2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כיון שסיימו{{הערה|בברכת כהנים של א' הרבנים שי', שנאמרה בהמשך לברכת אנ"ש שי'. '''המו"ל'''.}} עתה עם "ואני אברכם"{{הערה|נשא ו, כז.}} – "פתח להם" גם בענין זה: | כיון שסיימו{{הערה|בברכת כהנים של א' הרבנים שי', שנאמרה בהמשך לברכת אנ"ש שי'. '''המו"ל'''.}} עתה עם "ואני אברכם"{{הערה|נשא ו, כז.}} – "פתח להם" גם בענין זה: | ||
"'''ואני אברכם'''": הקב"ה אומר בתורה (ואין מקרא יוצא מידי פשוטו{{הערה|שבת סג, א. וש"נ.}}), שהוא עצמו יברך את כל המברכים{{הערה|להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר, "כהנים מברכין לישראל והקב"ה מברך לכהנים" (חולין מט, סע"א). וגם להדיעה שלישראל נאמר ("כהנים מברכים ישראל והקב"ה מסכים על ידם") "ברכה לכהנים מנא לי'", "מואברכה מברכיך" (לך לך יב, ג) – חולין שם.}}, ובברכתו של הקב"ה – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|נוסח ברכה '''השלישית''' (– ודמן התורה) דברכת המזון.}}, בלי שום מדידה והגבלה במקום ובזמן, במילא ה"ז בא תיכף ומיד ממש{{הערה|ובמכ"ש מברכת '''הכהנים''', שהיא באופן ד"עד מהרה ירוץ דברו" ([[תהלים פרק קמז|תהלים קמז, ו]]. וראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קורח|לקו"ת ס"פ קרח]]. ובכ"מ), עאכו"כ הברכה של '''הקב"ה עצמו''', "'''ואני''' אברכם".}}, ויחד עם זה "ואני אברכם" – כפי שזה למעלה ממדידה והגבלה (מ"אני", הקב"ה עצמו) ה"ז נמשך (ברכה מלשון המשכה{{הערה|[[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ.}}) לבנ"י למטה, ובאופן של "אברכם" (סתם, בלי פרטים) שזה – כל הברכות, לכאו"א מישראל ולכלל ישראל{{הערה|שהרי גם להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר (כנ"ל הערה 6), ישראל מתברכין מפי הגבורה, ואי"צ לזה קרא מיוחד (ובלשון התוס' חולין שם ד"ה והקב"ה: "פשיטא דמסכים, כיון שציוה להם לברך"), כמשנ"ת במ"א (לקו"ש ח"י ע' 42).}}, הן בענינים כלליים והן בענינים פרטיים, עד לפרטי פרטים. | "'''ואני אברכם'''": הקב"ה אומר בתורה (ואין מקרא יוצא מידי פשוטו{{הערה|שבת סג, א. וש"נ.}}), שהוא עצמו יברך את כל המברכים{{הערה|להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר, "כהנים מברכין לישראל והקב"ה מברך לכהנים" (חולין מט, סע"א). וגם להדיעה שלישראל נאמר ("כהנים מברכים ישראל והקב"ה מסכים על ידם") "ברכה לכהנים מנא לי'", "מואברכה מברכיך" (לך לך יב, ג) – חולין שם.}}, ובברכתו של הקב"ה – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה{{הערה|נוסח ברכה '''השלישית''' (– ודמן התורה) דברכת המזון.}}, בלי שום מדידה והגבלה במקום ובזמן, במילא ה"ז בא תיכף ומיד ממש{{הערה|ובמכ"ש מברכת '''הכהנים''', שהיא באופן ד"עד מהרה ירוץ דברו" ([[תהלים פרק קמז|תהלים קמז, ו]]. וראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/קורח|לקו"ת ס"פ קרח]]. ובכ"מ), עאכו"כ הברכה של '''הקב"ה עצמו''', "'''ואני''' אברכם".}}, ויחד עם זה "ואני אברכם" – כפי שזה למעלה ממדידה והגבלה (מ"אני", הקב"ה עצמו) ה"ז נמשך (ברכה מלשון המשכה{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ.}}) לבנ"י למטה, ובאופן של "אברכם" (סתם, בלי פרטים) שזה – כל הברכות, לכאו"א מישראל ולכלל ישראל{{הערה|שהרי גם להדיעה ש"ואני אברכם" לכהנים נאמר (כנ"ל הערה 6), ישראל מתברכין מפי הגבורה, ואי"צ לזה קרא מיוחד (ובלשון התוס' חולין שם ד"ה והקב"ה: "פשיטא דמסכים, כיון שציוה להם לברך"), כמשנ"ת במ"א (לקו"ש ח"י ע' 42).}}, הן בענינים כלליים והן בענינים פרטיים, עד לפרטי פרטים. | ||
זאת אומרת ש"ואני אברכם" כולל שני ענינים, שני קצוות: מ"אני" (הקב"ה עצמו) שלמעלה מכל מדידה והגבלה, נעשה "אברכם", ברכה והמשכה לבנ"י '''למטה'''. | זאת אומרת ש"ואני אברכם" כולל שני ענינים, שני קצוות: מ"אני" (הקב"ה עצמו) שלמעלה מכל מדידה והגבלה, נעשה "אברכם", ברכה והמשכה לבנ"י '''למטה'''. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
כפי שחז"ל אומרים{{הערה|דב"ר פי"א, ד. מדרש תהלים (באבער) עה"פ.}} על "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה האלקים". משה יש בו שני הענינים – הן כפי שהוא בדוגמא שלמעלה ("מחציו ולמעלה האלקים"), והן כפי שהוא בדוגמא לבנ"י למטה ("מחציו ולמטה איש"), ובהיות בו שני ענינים אלו יש למשה הכח ד"תפלה למשה" – להוריד את הברכות של הקב"ה כפי שהם למעלה ממדידה והגבלה ("ואני אברכם"){{הערה|והרי ציווי ה' על ברכת כהנים נאמר ע"י '''משה''' – "וידבר ה' אל משה לאמר דבר גו'" (נשא ו, כב ואילך).{{ש}}ויומתק ע"פ פירוש הבחיי (עה"פ ומעשה ידינו כוננה עלינו), ש"מעשה ידינו" קאי על "נשיאת כפים שעשה אהרן ביום ההקמה, שזה לשון עלינו", היינו, שלאחרי ברכת כהנים של אהרן ניתוסף בזה ע"י ברכתו של משה ש"מעשה ידינו כוננה עלינו", '''ע"ד ובדוגמת''' ההוספה ד"ואני אברכם" על ברכת כהנים שלפני זה.}} לבנ"י כפי שהם נשמות בגופים למטה (בבחי' "איש"). | כפי שחז"ל אומרים{{הערה|דב"ר פי"א, ד. מדרש תהלים (באבער) עה"פ.}} על "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה האלקים". משה יש בו שני הענינים – הן כפי שהוא בדוגמא שלמעלה ("מחציו ולמעלה האלקים"), והן כפי שהוא בדוגמא לבנ"י למטה ("מחציו ולמטה איש"), ובהיות בו שני ענינים אלו יש למשה הכח ד"תפלה למשה" – להוריד את הברכות של הקב"ה כפי שהם למעלה ממדידה והגבלה ("ואני אברכם"){{הערה|והרי ציווי ה' על ברכת כהנים נאמר ע"י '''משה''' – "וידבר ה' אל משה לאמר דבר גו'" (נשא ו, כב ואילך).{{ש}}ויומתק ע"פ פירוש הבחיי (עה"פ ומעשה ידינו כוננה עלינו), ש"מעשה ידינו" קאי על "נשיאת כפים שעשה אהרן ביום ההקמה, שזה לשון עלינו", היינו, שלאחרי ברכת כהנים של אהרן ניתוסף בזה ע"י ברכתו של משה ש"מעשה ידינו כוננה עלינו", '''ע"ד ובדוגמת''' ההוספה ד"ואני אברכם" על ברכת כהנים שלפני זה.}} לבנ"י כפי שהם נשמות בגופים למטה (בבחי' "איש"). | ||
[ובפרטיות יותר – י"ל שזהו החילוק בין "משה" ו"איש האלקים": "איש האלקים" מורה על החיבור דבחי' איש עם שם אלקים (בגימטריא הטבע{{הערה|פרדס שער יב (שעת הנתיבות) פ"ב. ר"ח שער התשובה פ"ו ד"ה והמרגיל (קכא, ב). [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה"א רפ"ו]]. וראה סה"ש תנש"א ח"א ע' 400 (לעיל ע' 21) הערה 52.}}), אלקות שבערך הבריאה (והאיש הנברא), שנבראה בשם אלקים (בראשית ברא אלקים גו'{{הערה|[[בראשית פרק א|בראשית א, א]].}}). משא"כ "משה" קשור עם שם מ"ה{{הערה|תו"ח שמות קטז, א. אוה"ת תצוה ע' א'תרה. וראה גם [[תורה אור/יתרו|תו"א יתרו סח, סע"ב ואילך]]. מג"א צט, ג. ובכ"מ.}}, שם הוי'{{הערה|ראה סה"מ תקס"ב ע' קלז. אוה"ת וארא ע' רג. ובכ"מ.}}, שלמעלה מהבריאה]. | [ובפרטיות יותר – י"ל שזהו החילוק בין "משה" ו"איש האלקים": "איש האלקים" מורה על החיבור דבחי' איש עם שם אלקים (בגימטריא הטבע{{הערה|פרדס שער יב (שעת הנתיבות) פ"ב. ר"ח שער התשובה פ"ו ד"ה והמרגיל (קכא, ב). [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה"א רפ"ו]]. וראה סה"ש תנש"א ח"א ע' 400 (לעיל ע' 21) הערה 52.}}), אלקות שבערך הבריאה (והאיש הנברא), שנבראה בשם אלקים (בראשית ברא אלקים גו'{{הערה|[[בראשית פרק א|בראשית א, א]].}}). משא"כ "משה" קשור עם שם מ"ה{{הערה|תו"ח שמות קטז, א. אוה"ת תצוה ע' א'תרה. וראה גם [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/יתרו|תו"א יתרו סח, סע"ב ואילך]]. מג"א צט, ג. ובכ"מ.}}, שם הוי'{{הערה|ראה סה"מ תקס"ב ע' קלז. אוה"ת וארא ע' רג. ובכ"מ.}}, שלמעלה מהבריאה]. | ||
לפי זה נמצא שהמזמור "תפלה למשה" – נוסף לזה שקאי על התפלה דמשה על בנ"י (וברכת משה לבנ"י) – הוא ענין כללי ביותר: תפלת וברכת הנשיא – משה, שכוללת את כל התפלות והברכות כולם; ע"י "תפלה למשה", נשיא ישראל, שהנשיא הוא הכל{{הערה|פרש"י חוקת כא, כא (בנוגע למשה). וראה גם תנחומא חוקת כג. במדב"ר פי"ט, כח. וברמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ו: לבו (של מלך*) הוא לב כל קהל ישראל (והרי משה הי' (נשיא, וגם) מלך – רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הי"א. ועוד – ראה לקו"ש חי"ט ע' 170. '''וש"נ''').{{ש}}'''*) וראה לקמן סעיף יו"ד.'''}}, נמשכות כל הברכות מהקב"ה למטה, בכל הפרטים ופרטי פרטים. | לפי זה נמצא שהמזמור "תפלה למשה" – נוסף לזה שקאי על התפלה דמשה על בנ"י (וברכת משה לבנ"י) – הוא ענין כללי ביותר: תפלת וברכת הנשיא – משה, שכוללת את כל התפלות והברכות כולם; ע"י "תפלה למשה", נשיא ישראל, שהנשיא הוא הכל{{הערה|פרש"י חוקת כא, כא (בנוגע למשה). וראה גם תנחומא חוקת כג. במדב"ר פי"ט, כח. וברמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ו: לבו (של מלך*) הוא לב כל קהל ישראל (והרי משה הי' (נשיא, וגם) מלך – רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו הי"א. ועוד – ראה לקו"ש חי"ט ע' 170. '''וש"נ''').{{ש}}'''*) וראה לקמן סעיף יו"ד.'''}}, נמשכות כל הברכות מהקב"ה למטה, בכל הפרטים ופרטי פרטים. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
ושני ענינים אלו נמצאים אצל כאו"א מישראל (בבחי' משה שבו): | ושני ענינים אלו נמצאים אצל כאו"א מישראל (בבחי' משה שבו): | ||
שתי הדרגות בנשמתו – בחי' ישראל שבה{{הערה|שם=:0|ראה בארוכה לקו"ת דרושים לר"ה סב, ג (וראה גם [[תורה אור/משפטים|תו"א משפטים]] עז, רע"ב). ספר הליקוטים דא"ח־צ"צ ערך יעקב סמ"ד (ע' א'קא ואילך). '''וש"נ'''.}}, שקשורה עם שם הוי'{{הערה|שם=:1|ראה זח"א קעד, א: כמה דקב"ה לזימנין אתקרי הוי' ולזימנין אתקרי אלקים, ה"נ לזימנין אתקרי ישראל ולזימנין אתקרי יעקב. וראה לקו"ת שם. ס' הליקוטים שם ע' א'ק ואילך. '''וש"נ.'''}} ("חלק הוי' עמו"{{הערה|האזינו לב, ט.}}), ובחי' יעקב שבה<ref name=":0" />, הקשורה עם שם אלקים<ref name=":1" /> (יעקב הוא י' עקב{{הערה|ע"ח שער ג (שער סדר אצי' למהרח"ו) פ"ב. פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) בערכו.}}, כפי שהיו"ד דשם הוי'{{הערה|הגהות הצ"צ לתו"א ר"פ ויצא – אוה"ת שם קצב, א (בשוה"ג (ב)).}} משתלשל בבחי' עקב{{הערה|[[תורה אור/ויצא|תו"א שם]] (כא, א). ובכ"מ.}}, וידו (אותיות יו"ד{{הערה|שם וישב כט, א.}}) אוחזת בעקב עשו{{הערה|תולדות כה, כו.}}). ומזה מתבטא החילוק בין הנשמה (משם הוי'{{הערה|ראה [[אגרת התשובה פרק ד|אגה"ת פ"ד]] (צג, סע"ב ואילך).}}) והגוף (משם אלקים{{הערה|ראה [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה"א פ"ו]] (פא, רע"א).}}), עד שמזה משתלשל כו' למטה החילוק בין "מחציו ולמטה איש" ו"מחציו ולמעלה האלקים". | שתי הדרגות בנשמתו – בחי' ישראל שבה{{הערה|שם=:0|ראה בארוכה לקו"ת דרושים לר"ה סב, ג (וראה גם [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/משפטים|תו"א משפטים]] עז, רע"ב). ספר הליקוטים דא"ח־צ"צ ערך יעקב סמ"ד (ע' א'קא ואילך). '''וש"נ'''.}}, שקשורה עם שם הוי'{{הערה|שם=:1|ראה זח"א קעד, א: כמה דקב"ה לזימנין אתקרי הוי' ולזימנין אתקרי אלקים, ה"נ לזימנין אתקרי ישראל ולזימנין אתקרי יעקב. וראה לקו"ת שם. ס' הליקוטים שם ע' א'ק ואילך. '''וש"נ.'''}} ("חלק הוי' עמו"{{הערה|האזינו לב, ט.}}), ובחי' יעקב שבה<ref name=":0" />, הקשורה עם שם אלקים<ref name=":1" /> (יעקב הוא י' עקב{{הערה|ע"ח שער ג (שער סדר אצי' למהרח"ו) פ"ב. פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) בערכו.}}, כפי שהיו"ד דשם הוי'{{הערה|הגהות הצ"צ לתו"א ר"פ ויצא – אוה"ת שם קצב, א (בשוה"ג (ב)).}} משתלשל בבחי' עקב{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/ויצא|תו"א שם]] (כא, א). ובכ"מ.}}, וידו (אותיות יו"ד{{הערה|שם וישב כט, א.}}) אוחזת בעקב עשו{{הערה|תולדות כה, כו.}}). ומזה מתבטא החילוק בין הנשמה (משם הוי'{{הערה|ראה [[אגרת התשובה פרק ד|אגה"ת פ"ד]] (צג, סע"ב ואילך).}}) והגוף (משם אלקים{{הערה|ראה [[שער היחוד והאמונה פרק ו|שעהיוה"א פ"ו]] (פא, רע"א).}}), עד שמזה משתלשל כו' למטה החילוק בין "מחציו ולמטה איש" ו"מחציו ולמעלה האלקים". | ||
כשם שביהודי ישנם שני ענינים אלו ד"משה" ו"איש האלקים" – כמו"כ הוא בעבודתו, ב"מעשה ידינו", וכמודגש בהכפל ד"מעשה ידינו" בסיום המזמור ("ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו") – העבודה בעניני קדושה – "מחציו ולמעלה"; ועבודה בעניני רשות וחול (עניני העולם) – "מחציו ולמטה". ובכללות – העבודה עם עצמו ("מחציו ולמעלה"), והעבודה בבירור העולם ("מחציו ולמטה"). | כשם שביהודי ישנם שני ענינים אלו ד"משה" ו"איש האלקים" – כמו"כ הוא בעבודתו, ב"מעשה ידינו", וכמודגש בהכפל ד"מעשה ידינו" בסיום המזמור ("ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו") – העבודה בעניני קדושה – "מחציו ולמעלה"; ועבודה בעניני רשות וחול (עניני העולם) – "מחציו ולמטה". ובכללות – העבודה עם עצמו ("מחציו ולמעלה"), והעבודה בבירור העולם ("מחציו ולמטה"). | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
שהוא נותן את הכח לבחי' משה בכאו"א מישראל בדורנו – ובפרט ע"י הגילוי דפנימיות התורה – לגלות שהוא "משה איש האלקים", וש"ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", גילוי בחי' נועם (פנימיות עתיק), ע"י לימוד התורה, ובפרט '''פנימיות''' התורה, והעבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, באופן שזה פועל "כוננהו" ב"מעשה ידינו", בכל הדרגות שבזה, | שהוא נותן את הכח לבחי' משה בכאו"א מישראל בדורנו – ובפרט ע"י הגילוי דפנימיות התורה – לגלות שהוא "משה איש האלקים", וש"ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו", גילוי בחי' נועם (פנימיות עתיק), ע"י לימוד התורה, ובפרט '''פנימיות''' התורה, והעבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, באופן שזה פועל "כוננהו" ב"מעשה ידינו", בכל הדרגות שבזה, | ||
החל מהעבודה עם עצמו – עי"ז שכאו"א מישראל מגלה (בכח דנשיא דורנו) שהוא שלוחו של הקב"ה, ושלוחו של אדם (העליון{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ויקרא|לקו"ת ויקרא]] א, ג.}}) כמותו{{הערה|משנה ברכות לד, ב. קידושין מא, ב.}} ("משה איש האלקים"), שזה נפעל עי"ז שיהודי – כשלוחו של הקב"ה – מנצל את כחותיו לעבודת ה', כך שהכחות הם רק ככלי, "שליח", כדי למלאות שליחותו ורצונו של הקב"ה, בלימוד התורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה [כולל ובמיוחד הלכות שבתורה (בחי' הוי'{{הערה|כלשון חז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" (ש"א טז, יח. סנהדרין צג, ב). וראה בארוכה אוה"ת יתרו ע' תתצ ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפ ואילך. ע' רצ ואילך. המשך תרס"ו ע' תכט ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 233 ואילך.}} שבתורה){{הערה|ו"אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות" (ויק"ר ריש פ"ז, ג. וראה [[תורה אור/שמות|תו"א שמות]] מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). וראה תשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ה) ס"ד ס"ה)*, והרי פסקי דינים הלכה למעשה הם בכלל המשנה – הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. וראה לקו"ת דברים ב, סע"ב ואילך.{{ש}}'''*) אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רמב ואילך.''' המו"ל'''.'''}} כמו ספר הרמב"ם{{הערה|חיבור "'''הלכות הלכות'''" (כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו לספרו).}} וכיו"ב], וקיום המצוות בהידור, | החל מהעבודה עם עצמו – עי"ז שכאו"א מישראל מגלה (בכח דנשיא דורנו) שהוא שלוחו של הקב"ה, ושלוחו של אדם (העליון{{הערה|ראה [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/ויקרא|לקו"ת ויקרא]] א, ג.}}) כמותו{{הערה|משנה ברכות לד, ב. קידושין מא, ב.}} ("משה איש האלקים"), שזה נפעל עי"ז שיהודי – כשלוחו של הקב"ה – מנצל את כחותיו לעבודת ה', כך שהכחות הם רק ככלי, "שליח", כדי למלאות שליחותו ורצונו של הקב"ה, בלימוד התורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה [כולל ובמיוחד הלכות שבתורה (בחי' הוי'{{הערה|כלשון חז"ל "והוי' עמו שהלכה כמותו" (ש"א טז, יח. סנהדרין צג, ב). וראה בארוכה אוה"ת יתרו ע' תתצ ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפ ואילך. ע' רצ ואילך. המשך תרס"ו ע' תכט ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 233 ואילך.}} שבתורה){{הערה|ו"אין כל הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות" (ויק"ר ריש פ"ז, ג. וראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/שמות|תו"א שמות]] מט, ג. תו"ח שם (יח, א־ב). וראה תשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ה) ס"ד ס"ה)*, והרי פסקי דינים הלכה למעשה הם בכלל המשנה – הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. וראה לקו"ת דברים ב, סע"ב ואילך.{{ש}}'''*) אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רמב ואילך.''' המו"ל'''.'''}} כמו ספר הרמב"ם{{הערה|חיבור "'''הלכות הלכות'''" (כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו לספרו).}} וכיו"ב], וקיום המצוות בהידור, | ||
וכך הוא פועל גם בעולם, שכל עניני העולם נעשים כלי למילוי שליחותו של הקב"ה; | וכך הוא פועל גם בעולם, שכל עניני העולם נעשים כלי למילוי שליחותו של הקב"ה; | ||