדי' (והגאולה) היא בדרך '''שלום''' (בלי מלחמה כלל), וע"ד כפי שהי' בימי שלמה, שכל האומות התבטלו כלפי שלמה (ללא שום מלחמה), ועד שהם סייעו בידו ("עמדי"), ולכן הוא נק' בשם שלמה כי שלום{{הערה|[[דברי הימים א פרק כב|דה"א כב, ט]].}} הי' בימיו{{הערה|ושייך גם לשלמה מלשון '''שלימות''', ששלימות גילוי אלקות היא דוקא כשזה באופן של "שלום" עי"ז ש"רבים היו עמדי".}}. עד שזה ("פדה בשלום נפשי") קאי על תכלית השלימות בשלום, אשר אלה שהיו בעבר מנגדים "נעשים אוהבים גמורים", כפי שיהי' בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה, כמ"ש{{הערה|[[צפניה פרק ג|צפני' ג, ט]]. וראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א וספי"ב.}} "אז אהפוך אל עמים (לשון '''רבים''') שפה ברורה גו' לעבדו שכם '''אחד'''" (כביאורו של אדמו"ר האמצעי{{הערה|שערי תשובה ד"ה פדה בשלום נפשי פי"א.}}). | ||
ז. בשלשלת של "יפוצו מעינותיך חוצה" עצמה (ע"י רבותינו נשיאינו) היו כמה דרגות ושלבים – במשך השבעה־תשעה דורות מהבעש"ט ואדמו"ר הזקן עד דורנו זה: | ז. בשלשלת של "יפוצו מעינותיך חוצה" עצמה (ע"י רבותינו נשיאינו) היו כמה דרגות ושלבים – במשך השבעה־תשעה דורות מהבעש"ט ואדמו"ר הזקן עד דורנו זה: | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
וכמרומז גם במספר הכתובת של בנין זה (המרכז של ליובאוויטש בחצי כדור התחתון, שמשם אורה יוצאה לכל העולם כולו בהפצת המעינות חוצה) – 770, שכידוע 770 הוא גימטריא של "'''פרצת'''" (כפי שהתפרסם בין בנ"י). | וכמרומז גם במספר הכתובת של בנין זה (המרכז של ליובאוויטש בחצי כדור התחתון, שמשם אורה יוצאה לכל העולם כולו בהפצת המעינות חוצה) – 770, שכידוע 770 הוא גימטריא של "'''פרצת'''" (כפי שהתפרסם בין בנ"י). | ||
ויש לומר השייכות: מספר שבע מורה על השלימות דשבעת ימי ההיקף, שבעה מדות – ההשפעה בכל הדרגות (מחסד עד מלכות). והשלימות דשבע היא – מאה פעמים שבע (700) ביחד עם עשר פעמים שבע (70), שבצירופם יחד הרי זה – 770. ולכן זהו בגימטריא "פרצת" – כי השלימות ד"פרצת", הפריצה דכל ההגבלות דזמן ומקום ("ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|ויצא כח, יד.}}) – עד באופן ד"פרצת" בתוך "פרצת" – נפעלת (לא ע"י היציאה מזמן ומקום, אלא אדרבא –) דוקא בתוך וע"י שלימות הזמן (והמקום) – 770, השלימות דמספר שבע (שבע מאות ושבעים). | ויש לומר השייכות: מספר שבע מורה על השלימות דשבעת ימי ההיקף, שבעה מדות – ההשפעה בכל הדרגות (מחסד עד מלכות). והשלימות דשבע היא – מאה פעמים שבע (700) ביחד עם עשר פעמים שבע (70), שבצירופם יחד הרי זה – 770. ולכן זהו בגימטריא "פרצת" – כי השלימות ד"פרצת", הפריצה דכל ההגבלות דזמן ומקום ("ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[בראשית פרק כח|ויצא כח, יד]].}}) – עד באופן ד"פרצת" בתוך "פרצת" – נפעלת (לא ע"י היציאה מזמן ומקום, אלא אדרבא –) דוקא בתוך וע"י שלימות הזמן (והמקום) – 770, השלימות דמספר שבע (שבע מאות ושבעים). | ||
כלומר, שביחד עם זה שישנה הפריצה שלמעלה ממדידה והגבלה ("פרצת") – ישנו גם המקום וזמן, כפי שהדין בפשטות שהמקום והבנין צריך להיות בעל ד' כתלים וגג ותקרה וכו', אלא שהזמן ומקום עצמו קיים באופן של "פרצת" (ואדרבא: דוקא זמן ומקום למטה פועל את שלימות ענין הפריצה כנ"ל). ע"ד הכתוב על ירושלים{{הערה|זכרי' ב, ח.}}, ש"פרזות תשב ירושלים" ויחד עם זאת "ואני אהי' לה גו' חומת אש סביב". | כלומר, שביחד עם זה שישנה הפריצה שלמעלה ממדידה והגבלה ("פרצת") – ישנו גם המקום וזמן, כפי שהדין בפשטות שהמקום והבנין צריך להיות בעל ד' כתלים וגג ותקרה וכו', אלא שהזמן ומקום עצמו קיים באופן של "פרצת" (ואדרבא: דוקא זמן ומקום למטה פועל את שלימות ענין הפריצה כנ"ל). ע"ד הכתוב על ירושלים{{הערה|[[זכריה פרק ב|זכרי' ב, ח]].}}, ש"פרזות תשב ירושלים" ויחד עם זאת "ואני אהי' לה גו' חומת אש סביב". | ||
ומקום זה – "770" גימטריא "פרצת" – נעשה המקור והנתינת־כח על יפוצו מעינותיך חוצה בכל העולם כולו, באופן שפועלים את ה"פרצת" ואת היפוצו מעינותיך ב"חוצה", עד לחוצה שאין חוצה ממנה, כך שמגלים שם את ה"יתרון ארץ בכל היא". | ומקום זה – "770" גימטריא "פרצת" – נעשה המקור והנתינת־כח על יפוצו מעינותיך חוצה בכל העולם כולו, באופן שפועלים את ה"פרצת" ואת היפוצו מעינותיך ב"חוצה", עד לחוצה שאין חוצה ממנה, כך שמגלים שם את ה"יתרון ארץ בכל היא". | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
אע"פ שנמצאים אנו בעוה"ז התחתון בגלות, בגלות זה האחרון, ושם גופא – בחצי כדור התחתון [המקום של רוב מנין ובנין דבנ"י בזמננו] – הרי אדרבא: דוקא ממצב ובמצב ומקום התחתון והגלות, עד בתחתון שאין תחתון למטה ממנו – נפעלת העלי' הכי גדולה ובכל הדרגות והדורות שלפני ושלמעלה מזה, כולל גם דחצי כדור העליון והדורות הנעלים ביותר (דור דיעה של משה רבינו וכיו"ב), ועד להעלי' של הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה לכל העולם כולו (כולל חצי כדור העליון), ועבור כל הדורות כולם. | אע"פ שנמצאים אנו בעוה"ז התחתון בגלות, בגלות זה האחרון, ושם גופא – בחצי כדור התחתון [המקום של רוב מנין ובנין דבנ"י בזמננו] – הרי אדרבא: דוקא ממצב ובמצב ומקום התחתון והגלות, עד בתחתון שאין תחתון למטה ממנו – נפעלת העלי' הכי גדולה ובכל הדרגות והדורות שלפני ושלמעלה מזה, כולל גם דחצי כדור העליון והדורות הנעלים ביותר (דור דיעה של משה רבינו וכיו"ב), ועד להעלי' של הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה לכל העולם כולו (כולל חצי כדור העליון), ועבור כל הדורות כולם. | ||
וכידוע שתיבת "גאולה" נכתבת דוקא ע"י תיבת "גולה" בתוספת אל"ף – כי הגאולה נמשכת ובאה מתוך וע"י (העבודה של) הכנסת האל"ף דאלופו של עולם '''בגלות''' (גולה){{הערה|[[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] לה, ג. וראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 504 (לעיל ע' 120) ואילך. ע' 520 (לעיל ע' 134) ואילך.}}; | וכידוע שתיבת "גאולה" נכתבת דוקא ע"י תיבת "גולה" בתוספת אל"ף – כי הגאולה נמשכת ובאה מתוך וע"י (העבודה של) הכנסת האל"ף דאלופו של עולם '''בגלות''' (גולה){{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בהעלותך|לקו"ת בהעלותך]] לה, ג. וראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 504 (לעיל ע' 120) ואילך. ע' 520 (לעיל ע' 134) ואילך.}}; | ||
וכיון שהגאולה באה דוקא מהמצב הכי תחתון, לכן היא גם פועלת שתהי' הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה נצחית שאין אחרי' גלות, שעלי' אומרים "שיר חדש" לשון זכר{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.}} [שלא כהגאולות שלפני זה, שהי' להם הפסק אח"כ], כי דוקא עי"ז שהדבר בא מהתחתון ביותר, מתגלית אמיתיות ושלימות הענין, שזה דבר של קיימא, ובאופן גלוי דוקא – המעלה דספירת המלכות (שענינה גילוי באופן של קיימא, כנ"ל ס"ג), שתתגלה בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו (ממלכות בית דוד), כידוע שהחידוש דגאולה הוא – גילוי אלקות למטה בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, דירה לו (לעצמותו) יתברך בתחתונים, אשר בדירה נמצא העצם בגלוי. – וי"ל שזהו גם השרש דתיבות "גאולה" ו"גולה" – מלשון '''גילוי'''. | וכיון שהגאולה באה דוקא מהמצב הכי תחתון, לכן היא גם פועלת שתהי' הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה נצחית שאין אחרי' גלות, שעלי' אומרים "שיר חדש" לשון זכר{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.}} [שלא כהגאולות שלפני זה, שהי' להם הפסק אח"כ], כי דוקא עי"ז שהדבר בא מהתחתון ביותר, מתגלית אמיתיות ושלימות הענין, שזה דבר של קיימא, ובאופן גלוי דוקא – המעלה דספירת המלכות (שענינה גילוי באופן של קיימא, כנ"ל ס"ג), שתתגלה בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו (ממלכות בית דוד), כידוע שהחידוש דגאולה הוא – גילוי אלקות למטה בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, דירה לו (לעצמותו) יתברך בתחתונים, אשר בדירה נמצא העצם בגלוי. – וי"ל שזהו גם השרש דתיבות "גאולה" ו"גולה" – מלשון '''גילוי'''. | ||
ט. ויש לומר, שכשם שזה בנוגע לכללות ענין הגלות והגאולה, כך הוא גם בנוגע למקום הפרטי שנמצאים בו ב"חצי כדור התחתון" – שהיות שזה (ה"מקדש מעט"{{הערה|יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.}}) המקום שבו כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו קבע את מקומו, בתור המקור להפצת המעינות חוצה בכל העולם כולו, הרי דוקא במקום וממקום זה נפעלת הגאולה ובנין בית המקדש השלישי, "מקדש{{הערה|בשלח טו, יז.}} אד' כוננו ידיך"{{הערה|וגם לפני זה הרי הוא "מקדש מעט". ולהעיר מ"התמים" (חוברת ב ע' קכו [קי, ב]) דברי אחד מזקני חסידי האָמיל בימי הצ"צ: מיום שחרב ביהמ"ק וקד"ק עד אשר ירחם השי"ת וישלח לנו גואל צדק . . ויבנה לנו את ירושלים וביהמ"ק עם הקד"ק, הנה ליובאַוויטש הוא ירושלים שלנו, והבית הכנסת אשר כ"ק אדמו"ר מתפלל בו הוא ביהמ"ק שלנו וכו'.}}, | ט. ויש לומר, שכשם שזה בנוגע לכללות ענין הגלות והגאולה, כך הוא גם בנוגע למקום הפרטי שנמצאים בו ב"חצי כדור התחתון" – שהיות שזה (ה"מקדש מעט"{{הערה|[[יחזקאל פרק יא|יחזקאל יא, טז]]. מגילה כט, א.}}) המקום שבו כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו קבע את מקומו, בתור המקור להפצת המעינות חוצה בכל העולם כולו, הרי דוקא במקום וממקום זה נפעלת הגאולה ובנין בית המקדש השלישי, "מקדש{{הערה|[[שמות פרק טו|בשלח טו, יז.]]}} אד' כוננו ידיך"{{הערה|וגם לפני זה הרי הוא "מקדש מעט". ולהעיר מ"התמים" (חוברת ב ע' קכו [קי, ב]) דברי אחד מזקני חסידי האָמיל בימי הצ"צ: מיום שחרב ביהמ"ק וקד"ק עד אשר ירחם השי"ת וישלח לנו גואל צדק . . ויבנה לנו את ירושלים וביהמ"ק עם הקד"ק, הנה ליובאַוויטש הוא ירושלים שלנו, והבית הכנסת אשר כ"ק אדמו"ר מתפלל בו הוא ביהמ"ק שלנו וכו'.}}, | ||
דאע"פ שמקומו בארץ הקודש, בירושלים עיר הקודש, על הר הקודש – הרי כיון שזה נפעל ע"י "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק | דאע"פ שמקומו בארץ הקודש, בירושלים עיר הקודש, על הר הקודש – הרי כיון שזה נפעל ע"י "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לז|תניא רפל"ז]].}}, ובפרט בסיום זמן הגלות ע"י העבודה ד"יפוצו מעינותיך חוצה" – יש כבר במקום זה, ודוקא במקום הזה, את ההכנה המושלמת ל"מקדש אד' כוננו ידיך". | ||
עד שתיכף ומיד נעשה במקום זה הגילוי של "מקדש אד' כוננו ידיך" – שאת זה יכול כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לתבוע ולהביא לפועל, שלכל לראש נעשה הגילוי ד"מקדש אד' כוננו ידיך" במקום זה ("שבע מאות ושבעים") שבו הוא חי ופעל עבודתו במשך עשר שנים האחרונות שלו, הסך־הכל דכל עבודתו (כנ"ל). | עד שתיכף ומיד נעשה במקום זה הגילוי של "מקדש אד' כוננו ידיך" – שאת זה יכול כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לתבוע ולהביא לפועל, שלכל לראש נעשה הגילוי ד"מקדש אד' כוננו ידיך" במקום זה ("שבע מאות ושבעים") שבו הוא חי ופעל עבודתו במשך עשר שנים האחרונות שלו, הסך־הכל דכל עבודתו (כנ"ל). | ||
| שורה 103: | שורה 103: | ||
ודוקא ע"י סיום העבודה בחצי כדור התחתון, עד בהתחתון תחתון ביותר – "מעלים" ומגלים את '''כל''' הבנין של "מקדש אד' כוננו ידיך", כולל גם הגג של הבנין, אשר "מלך המשיח . . עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|ילקוט שמעוני ישעי' רמז תצט.}} – כל זה "מתעלה" (נפעל) ע"י העבודה (הגבהה) של התחתון ביותר. | ודוקא ע"י סיום העבודה בחצי כדור התחתון, עד בהתחתון תחתון ביותר – "מעלים" ומגלים את '''כל''' הבנין של "מקדש אד' כוננו ידיך", כולל גם הגג של הבנין, אשר "מלך המשיח . . עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|ילקוט שמעוני ישעי' רמז תצט.}} – כל זה "מתעלה" (נפעל) ע"י העבודה (הגבהה) של התחתון ביותר. | ||
ותיכף ומיד ממש – "ארו עם ענני שמיא"{{הערה|דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.}} – כל בני ישראל "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}}, נמצאים בארצנו הקדושה, יחד עם בית המקדש השלישי שישנו כאן, ולוקחים את כל זה ביחד, יחד עם "כספם וזהבם אתם"{{הערה|ישעי' ס, ט.}}, העבודה דאהבת ה' ויראת ה'{{הערה|ראה [[תורה אור וישב|תו"א ר"פ וישב]].}}, שזה כולל את כל מצוות עשה וכל מצוות לא תעשה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ד | ותיכף ומיד ממש – "ארו עם ענני שמיא"{{הערה|[[דניאל פרק ז|דניאל ז, יג]]. סנהדרין צח, א.}} – כל בני ישראל "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}}, נמצאים בארצנו הקדושה, יחד עם בית המקדש השלישי שישנו כאן, ולוקחים את כל זה ביחד, יחד עם "כספם וזהבם אתם"{{הערה|[[ישעיה פרק ס|ישעי' ס, ט]].}}, העבודה דאהבת ה' ויראת ה'{{הערה|ראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/וישב|תו"א ר"פ וישב]].}}, שזה כולל את כל מצוות עשה וכל מצוות לא תעשה{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]].}}. | ||
י. הלימוד מכל זה: | י. הלימוד מכל זה: | ||
| שורה 111: | שורה 111: | ||
מקבל כאו"א מישראל תוספת '''כח''' וחיזוק לקיים את השליחות דדורנו זה – שיש לו שליחות והוראה מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שצריכים לעמוד "עמדו הכן כולכם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' רעט.}} לקבלת הגאולה האמיתית והשלימה, ובראשם – משיח צדקנו, דוד מלך ישראל. | מקבל כאו"א מישראל תוספת '''כח''' וחיזוק לקיים את השליחות דדורנו זה – שיש לו שליחות והוראה מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שצריכים לעמוד "עמדו הכן כולכם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' רעט.}} לקבלת הגאולה האמיתית והשלימה, ובראשם – משיח צדקנו, דוד מלך ישראל. | ||
ולהיותה השליחות דדורנו זה – החידוש של ה"תלמיד ותיק" שבדורנו (אשר כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני) – מובן, שאפילו כאשר ילד קטן בימינו אלה אומר שהוא מצפה ומבקש שיבוא המשיח – ה"ז חידוש אמיתי בתורה, עד שזה נעשה חלק מן ה"חידוש תורה" ש"מאתי תצא"{{הערה|ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, מהקב"ה עצמו, שכן הקב"ה מסכים למילים והבקשות של בנ"י – "נער ישראל ואוהבהו"{{הערה|הושע יא, א.}}, והקב"ה מגלה אהבתו בפשטות ממש, באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וביחד עם זה – בגלוי למטה מטה, בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו. | ולהיותה השליחות דדורנו זה – החידוש של ה"תלמיד ותיק" שבדורנו (אשר כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני) – מובן, שאפילו כאשר ילד קטן בימינו אלה אומר שהוא מצפה ומבקש שיבוא המשיח – ה"ז חידוש אמיתי בתורה, עד שזה נעשה חלק מן ה"חידוש תורה" ש"מאתי תצא"{{הערה|[[ישעיה פרק נא|ישעי' נא, ד]]. ויק"ר פי"ג, ג.}}, מהקב"ה עצמו, שכן הקב"ה מסכים למילים והבקשות של בנ"י – "נער ישראל ואוהבהו"{{הערה|[[הושע פרק יא|הושע יא, א]].}}, והקב"ה מגלה אהבתו בפשטות ממש, באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וביחד עם זה – בגלוי למטה מטה, בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו. | ||
ובפרט שיש לכך סיוע מכל עניני העולם – "ברבים היו עמדי" – כך שכל עניני העולם מסייעים ומוליכים למטרה אחת ויחידה: הגאולה האמיתית והשלימה. | ובפרט שיש לכך סיוע מכל עניני העולם – "ברבים היו עמדי" – כך שכל עניני העולם מסייעים ומוליכים למטרה אחת ויחידה: הגאולה האמיתית והשלימה. | ||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
וגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה{{הערה|ב"ב י, א.}}, עד לקירוב וזירוז כזה שלא נשאר אף רגע פנוי, אלא מיד מאסיפתנו כאן זה עתה – "כאיש אחד בלב אחד"{{הערה|פרש"י יתרו יט, ב.}} [כפי שזה הי' כבר בראש חודש סיון, ומהראש ה"ז נמשך על ובכל ימי החודש, ועאכו"כ ביום כ"ח בו – היום שהוא הכח של כל החודש] – הולכים לארץ הקודש, | וגדולה צדקה שמקרבת את הגאולה{{הערה|ב"ב י, א.}}, עד לקירוב וזירוז כזה שלא נשאר אף רגע פנוי, אלא מיד מאסיפתנו כאן זה עתה – "כאיש אחד בלב אחד"{{הערה|פרש"י יתרו יט, ב.}} [כפי שזה הי' כבר בראש חודש סיון, ומהראש ה"ז נמשך על ובכל ימי החודש, ועאכו"כ ביום כ"ח בו – היום שהוא הכח של כל החודש] – הולכים לארץ הקודש, | ||
ותיכף ומיד, ועוד והוא העיקר – ממש, באופן של ממשות, החל מהגילוי של ה"חלק אלוקה ממעל{{הערה|איוב לא, ב.}} (וכפי שמוסיף אדמו"ר הזקן{{הערה|ב[[לקוטי אמרים פרק ב | ותיכף ומיד, ועוד והוא העיקר – ממש, באופן של ממשות, החל מהגילוי של ה"חלק אלוקה ממעל{{הערה|[[איוב פרק לא|איוב לא, ב]].}} (וכפי שמוסיף אדמו"ר הזקן{{הערה|ב[[לקוטי אמרים פרק ב|תניא רפ"ב]].}}:) '''ממש'''", ודוקא כנשמות בגופים יחד, ואדרבה – עם הוספה בבריאות הגוף ובריאות הנשמה, וגם – בריאות כל העולם כולו, עד שמתגלה איך שכל העולם נברא בכל רגע ורגע מאין ליש מעצמותו ית'<ref name=":3" />, ע"י התורה – אסתכל באורייתא וברא עלמא{{הערה|זח"ב קסא, א־ב.}}. | ||
ועוד והוא העיקר: מהדיבור בכל ענינים אלו, שקשור עם דיבורו של הקב"ה – הרי דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה{{הערה|ב"ר פמ"ד, כב. אוה"ת שמות ס"ע ב'תשב ואילך.}}, נפעל המעשה של הקב"ה, שהמעשה העיקרי שלו הוא – תיכף ומיד להמשיך ולגלות (עם כל הפירושים שבדבר) את הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש בפשטות. | ועוד והוא העיקר: מהדיבור בכל ענינים אלו, שקשור עם דיבורו של הקב"ה – הרי דיבורו של הקב"ה חשיב מעשה{{הערה|ב"ר פמ"ד, כב. אוה"ת שמות ס"ע ב'תשב ואילך.}}, נפעל המעשה של הקב"ה, שהמעשה העיקרי שלו הוא – תיכף ומיד להמשיך ולגלות (עם כל הפירושים שבדבר) את הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש בפשטות. | ||
| שורה 131: | שורה 131: | ||
והענין בזה: | והענין בזה: | ||
בערב ראש חודש מתעלם אור הלבנה לגמרי כהכנה למולד החדש בראש חודש. ובלשון הכתוב{{הערה|שמואל־א כ, יח.}}: ע"י ה"יפקד מושבך" (העלם הלבנה) בערב ראש חודש ("מחר חודש"), נפעל ה"ונפקדת" (מולד הלבנה בראש חודש), יחוד שמשא וסיהרא{{הערה|ראה דרושי מחר חודש – סה"מ תקס"ז ע' מח ואילך. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.}}. | בערב ראש חודש מתעלם אור הלבנה לגמרי כהכנה למולד החדש בראש חודש. ובלשון הכתוב{{הערה|[[שמואל א פרק כ|שמואל־א כ, יח]].}}: ע"י ה"יפקד מושבך" (העלם הלבנה) בערב ראש חודש ("מחר חודש"), נפעל ה"ונפקדת" (מולד הלבנה בראש חודש), יחוד שמשא וסיהרא{{הערה|ראה דרושי מחר חודש – סה"מ תקס"ז ע' מח ואילך. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.}}. | ||
ובעבודת השם דבנ"י – שדומין ללבנה ומונין ללבנה{{הערה|סוכה כט, א. ב"ר פפ"ו, ג. זח"א רלו, ב.}}: בערב ראש חודש היא שלימות עבודת היהודי, כאשר הוא עומד בתכלית הביטול (בדומה ללבנה שמצוי' אז בהעלם), וזה מביא תיכף את העלי' של הנשמה ("ונפקדת") – היחוד והזיווג דכנסת ישראל (מלכות, סיהרא) והקב"ה (ז"א, שמש), וכך גם היחוד של כאו"א מישראל בתור יחיד ("ואתם תלוקטו לאחד אחד"{{הערה|ישעי' כז, יב.}}) עם עצמות ומהות – כך שהם נעשים מציאות אחת ממש, באחדות אמיתית – "והיו לבשר אחד"{{הערה|בראשית ב, כד.}}, עד לאופן של יחיד{{הערה|ראה תו"א וארא נח, ב ואילך. ובכ"מ.}}, עד – למעלה אף מיחיד. | ובעבודת השם דבנ"י – שדומין ללבנה ומונין ללבנה{{הערה|סוכה כט, א. ב"ר פפ"ו, ג. זח"א רלו, ב.}}: בערב ראש חודש היא שלימות עבודת היהודי, כאשר הוא עומד בתכלית הביטול (בדומה ללבנה שמצוי' אז בהעלם), וזה מביא תיכף את העלי' של הנשמה ("ונפקדת") – היחוד והזיווג דכנסת ישראל (מלכות, סיהרא) והקב"ה (ז"א, שמש), וכך גם היחוד של כאו"א מישראל בתור יחיד ("ואתם תלוקטו לאחד אחד"{{הערה|[[ישעיה פרק כז|ישעי' כז, יב]].}}) עם עצמות ומהות – כך שהם נעשים מציאות אחת ממש, באחדות אמיתית – "והיו לבשר אחד"{{הערה|[[בראשית פרק ב|בראשית ב, כד]].}}, עד לאופן של יחיד{{הערה|ראה תו"א וארא נח, ב ואילך. ובכ"מ.}}, עד – למעלה אף מיחיד. | ||
שאז הרי בודאי לא שייך כלל ענין של הפסק ח"ו{{הערה|ראה לעיל הערה 97.}}, שכן אדרבה: ישנו דוקא רק ענין של התאחדות, והתאחדות בתכלית השלימות. | שאז הרי בודאי לא שייך כלל ענין של הפסק ח"ו{{הערה|ראה לעיל הערה 97.}}, שכן אדרבה: ישנו דוקא רק ענין של התאחדות, והתאחדות בתכלית השלימות. | ||
| שורה 145: | שורה 145: | ||
ע"י התורה נעשית ההתקשרות וההתאחדות של בנ"י עם הקב"ה, כמאמר הידוע{{הערה|זח"ג עג, א.}} "תלת קשרין{{הערה|כן הובא בכ"מ בחסידות. וראה סה"מ תרנ"ז ס"ע כח־ט. ה'ש"ת ע' 61 בהערה.}} אינון מתקשראן דא בדא, קוב"ה אורייתא וישראל, וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא כו'", וע"י ההתקשרות של ישראל ואורייתא נעשים ישראל קשורים עם קוב"ה, עד שישראל וקוב"ה כולא חד (למעלה יותר מההתקשרות ע"י אורייתא, שלכן ה"ה "'''תלת''' קשרין"{{הערה|ראה סה"מ תרנ"ז שם (ע' כח ואילך). ועוד.}}). | ע"י התורה נעשית ההתקשרות וההתאחדות של בנ"י עם הקב"ה, כמאמר הידוע{{הערה|זח"ג עג, א.}} "תלת קשרין{{הערה|כן הובא בכ"מ בחסידות. וראה סה"מ תרנ"ז ס"ע כח־ט. ה'ש"ת ע' 61 בהערה.}} אינון מתקשראן דא בדא, קוב"ה אורייתא וישראל, וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא כו'", וע"י ההתקשרות של ישראל ואורייתא נעשים ישראל קשורים עם קוב"ה, עד שישראל וקוב"ה כולא חד (למעלה יותר מההתקשרות ע"י אורייתא, שלכן ה"ה "'''תלת''' קשרין"{{הערה|ראה סה"מ תרנ"ז שם (ע' כח ואילך). ועוד.}}). | ||
ובהתקשרות זו גופא ישנם שני אופנים וסדרים, כידוע{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תקלה.}}: (א) גליא דישראל מתקשרת עם גליא דתורה ועם גליא דקוב"ה, וסתים דישראל מתקשרת עם סתים דתורה וסתים דקוב"ה{{הערה|ראה [[לקוטי תורה ויקרא|לקו"ת ויקרא]] ה, ג. [[לקוטי תורה נצבים|נצבים]] מו, א.}}, (ב) גליא דישראל מתקשרת עם סתים דישראל, וסתים דישראל עם גליא דתורה, וגליא דתורה עם סתים דתורה, וסתים דתורה עם גליא דקוב"ה וגליא דקוב"ה עם סתים דקוב"ה. | ובהתקשרות זו גופא ישנם שני אופנים וסדרים, כידוע{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תקלה.}}: (א) גליא דישראל מתקשרת עם גליא דתורה ועם גליא דקוב"ה, וסתים דישראל מתקשרת עם סתים דתורה וסתים דקוב"ה{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ויקרא|לקו"ת ויקרא]] ה, ג. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|נצבים]] מו, א.}}, (ב) גליא דישראל מתקשרת עם סתים דישראל, וסתים דישראל עם גליא דתורה, וגליא דתורה עם סתים דתורה, וסתים דתורה עם גליא דקוב"ה וגליא דקוב"ה עם סתים דקוב"ה. | ||
ואלו ואלו דברי אלקים חיים{{הערה|עירובין יב, א.}} – ישנם שתי האופנים והענינים יחד באופן חי (אלקים '''חיים''') באופן של קיום נצחי – הן ה"חוט המשולש" (תלת קשרין) דגליא (גליא דישראל, גליא דתורה וגליא דקוב"ה), הן ה"חוט המשולש" דסתים (סתים דישראל, סתים דתורה וסתים דקוב"ה), והן ה"חוט המשולש" באופן השני – גליא בסתים, וסתים בגליא וכו' – כך שישנה ההתאחדות האמיתית של כל השלשה, כך שישנם כל הענינים של גליא, כל הענינים דסתים, וכל הענינים דסתים כפי שעומדים בגלוי (שלש פעמים שלש פעמים שלש), – בתור מציאות אחת ויחידה של "יחידה ליחדך"{{הערה|נוסח הושענות (יום ג').}}. | ואלו ואלו דברי אלקים חיים{{הערה|עירובין יב, א.}} – ישנם שתי האופנים והענינים יחד באופן חי (אלקים '''חיים''') באופן של קיום נצחי – הן ה"חוט המשולש" (תלת קשרין) דגליא (גליא דישראל, גליא דתורה וגליא דקוב"ה), הן ה"חוט המשולש" דסתים (סתים דישראל, סתים דתורה וסתים דקוב"ה), והן ה"חוט המשולש" באופן השני – גליא בסתים, וסתים בגליא וכו' – כך שישנה ההתאחדות האמיתית של כל השלשה, כך שישנם כל הענינים של גליא, כל הענינים דסתים, וכל הענינים דסתים כפי שעומדים בגלוי (שלש פעמים שלש פעמים שלש), – בתור מציאות אחת ויחידה של "יחידה ליחדך"{{הערה|נוסח הושענות (יום ג').}}. | ||
| שורה 167: | שורה 167: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר במדבר|ח]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר במדבר|ח]] | ||