דבר מלכות/יתרו: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
מ (ש. א. העביר את הדף דבר מלכות יתרו לשם דבר מלכות/יתרו בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/")
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
א. עשרת הדברות כתובים בתורה פעמיים – פעם ראשונה בפרשתנו, פרשת יתרו{{הערה|כ, א ואילך.}}, והפעם השני' בספר משנה־תורה בפרשת ואתחנן{{הערה|ה, ו ואילך.}}.
א. עשרת הדברות כתובים בתורה פעמיים – פעם ראשונה בפרשתנו, פרשת יתרו{{הערה|כ, א ואילך.}}, והפעם השני' בספר משנה־תורה בפרשת ואתחנן{{הערה|ה, ו ואילך.}}.


במיוחד צריך להבין את התוכן של ב' הפעמים: מכיון שעשרת הדברות הם עיקר ויסוד בכל התורה, וכוללים כל התורה כולה{{הערה|"כל תרי"ג מצוות בכלל עשרת הדברות הן ורבינו סעדי' פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו" (פרש"י משפטים כד, יב). ותר"כ אותיות שבעשה"ד הן כנגד התרי"ג מצוות וז' מצוות דרבנן (ראה תורה שלימה חט"ז מילואים ס"א (ע' רי ואילך), וש"נ). ובירושלמי שקלים פ"ו ה"א "בין כל דיבור ודיבור דקדוקי' ואותיותי' של תורה". וראה תניא רפנ"ג: עשרת הדברות הן כללות התורה כולה.}}, צריך לומר שב' הפעמים – ה"דברות<ref name=":0">לשון חז"ל – ב"ק ספ"ה (נד, ב. נה, א). ועוד. ובכמה מפרשים הלשון – "דברות ראשונות, דברות שניות" (כלי יקר עה"פ פרשתנו כ, ח. ועוד).}} הראשונות" בפ' יתרו וה"דברות<ref name=":0" /> האחרונות"{{הערה|היינו, האחרונות כפי שנכתבו בתורה, כי "אחרונות וראשונות חדא מילתא היא" (תוד"ה בהמתך – ב"ק נד, ב). וראה מפרשים שבהערה 7. ויש מפרשים ש"אחרונות" נכתבו בלוחות האחרונות (ראה לקמן הערה 10).}} בפ' ואתחנן – מבטאים שני ענינים בתורה בכלל.
במיוחד צריך להבין את התוכן של ב' הפעמים: מכיון שעשרת הדברות הם עיקר ויסוד בכל התורה, וכוללים כל התורה כולה{{הערה|"כל תרי"ג מצוות בכלל עשרת הדברות הן ורבינו סעדי' פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו" (פרש"י משפטים כד, יב). ותר"כ אותיות שבעשה"ד הן כנגד התרי"ג מצוות וז' מצוות דרבנן (ראה תורה שלימה חט"ז מילואים ס"א (ע' רי ואילך), וש"נ). ובירושלמי שקלים פ"ו ה"א "בין כל דיבור ודיבור דקדוקי' ואותיותי' של תורה". וראה תניא רפנ"ג: עשרת הדברות הן כללות התורה כולה.}}, צריך לומר שב' הפעמים – ה"דברות{{הערה|שם=:0|לשון חז"ל – ב"ק ספ"ה (נד, ב. נה, א). ועוד. ובכמה מפרשים הלשון – "דברות ראשונות, דברות שניות" (כלי יקר עה"פ פרשתנו כ, ח. ועוד).}} הראשונות" בפ' יתרו וה"דברות<ref name=":0" /> האחרונות"{{הערה|היינו, האחרונות כפי שנכתבו בתורה, כי "אחרונות וראשונות חדא מילתא היא" (תוד"ה בהמתך – ב"ק נד, ב). וראה מפרשים שבהערה 7. ויש מפרשים ש"אחרונות" נכתבו בלוחות האחרונות (ראה לקמן הערה 10).}} בפ' ואתחנן – מבטאים שני ענינים בתורה בכלל.


ובפרט שישנם כמה שינויים בין ה"דברות הראשונות" (בפ' יתרו) וה"דברות האחרונות" (בפ' ואתחנן), כמבואר במדרשי חז"ל{{הערה|ב"ק שם. ועוד.}} ובמפרשים{{הערה|ראב"ע (פרשתנו כ, א. ואתחנן ה, טז), רמב"ן (פרשתנו כ, ח. ואתחנן ה, יב), כלי יקר (פרשתנו שם) ועוד. מפרשי רש"י פרשתנו וואתחנן שם. ועוד. וראה תו"ש חט"ז מילואים סי"ב (ע' רלח ואילך). וש"נ.}}. ומסתבר לומר שהשינויים הפרטיים דב' הפעמים הם תוצאה מהחילוק הכללי ביניהם, כדלקמן.
ובפרט שישנם כמה שינויים בין ה"דברות הראשונות" (בפ' יתרו) וה"דברות האחרונות" (בפ' ואתחנן), כמבואר במדרשי חז"ל{{הערה|ב"ק שם. ועוד.}} ובמפרשים{{הערה|ראב"ע (פרשתנו כ, א. ואתחנן ה, טז), רמב"ן (פרשתנו כ, ח. ואתחנן ה, יב), כלי יקר (פרשתנו שם) ועוד. מפרשי רש"י פרשתנו וואתחנן שם. ועוד. וראה תו"ש חט"ז מילואים סי"ב (ע' רלח ואילך). וש"נ.}}. ומסתבר לומר שהשינויים הפרטיים דב' הפעמים הם תוצאה מהחילוק הכללי ביניהם, כדלקמן.
שורה 13: שורה 13:
ולהעיר, שגם לפי הפירוש שדברות הראשונות היו על לוחות הראשונות ודברות האחרונות על לוחות האחרונות (לקח טוב תשא לד, א. ואתחנן ה, יב. וכן משמע בב"ק נה, א. וראה פני יהושע שם. פנים יפות תשא לד, א. תו"ש תשא שם אות כ. ובמילואים ס"ד פ"ו (ע' קסא)) – הרי החילוק ביניהם הוא שלוחות ראשונות הם "מעשה אלקים" ו"מכתב אלקים" (תשא לב, טז), ולוחות אחרונות הם מעשה '''משה''' (ראה תשא לד, א. עקב י, א).}}, כפי שמשה חוזר עליהם{{הערה|ראה רש"י סנהדרין נו, ב ד"ה כאשר צוך: משה לאו מאליו הי' שונה להם משנה תורה כו' אלא כמו שקבלה הוא והי' חוזר ומגיד להם, וכל מה שכתוב בדברות האחרונות הי' כתוב בלוחות וכן שמע בסיני (וראה גם תוד"ה כאשר צוך – שבת פז, ב). וראה בפי' הרמב"ן (פרשתנו כ, ח. ואתחנן ה, יא־יב), ועד"ז בפי' הגור ארי' (יתרו וואתחנן שם), וראה גם פי' הרא"ם שם – שבדברות האחרונות חזר משה על דברות הראשונות (ששמעו בנ"י מהקב"ה עצמו), והוסיף פירוש בהן ("דודאי משנה תורה לאוסופי אתא" – גו"א שם), כמו "שמור את יום השבת" (במקום "זכור" שנאמר בדברות הראשונות), שהרי "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" (כבהערה הקודמת. הובא בפרש"י פרשתנו כ, א. וואתחנן שם).}} (בשנת הארבעים) בספר משנה תורה{{הערה|ועפ"ז מבוארים כמה שינויים בין דברות הראשונות ודברות האחרונות (ראה פני יהושע שם), כמו: השינוי ד"שמור" לגבי "זכור" (ראה מקומות שבהערה הקודמת. ש"ך עה"ת פרשתנו כ, ח). ההוספה של "כאשר צוך" (במצות שבת ובמצות כיבוד אב ואם). ועוד.}} ("אלה{{הערה|ר"פ דברים.}} הדברים אשר דיבר '''משה'''"){{הערה|שמשנה תורה משה מפי עצמו אמרה (וברוח הקודש) – מגילה לא, ב (ובתוס'). זח"ג רסא, א. ועוד. וראה לקו"ש חי"ט ע' 9 ואילך. וש"נ. משא"כ ארבעה ספרים הראשונים הם "מפי הגבורה" (מגילה שם).}}.
ולהעיר, שגם לפי הפירוש שדברות הראשונות היו על לוחות הראשונות ודברות האחרונות על לוחות האחרונות (לקח טוב תשא לד, א. ואתחנן ה, יב. וכן משמע בב"ק נה, א. וראה פני יהושע שם. פנים יפות תשא לד, א. תו"ש תשא שם אות כ. ובמילואים ס"ד פ"ו (ע' קסא)) – הרי החילוק ביניהם הוא שלוחות ראשונות הם "מעשה אלקים" ו"מכתב אלקים" (תשא לב, טז), ולוחות אחרונות הם מעשה '''משה''' (ראה תשא לד, א. עקב י, א).}}, כפי שמשה חוזר עליהם{{הערה|ראה רש"י סנהדרין נו, ב ד"ה כאשר צוך: משה לאו מאליו הי' שונה להם משנה תורה כו' אלא כמו שקבלה הוא והי' חוזר ומגיד להם, וכל מה שכתוב בדברות האחרונות הי' כתוב בלוחות וכן שמע בסיני (וראה גם תוד"ה כאשר צוך – שבת פז, ב). וראה בפי' הרמב"ן (פרשתנו כ, ח. ואתחנן ה, יא־יב), ועד"ז בפי' הגור ארי' (יתרו וואתחנן שם), וראה גם פי' הרא"ם שם – שבדברות האחרונות חזר משה על דברות הראשונות (ששמעו בנ"י מהקב"ה עצמו), והוסיף פירוש בהן ("דודאי משנה תורה לאוסופי אתא" – גו"א שם), כמו "שמור את יום השבת" (במקום "זכור" שנאמר בדברות הראשונות), שהרי "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" (כבהערה הקודמת. הובא בפרש"י פרשתנו כ, א. וואתחנן שם).}} (בשנת הארבעים) בספר משנה תורה{{הערה|ועפ"ז מבוארים כמה שינויים בין דברות הראשונות ודברות האחרונות (ראה פני יהושע שם), כמו: השינוי ד"שמור" לגבי "זכור" (ראה מקומות שבהערה הקודמת. ש"ך עה"ת פרשתנו כ, ח). ההוספה של "כאשר צוך" (במצות שבת ובמצות כיבוד אב ואם). ועוד.}} ("אלה{{הערה|ר"פ דברים.}} הדברים אשר דיבר '''משה'''"){{הערה|שמשנה תורה משה מפי עצמו אמרה (וברוח הקודש) – מגילה לא, ב (ובתוס'). זח"ג רסא, א. ועוד. וראה לקו"ש חי"ט ע' 9 ואילך. וש"נ. משא"כ ארבעה ספרים הראשונים הם "מפי הגבורה" (מגילה שם).}}.


והיות שב' הדברות – הם חלק מהתורה הנצחית{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק י"ז|תניא רפי"ז]]. ובכ"מ.}}, ותורה מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח"ג נג, ב.}} – מובן שב' האופנים באמירת עשרת־הדברות (דבר ה' עצמו, ודבר ה' כפי שנמסר ע"י משה) ישנם בכל עניני התורה, ובעבודת בנ"י בלימוד התורה וקיום המצוות בכלל, במשך כל הזמנים.
והיות שב' הדברות – הם חלק מהתורה הנצחית{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק יז|תניא רפי"ז]]. ובכ"מ.}}, ותורה מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח"ג נג, ב.}} – מובן שב' האופנים באמירת עשרת־הדברות (דבר ה' עצמו, ודבר ה' כפי שנמסר ע"י משה) ישנם בכל עניני התורה, ובעבודת בנ"י בלימוד התורה וקיום המצוות בכלל, במשך כל הזמנים.


ובפרט ע"פ דברי חז"ל שלימוד התורה צריך להיות באופן שבכל יום יהיו בעיניך חדשים{{הערה|ראה פרש"י פרשתנו יט, א. עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}, בדיוק כמו שהי' בפעם הראשונה (שלכן אומרים בברכת התורה "נותן התורה" – לשון הוה{{הערה|של"ה כה, א. [[לקוטי תורה תזריע|לקו"ת תזריע]] כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}), עד ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"{{הערה|ברכות כב, א.}} – מובן, שב' אופנים אלו באמירת עשרת הדברות, צריכים להיות בעבודת האדם בכל יום ויום.
ובפרט ע"פ דברי חז"ל שלימוד התורה צריך להיות באופן שבכל יום יהיו בעיניך חדשים{{הערה|ראה פרש"י פרשתנו יט, א. עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}, בדיוק כמו שהי' בפעם הראשונה (שלכן אומרים בברכת התורה "נותן התורה" – לשון הוה{{הערה|של"ה כה, א. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/תזריע|לקו"ת תזריע]] כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}), עד ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"{{הערה|ברכות כב, א.}} – מובן, שב' אופנים אלו באמירת עשרת הדברות, צריכים להיות בעבודת האדם בכל יום ויום.


וצריך ביאור: מה מתוסף ע"י הדברות האחרונות שאמר משה לגבי הדברות הראשונות שבנ"י שמעו מהקב"ה בעצמו?!
וצריך ביאור: מה מתוסף ע"י הדברות האחרונות שאמר משה לגבי הדברות הראשונות שבנ"י שמעו מהקב"ה בעצמו?!
שורה 23: שורה 23:
בתורה ישנם בכללות ב' דרגות:
בתורה ישנם בכללות ב' דרגות:


(א) תורה מצד עצמה היא "חמדה{{הערה|שבת פח, ב.}} גנוזה שגנוזה '''לך''' . . קודם שנברא העולם"{{הערה|ואדרבה: כל העולם נברא על ידי התורה (ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, ריש ע"ב) ובשביל התורה (פרש"י ר"פ בראשית. ובכ"מ).}}, להיותה חכמתו ורצונו של הקב"ה{{הערה|ראה תניא [[לקוטי אמרים פרק ד'|פ"ד]]־[[לקוטי אמרים פרק ה'|ה]].}}, עד שהתורה היא דבר אחד עם עצמותו ית' – "אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד'|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כ"ג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}.
(א) תורה מצד עצמה היא "חמדה{{הערה|שבת פח, ב.}} גנוזה שגנוזה '''לך''' . . קודם שנברא העולם"{{הערה|ואדרבה: כל העולם נברא על ידי התורה (ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, ריש ע"ב) ובשביל התורה (פרש"י ר"פ בראשית. ובכ"מ).}}, להיותה חכמתו ורצונו של הקב"ה{{הערה|ראה תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]]־[[לקוטי אמרים פרק ה|ה]].}}, עד שהתורה היא דבר אחד עם עצמותו ית' – "אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}.


(ב) לאחר מכן התורה "נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה כו'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד'|תניא פ"ד]] (ח, ב).}}. ובמתן־תורה ניתנה התורה לבנ"י למטה בארץ דוקא (עד שהתורה "לא בשמים היא"{{הערה|נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.}}), שבנ"י נשמות בגופים צריכים ללמוד תורה ולפסוק שאלות ע"פ שכלם והבנתם הם (בשכל דלמטה). להשתמש בתורה ומצוות כדי להפוך את העולם הגשמי ולעשותו דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא רפל"ו]].}}.
(ב) לאחר מכן התורה "נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה כו'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]] (ח, ב).}}. ובמתן־תורה ניתנה התורה לבנ"י למטה בארץ דוקא (עד שהתורה "לא בשמים היא"{{הערה|נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.}}), שבנ"י נשמות בגופים צריכים ללמוד תורה ולפסוק שאלות ע"פ שכלם והבנתם הם (בשכל דלמטה). להשתמש בתורה ומצוות כדי להפוך את העולם הגשמי ולעשותו דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]].}}.


ד. מב' דרגות אלו בתורה באים גם ב' ענינים שצריכים להיות ב'''לימוד''' התורה של יהודי:
ד. מב' דרגות אלו בתורה באים גם ב' ענינים שצריכים להיות ב'''לימוד''' התורה של יהודי:
שורה 31: שורה 31:
(א) הידיעה וההכרה שהתורה היא חכמתו ורצונו ית', למעלה מכל עניני העולם כולל שכל האדם – מבטאת את הרגש '''הביטול''' של האדם הלומד להקב"ה. ושלפני הלימוד עליו לברך ברכת התורה{{הערה|ראה ב"ח או"ח סמ"ז.}} ("ברוך אתה ה' כו' ונתן לנו את תורתו"), "אע"פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות" (בתושב"כ){{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. וש"נ.}}.
(א) הידיעה וההכרה שהתורה היא חכמתו ורצונו ית', למעלה מכל עניני העולם כולל שכל האדם – מבטאת את הרגש '''הביטול''' של האדם הלומד להקב"ה. ושלפני הלימוד עליו לברך ברכת התורה{{הערה|ראה ב"ח או"ח סמ"ז.}} ("ברוך אתה ה' כו' ונתן לנו את תורתו"), "אע"פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות" (בתושב"כ){{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. וש"נ.}}.


יתירה מזו: הביטול שלו צריך להיות עד כדי כך, שאינו מרגיש את עצמו כמציאות בפ"ע, אלא כדי לבטא את דבר ה' שבתורה – כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, קעב]].}} "תען לשוני אמרתך", "שהתורה היא אמרתך אלא שלשוני תען כעונה אחר האומר מה שהוא אומר"<ref name=":1">[[תורה אור יתרו|תו"א פרשתנו]] סז, ב.}}. היינו, שנוסף ע"ז ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתלד.}} (שקריאתו ולימודו בתורה גורמת כביכול את קריאת ולימוד הקב"ה), הרי יתירה מזו: דיבור האדם עצמו הוא דיבורו של הקב"ה, באופן ד"אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק נא|תהלים נא, יז]].}}, "דברי אשר שמתי בפיך"{{הערה|ישעי' נט, כא.}}, '''ע"ד''' שכינה מדברת מתוך גרונו<ref name=":2">נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1087 הערה 5.}}!
יתירה מזו: הביטול שלו צריך להיות עד כדי כך, שאינו מרגיש את עצמו כמציאות בפ"ע, אלא כדי לבטא את דבר ה' שבתורה – כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, קעב]].}} "תען לשוני אמרתך", "שהתורה היא אמרתך אלא שלשוני תען כעונה אחר האומר מה שהוא אומר"{{הערה|שם=:1|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/יתרו|תו"א פרשתנו]] סז, ב.}}. היינו, שנוסף ע"ז ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתלד.}} (שקריאתו ולימודו בתורה גורמת כביכול את קריאת ולימוד הקב"ה), הרי יתירה מזו: דיבור האדם עצמו הוא דיבורו של הקב"ה, באופן ד"אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק נא|תהלים נא, יז]].}}, "דברי אשר שמתי בפיך"{{הערה|[[ישעיה פרק נט|ישעי' נט, כא]].}}, '''ע"ד''' שכינה מדברת מתוך גרונו{{הערה|שם=:2|נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1087 הערה 5.}}!


ולכן אומרים חז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" ("שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן כו' אף כאן כו' שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות{{הערה|פרשתנו כ, טו.}} ופב"פ דיבר ה'<ref name=":3">ואתחנן ה, ד.}} משא"כ בעסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו"<ref name=":1" />) – כי "גם העסק התורה שבכל א' ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני ("וידבר '''אלקים''' את כל הדברים האלה"), ועל ידי זה תפול עליו אימה ויראה כאלו קבלה היום מהר סיני"<ref name=":1" />.
ולכן אומרים חז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" ("שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן כו' אף כאן כו' שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות{{הערה|פרשתנו כ, טו.}} ופב"פ דיבר ה'{{הערה|שם=:3|[[דברים פרק ה|ואתחנן ה, ד]].}} משא"כ בעסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו"<ref name=":1" />) – כי "גם העסק התורה שבכל א' ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני ("וידבר '''אלקים''' את כל הדברים האלה"), ועל ידי זה תפול עליו אימה ויראה כאלו קבלה היום מהר סיני"<ref name=":1" />.


(ב) הידיעה שהתורה ניתנה למטה בארץ דוקא, אליו כנשמה בגוף – מגלה אצל יהודי שצריכה להיות מציאות של אדם, ושהוא ילמד תורה וישתדל להבין בשכלו את התורה שלומד, עד לאופן שתורת ה' (שנקראת על שמו של הקב"ה) "נקראת על שמו"{{הערה|ע"ז יט, א.}} של האדם ("תורתו"{{הערה|[[תהלים פרק א|תהלים א, ב]].}}), "תורה דילי' היא"{{הערה|קידושין לב, ריש ע"ב (וראה בפרש"י שם).}} (ולכן "הרב שמחל על כבודו כבודו מחול"{{הערה|שם לא, סע"א.}}), הוא נעשה בעה"ב (כביכול) על התורה.
(ב) הידיעה שהתורה ניתנה למטה בארץ דוקא, אליו כנשמה בגוף – מגלה אצל יהודי שצריכה להיות מציאות של אדם, ושהוא ילמד תורה וישתדל להבין בשכלו את התורה שלומד, עד לאופן שתורת ה' (שנקראת על שמו של הקב"ה) "נקראת על שמו"{{הערה|ע"ז יט, א.}} של האדם ("תורתו"{{הערה|[[תהלים פרק א|תהלים א, ב]].}}), "תורה דילי' היא"{{הערה|קידושין לב, ריש ע"ב (וראה בפרש"י שם).}} (ולכן "הרב שמחל על כבודו כבודו מחול"{{הערה|שם לא, סע"א.}}), הוא נעשה בעה"ב (כביכול) על התורה.
שורה 51: שורה 51:
ה"דברות הראשונות" – "וידבר '''אלקים''' את כל הדברים האלה לאמר" – נותנים לבנ"י את הכח שבכל התורה יהי' אצלם ביטול "לדבר ה' המדבר בפיהם ולהיות רק כעונה אחר האומר"<ref name=":1" />.
ה"דברות הראשונות" – "וידבר '''אלקים''' את כל הדברים האלה לאמר" – נותנים לבנ"י את הכח שבכל התורה יהי' אצלם ביטול "לדבר ה' המדבר בפיהם ולהיות רק כעונה אחר האומר"<ref name=":1" />.


כמבואר{{הערה|תו"א שם. [[לקוטי תורה שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] מב, א. ובכ"מ.}} הפירוש בתיבת "(וידבר אלקים את כל הדברים האלה) '''לאמר'''" – "דלכאורה<ref name=":1" /> מלת לאמר אין לה הבנה ואינה כמו כל לאמר שבמקרא שפי' לאמר לזולתו, משא"כ בעשרת הדברות א"א לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פנים בפנים דבר ה'<ref name=":3" /> את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה"{{הערה|נצבים כט, יד.}} [במעמד הר סיני היו נשמות כל הדורות{{הערה|פדר"א פמ"א. שמו"ר ספכ"ח. תנחומא פקודי ג. נצבים ג. זח"א צא, א. זח"ב פג, ב. תקו"ז תמ"ט (פו, א).}}, גם נשמות הגרים{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ח ע' 242 הערה 22.}}]?!
כמבואר{{הערה|תו"א שם. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] מב, א. ובכ"מ.}} הפירוש בתיבת "(וידבר אלקים את כל הדברים האלה) '''לאמר'''" – "דלכאורה<ref name=":1" /> מלת לאמר אין לה הבנה ואינה כמו כל לאמר שבמקרא שפי' לאמר לזולתו, משא"כ בעשרת הדברות א"א לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פנים בפנים דבר ה'<ref name=":3" /> את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה"{{הערה|[[דברים פרק כט|נצבים כט, יד]].}} [במעמד הר סיני היו נשמות כל הדורות{{הערה|פדר"א פמ"א. שמו"ר ספכ"ח. תנחומא פקודי ג. נצבים ג. זח"א צא, א. זח"ב פג, ב. תקו"ז תמ"ט (פו, א).}}, גם נשמות הגרים{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ח ע' 242 הערה 22.}}]?!


אלא שהפירוש ב"לאמר" כאן הוא – שכאשר "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" הוא נתן את הכח לבנ"י בכל הדורות שהלימוד שלהם בכל דברי התורה (שכולם נכללים ב"את כל הדברים האלה"{{הערה|ראה חגיגה ג, ב ובכמה מדחז"ל – הובאו ב[[לקוטי תורה במדבר|לקו"ת במדבר]] טו, ג. וראה לעיל הערה 3.}}) יהי' באופן של "לאמר מה שכבר נאמרה"<ref name=":1" />, שהיהודי אומר (לא את המילים שלו, אלא) "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"<ref name=":1" />, "תען לשוני אמרתך".
אלא שהפירוש ב"לאמר" כאן הוא – שכאשר "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" הוא נתן את הכח לבנ"י בכל הדורות שהלימוד שלהם בכל דברי התורה (שכולם נכללים ב"את כל הדברים האלה"{{הערה|ראה חגיגה ג, ב ובכמה מדחז"ל – הובאו ב[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/במדבר|לקו"ת במדבר]] טו, ג. וראה לעיל הערה 3.}}) יהי' באופן של "לאמר מה שכבר נאמרה"<ref name=":1" />, שהיהודי אומר (לא את המילים שלו, אלא) "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"<ref name=":1" />, "תען לשוני אמרתך".


וה"דברות האחרונות" ש'''משה''' – הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה בארוכה ד"ה פנים בפנים תרנ"ט (ע' קצ ואילך).}} (בהיותו "איש האלקים"{{הערה|[[תהלים פרק צ|תהלים צדי"ק, א]]. וראה מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א, ד. – וראה בארוכה שיחת ש"פ צו (סה"ש תנש"א ח"א ע' 395 ואילך), וברכת [[ברכת י"א ניסן תנש"א - מוגה|י"א ניסן תנש"א]]. (שם ע' 412 ואילך). וש"נ.}}, כנשמה בגוף למטה) – חזר ואמר, נותנים את הכח שליהודי בהיותו נשמה בגוף יהי' את הכח (ובפרט ע"י בחי' משה שבקרבו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מ"ב|תניא רפמ"ב]].}}), שיוכל ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה.
וה"דברות האחרונות" ש'''משה''' – הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה בארוכה ד"ה פנים בפנים תרנ"ט (ע' קצ ואילך).}} (בהיותו "איש האלקים"{{הערה|[[תהלים פרק צ|תהלים צדי"ק, א]]. וראה מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א, ד. – וראה בארוכה שיחת ש"פ צו (סה"ש תנש"א ח"א ע' 395 ואילך), וברכת [[ברכת י"א ניסן תנש"א - מוגה|י"א ניסן תנש"א]]. (שם ע' 412 ואילך). וש"נ.}}, כנשמה בגוף למטה) – חזר ואמר, נותנים את הכח שליהודי בהיותו נשמה בגוף יהי' את הכח (ובפרט ע"י בחי' משה שבקרבו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מב|תניא רפמ"ב]].}}), שיוכל ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה.


ועד"ז – מקבלים מכך את הכח לעשות דירה לו יתברך בתחתונים, הן בנוגע ליהודי עצמו [כידוע{{הערה|ראה לקו"ש חט"ז ע' 477 ואילך. וש"נ.}} שעיקר הענין ד"דירה בתחתונים" הוא (ומתחיל) בנוגע לבנ"י, "לדור ולשכון בנש"י כו' שיהיו כנס"י מכון לשבתו ית' כו'"{{הערה|המשך תרס"ו ס"ע תסח. ובכ"מ.}} – שכן מכיון ש"ישראל וקוב"ה כולא חד", הרי בנ"י הם ה"דירה" האמיתית לעצמותו ית', בהיותם כביכול דבר אחד עם עצמות, אלא שזה מתגלה ע"י עבודתם בתחתונים], עד שנמשך מזה גם הכח לעשות דירה בתחתונים ב'''עולם''':
ועד"ז – מקבלים מכך את הכח לעשות דירה לו יתברך בתחתונים, הן בנוגע ליהודי עצמו [כידוע{{הערה|ראה לקו"ש חט"ז ע' 477 ואילך. וש"נ.}} שעיקר הענין ד"דירה בתחתונים" הוא (ומתחיל) בנוגע לבנ"י, "לדור ולשכון בנש"י כו' שיהיו כנס"י מכון לשבתו ית' כו'"{{הערה|המשך תרס"ו ס"ע תסח. ובכ"מ.}} – שכן מכיון ש"ישראל וקוב"ה כולא חד", הרי בנ"י הם ה"דירה" האמיתית לעצמותו ית', בהיותם כביכול דבר אחד עם עצמות, אלא שזה מתגלה ע"י עבודתם בתחתונים], עד שנמשך מזה גם הכח לעשות דירה בתחתונים ב'''עולם''':
שורה 65: שורה 65:
המעלה ד"וידבר אלקים גו'" היא – גילוי והמשכת הדברות מעצמותו ומהותו יתברך בלי ממוצעים כלל, אפילו לא ע"י הממוצע דמשה רבינו ("איש האלקים").
המעלה ד"וידבר אלקים גו'" היא – גילוי והמשכת הדברות מעצמותו ומהותו יתברך בלי ממוצעים כלל, אפילו לא ע"י הממוצע דמשה רבינו ("איש האלקים").


דהגם שמשה הוא ממוצע '''המחבר''' שמעביר את דבר השם באופן ד"שכינה מדברת מתוך גרונו"<ref name=":2" />, "בלי שום הרגש כלל כ"א דבר ה' הי' מדבר"<ref name=":4">סה"מ תרנ"ט שם ע' קצד.}}, בדרך מעבר ולא בדרך התלבשות<ref name=":5">"שאם הי' מרגיש הי' מתעצם הדבר ה' בו ואח"כ הי' יוצא א"כ אין זה דבר ה' ממש כ"א דבר משה מה שקבל מה' וכו'", ועד"מ משקה ששופכין דרך המשפך שהמשפך אינו מקבל כלל המשקה כ"א עובר דרך המשפך – סה"מ תרנ"ט שם. וראה שם, שזהו החילוק בין הממוצע דמשה והממוצע שבעולמות, שע"י משה נמשך אור התורה למטה, שהוא בחי' פנימיות ועצמות האור ולא נשתנה כלל בהמשכתו למטה, משא"כ בהמשכת האור לצורך העולמות כו'.}} – אעפ"כ "המעבר פועל ג"כ", והיו זקוקים למשה, כי "מפי הקב"ה בעצמו לא הי' יכולים לקבל כו'", משא"כ ע"י משה, "עם היות שהוא בדרך מעבר לבד מ"מ ה"ז פועל שיוכל להתקבל בנש"י"<ref name=":4" />.
דהגם שמשה הוא ממוצע '''המחבר''' שמעביר את דבר השם באופן ד"שכינה מדברת מתוך גרונו"<ref name=":2" />, "בלי שום הרגש כלל כ"א דבר ה' הי' מדבר"{{הערה|שם=:4|סה"מ תרנ"ט שם ע' קצד.}}, בדרך מעבר ולא בדרך התלבשות{{הערה|שם=:5|"שאם הי' מרגיש הי' מתעצם הדבר ה' בו ואח"כ הי' יוצא א"כ אין זה דבר ה' ממש כ"א דבר משה מה שקבל מה' וכו'", ועד"מ משקה ששופכין דרך המשפך שהמשפך אינו מקבל כלל המשקה כ"א עובר דרך המשפך – סה"מ תרנ"ט שם. וראה שם, שזהו החילוק בין הממוצע דמשה והממוצע שבעולמות, שע"י משה נמשך אור התורה למטה, שהוא בחי' פנימיות ועצמות האור ולא נשתנה כלל בהמשכתו למטה, משא"כ בהמשכת האור לצורך העולמות כו'.}} – אעפ"כ "המעבר פועל ג"כ", והיו זקוקים למשה, כי "מפי הקב"ה בעצמו לא הי' יכולים לקבל כו'", משא"כ ע"י משה, "עם היות שהוא בדרך מעבר לבד מ"מ ה"ז פועל שיוכל להתקבל בנש"י"<ref name=":4" />.


החידוש ד"וידבר אלקים את כל הדברים האלה" הוא, שכל בנ"י שמעו את הדברות "מפי הגבורה" עצמה בלי כל ממוצע!
החידוש ד"וידבר אלקים את כל הדברים האלה" הוא, שכל בנ"י שמעו את הדברות "מפי הגבורה" עצמה בלי כל ממוצע!
שורה 81: שורה 81:
(א) אפילו כשעושים "דירה לו יתברך (בתחתונים)", ה"ז רק "(דירה) '''לו''' יתברך", ולא הוא יתברך (הדייר) עצמו; לא "וידבר אלקים גו'" בעצמו, אלא כפי שדבר ה' יוצא ע"י משה (בדברות האחרונות).
(א) אפילו כשעושים "דירה לו יתברך (בתחתונים)", ה"ז רק "(דירה) '''לו''' יתברך", ולא הוא יתברך (הדייר) עצמו; לא "וידבר אלקים גו'" בעצמו, אלא כפי שדבר ה' יוצא ע"י משה (בדברות האחרונות).


כמו שרואים זאת בדירה בפשטות: אע"פ שבדירה נמצא האדם הדר בה בגלוי בכל עצמותו{{הערה|אוה"ת בלק ע' תתקצז. המשך תרס"ו ס"ע ג. הנסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' כז הערה 35.}}, הרי הדירה עצמה אינה חלק מהאדם הדר בה, הם שני דברים נפרדים. ועד"ז בנמשל: מכיון שהכוונה היא לעשות דירה '''בתחתונים''' במציאותם ודרגתם הם (עד שהדירה נעשית ע"י הגדרים והנימוסים של התחתונים, "אזלת לקרתא הלך בנימוסי'", כנ"ל), הרי אפילו כשהיא נעשית "דירה לו יתברך בתחתונים", אפילו דירה '''לעצמותו''' ית', בה נמצא הקב"ה בגלוי, אבל ה"דירה '''בתחתונים'''" נשארת במצב ד"תחתונים" "בענין הסתר אורו ית'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא פל"ו]] (מה, ב).}} (שאלקות מתכסה מתעלמת ומתלבשת שם), זוהי "דירה '''לו''' יתברך", אבל דבר "נפרד" כביכול מהדייר עצמו, עצמותו ית' [שהגם שהחידוש בזה הוא שאפילו בתחתונים נעשית דירה לו יתברך, אבל אי"ז כפי שעצמות ומהות נמצא בעצמותו ממש].
כמו שרואים זאת בדירה בפשטות: אע"פ שבדירה נמצא האדם הדר בה בגלוי בכל עצמותו{{הערה|אוה"ת בלק ע' תתקצז. המשך תרס"ו ס"ע ג. הנסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' כז הערה 35.}}, הרי הדירה עצמה אינה חלק מהאדם הדר בה, הם שני דברים נפרדים. ועד"ז בנמשל: מכיון שהכוונה היא לעשות דירה '''בתחתונים''' במציאותם ודרגתם הם (עד שהדירה נעשית ע"י הגדרים והנימוסים של התחתונים, "אזלת לקרתא הלך בנימוסי'", כנ"ל), הרי אפילו כשהיא נעשית "דירה לו יתברך בתחתונים", אפילו דירה '''לעצמותו''' ית', בה נמצא הקב"ה בגלוי, אבל ה"דירה '''בתחתונים'''" נשארת במצב ד"תחתונים" "בענין הסתר אורו ית'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק לו|תניא פל"ו]] (מה, ב).}} (שאלקות מתכסה מתעלמת ומתלבשת שם), זוהי "דירה '''לו''' יתברך", אבל דבר "נפרד" כביכול מהדייר עצמו, עצמותו ית' [שהגם שהחידוש בזה הוא שאפילו בתחתונים נעשית דירה לו יתברך, אבל אי"ז כפי שעצמות ומהות נמצא בעצמותו ממש].


וי"ל שזהו האופן דעשיית דירה בתחתונים כפי שנפעל ע"י משה (ממוצע המחבר) מצ"ע – ע"ד ה"דברות האחרונות" שהם דבר ה', אבל כפי שהוא יוצא ע"י '''משה רבינו''', ובמילא זהו יותר בערך ה"תחתונים", אבל לא גילוי הדייר עצמו.
וי"ל שזהו האופן דעשיית דירה בתחתונים כפי שנפעל ע"י משה (ממוצע המחבר) מצ"ע – ע"ד ה"דברות האחרונות" שהם דבר ה', אבל כפי שהוא יוצא ע"י '''משה רבינו''', ובמילא זהו יותר בערך ה"תחתונים", אבל לא גילוי הדייר עצמו.
שורה 91: שורה 91:
היינו, שהדירה (בתחתונים) עצמה נעשית (לא בטלה במציאות, אלא) "צינור" לגילוי "דבר ה' ממש" מעצמותו ומהותו יתברך (ה"דייר") בעצמותו ומהותו; עי"ז שיהודי לומד תורה למטה באופן ד"תען לשוני אמרתך", הוא נעשה צינור לגילוי עצמותו ית', באופן כזה שהדירה עצמה (היינו היהודי כפי שנמצא בתחתונים) מבטאת ומגלה את דבר ה' ממש – "תען לשוני אמרתך", עד כפי שהוא (היהודי) כביכול דבר אחד עם הקב"ה – הגילוי למטה ד"ישראל וקוב"ה כולא חד"{{הערה|ראה זח"ג עג, א.}}.
היינו, שהדירה (בתחתונים) עצמה נעשית (לא בטלה במציאות, אלא) "צינור" לגילוי "דבר ה' ממש" מעצמותו ומהותו יתברך (ה"דייר") בעצמותו ומהותו; עי"ז שיהודי לומד תורה למטה באופן ד"תען לשוני אמרתך", הוא נעשה צינור לגילוי עצמותו ית', באופן כזה שהדירה עצמה (היינו היהודי כפי שנמצא בתחתונים) מבטאת ומגלה את דבר ה' ממש – "תען לשוני אמרתך", עד כפי שהוא (היהודי) כביכול דבר אחד עם הקב"ה – הגילוי למטה ד"ישראל וקוב"ה כולא חד"{{הערה|ראה זח"ג עג, א.}}.


ובכח זה – פועל יהודי עד"ז גם במציאות העולם, שמציאות התחתונים בעולם הם (לא דירה כמציאות בפ"ע מהדייר שבתוכה, אלא כל מציאותם היא שהם) מגלים את דבר ה', עד לגילוי כח העצמות הנמצא בעולם (שהוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין כו'{{הערה|תניא [[אגרת הקודש סימן כ'|אגה"ק ס"כ]] (קל, ריש ע"ב).}}).
ובכח זה – פועל יהודי עד"ז גם במציאות העולם, שמציאות התחתונים בעולם הם (לא דירה כמציאות בפ"ע מהדייר שבתוכה, אלא כל מציאותם היא שהם) מגלים את דבר ה', עד לגילוי כח העצמות הנמצא בעולם (שהוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין כו'{{הערה|תניא [[אגרת הקודש סימן כ|אגה"ק ס"כ]] (קל, ריש ע"ב).}}).


הטעם על כך שיש צורך בב' הדברות – אע"פ שהדברות הראשונות (שהקב"ה עצמו אומר) הם למעלה שלא בערך מהדברות האחרונות (שנאמרו ע"י משה) – כי ע"י אמירת הדברות (האחרונות) ע"י משה רבינו (באופן של "לאמר", שהוא חוזר על "דבר ה' ממש") נפעל שגם כפי שבנ"י נמצאים למטה בתחתונים – "אף כאן" – יכולים הם לקבל (בגדרי התחתונים), ולפעול ע"י לימוד התורה שלהם ועבודתם למטה, את הגילוי ד"וידבר אלקים גו'", דבר ה' ממש, שהי' "להלן" (במ"ת).
הטעם על כך שיש צורך בב' הדברות – אע"פ שהדברות הראשונות (שהקב"ה עצמו אומר) הם למעלה שלא בערך מהדברות האחרונות (שנאמרו ע"י משה) – כי ע"י אמירת הדברות (האחרונות) ע"י משה רבינו (באופן של "לאמר", שהוא חוזר על "דבר ה' ממש") נפעל שגם כפי שבנ"י נמצאים למטה בתחתונים – "אף כאן" – יכולים הם לקבל (בגדרי התחתונים), ולפעול ע"י לימוד התורה שלהם ועבודתם למטה, את הגילוי ד"וידבר אלקים גו'", דבר ה' ממש, שהי' "להלן" (במ"ת).
שורה 107: שורה 107:
ויש לומר, שזהו ע"ד המעלה והחידוש דאמירת דברות הראשונות ע"י אלקים (בחי' אחד עשר), '''לאחרי''' שנאמרו גם הדברות האחרונות ע"י משה (בחי' עשר{{הערה|ולהעיר דקומתו של משה עשר אמות (ברכות נד, ב. וש"נ. וראה שבת צב, א).}}).
ויש לומר, שזהו ע"ד המעלה והחידוש דאמירת דברות הראשונות ע"י אלקים (בחי' אחד עשר), '''לאחרי''' שנאמרו גם הדברות האחרונות ע"י משה (בחי' עשר{{הערה|ולהעיר דקומתו של משה עשר אמות (ברכות נד, ב. וש"נ. וראה שבת צב, א).}}).


ובפרט כאשר שבת פ' יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – בברכה לפני' ולאחרי' (שאז "הקב"ה קורא ושונה כנגדו" ביתר שאת וביתר עוז, במכ"ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] לה, ג. ובכ"מ. וראה ספר הערכים־חב"ד מערכת אותיות – אות כ' ס"ב (ע' סט ואילך). '''וש"נ'''.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר.
ובפרט כאשר שבת פ' יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – בברכה לפני' ולאחרי' (שאז "הקב"ה קורא ושונה כנגדו" ביתר שאת וביתר עוז, במכ"ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] לה, ג. ובכ"מ. וראה ספר הערכים־חב"ד מערכת אותיות – אות כ' ס"ב (ע' סט ואילך). '''וש"נ'''.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר.


ומזה באים לאחר מכן ליום כ"א בחודש – "'''אך''' טוב לישראל"{{הערה|[[תהלים פרק עג|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ"ב בחודש (כפליים של אחד עשר – "'''בך''' יברך ישראל"{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ"ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת ("חי' מושקא", חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ"ב שבט תשנ"ב - מוגה|כ"ב שבט]] (ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 344 (לקמן ע' 284) ואילך).}}.
ומזה באים לאחר מכן ליום כ"א בחודש – "'''אך''' טוב לישראל"{{הערה|[[תהלים פרק עג|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ"ב בחודש (כפליים של אחד עשר – "'''בך''' יברך ישראל"{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ"ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת ("חי' מושקא", חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ"ב שבט תשנ"ב - מוגה|כ"ב שבט]] (ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 344 (לקמן ע' 284) ואילך).}}.


י. ויש להוסיף הקשר גם לפרשת משפטים (שמתחילין לקרוא בתפלת המנחה, והפרשה של הימים הבאים, כולל כ"ב שבט):
י. ויש להוסיף הקשר גם לפרשת משפטים (שמתחילין לקרוא בתפלת המנחה, והפרשה של הימים הבאים, כולל כ"ב שבט):
שורה 115: שורה 115:
על "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"{{הערה|ר"פ משפטים.}} אומרים חז"ל{{הערה|מכילתא הובא בפרש"י עה"פ.}}, "מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני". היינו, שגם המצוות השכליות (משפטים{{הערה|כידוע בענין ג' הסוגים משפטים עדות וחוקים – ראה רמב"ן ואתחנן ו, כ. סה"מ מלוקט ח"ב ע' נה. וש"נ.}}), הקשורות עם גדרי התחתונים, הם "מסיני", מעצמותו ומהותו ית' ("וידבר אלקים גו'"), בדיוק כמו ש"הראשונים מסיני" – ע"ד "מה להלן באימה כו' אף כאן כו'".
על "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"{{הערה|ר"פ משפטים.}} אומרים חז"ל{{הערה|מכילתא הובא בפרש"י עה"פ.}}, "מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני". היינו, שגם המצוות השכליות (משפטים{{הערה|כידוע בענין ג' הסוגים משפטים עדות וחוקים – ראה רמב"ן ואתחנן ו, כ. סה"מ מלוקט ח"ב ע' נה. וש"נ.}}), הקשורות עם גדרי התחתונים, הם "מסיני", מעצמותו ומהותו ית' ("וידבר אלקים גו'"), בדיוק כמו ש"הראשונים מסיני" – ע"ד "מה להלן באימה כו' אף כאן כו'".


וזה מתגלה באופן ד"ואלה" (מראה באצבעו ואומר זה{{הערה|ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.}}, אלה), עד לאופן ד"תשים לפניהם", "אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים כו' ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו"<ref name=":6">פרש"י ר"פ משפטים (ד"ה אשר תשים לפניהם).}} – ובפרט כיון שהתורה היא בעצם למעלה מהבנה והשגה{{הערה|ועפ"ז יש לומר דיוק הלשון "'''תעלה''' על דעתך", כי לדעת משה ה"ז עלי' בדעת, שטעמי התורה הם בעצם למעלה מהשגת האדם.}} – "לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם"<ref name=":6" />, שגם "טעמי הדבר" ("ופירושו") עליו לתת לבנ"י בפנימיות ("כשלחן הערוך ומוכן לאכול", שנעשה דם ובשר כבשרו{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ה'|תניא פ"ה]].}}).
וזה מתגלה באופן ד"ואלה" (מראה באצבעו ואומר זה{{הערה|ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.}}, אלה), עד לאופן ד"תשים לפניהם", "אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים כו' ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו"{{הערה|שם=:6|פרש"י ר"פ משפטים (ד"ה אשר תשים לפניהם).}} – ובפרט כיון שהתורה היא בעצם למעלה מהבנה והשגה{{הערה|ועפ"ז יש לומר דיוק הלשון "'''תעלה''' על דעתך", כי לדעת משה ה"ז עלי' בדעת, שטעמי התורה הם בעצם למעלה מהשגת האדם.}} – "לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם"<ref name=":6" />, שגם "טעמי הדבר" ("ופירושו") עליו לתת לבנ"י בפנימיות ("כשלחן הערוך ומוכן לאכול", שנעשה דם ובשר כבשרו{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ה|תניא פ"ה]].}}).


ולהוסיף ע"פ פירוש הירושלמי{{הערה|ע"ז פ"ב סוף ה"ז ובפ"מ שם.}} ב"תשים" – מלשון סימה ואוצר, שגם האוצרות שבתורה – פנימיות התורה, שמצ"ע סתומה וגנוזה, וקשורה עם סתים דקוב"ה<ref name=":5" />, צריכים לבוא באופן ד"(תשים) לפניהם", לפנימיותם{{הערה|[[תורה אור משפטים|תו"א משפטים]] עה, ג. תו"ח שם תט, רע"א. ועוד.}}, בגילוי.
ולהוסיף ע"פ פירוש הירושלמי{{הערה|ע"ז פ"ב סוף ה"ז ובפ"מ שם.}} ב"תשים" – מלשון סימה ואוצר, שגם האוצרות שבתורה – פנימיות התורה, שמצ"ע סתומה וגנוזה, וקשורה עם סתים דקוב"ה<ref name=":5" />, צריכים לבוא באופן ד"(תשים) לפניהם", לפנימיותם{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/משפטים|תו"א משפטים]] עה, ג. תו"ח שם תט, רע"א. ועוד.}}, בגילוי.


יא. ע"פ הנ"ל יובן הלימוד מזה עתה, ובפרט – בזמננו זה, בעמדנו סמוך מיד לפני הגאולה האמיתית והשלימה, כמדובר כמ"פ:
יא. ע"פ הנ"ל יובן הלימוד מזה עתה, ובפרט – בזמננו זה, בעמדנו סמוך מיד לפני הגאולה האמיתית והשלימה, כמדובר כמ"פ:
שורה 129: שורה 129:
על אחת כמה וכמה בדורנו – שרואים בגלוי שמשה שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, קשור עם הגילוי והחיבור דעשר ואחד עשר, עד לאחד עשר שבאחד עשר (כנ"ל) – ה"ז מורה עוד יותר, על הקשר ד"אף כאן" ל"מה להלן" בדורו של משה רבינו.
על אחת כמה וכמה בדורנו – שרואים בגלוי שמשה שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, קשור עם הגילוי והחיבור דעשר ואחד עשר, עד לאחד עשר שבאחד עשר (כנ"ל) – ה"ז מורה עוד יותר, על הקשר ד"אף כאן" ל"מה להלן" בדורו של משה רבינו.


ובהדגשה יתירה – מכיון שדורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, ובפרט בזמן האחרון, כמדובר פעמים רבות שסיימו כבר הכל וכעת צריכה רק להיות הגאולה בפועל – הגילוי דבחי' עשירי (שירה העשירית{{הערה|מכילתא בשלח טו, א.}} וכו'), יחד עם הגילוי דבחי' אחד עשר, "אנת הוא חד", גילוי עצמותו יתברך למטה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, הקשור עם משה רבינו – "גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. שם, ו. זח"א רנג, א. ש' הפסוקים פ' ויחי. [[תורה אור משפטים|תו"א משפטים]] עה, ב.}}.
ובהדגשה יתירה – מכיון שדורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, ובפרט בזמן האחרון, כמדובר פעמים רבות שסיימו כבר הכל וכעת צריכה רק להיות הגאולה בפועל – הגילוי דבחי' עשירי (שירה העשירית{{הערה|מכילתא בשלח טו, א.}} וכו'), יחד עם הגילוי דבחי' אחד עשר, "אנת הוא חד", גילוי עצמותו יתברך למטה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, הקשור עם משה רבינו – "גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. שם, ו. זח"א רנג, א. ש' הפסוקים פ' ויחי. [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/משפטים|תו"א משפטים]] עה, ב.}}.


ובפרט ע"פ המדובר כמ"פ הראשי־תיבות בדרך אפשר של "מיד" – '''מ'''שה, '''י'''שראל (הבעש"ט), '''ד'''וד מלכא משיחא, היינו שהדור הראשון דמתן־תורה (דור משה) מתקשר עם הדור האחרון (דהגאולה ע"י דוד מלכא משיחא), ע"י גילוי החסידות דהבעש"ט ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו, אשר לכשיפוצו מעינותיך חוצה "אתי מר" דא מלכא משיחא{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}.
ובפרט ע"פ המדובר כמ"פ הראשי־תיבות בדרך אפשר של "מיד" – '''מ'''שה, '''י'''שראל (הבעש"ט), '''ד'''וד מלכא משיחא, היינו שהדור הראשון דמתן־תורה (דור משה) מתקשר עם הדור האחרון (דהגאולה ע"י דוד מלכא משיחא), ע"י גילוי החסידות דהבעש"ט ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו, אשר לכשיפוצו מעינותיך חוצה "אתי מר" דא מלכא משיחא{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}.
שורה 147: שורה 147:
כשם שבמתן־תורה התכנסו כל בנ"י באופן ד"ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד"{{הערה|פרשתנו יט, ב ובפרש"י.}} – כמו"כ צריך להיות גם בעבודתו של יהודי, כאו"א מישראל, שעליו לכנס את עשר כחות נפשו, ולעשותם מציאות אחת של "צבור" לעבוד את הקב"ה הן בעשר כחותיו הפנימיים (ג' המוחין וז' המדות), והן בכחותיו המקיפים (בחי' אחד עשר), רצון ותענוג – "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"{{הערה|ואתחנן ו, ה.}}.
כשם שבמתן־תורה התכנסו כל בנ"י באופן ד"ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד"{{הערה|פרשתנו יט, ב ובפרש"י.}} – כמו"כ צריך להיות גם בעבודתו של יהודי, כאו"א מישראל, שעליו לכנס את עשר כחות נפשו, ולעשותם מציאות אחת של "צבור" לעבוד את הקב"ה הן בעשר כחותיו הפנימיים (ג' המוחין וז' המדות), והן בכחותיו המקיפים (בחי' אחד עשר), רצון ותענוג – "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"{{הערה|ואתחנן ו, ה.}}.


ולכל לראש – להוסיף בלימוד התורה "באימה וביראה וברתת ובזיע", בידעו שבעת שלומד תורה ה"ז בהתאם לעשר כחות נפשו, וגם – הוא אומר את "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"{{הערה|ראה [[תורה אור יתרו|תו"א פרשתנו]] שם: יתבונן המשכיל ויפול עליו אימה ופחד בעסק התורה בשומו ללבו כי דבר ה' הוא ממש שנאמרו למשה מסיני.}}!
ולכל לראש – להוסיף בלימוד התורה "באימה וביראה וברתת ובזיע", בידעו שבעת שלומד תורה ה"ז בהתאם לעשר כחות נפשו, וגם – הוא אומר את "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"{{הערה|ראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/יתרו|תו"א פרשתנו]] שם: יתבונן המשכיל ויפול עליו אימה ופחד בעסק התורה בשומו ללבו כי דבר ה' הוא ממש שנאמרו למשה מסיני.}}!


ועוד ועיקר: שכ"א יקבל על עצמו להשפיע (בימים הסמוכים הבאים) עכ"פ על עוד עשרה יהודים בכל עניני תורה ומצוות, ולפעול בזה גם – בכל הכחות, הכחות הפנימיים והכחות המקיפים שלו.
ועוד ועיקר: שכ"א יקבל על עצמו להשפיע (בימים הסמוכים הבאים) עכ"פ על עוד עשרה יהודים בכל עניני תורה ומצוות, ולפעול בזה גם – בכל הכחות, הכחות הפנימיים והכחות המקיפים שלו.
שורה 163: שורה 163:
{{הערות שוליים}}}}
{{הערות שוליים}}}}


[[קטגוריה:דבר מלכות|ב]]
 
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ח]]
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ח]]