2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
אבל ביחד עם זה ישנה בשבת שבעה עשר בתמוז גם המעלה דגילוי הטוב הפנימי דהתענית (בחי' עשר), כיון שבמקום לצום מצוה לענגו בעונג אכילה ושתי', והוא יום שמחה, מעין וכהכנה לדחיית התענית בשלימות לע"ל, כאשר יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה [כפתגם הידוע{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת ע' 157. נת' בארוכה בלקו"ש חל"ג ע' 156 ואילך. שיחת [[שיחת בלק תשמ"ח - מוגה|ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה) תשמ"ח]] (ס' השיחות ח"ב ע' 526 ואילך).}} בנוגע לשבעה עשר בתמוז שחל בשבת: הלואי שיהי' נדחה בשלימות ויהפך לששון ולשמחה]. | אבל ביחד עם זה ישנה בשבת שבעה עשר בתמוז גם המעלה דגילוי הטוב הפנימי דהתענית (בחי' עשר), כיון שבמקום לצום מצוה לענגו בעונג אכילה ושתי', והוא יום שמחה, מעין וכהכנה לדחיית התענית בשלימות לע"ל, כאשר יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה [כפתגם הידוע{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת ע' 157. נת' בארוכה בלקו"ש חל"ג ע' 156 ואילך. שיחת [[שיחת בלק תשמ"ח - מוגה|ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה) תשמ"ח]] (ס' השיחות ח"ב ע' 526 ואילך).}} בנוגע לשבעה עשר בתמוז שחל בשבת: הלואי שיהי' נדחה בשלימות ויהפך לששון ולשמחה]. | ||
ז. ובזה מתוסף עוד יותר ע"י שבת עשירי בתמוז: כאשר שבעה עשר בתמוז חל בשבת, הרי השבת שלפני זה – שממנו מתברך שבת שבעה עשר בתמוז – הוא תמיד יום עשירי בחודש (תמוז). ויש לומר ע"ד הרמז: מענין השביעי (שבת) ועשירי (בחודש) – החיבור דהטוב הגלוי והטוב הנעלם (שמתגלה ע"י עבודת המטה) – נמשכת הברכה (מלשון המשכה{{הערה|ראה [[תורה אור מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ.}}) ונתינת כח לשבת הבאה לפעול את החיבור דב' המעלות בשבת שבעה עשר בתמוז: גילוי הטוב דשבת (הבא מלמעלה), וגילוי הטוב הפנימי בשבעה עשר – (בגימטריא) '''טו"ב''' – בתמוז. | ז. ובזה מתוסף עוד יותר ע"י שבת עשירי בתמוז: כאשר שבעה עשר בתמוז חל בשבת, הרי השבת שלפני זה – שממנו מתברך שבת שבעה עשר בתמוז – הוא תמיד יום עשירי בחודש (תמוז). ויש לומר ע"ד הרמז: מענין השביעי (שבת) ועשירי (בחודש) – החיבור דהטוב הגלוי והטוב הנעלם (שמתגלה ע"י עבודת המטה) – נמשכת הברכה (מלשון המשכה{{הערה|ראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ.}}) ונתינת כח לשבת הבאה לפעול את החיבור דב' המעלות בשבת שבעה עשר בתמוז: גילוי הטוב דשבת (הבא מלמעלה), וגילוי הטוב הפנימי בשבעה עשר – (בגימטריא) '''טו"ב''' – בתמוז. | ||
ויש לקשר זה גם עם כך ש"בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות"{{הערה|משנה תענית כו, א־ב.}}: בהענין דשבירת הלוחות ישנו טוב פנימי (שעל ידו ניתוסף הריבוי בתורה בלוחות השניות יותר מכפי שהי' מצד לוחות הראשונות, כדאיתא במדרש{{הערה|שמו"ר רפמ"ו.}}). ולכן אמר הקב"ה למשה{{הערה|שבת פז, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת ס"פ ברכה.}} "יישר כחך ששברת": עילוי זה מתגלה דוקא ע"י "כחך" של האדם (עבודת המטה) – ע"ד המעלה דעבודת התשובה (אלא שבזה מקבלים אח"כ גם את הסיוע מהקב"ה, שאומר "יישר כחך"). | ויש לקשר זה גם עם כך ש"בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות"{{הערה|משנה תענית כו, א־ב.}}: בהענין דשבירת הלוחות ישנו טוב פנימי (שעל ידו ניתוסף הריבוי בתורה בלוחות השניות יותר מכפי שהי' מצד לוחות הראשונות, כדאיתא במדרש{{הערה|שמו"ר רפמ"ו.}}). ולכן אמר הקב"ה למשה{{הערה|שבת פז, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת ס"פ ברכה.}} "יישר כחך ששברת": עילוי זה מתגלה דוקא ע"י "כחך" של האדם (עבודת המטה) – ע"ד המעלה דעבודת התשובה (אלא שבזה מקבלים אח"כ גם את הסיוע מהקב"ה, שאומר "יישר כחך"). | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
ח. ולהוסיף השייכות עם פרשת השבוע דשבת זו – פ' חוקת: | ח. ולהוסיף השייכות עם פרשת השבוע דשבת זו – פ' חוקת: | ||
הטעם לכך שנאמר "זאת חוקת '''התורה'''" על מצות פרה אדומה (אע"פ שהיא לכאורה רק מצוה אחת בתורה) – מבואר בחסידות{{הערה|[[לקוטי תורה/חוקת|לקו"ת ריש פרשתנו]] (נו, ב). ובכ"מ.}}, כיון שמצות פרה אדומה כלולה משני הענינים דרצוא ושוב: שריפת הפרה (רצוא), ו־ונתן מים חיים אל כלי{{הערה|פרשתנו יט, יז.}} (שוב), שבשני ענינים אלו דרצוא ושוב מתחלקת כללות התורה{{הערה|ולהעיר ש"רצוא ושוב" בגימטריא '''תורה''' (לקו"ת בחוקותי מט, ג), תרי"א (פי' הראב"ד לספר יצירה פ"א מ"ב), אותיות יראת – כנגד התרי"א מצוות התורה ששמעו ישראל מפי משה (מלבד אנכי ולא יהי' ש"מפי הגבורה שמענום" – מכות כד, רע"א). ויש לומר, שבזה מרומז שהענין דרצוא ושוב (כללות התורה) בא ע"י עבודת המטה (תרי"א מצוות ששמעו מפי '''משה''').}}: התשוקה והרצוא באהבה כרשפי אש דבנ"י להתעלות ולהכלל באלקות; ההמשכה והשוב להמשיך אלקות למטה, ולעשות דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}}. | הטעם לכך שנאמר "זאת חוקת '''התורה'''" על מצות פרה אדומה (אע"פ שהיא לכאורה רק מצוה אחת בתורה) – מבואר בחסידות{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/חוקת|לקו"ת ריש פרשתנו]] (נו, ב). ובכ"מ.}}, כיון שמצות פרה אדומה כלולה משני הענינים דרצוא ושוב: שריפת הפרה (רצוא), ו־ונתן מים חיים אל כלי{{הערה|פרשתנו יט, יז.}} (שוב), שבשני ענינים אלו דרצוא ושוב מתחלקת כללות התורה{{הערה|ולהעיר ש"רצוא ושוב" בגימטריא '''תורה''' (לקו"ת בחוקותי מט, ג), תרי"א (פי' הראב"ד לספר יצירה פ"א מ"ב), אותיות יראת – כנגד התרי"א מצוות התורה ששמעו ישראל מפי משה (מלבד אנכי ולא יהי' ש"מפי הגבורה שמענום" – מכות כד, רע"א). ויש לומר, שבזה מרומז שהענין דרצוא ושוב (כללות התורה) בא ע"י עבודת המטה (תרי"א מצוות ששמעו מפי '''משה''').}}: התשוקה והרצוא באהבה כרשפי אש דבנ"י להתעלות ולהכלל באלקות; ההמשכה והשוב להמשיך אלקות למטה, ולעשות דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. ועוד. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]]. ובכ"מ.}}. | ||
ויש לומר שרצוא ושוב הם ע"ד החילוק בין שבעה (ימי השבוע) ועשרה (ימי החודש): רצוא מורה על עבודת התשוקה והעלי' למעלה מן העולם, עד באופן דכלות הנפש למעלה מהגבלת הגוף – ע"ד הענין דעשרה, שמגיע לבלי גבול (שלמעלה מעולם). שוב הוא העבודה מלמעלה למטה – להמשיך את האורות בכלים למטה, העבודה כנשמה '''בגוף''' דוקא, שלזה צריכים להמשיך ע"פ הכלים והגדרים דהגוף והבריאה – ע"ד הענין דשבעה (גדר הבריאה). ושלימות העבודה היא בחיבור שניהם יחד: ביחד עם הרצוא וכלות הנפש צריכה להיות העבודה כנשמה בגוף, ובהרצוא צריכה להיות מורגשת הכוונה שצריכים להמשיך זאת למטה; ובהשוב גופא צריך להיות מורגש ש"על כרחך אתה חי"{{הערה|אבות ספ"ד.}}, כיון שבהיותו נשמה בגוף נמצא הוא ברצוא תמידי למעלה. | ויש לומר שרצוא ושוב הם ע"ד החילוק בין שבעה (ימי השבוע) ועשרה (ימי החודש): רצוא מורה על עבודת התשוקה והעלי' למעלה מן העולם, עד באופן דכלות הנפש למעלה מהגבלת הגוף – ע"ד הענין דעשרה, שמגיע לבלי גבול (שלמעלה מעולם). שוב הוא העבודה מלמעלה למטה – להמשיך את האורות בכלים למטה, העבודה כנשמה '''בגוף''' דוקא, שלזה צריכים להמשיך ע"פ הכלים והגדרים דהגוף והבריאה – ע"ד הענין דשבעה (גדר הבריאה). ושלימות העבודה היא בחיבור שניהם יחד: ביחד עם הרצוא וכלות הנפש צריכה להיות העבודה כנשמה בגוף, ובהרצוא צריכה להיות מורגשת הכוונה שצריכים להמשיך זאת למטה; ובהשוב גופא צריך להיות מורגש ש"על כרחך אתה חי"{{הערה|אבות ספ"ד.}}, כיון שבהיותו נשמה בגוף נמצא הוא ברצוא תמידי למעלה. | ||
| שורה 110: | שורה 110: | ||
ועפ"ז יש לומר, שהגם שתושבע"פ בכללות נתגלתה ע"י עבודת האדם למטה, ה"ז בהדגשה יתירה בהגילוי דפנימיות התורה – כיון שבכדי לגלות את בחי' '''סתים''' דאורייתא (ועי"ז ה'''סתים''' דקוב"ה), שלא ניתנה בגלוי למטה – זקוקים דוקא ליגיעה ד'''עבודת האדם''' [ע"ד המעלה דלוחות שניות לגבי לוחות ראשונות, ובכלל – דתושבע"פ לגבי תושב"כ]. | ועפ"ז יש לומר, שהגם שתושבע"פ בכללות נתגלתה ע"י עבודת האדם למטה, ה"ז בהדגשה יתירה בהגילוי דפנימיות התורה – כיון שבכדי לגלות את בחי' '''סתים''' דאורייתא (ועי"ז ה'''סתים''' דקוב"ה), שלא ניתנה בגלוי למטה – זקוקים דוקא ליגיעה ד'''עבודת האדם''' [ע"ד המעלה דלוחות שניות לגבי לוחות ראשונות, ובכלל – דתושבע"פ לגבי תושב"כ]. | ||
וזהו אחד הטעמים לכך שהגילוי דפנימיות התורה (ג' המוחין (קיני קניזי וקדמוני) שמתוספים לעתיד לבוא) בא דוקא ע"י העבודה ב"אריכות הגלות הזה" (שארוך שלא בערך מגלות מצרים שהביאה לגילוי דתורה הנגלית במ"ת){{הערה|[[תורה אור שמות|תו"א ר"פ שמות]] (מט, א).}}, ומעין זה ("טועמי' חיים זכו"{{הערה|ראה לקו"ש ח"כ ע' 173. וש"נ.}}) בדורות '''האחרונים''' (דוקא) דגלות, החל מ"מצוה לגלות זאת החכמה" בזמן האריז"ל{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כו|תניא אגה"ק סכ"ו]] (קמב, ב).}}, ואח"כ באופן ד"יפוצו מעינותיך חוצה" ע"י הבעש"ט{{הערה|שם=:1|ראה באגה"ק הידועה דהבעש"ט (כתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ).}}, ואח"כ – בהתלבשות בחכמה בינה ודעת (באופן דיתפרנסון{{הערה|ל' התקו"ז ת"ו בסופו. וראה הקדמת המק"מ לספרו. כסא מלך לתקו"ז שם. ועוד.}}) ע"י תורת חסידות חב"ד דאדמו"ר הזקן ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו, ובכל דור ודור – מתוסף יותר ויותר בהגילוי דפנימיות התורה ו(יתירה מזה –) סודות התורה (כדלקמן), | וזהו אחד הטעמים לכך שהגילוי דפנימיות התורה (ג' המוחין (קיני קניזי וקדמוני) שמתוספים לעתיד לבוא) בא דוקא ע"י העבודה ב"אריכות הגלות הזה" (שארוך שלא בערך מגלות מצרים שהביאה לגילוי דתורה הנגלית במ"ת){{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/שמות|תו"א ר"פ שמות]] (מט, א).}}, ומעין זה ("טועמי' חיים זכו"{{הערה|ראה לקו"ש ח"כ ע' 173. וש"נ.}}) בדורות '''האחרונים''' (דוקא) דגלות, החל מ"מצוה לגלות זאת החכמה" בזמן האריז"ל{{הערה|[[אגרת הקודש סימן כו|תניא אגה"ק סכ"ו]] (קמב, ב).}}, ואח"כ באופן ד"יפוצו מעינותיך חוצה" ע"י הבעש"ט{{הערה|שם=:1|ראה באגה"ק הידועה דהבעש"ט (כתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ).}}, ואח"כ – בהתלבשות בחכמה בינה ודעת (באופן דיתפרנסון{{הערה|ל' התקו"ז ת"ו בסופו. וראה הקדמת המק"מ לספרו. כסא מלך לתקו"ז שם. ועוד.}}) ע"י תורת חסידות חב"ד דאדמו"ר הזקן ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו, ובכל דור ודור – מתוסף יותר ויותר בהגילוי דפנימיות התורה ו(יתירה מזה –) סודות התורה (כדלקמן), | ||
דלכאורה, אפשר לשאול: כיון שמדור לדור מתוסף בירידת הדורות, "אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים אנו וכו'"{{הערה|שבת קיב, ב. וראה גם ירושלמי דמאי פ"א ה"ג. שקלים רפ"ה. ב"ר פ"ס, ח. (וראה לקו"ש חט"ו ע' 281 הערה 14).}}, ועאכו"כ בדורות האחרונים דעקבתא דמשיחא{{הערה|ראה משנה סוטה מט, ב.}} – כיצד יתכן שדוקא אז נתגלתה, ובהרחבה, פנימיות התורה, יותר מבדורות הראשונים?! | דלכאורה, אפשר לשאול: כיון שמדור לדור מתוסף בירידת הדורות, "אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים אנו וכו'"{{הערה|שבת קיב, ב. וראה גם ירושלמי דמאי פ"א ה"ג. שקלים רפ"ה. ב"ר פ"ס, ח. (וראה לקו"ש חט"ו ע' 281 הערה 14).}}, ועאכו"כ בדורות האחרונים דעקבתא דמשיחא{{הערה|ראה משנה סוטה מט, ב.}} – כיצד יתכן שדוקא אז נתגלתה, ובהרחבה, פנימיות התורה, יותר מבדורות הראשונים?! | ||
| שורה 182: | שורה 182: | ||
{{הערות שוליים}}}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר במדבר|כ]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר במדבר|כ]] | ||