2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| (13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דבר מלכות}} | {{דבר מלכות}} | ||
== משיחות ש"פ בא (ו' שבט) וש"פ בשלח (י"ג שבט) ה'תשנ"ב == | == משיחות ש"פ בא (ו' שבט) וש"פ בשלח (י"ג שבט) ה'תשנ"ב == | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים| | |||
=== '''–''' ע"ד מעלת נשי ובנות ישראל תחיינה בדורנו זה '''–''' === | === '''–''' ע"ד מעלת נשי ובנות ישראל תחיינה בדורנו זה '''–''' === | ||
א. מהחידושים דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, בעל ההילולא דעשירי בשבט – התעסקותו והתמסרותו לפעול ולהשפיע גם על נשי ובנות ישראל{{הערה|אף שבדורות שלפנ"ז היתה עיקר ההתעסקות עם האנשים, ובאמצעותם באה ההשפעה גם לנשים.}} בעניני יהדות, תורה ומצוותי' (כולל ובמיוחד תורת החסידות{{הערה|כיון שבלימוד תורת החסידות תלוי קיום המצוות העיקריות שחיובן תמידי – אמונת ה' ויחודו, אהבתו ויראתו כו'.}}), ויתירה מזה, שפעולתו בזה היתה ע"י הדגשת מעלתן המיוחדת של נשי ישראל, שכל אחת מהן היא "עקרת הבית", ובכחה וביכלתה לפעול על כל בני הבית, גם הבנים והבעל{{הערה|ובלשון חז"ל – "נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא כו' ונטרין לגברייהו כו'" (ברכות יז, א. וש"נ).}}. | א. מהחידושים דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, בעל ההילולא דעשירי בשבט – התעסקותו והתמסרותו לפעול ולהשפיע גם על נשי ובנות ישראל{{הערה|אף שבדורות שלפנ"ז היתה עיקר ההתעסקות עם האנשים, ובאמצעותם באה ההשפעה גם לנשים.}} בעניני יהדות, תורה ומצוותי' (כולל ובמיוחד תורת החסידות{{הערה|כיון שבלימוד תורת החסידות תלוי קיום המצוות העיקריות שחיובן תמידי – אמונת ה' ויחודו, אהבתו ויראתו כו'.}}), ויתירה מזה, שפעולתו בזה היתה ע"י הדגשת מעלתן המיוחדת של נשי ישראל, שכל אחת מהן היא "עקרת הבית", ובכחה וביכלתה לפעול על כל בני הבית, גם הבנים והבעל{{הערה|ובלשון חז"ל – "נשים במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא כו' ונטרין לגברייהו כו'" (ברכות יז, א. וש"נ).}}. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
וכיון שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שכבר נשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו – השתדל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לפעול ולהשפיע ביותר על הנשים, כדי למהר ולזרז את הגאולה בזכותן של נשים צדקניות שבדורנו. | וכיון שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שכבר נשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו – השתדל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לפעול ולהשפיע ביותר על הנשים, כדי למהר ולזרז את הגאולה בזכותן של נשים צדקניות שבדורנו. | ||
ולהוסיף, שמעלתן של נשי ישראל מודגשת (לא רק '''בהבאת''' הגאולה, אלא גם ובעיקר) '''בהגאולה עצמה''' – כידוע ומבואר בספרי קבלה וחסידות{{הערה|ראה [[תורה אור ויגש|תו"א ס"פ ויגש]]. לקו"ת שה"ש מח, ב. ובכ"מ.}} שלעתיד לבוא תתגלה מעלת ספירת המלכות (מקבל, אשה) ששרשה למעלה מכל הספירות (משפיע, איש), כמ"ש "נקבה תסובב גבר"{{הערה|ירמי' לא, כא.}}, "אשת חיל עטרת בעלה"{{הערה|משלי יב, ד.}}. | ולהוסיף, שמעלתן של נשי ישראל מודגשת (לא רק '''בהבאת''' הגאולה, אלא גם ובעיקר) '''בהגאולה עצמה''' – כידוע ומבואר בספרי קבלה וחסידות{{הערה|ראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/ויגש|תו"א ס"פ ויגש]]. לקו"ת שה"ש מח, ב. ובכ"מ.}} שלעתיד לבוא תתגלה מעלת ספירת המלכות (מקבל, אשה) ששרשה למעלה מכל הספירות (משפיע, איש), כמ"ש "נקבה תסובב גבר"{{הערה|ירמי' לא, כא.}}, "אשת חיל עטרת בעלה"{{הערה|משלי יב, ד.}}. | ||
ב. ויש לומר, שענין זה מודגש גם בקשר ובשייכות ליום ההילולא שלו – גמר ושלימות עבודתו בחיים חיותו בעלמא דין: | ב. ויש לומר, שענין זה מודגש גם בקשר ובשייכות ליום ההילולא שלו – גמר ושלימות עבודתו בחיים חיותו בעלמא דין: | ||
| שורה 37: | שורה 36: | ||
בפירוש "בא אל פרעה" איתא בזהר{{הערה|ח"ב לד, א.}} "דעייל לי' קב"ה (למשה) אדרין בתר אדרין כו'", ודוגמתו בנוגע לפרעה דקדושה, "דעייל לי' קב"ה (למשה) אדרין בתר אדרין" להדרגא הכי נעלית ד"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|זח"א רי, א. וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 281 (לעיל ע' 225) ואילך.}}. | בפירוש "בא אל פרעה" איתא בזהר{{הערה|ח"ב לד, א.}} "דעייל לי' קב"ה (למשה) אדרין בתר אדרין כו'", ודוגמתו בנוגע לפרעה דקדושה, "דעייל לי' קב"ה (למשה) אדרין בתר אדרין" להדרגא הכי נעלית ד"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|זח"א רי, א. וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 281 (לעיל ע' 225) ואילך.}}. | ||
ובזה מרומז הקשר והשייכות להסתלקות של נשיא הדור, משה רבינו שבדור{{הערה|ראה תקו"ז תס"ט. ב"ר פנ"ו, ז.}} – עלייתו לדרגא הכי נעלית ד"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" בעת ההסתלקות{{הערה|ולהעיר, שענין ההסתלקות אינו סילוק ח"ו, שהרי, "צדיקיא דאתפטר '''אשתכח''' בכולהו עלמין (גם בזה העולם המעשה) '''יתיר מבחיוהי'''" (זח"ג עא, ב. [[אגרת הקודש סימן | ובזה מרומז הקשר והשייכות להסתלקות של נשיא הדור, משה רבינו שבדור{{הערה|ראה תקו"ז תס"ט. ב"ר פנ"ו, ז.}} – עלייתו לדרגא הכי נעלית ד"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" בעת ההסתלקות{{הערה|ולהעיר, שענין ההסתלקות אינו סילוק ח"ו, שהרי, "צדיקיא דאתפטר '''אשתכח''' בכולהו עלמין (גם בזה העולם המעשה) '''יתיר מבחיוהי'''" (זח"ג עא, ב. [[אגרת הקודש סימן כז|תניא אגה"ק סז"ך]] וביאורה), כי אם, כלשון הזהר (ראה זח"ב קכח, ב) "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" (כמובא במאמר ההילולא), "שהוא בחי' גילוי אור הסוכ"ע . . בבחי' רוממות" ([[תוה אור ויקהל|תו"א ס"פ ויקהל]], עיי"ש).}}. | ||
ועוד ועיקר – ש"אתפריעו ואתגליין מיני' '''כל נהורין'''" ("בא אל פרעה") הוא הסך־הכל דכללות העבודה בחיים חיותו בעלמא דין '''להאיר את העולם''' ע"י העבודה בעניני התומ"צ, "'''נר''' מצוה ותורה '''אור'''"{{הערה|משלי ו, כג.}}. | ועוד ועיקר – ש"אתפריעו ואתגליין מיני' '''כל נהורין'''" ("בא אל פרעה") הוא הסך־הכל דכללות העבודה בחיים חיותו בעלמא דין '''להאיר את העולם''' ע"י העבודה בעניני התומ"צ, "'''נר''' מצוה ותורה '''אור'''"{{הערה|משלי ו, כג.}}. | ||
וגם בענין זה מודגשת השייכות '''לנשי ישראל''' – שהרי אחת המצוות העיקריות שניתנו לנשי ישראל היא מצות '''נר''' שבת ויו"ט, "נר מצוה (ותורה אור)"{{הערה|ראה זח"ב קסו, א: "נר מצוה, מאי נר, דא נר דאיהי מצוה דנשין זכיין בי' ואיהי נר דשבת". ולהעיר משבת כג, ב: "הרגיל בנר הווין לי' בנים תלמידי חכמים", "דכתיב כי נר מצוה ותורה אור, ע"י נר מצוה דשבת . . בא אור דתורה" (פרש"י שם).}} גם '''בפועל ובגלוי''', מצוה כללית שכוללת כל המצוות, כידוע{{הערה|זח"ב שם, ב. וראה לקו"ת [[לקוטי תורה בהעלותך|בהעלותך]] לג, ג. [[לקוטי תורה שלח|שלח]] מד, ד. ובכ"מ.}} ש'''רמ"ח''' מ"ע (רמ"ח אברין דמלכא) עם '''ב'''' ידים (ב' הקוין הכלליים דאהבה ויראה{{הערה|נוסף לכך שאהבה ויראה הם ב' מצוות פרטיות מרמ"ח מ"ע.}} שעל ידם נעשה קיום המצוות בשלימות{{הערה|שעל ידם "פרחא לעילא" (תקו"ז ת"י (כה, ב). [[לקוטי אמרים פרק מ | וגם בענין זה מודגשת השייכות '''לנשי ישראל''' – שהרי אחת המצוות העיקריות שניתנו לנשי ישראל היא מצות '''נר''' שבת ויו"ט, "נר מצוה (ותורה אור)"{{הערה|ראה זח"ב קסו, א: "נר מצוה, מאי נר, דא נר דאיהי מצוה דנשין זכיין בי' ואיהי נר דשבת". ולהעיר משבת כג, ב: "הרגיל בנר הווין לי' בנים תלמידי חכמים", "דכתיב כי נר מצוה ותורה אור, ע"י נר מצוה דשבת . . בא אור דתורה" (פרש"י שם).}} גם '''בפועל ובגלוי''', מצוה כללית שכוללת כל המצוות, כידוע{{הערה|זח"ב שם, ב. וראה לקו"ת [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בהעלותך|בהעלותך]] לג, ג. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שלח|שלח]] מד, ד. ובכ"מ.}} ש'''רמ"ח''' מ"ע (רמ"ח אברין דמלכא) עם '''ב'''' ידים (ב' הקוין הכלליים דאהבה ויראה{{הערה|נוסף לכך שאהבה ויראה הם ב' מצוות פרטיות מרמ"ח מ"ע.}} שעל ידם נעשה קיום המצוות בשלימות{{הערה|שעל ידם "פרחא לעילא" (תקו"ז ת"י (כה, ב). [[לקוטי אמרים פרק מ|תניא פ"מ]]. ובכ"מ).}}) בגימטריא "'''נר'''". | ||
ולהעיר, שמצות הדלקת נר שבת היא בכניסת השבת, ויתירה מזה, שכניסת וקבלת השבת היא ע"י הדלקת נר שבת (לפני תפלת ערבית דהבעל){{הערה|ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ז. וש"נ.}} – שבזה מודגש הסך־הכל דכללות העבודה בכל ימי השבוע להאיר את העולם ב"נר מצוה ותורה אור". | ולהעיר, שמצות הדלקת נר שבת היא בכניסת השבת, ויתירה מזה, שכניסת וקבלת השבת היא ע"י הדלקת נר שבת (לפני תפלת ערבית דהבעל){{הערה|ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ז. וש"נ.}} – שבזה מודגש הסך־הכל דכללות העבודה בכל ימי השבוע להאיר את העולם ב"נר מצוה ותורה אור". | ||
| שורה 63: | שורה 62: | ||
וע"י המרירות על הגלות ("מרים על שם המירור") והצפי' והתשוקה להגאולה ("ותתצב גו' לדעה מה יעשה לו") זכו ישראל להגאולה ("העמיד הקב"ה גואל זו מרים"), שאז נתקיימה נבואתה של מרים. | וע"י המרירות על הגלות ("מרים על שם המירור") והצפי' והתשוקה להגאולה ("ותתצב גו' לדעה מה יעשה לו") זכו ישראל להגאולה ("העמיד הקב"ה גואל זו מרים"), שאז נתקיימה נבואתה של מרים. | ||
[ולהוסיף, שענין זה מודגש גם '''ברחל'''{{הערה|ולהעיר שכנסת ישראל נקראת ע"ש רחל ([[לקוטי אמרים פרק | [ולהוסיף, שענין זה מודגש גם '''ברחל'''{{הערה|ולהעיר שכנסת ישראל נקראת ע"ש רחל ([[לקוטי אמרים פרק מה|תניא פמ"ה]]. ובכ"מ).}} – שכאשר בנ"י גלו מארץ ישראל, "יצאת{{הערה|פרש"י ויחי מח, ז. וראה בארוכה לקו"ש ח"ל ע' 236 ואילך.}} רחל על קברה{{הערה|ויתירה מזה – שמסרה נפשה שלא להקבר עם יעקב (ושאר האבות והאמהות), אלא "בדרך אפרת היא בית לחם", כדי "שתהא לעזרה לבני' כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים".}} ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר{{הערה|ירמי' לא, יד ואילך.}} קול ברמה נשמע גו' (רחל מבכה על בני' מאנה להנחם גו'), והקב"ה משיבה יש שכר לפעולתך נאום ה' וגו' ושבו בנים לגבולם"{{הערה|ולהעיר, שהגאולה היא ע"י דוד – רגל הרביעי שבמרכבה (זח"א רמח, ב. ועוד), שזהו גם ענינה של רחל (מאו"א א, פד. ועוד).}}]. | ||
ולפי ערך '''גודל המרירות''' על הגלות ("מרים על שם המירור") היתה '''גודל השמחה''' על הגאולה ("לפום צערא אגרא"{{הערה|אבות פ"ה מכ"א.}}) – "ותקח מרים גו' את '''התף''' בידה גו' ותצאן כל הנשים אחרי' '''בתופים ובמחולות'''". | ולפי ערך '''גודל המרירות''' על הגלות ("מרים על שם המירור") היתה '''גודל השמחה''' על הגאולה ("לפום צערא אגרא"{{הערה|אבות פ"ה מכ"א.}}) – "ותקח מרים גו' את '''התף''' בידה גו' ותצאן כל הנשים אחרי' '''בתופים ובמחולות'''". | ||
| שורה 77: | שורה 76: | ||
ו. ובפרטיות יותר – שבהתחלת ההפטרה{{הערה|כמנהגנו שמתחילים מ"ודבורה אשה נביאה גו'" (ספר המנהגים־חב"ד ס"ע 32).}} מרומזים הענינים העיקריים שבעבודת נשי ישראל שבזכותן באה הגאולה: | ו. ובפרטיות יותר – שבהתחלת ההפטרה{{הערה|כמנהגנו שמתחילים מ"ודבורה אשה נביאה גו'" (ספר המנהגים־חב"ד ס"ע 32).}} מרומזים הענינים העיקריים שבעבודת נשי ישראל שבזכותן באה הגאולה: | ||
א) "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות"{{הערה|שם ד, ד.}}, "מאי | א) "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות"{{הערה|שם ד, ד.}}, "מאי{{הערה|שם=:0|מגילה יד, א ובפרש"י (בהמשך הסוגיא ע"ד נבואת מרים).}} אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש"{{הערה|"ובזה זכתה לנבואה ולאור התורה שהיתה שופטת את ישראל" (חדא"ג מהרש"א שם). וראה הערה הבאה.}} ("משכן שילה"). ודוגמתו בה"מקדש" שבביתו של כאו"א מישראל – פעולתן של נשי ובנות ישראל בהדלקת נר שבת{{הערה|"נר מצוה" שעל ידו זוכים ל"אור דתורה" (כנ"ל הערה 46) – ע"ד שדבורה זכתה "לאור התורה" (כבהערה הקודמת).}} (ויו"ט) '''להאיר'''{{הערה|ומרומז בשם "אשת לפידות" – "כלפיד אש" (מצו"ד עה"פ).}} את הבית כולו, ועל ידו את הסביבה כולה והעולם כולו, בדוגמת הפתילות למקדש שעשתה דבורה שהאירו את המקדש והעולם כולו, "ממנו אורה יוצאה לעולם"{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ד סה"ה. ועוד.}}. | ||
ב) "והיא יושבת תחת תומר דבורה"{{הערה|שם, ה.}}, "מאי<ref name=":0" /> שנא תחת תומר . . משום יחוד"{{הערה|ושם: "ד"א מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא הי' להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים"*. ובחדא"ג מהרש"א: "לב אחד של גזעו הולך ביושר מלמטה למעלה, משא"כ שאר אילנות דגם הענפים יש להם לב, והן נוטים לכאן ולכאן" – די"ל שבזה מודגש הקשר עם הפירוש הראשון ש"התומר אין לו ענפים מלמטה".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"'''שושנה'''" – "מה שושנה זו . . לבה מכוון למעלה, כך ישראל . . לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים" (שהש"ר שבהערה 34).'''}} ("שהוא גבוה ואין לו צל (אין לו ענפים למטה{{הערה|חדא"ג מהרש"א שם. וראה הערה הקודמת.}}) ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית") – מעלת '''הצניעות''' ("כל כבודה בת מלך '''פנימה'''"{{הערה|[[תהלים פרק | ב) "והיא יושבת תחת תומר דבורה"{{הערה|שם, ה.}}, "מאי<ref name=":0" /> שנא תחת תומר . . משום יחוד"{{הערה|ושם: "ד"א מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא הי' להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים"*. ובחדא"ג מהרש"א: "לב אחד של גזעו הולך ביושר מלמטה למעלה, משא"כ שאר אילנות דגם הענפים יש להם לב, והן נוטים לכאן ולכאן" – די"ל שבזה מודגש הקשר עם הפירוש הראשון ש"התומר אין לו ענפים מלמטה".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"'''שושנה'''" – "מה שושנה זו . . לבה מכוון למעלה, כך ישראל . . לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים" (שהש"ר שבהערה 34).'''}} ("שהוא גבוה ואין לו צל (אין לו ענפים למטה{{הערה|חדא"ג מהרש"א שם. וראה הערה הקודמת.}}) ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית") – מעלת '''הצניעות''' ("כל כבודה בת מלך '''פנימה'''"{{הערה|[[תהלים פרק מה|תהלים מה, יד]].}}), וכמודגש גם בשירת דבורה: "מנשים '''באוהל''' תבורך"{{הערה|[[תהלים פרק ה|שם ה, כד]].}}, "מאן נשים שבאוהל שרה רבקה רחל ולאה"{{הערה|נזיר כג, ב. וש"נ. – ובפרש"י עה"פ: "שרה שנאמר בה הנה באוהל, רבקה שנאמר בה ויביאה יצחק האהלה, רחל ולאה שנאמר בהן ויצא מאוהל לאה וגו'".}}, שזהו היסוד שעליו נשען קיום כל בית ישראל. | ||
ועפ"ז יש לבאר גם סיום ההפטרה "ותשקוט הארץ ארבעים שנה"{{הערה|שם, לא.}}, אע"פ ש"אין זה מדברי דבורה אלא מדברי כותב הספר"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – שבזה מרומז שע"י הנהגתן של נשי ישראל הצדקניות בדרכה של דבורה, זוכים למעמד ומצב ד"ותשקוט הארץ", ועד לתכלית השלימות ד"ותשקוט הארץ" בהכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר שמעלתן של נשי ישראל מודגשת גם בהכניסה לארץ – "שהן היו מחבבות את הארץ" (פרש"י פינחס כו, סד).{{ש}}ולהעיר מהשייכות לחמשה עשר בשבט, ראש השנה לאילן – שבו מודגשת חביבותה של ארץ ישראל בהמנהג דאכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש* (תמרים)".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"תומר דבורה" – ש"תומר" הוא אילן של תמרים (דבש תמרים). ולהוסיף, שגם "דבורה" שייכת לדבש (אף שאין זה דבש תמרים, אלא דבש דבורים).'''}} בשלימותה (ארץ עשר אומות{{הערה|ראה לך לך טו, יט ובפרש"י.}}) בגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם "ארבעים שנה", מ"ם סתומה ד"ל'''ם'''רבה{{הערה|ישעי' ט, ו. וראה ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות התורה אות מ"ם (ב) ס"ע רב ואילך. '''וש"נ'''.}} המשרה ולשלום אין קץ"{{הערה|ועפ"ז יומתק מ"ש בהמשך הכתובים (שם ו, ח) "וישלח ה' איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר ה' אלקי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים וגו'", "שזה הנביא הי' פינחס . . הוא אליהו . . שהש"י יביאהו בימי הגאולה . . הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא וגו'" (פי' הרלב"ג שם ה, לא).}}. | ועפ"ז יש לבאר גם סיום ההפטרה "ותשקוט הארץ ארבעים שנה"{{הערה|שם, לא.}}, אע"פ ש"אין זה מדברי דבורה אלא מדברי כותב הספר"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – שבזה מרומז שע"י הנהגתן של נשי ישראל הצדקניות בדרכה של דבורה, זוכים למעמד ומצב ד"ותשקוט הארץ", ועד לתכלית השלימות ד"ותשקוט הארץ" בהכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר שמעלתן של נשי ישראל מודגשת גם בהכניסה לארץ – "שהן היו מחבבות את הארץ" (פרש"י פינחס כו, סד).{{ש}}ולהעיר מהשייכות לחמשה עשר בשבט, ראש השנה לאילן – שבו מודגשת חביבותה של ארץ ישראל בהמנהג דאכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש* (תמרים)".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"תומר דבורה" – ש"תומר" הוא אילן של תמרים (דבש תמרים). ולהוסיף, שגם "דבורה" שייכת לדבש (אף שאין זה דבש תמרים, אלא דבש דבורים).'''}} בשלימותה (ארץ עשר אומות{{הערה|ראה לך לך טו, יט ובפרש"י.}}) בגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם "ארבעים שנה", מ"ם סתומה ד"ל'''ם'''רבה{{הערה|ישעי' ט, ו. וראה ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות התורה אות מ"ם (ב) ס"ע רב ואילך. '''וש"נ'''.}} המשרה ולשלום אין קץ"{{הערה|ועפ"ז יומתק מ"ש בהמשך הכתובים (שם ו, ח) "וישלח ה' איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר ה' אלקי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים וגו'", "שזה הנביא הי' פינחס . . הוא אליהו . . שהש"י יביאהו בימי הגאולה . . הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא וגו'" (פי' הרלב"ג שם ה, לא).}}. | ||
| שורה 97: | שורה 96: | ||
ועוד והוא העיקר – שתיכף ומיד ממש שרים כל בנ"י, האנשים והנשים והטף, את '''השירה העשירית דלעתיד לבוא''', שתהי' בלשון זכר ("כל השירות כולן קרואות בלשון נקבה, כשם שהנקבה יולדת כך התשועות שעברו הי' אחריהם שעבוד, אבל התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד לכך קרואה בלשון זכר"), "שירו לה' '''שיר חדש'''"{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 316 (לקמן ע' 256) ואילך.}}. | ועוד והוא העיקר – שתיכף ומיד ממש שרים כל בנ"י, האנשים והנשים והטף, את '''השירה העשירית דלעתיד לבוא''', שתהי' בלשון זכר ("כל השירות כולן קרואות בלשון נקבה, כשם שהנקבה יולדת כך התשועות שעברו הי' אחריהם שעבוד, אבל התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד לכך קרואה בלשון זכר"), "שירו לה' '''שיר חדש'''"{{הערה|מכילתא בשלח טו, א. וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 316 (לקמן ע' 256) ואילך.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ה]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ה]] | ||
[[קטגוריה:שיחות | [[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תשנ"ב]] | ||