2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
והיות שב' הדברות – הם חלק מהתורה הנצחית{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק יז|תניא רפי"ז]]. ובכ"מ.}}, ותורה מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח"ג נג, ב.}} – מובן שב' האופנים באמירת עשרת־הדברות (דבר ה' עצמו, ודבר ה' כפי שנמסר ע"י משה) ישנם בכל עניני התורה, ובעבודת בנ"י בלימוד התורה וקיום המצוות בכלל, במשך כל הזמנים. | והיות שב' הדברות – הם חלק מהתורה הנצחית{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק יז|תניא רפי"ז]]. ובכ"מ.}}, ותורה מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח"ג נג, ב.}} – מובן שב' האופנים באמירת עשרת־הדברות (דבר ה' עצמו, ודבר ה' כפי שנמסר ע"י משה) ישנם בכל עניני התורה, ובעבודת בנ"י בלימוד התורה וקיום המצוות בכלל, במשך כל הזמנים. | ||
ובפרט ע"פ דברי חז"ל שלימוד התורה צריך להיות באופן שבכל יום יהיו בעיניך חדשים{{הערה|ראה פרש"י פרשתנו יט, א. עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}, בדיוק כמו שהי' בפעם הראשונה (שלכן אומרים בברכת התורה "נותן התורה" – לשון הוה{{הערה|של"ה כה, א. [[לקוטי תורה/תזריע|לקו"ת תזריע]] כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}), עד ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"{{הערה|ברכות כב, א.}} – מובן, שב' אופנים אלו באמירת עשרת הדברות, צריכים להיות בעבודת האדם בכל יום ויום. | ובפרט ע"פ דברי חז"ל שלימוד התורה צריך להיות באופן שבכל יום יהיו בעיניך חדשים{{הערה|ראה פרש"י פרשתנו יט, א. עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}, בדיוק כמו שהי' בפעם הראשונה (שלכן אומרים בברכת התורה "נותן התורה" – לשון הוה{{הערה|של"ה כה, א. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/תזריע|לקו"ת תזריע]] כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}), עד ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"{{הערה|ברכות כב, א.}} – מובן, שב' אופנים אלו באמירת עשרת הדברות, צריכים להיות בעבודת האדם בכל יום ויום. | ||
וצריך ביאור: מה מתוסף ע"י הדברות האחרונות שאמר משה לגבי הדברות הראשונות שבנ"י שמעו מהקב"ה בעצמו?! | וצריך ביאור: מה מתוסף ע"י הדברות האחרונות שאמר משה לגבי הדברות הראשונות שבנ"י שמעו מהקב"ה בעצמו?! | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בתורה ישנם בכללות ב' דרגות: | בתורה ישנם בכללות ב' דרגות: | ||
(א) תורה מצד עצמה היא "חמדה{{הערה|שבת פח, ב.}} גנוזה שגנוזה '''לך''' . . קודם שנברא העולם"{{הערה|ואדרבה: כל העולם נברא על ידי התורה (ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, ריש ע"ב) ובשביל התורה (פרש"י ר"פ בראשית. ובכ"מ).}}, להיותה חכמתו ורצונו של הקב"ה{{הערה|ראה תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]]־[[לקוטי אמרים פרק ה|ה]].}}, עד שהתורה היא דבר אחד עם עצמותו ית' – "אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}. | (א) תורה מצד עצמה היא "חמדה{{הערה|שבת פח, ב.}} גנוזה שגנוזה '''לך''' . . קודם שנברא העולם"{{הערה|ואדרבה: כל העולם נברא על ידי התורה (ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, ריש ע"ב) ובשביל התורה (פרש"י ר"פ בראשית. ובכ"מ).}}, להיותה חכמתו ורצונו של הקב"ה{{הערה|ראה תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]]־[[לקוטי אמרים פרק ה|ה]].}}, עד שהתורה היא דבר אחד עם עצמותו ית' – "אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}. | ||
(ב) לאחר מכן התורה "נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה כו'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]] (ח, ב).}}. ובמתן־תורה ניתנה התורה לבנ"י למטה בארץ דוקא (עד שהתורה "לא בשמים היא"{{הערה|נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.}}), שבנ"י נשמות בגופים צריכים ללמוד תורה ולפסוק שאלות ע"פ שכלם והבנתם הם (בשכל דלמטה). להשתמש בתורה ומצוות כדי להפוך את העולם הגשמי ולעשותו דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]].}}. | (ב) לאחר מכן התורה "נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה כו'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]] (ח, ב).}}. ובמתן־תורה ניתנה התורה לבנ"י למטה בארץ דוקא (עד שהתורה "לא בשמים היא"{{הערה|נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.}}), שבנ"י נשמות בגופים צריכים ללמוד תורה ולפסוק שאלות ע"פ שכלם והבנתם הם (בשכל דלמטה). להשתמש בתורה ומצוות כדי להפוך את העולם הגשמי ולעשותו דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]].}}. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
(א) הידיעה וההכרה שהתורה היא חכמתו ורצונו ית', למעלה מכל עניני העולם כולל שכל האדם – מבטאת את הרגש '''הביטול''' של האדם הלומד להקב"ה. ושלפני הלימוד עליו לברך ברכת התורה{{הערה|ראה ב"ח או"ח סמ"ז.}} ("ברוך אתה ה' כו' ונתן לנו את תורתו"), "אע"פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות" (בתושב"כ){{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. וש"נ.}}. | (א) הידיעה וההכרה שהתורה היא חכמתו ורצונו ית', למעלה מכל עניני העולם כולל שכל האדם – מבטאת את הרגש '''הביטול''' של האדם הלומד להקב"ה. ושלפני הלימוד עליו לברך ברכת התורה{{הערה|ראה ב"ח או"ח סמ"ז.}} ("ברוך אתה ה' כו' ונתן לנו את תורתו"), "אע"פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות" (בתושב"כ){{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז ספ"ב. וש"נ.}}. | ||
יתירה מזו: הביטול שלו צריך להיות עד כדי כך, שאינו מרגיש את עצמו כמציאות בפ"ע, אלא כדי לבטא את דבר ה' שבתורה – כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, קעב]].}} "תען לשוני אמרתך", "שהתורה היא אמרתך אלא שלשוני תען כעונה אחר האומר מה שהוא אומר"{{הערה|שם=:1|[[תורה אור/יתרו|תו"א פרשתנו]] סז, ב.}}. היינו, שנוסף ע"ז ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתלד.}} (שקריאתו ולימודו בתורה גורמת כביכול את קריאת ולימוד הקב"ה), הרי יתירה מזו: דיבור האדם עצמו הוא דיבורו של הקב"ה, באופן ד"אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק נא|תהלים נא, יז]].}}, "דברי אשר שמתי בפיך"{{הערה|[[ישעיה פרק נט|ישעי' נט, כא]].}}, '''ע"ד''' שכינה מדברת מתוך גרונו{{הערה|שם=:2|נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1087 הערה 5.}}! | יתירה מזו: הביטול שלו צריך להיות עד כדי כך, שאינו מרגיש את עצמו כמציאות בפ"ע, אלא כדי לבטא את דבר ה' שבתורה – כמ"ש{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, קעב]].}} "תען לשוני אמרתך", "שהתורה היא אמרתך אלא שלשוני תען כעונה אחר האומר מה שהוא אומר"{{הערה|שם=:1|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/יתרו|תו"א פרשתנו]] סז, ב.}}. היינו, שנוסף ע"ז ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתלד.}} (שקריאתו ולימודו בתורה גורמת כביכול את קריאת ולימוד הקב"ה), הרי יתירה מזו: דיבור האדם עצמו הוא דיבורו של הקב"ה, באופן ד"אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק נא|תהלים נא, יז]].}}, "דברי אשר שמתי בפיך"{{הערה|[[ישעיה פרק נט|ישעי' נט, כא]].}}, '''ע"ד''' שכינה מדברת מתוך גרונו{{הערה|שם=:2|נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1087 הערה 5.}}! | ||
ולכן אומרים חז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" ("שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן כו' אף כאן כו' שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות{{הערה|פרשתנו כ, טו.}} ופב"פ דיבר ה'{{הערה|שם=:3|[[דברים פרק ה|ואתחנן ה, ד]].}} משא"כ בעסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו"<ref name=":1" />) – כי "גם העסק התורה שבכל א' ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני ("וידבר '''אלקים''' את כל הדברים האלה"), ועל ידי זה תפול עליו אימה ויראה כאלו קבלה היום מהר סיני"<ref name=":1" />. | ולכן אומרים חז"ל "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" ("שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן כו' אף כאן כו' שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות{{הערה|פרשתנו כ, טו.}} ופב"פ דיבר ה'{{הערה|שם=:3|[[דברים פרק ה|ואתחנן ה, ד]].}} משא"כ בעסק התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו"<ref name=":1" />) – כי "גם העסק התורה שבכל א' ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני ("וידבר '''אלקים''' את כל הדברים האלה"), ועל ידי זה תפול עליו אימה ויראה כאלו קבלה היום מהר סיני"<ref name=":1" />. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ה"דברות הראשונות" – "וידבר '''אלקים''' את כל הדברים האלה לאמר" – נותנים לבנ"י את הכח שבכל התורה יהי' אצלם ביטול "לדבר ה' המדבר בפיהם ולהיות רק כעונה אחר האומר"<ref name=":1" />. | ה"דברות הראשונות" – "וידבר '''אלקים''' את כל הדברים האלה לאמר" – נותנים לבנ"י את הכח שבכל התורה יהי' אצלם ביטול "לדבר ה' המדבר בפיהם ולהיות רק כעונה אחר האומר"<ref name=":1" />. | ||
כמבואר{{הערה|תו"א שם. [[לקוטי תורה/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] מב, א. ובכ"מ.}} הפירוש בתיבת "(וידבר אלקים את כל הדברים האלה) '''לאמר'''" – "דלכאורה<ref name=":1" /> מלת לאמר אין לה הבנה ואינה כמו כל לאמר שבמקרא שפי' לאמר לזולתו, משא"כ בעשרת הדברות א"א לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פנים בפנים דבר ה'<ref name=":3" /> את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה"{{הערה|[[דברים פרק כט|נצבים כט, יד]].}} [במעמד הר סיני היו נשמות כל הדורות{{הערה|פדר"א פמ"א. שמו"ר ספכ"ח. תנחומא פקודי ג. נצבים ג. זח"א צא, א. זח"ב פג, ב. תקו"ז תמ"ט (פו, א).}}, גם נשמות הגרים{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ח ע' 242 הערה 22.}}]?! | כמבואר{{הערה|תו"א שם. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] מב, א. ובכ"מ.}} הפירוש בתיבת "(וידבר אלקים את כל הדברים האלה) '''לאמר'''" – "דלכאורה<ref name=":1" /> מלת לאמר אין לה הבנה ואינה כמו כל לאמר שבמקרא שפי' לאמר לזולתו, משא"כ בעשרת הדברות א"א לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פנים בפנים דבר ה'<ref name=":3" /> את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה"{{הערה|[[דברים פרק כט|נצבים כט, יד]].}} [במעמד הר סיני היו נשמות כל הדורות{{הערה|פדר"א פמ"א. שמו"ר ספכ"ח. תנחומא פקודי ג. נצבים ג. זח"א צא, א. זח"ב פג, ב. תקו"ז תמ"ט (פו, א).}}, גם נשמות הגרים{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ח ע' 242 הערה 22.}}]?! | ||
אלא שהפירוש ב"לאמר" כאן הוא – שכאשר "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" הוא נתן את הכח לבנ"י בכל הדורות שהלימוד שלהם בכל דברי התורה (שכולם נכללים ב"את כל הדברים האלה"{{הערה|ראה חגיגה ג, ב ובכמה מדחז"ל – הובאו ב[[לקוטי תורה/במדבר|לקו"ת במדבר]] טו, ג. וראה לעיל הערה 3.}}) יהי' באופן של "לאמר מה שכבר נאמרה"<ref name=":1" />, שהיהודי אומר (לא את המילים שלו, אלא) "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"<ref name=":1" />, "תען לשוני אמרתך". | אלא שהפירוש ב"לאמר" כאן הוא – שכאשר "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" הוא נתן את הכח לבנ"י בכל הדורות שהלימוד שלהם בכל דברי התורה (שכולם נכללים ב"את כל הדברים האלה"{{הערה|ראה חגיגה ג, ב ובכמה מדחז"ל – הובאו ב[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/במדבר|לקו"ת במדבר]] טו, ג. וראה לעיל הערה 3.}}) יהי' באופן של "לאמר מה שכבר נאמרה"<ref name=":1" />, שהיהודי אומר (לא את המילים שלו, אלא) "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"<ref name=":1" />, "תען לשוני אמרתך". | ||
וה"דברות האחרונות" ש'''משה''' – הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה בארוכה ד"ה פנים בפנים תרנ"ט (ע' קצ ואילך).}} (בהיותו "איש האלקים"{{הערה|[[תהלים פרק צ|תהלים צדי"ק, א]]. וראה מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א, ד. – וראה בארוכה שיחת ש"פ צו (סה"ש תנש"א ח"א ע' 395 ואילך), וברכת [[ברכת י"א ניסן תנש"א - מוגה|י"א ניסן תנש"א]]. (שם ע' 412 ואילך). וש"נ.}}, כנשמה בגוף למטה) – חזר ואמר, נותנים את הכח שליהודי בהיותו נשמה בגוף יהי' את הכח (ובפרט ע"י בחי' משה שבקרבו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מב|תניא רפמ"ב]].}}), שיוכל ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה. | וה"דברות האחרונות" ש'''משה''' – הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה בארוכה ד"ה פנים בפנים תרנ"ט (ע' קצ ואילך).}} (בהיותו "איש האלקים"{{הערה|[[תהלים פרק צ|תהלים צדי"ק, א]]. וראה מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א, ד. – וראה בארוכה שיחת ש"פ צו (סה"ש תנש"א ח"א ע' 395 ואילך), וברכת [[ברכת י"א ניסן תנש"א - מוגה|י"א ניסן תנש"א]]. (שם ע' 412 ואילך). וש"נ.}}, כנשמה בגוף למטה) – חזר ואמר, נותנים את הכח שליהודי בהיותו נשמה בגוף יהי' את הכח (ובפרט ע"י בחי' משה שבקרבו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מב|תניא רפמ"ב]].}}), שיוכל ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה. | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
ויש לומר, שזהו ע"ד המעלה והחידוש דאמירת דברות הראשונות ע"י אלקים (בחי' אחד עשר), '''לאחרי''' שנאמרו גם הדברות האחרונות ע"י משה (בחי' עשר{{הערה|ולהעיר דקומתו של משה עשר אמות (ברכות נד, ב. וש"נ. וראה שבת צב, א).}}). | ויש לומר, שזהו ע"ד המעלה והחידוש דאמירת דברות הראשונות ע"י אלקים (בחי' אחד עשר), '''לאחרי''' שנאמרו גם הדברות האחרונות ע"י משה (בחי' עשר{{הערה|ולהעיר דקומתו של משה עשר אמות (ברכות נד, ב. וש"נ. וראה שבת צב, א).}}). | ||
ובפרט כאשר שבת פ' יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – בברכה לפני' ולאחרי' (שאז "הקב"ה קורא ושונה כנגדו" ביתר שאת וביתר עוז, במכ"ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] לה, ג. ובכ"מ. וראה ספר הערכים־חב"ד מערכת אותיות – אות כ' ס"ב (ע' סט ואילך). '''וש"נ'''.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר. | ובפרט כאשר שבת פ' יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – בברכה לפני' ולאחרי' (שאז "הקב"ה קורא ושונה כנגדו" ביתר שאת וביתר עוז, במכ"ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] לה, ג. ובכ"מ. וראה ספר הערכים־חב"ד מערכת אותיות – אות כ' ס"ב (ע' סט ואילך). '''וש"נ'''.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר. | ||
ומזה באים לאחר מכן ליום כ"א בחודש – "'''אך''' טוב לישראל"{{הערה|[[תהלים פרק עג|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ"ב בחודש (כפליים של אחד עשר – "'''בך''' יברך ישראל"{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ"ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת ("חי' מושקא", חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ"ב שבט תשנ"ב - מוגה|כ"ב שבט]] (ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 344 (לקמן ע' 284) ואילך).}}. | ומזה באים לאחר מכן ליום כ"א בחודש – "'''אך''' טוב לישראל"{{הערה|[[תהלים פרק עג|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ"ב בחודש (כפליים של אחד עשר – "'''בך''' יברך ישראל"{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ"ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת ("חי' מושקא", חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ"ב שבט תשנ"ב - מוגה|כ"ב שבט]] (ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 344 (לקמן ע' 284) ואילך).}}. | ||
י. ויש להוסיף הקשר גם לפרשת משפטים (שמתחילין לקרוא בתפלת המנחה, והפרשה של הימים הבאים, כולל כ"ב שבט): | י. ויש להוסיף הקשר גם לפרשת משפטים (שמתחילין לקרוא בתפלת המנחה, והפרשה של הימים הבאים, כולל כ"ב שבט): | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
וזה מתגלה באופן ד"ואלה" (מראה באצבעו ואומר זה{{הערה|ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.}}, אלה), עד לאופן ד"תשים לפניהם", "אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים כו' ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו"{{הערה|שם=:6|פרש"י ר"פ משפטים (ד"ה אשר תשים לפניהם).}} – ובפרט כיון שהתורה היא בעצם למעלה מהבנה והשגה{{הערה|ועפ"ז יש לומר דיוק הלשון "'''תעלה''' על דעתך", כי לדעת משה ה"ז עלי' בדעת, שטעמי התורה הם בעצם למעלה מהשגת האדם.}} – "לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם"<ref name=":6" />, שגם "טעמי הדבר" ("ופירושו") עליו לתת לבנ"י בפנימיות ("כשלחן הערוך ומוכן לאכול", שנעשה דם ובשר כבשרו{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ה|תניא פ"ה]].}}). | וזה מתגלה באופן ד"ואלה" (מראה באצבעו ואומר זה{{הערה|ראה תענית בסופה. שמו"ר ספכ"ג. פרש"י בשלח טו, ב.}}, אלה), עד לאופן ד"תשים לפניהם", "אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים כו' ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו"{{הערה|שם=:6|פרש"י ר"פ משפטים (ד"ה אשר תשים לפניהם).}} – ובפרט כיון שהתורה היא בעצם למעלה מהבנה והשגה{{הערה|ועפ"ז יש לומר דיוק הלשון "'''תעלה''' על דעתך", כי לדעת משה ה"ז עלי' בדעת, שטעמי התורה הם בעצם למעלה מהשגת האדם.}} – "לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם"<ref name=":6" />, שגם "טעמי הדבר" ("ופירושו") עליו לתת לבנ"י בפנימיות ("כשלחן הערוך ומוכן לאכול", שנעשה דם ובשר כבשרו{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים פרק ה|תניא פ"ה]].}}). | ||
ולהוסיף ע"פ פירוש הירושלמי{{הערה|ע"ז פ"ב סוף ה"ז ובפ"מ שם.}} ב"תשים" – מלשון סימה ואוצר, שגם האוצרות שבתורה – פנימיות התורה, שמצ"ע סתומה וגנוזה, וקשורה עם סתים דקוב"ה<ref name=":5" />, צריכים לבוא באופן ד"(תשים) לפניהם", לפנימיותם{{הערה|[[תורה אור/משפטים|תו"א משפטים]] עה, ג. תו"ח שם תט, רע"א. ועוד.}}, בגילוי. | ולהוסיף ע"פ פירוש הירושלמי{{הערה|ע"ז פ"ב סוף ה"ז ובפ"מ שם.}} ב"תשים" – מלשון סימה ואוצר, שגם האוצרות שבתורה – פנימיות התורה, שמצ"ע סתומה וגנוזה, וקשורה עם סתים דקוב"ה<ref name=":5" />, צריכים לבוא באופן ד"(תשים) לפניהם", לפנימיותם{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/משפטים|תו"א משפטים]] עה, ג. תו"ח שם תט, רע"א. ועוד.}}, בגילוי. | ||
יא. ע"פ הנ"ל יובן הלימוד מזה עתה, ובפרט – בזמננו זה, בעמדנו סמוך מיד לפני הגאולה האמיתית והשלימה, כמדובר כמ"פ: | יא. ע"פ הנ"ל יובן הלימוד מזה עתה, ובפרט – בזמננו זה, בעמדנו סמוך מיד לפני הגאולה האמיתית והשלימה, כמדובר כמ"פ: | ||
| שורה 129: | שורה 129: | ||
על אחת כמה וכמה בדורנו – שרואים בגלוי שמשה שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, קשור עם הגילוי והחיבור דעשר ואחד עשר, עד לאחד עשר שבאחד עשר (כנ"ל) – ה"ז מורה עוד יותר, על הקשר ד"אף כאן" ל"מה להלן" בדורו של משה רבינו. | על אחת כמה וכמה בדורנו – שרואים בגלוי שמשה שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, קשור עם הגילוי והחיבור דעשר ואחד עשר, עד לאחד עשר שבאחד עשר (כנ"ל) – ה"ז מורה עוד יותר, על הקשר ד"אף כאן" ל"מה להלן" בדורו של משה רבינו. | ||
ובהדגשה יתירה – מכיון שדורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, ובפרט בזמן האחרון, כמדובר פעמים רבות שסיימו כבר הכל וכעת צריכה רק להיות הגאולה בפועל – הגילוי דבחי' עשירי (שירה העשירית{{הערה|מכילתא בשלח טו, א.}} וכו'), יחד עם הגילוי דבחי' אחד עשר, "אנת הוא חד", גילוי עצמותו יתברך למטה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, הקשור עם משה רבינו – "גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. שם, ו. זח"א רנג, א. ש' הפסוקים פ' ויחי. [[תורה אור/משפטים|תו"א משפטים]] עה, ב.}}. | ובהדגשה יתירה – מכיון שדורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, ובפרט בזמן האחרון, כמדובר פעמים רבות שסיימו כבר הכל וכעת צריכה רק להיות הגאולה בפועל – הגילוי דבחי' עשירי (שירה העשירית{{הערה|מכילתא בשלח טו, א.}} וכו'), יחד עם הגילוי דבחי' אחד עשר, "אנת הוא חד", גילוי עצמותו יתברך למטה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, הקשור עם משה רבינו – "גואל ראשון הוא גואל אחרון"{{הערה|ראה שמו"ר פ"ב, ד. שם, ו. זח"א רנג, א. ש' הפסוקים פ' ויחי. [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/משפטים|תו"א משפטים]] עה, ב.}}. | ||
ובפרט ע"פ המדובר כמ"פ הראשי־תיבות בדרך אפשר של "מיד" – '''מ'''שה, '''י'''שראל (הבעש"ט), '''ד'''וד מלכא משיחא, היינו שהדור הראשון דמתן־תורה (דור משה) מתקשר עם הדור האחרון (דהגאולה ע"י דוד מלכא משיחא), ע"י גילוי החסידות דהבעש"ט ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו, אשר לכשיפוצו מעינותיך חוצה "אתי מר" דא מלכא משיחא{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}. | ובפרט ע"פ המדובר כמ"פ הראשי־תיבות בדרך אפשר של "מיד" – '''מ'''שה, '''י'''שראל (הבעש"ט), '''ד'''וד מלכא משיחא, היינו שהדור הראשון דמתן־תורה (דור משה) מתקשר עם הדור האחרון (דהגאולה ע"י דוד מלכא משיחא), ע"י גילוי החסידות דהבעש"ט ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו, אשר לכשיפוצו מעינותיך חוצה "אתי מר" דא מלכא משיחא{{הערה|אגה"ק הידועה דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו. ובכ"מ.}}. | ||
| שורה 147: | שורה 147: | ||
כשם שבמתן־תורה התכנסו כל בנ"י באופן ד"ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד"{{הערה|פרשתנו יט, ב ובפרש"י.}} – כמו"כ צריך להיות גם בעבודתו של יהודי, כאו"א מישראל, שעליו לכנס את עשר כחות נפשו, ולעשותם מציאות אחת של "צבור" לעבוד את הקב"ה הן בעשר כחותיו הפנימיים (ג' המוחין וז' המדות), והן בכחותיו המקיפים (בחי' אחד עשר), רצון ותענוג – "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"{{הערה|ואתחנן ו, ה.}}. | כשם שבמתן־תורה התכנסו כל בנ"י באופן ד"ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד"{{הערה|פרשתנו יט, ב ובפרש"י.}} – כמו"כ צריך להיות גם בעבודתו של יהודי, כאו"א מישראל, שעליו לכנס את עשר כחות נפשו, ולעשותם מציאות אחת של "צבור" לעבוד את הקב"ה הן בעשר כחותיו הפנימיים (ג' המוחין וז' המדות), והן בכחותיו המקיפים (בחי' אחד עשר), רצון ותענוג – "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"{{הערה|ואתחנן ו, ה.}}. | ||
ולכל לראש – להוסיף בלימוד התורה "באימה וביראה וברתת ובזיע", בידעו שבעת שלומד תורה ה"ז בהתאם לעשר כחות נפשו, וגם – הוא אומר את "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"{{הערה|ראה [[תורה אור/יתרו|תו"א פרשתנו]] שם: יתבונן המשכיל ויפול עליו אימה ופחד בעסק התורה בשומו ללבו כי דבר ה' הוא ממש שנאמרו למשה מסיני.}}! | ולכל לראש – להוסיף בלימוד התורה "באימה וביראה וברתת ובזיע", בידעו שבעת שלומד תורה ה"ז בהתאם לעשר כחות נפשו, וגם – הוא אומר את "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"{{הערה|ראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/יתרו|תו"א פרשתנו]] שם: יתבונן המשכיל ויפול עליו אימה ופחד בעסק התורה בשומו ללבו כי דבר ה' הוא ממש שנאמרו למשה מסיני.}}! | ||
ועוד ועיקר: שכ"א יקבל על עצמו להשפיע (בימים הסמוכים הבאים) עכ"פ על עוד עשרה יהודים בכל עניני תורה ומצוות, ולפעול בזה גם – בכל הכחות, הכחות הפנימיים והכחות המקיפים שלו. | ועוד ועיקר: שכ"א יקבל על עצמו להשפיע (בימים הסמוכים הבאים) עכ"פ על עוד עשרה יהודים בכל עניני תורה ומצוות, ולפעול בזה גם – בכל הכחות, הכחות הפנימיים והכחות המקיפים שלו. | ||
| שורה 163: | שורה 163: | ||
{{הערות שוליים}}}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ח]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ח]] | ||