2,086
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
וכיון שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שכבר נשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו – השתדל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לפעול ולהשפיע ביותר על הנשים, כדי למהר ולזרז את הגאולה בזכותן של נשים צדקניות שבדורנו. | וכיון שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שכבר נשלמו כל עניני העבודה ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו – השתדל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לפעול ולהשפיע ביותר על הנשים, כדי למהר ולזרז את הגאולה בזכותן של נשים צדקניות שבדורנו. | ||
ולהוסיף, שמעלתן של נשי ישראל מודגשת (לא רק '''בהבאת''' הגאולה, אלא גם ובעיקר) '''בהגאולה עצמה''' – כידוע ומבואר בספרי קבלה וחסידות{{הערה|ראה [[תורה אור ויגש|תו"א ס"פ ויגש]]. לקו"ת שה"ש מח, ב. ובכ"מ.}} שלעתיד לבוא תתגלה מעלת ספירת המלכות (מקבל, אשה) ששרשה למעלה מכל הספירות (משפיע, איש), כמ"ש "נקבה תסובב גבר"{{הערה|ירמי' לא, כא.}}, "אשת חיל עטרת בעלה"{{הערה|משלי יב, ד.}}. | ולהוסיף, שמעלתן של נשי ישראל מודגשת (לא רק '''בהבאת''' הגאולה, אלא גם ובעיקר) '''בהגאולה עצמה''' – כידוע ומבואר בספרי קבלה וחסידות{{הערה|ראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/ויגש|תו"א ס"פ ויגש]]. לקו"ת שה"ש מח, ב. ובכ"מ.}} שלעתיד לבוא תתגלה מעלת ספירת המלכות (מקבל, אשה) ששרשה למעלה מכל הספירות (משפיע, איש), כמ"ש "נקבה תסובב גבר"{{הערה|ירמי' לא, כא.}}, "אשת חיל עטרת בעלה"{{הערה|משלי יב, ד.}}. | ||
ב. ויש לומר, שענין זה מודגש גם בקשר ובשייכות ליום ההילולא שלו – גמר ושלימות עבודתו בחיים חיותו בעלמא דין: | ב. ויש לומר, שענין זה מודגש גם בקשר ובשייכות ליום ההילולא שלו – גמר ושלימות עבודתו בחיים חיותו בעלמא דין: | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
בפירוש "בא אל פרעה" איתא בזהר{{הערה|ח"ב לד, א.}} "דעייל לי' קב"ה (למשה) אדרין בתר אדרין כו'", ודוגמתו בנוגע לפרעה דקדושה, "דעייל לי' קב"ה (למשה) אדרין בתר אדרין" להדרגא הכי נעלית ד"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|זח"א רי, א. וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 281 (לעיל ע' 225) ואילך.}}. | בפירוש "בא אל פרעה" איתא בזהר{{הערה|ח"ב לד, א.}} "דעייל לי' קב"ה (למשה) אדרין בתר אדרין כו'", ודוגמתו בנוגע לפרעה דקדושה, "דעייל לי' קב"ה (למשה) אדרין בתר אדרין" להדרגא הכי נעלית ד"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"{{הערה|זח"א רי, א. וראה בארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 281 (לעיל ע' 225) ואילך.}}. | ||
ובזה מרומז הקשר והשייכות להסתלקות של נשיא הדור, משה רבינו שבדור{{הערה|ראה תקו"ז תס"ט. ב"ר פנ"ו, ז.}} – עלייתו לדרגא הכי נעלית ד"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" בעת ההסתלקות{{הערה|ולהעיר, שענין ההסתלקות אינו סילוק ח"ו, שהרי, "צדיקיא דאתפטר '''אשתכח''' בכולהו עלמין (גם בזה העולם המעשה) '''יתיר מבחיוהי'''" (זח"ג עא, ב. [[אגרת הקודש סימן | ובזה מרומז הקשר והשייכות להסתלקות של נשיא הדור, משה רבינו שבדור{{הערה|ראה תקו"ז תס"ט. ב"ר פנ"ו, ז.}} – עלייתו לדרגא הכי נעלית ד"אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" בעת ההסתלקות{{הערה|ולהעיר, שענין ההסתלקות אינו סילוק ח"ו, שהרי, "צדיקיא דאתפטר '''אשתכח''' בכולהו עלמין (גם בזה העולם המעשה) '''יתיר מבחיוהי'''" (זח"ג עא, ב. [[אגרת הקודש סימן כז|תניא אגה"ק סז"ך]] וביאורה), כי אם, כלשון הזהר (ראה זח"ב קכח, ב) "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" (כמובא במאמר ההילולא), "שהוא בחי' גילוי אור הסוכ"ע . . בבחי' רוממות" ([[תוה אור ויקהל|תו"א ס"פ ויקהל]], עיי"ש).}}. | ||
ועוד ועיקר – ש"אתפריעו ואתגליין מיני' '''כל נהורין'''" ("בא אל פרעה") הוא הסך־הכל דכללות העבודה בחיים חיותו בעלמא דין '''להאיר את העולם''' ע"י העבודה בעניני התומ"צ, "'''נר''' מצוה ותורה '''אור'''"{{הערה|משלי ו, כג.}}. | ועוד ועיקר – ש"אתפריעו ואתגליין מיני' '''כל נהורין'''" ("בא אל פרעה") הוא הסך־הכל דכללות העבודה בחיים חיותו בעלמא דין '''להאיר את העולם''' ע"י העבודה בעניני התומ"צ, "'''נר''' מצוה ותורה '''אור'''"{{הערה|משלי ו, כג.}}. | ||
וגם בענין זה מודגשת השייכות '''לנשי ישראל''' – שהרי אחת המצוות העיקריות שניתנו לנשי ישראל היא מצות '''נר''' שבת ויו"ט, "נר מצוה (ותורה אור)"{{הערה|ראה זח"ב קסו, א: "נר מצוה, מאי נר, דא נר דאיהי מצוה דנשין זכיין בי' ואיהי נר דשבת". ולהעיר משבת כג, ב: "הרגיל בנר הווין לי' בנים תלמידי חכמים", "דכתיב כי נר מצוה ותורה אור, ע"י נר מצוה דשבת . . בא אור דתורה" (פרש"י שם).}} גם '''בפועל ובגלוי''', מצוה כללית שכוללת כל המצוות, כידוע{{הערה|זח"ב שם, ב. וראה לקו"ת [[לקוטי תורה בהעלותך|בהעלותך]] לג, ג. [[לקוטי תורה שלח|שלח]] מד, ד. ובכ"מ.}} ש'''רמ"ח''' מ"ע (רמ"ח אברין דמלכא) עם '''ב'''' ידים (ב' הקוין הכלליים דאהבה ויראה{{הערה|נוסף לכך שאהבה ויראה הם ב' מצוות פרטיות מרמ"ח מ"ע.}} שעל ידם נעשה קיום המצוות בשלימות{{הערה|שעל ידם "פרחא לעילא" (תקו"ז ת"י (כה, ב). [[לקוטי אמרים פרק מ | וגם בענין זה מודגשת השייכות '''לנשי ישראל''' – שהרי אחת המצוות העיקריות שניתנו לנשי ישראל היא מצות '''נר''' שבת ויו"ט, "נר מצוה (ותורה אור)"{{הערה|ראה זח"ב קסו, א: "נר מצוה, מאי נר, דא נר דאיהי מצוה דנשין זכיין בי' ואיהי נר דשבת". ולהעיר משבת כג, ב: "הרגיל בנר הווין לי' בנים תלמידי חכמים", "דכתיב כי נר מצוה ותורה אור, ע"י נר מצוה דשבת . . בא אור דתורה" (פרש"י שם).}} גם '''בפועל ובגלוי''', מצוה כללית שכוללת כל המצוות, כידוע{{הערה|זח"ב שם, ב. וראה לקו"ת [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/בהעלותך|בהעלותך]] לג, ג. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שלח|שלח]] מד, ד. ובכ"מ.}} ש'''רמ"ח''' מ"ע (רמ"ח אברין דמלכא) עם '''ב'''' ידים (ב' הקוין הכלליים דאהבה ויראה{{הערה|נוסף לכך שאהבה ויראה הם ב' מצוות פרטיות מרמ"ח מ"ע.}} שעל ידם נעשה קיום המצוות בשלימות{{הערה|שעל ידם "פרחא לעילא" (תקו"ז ת"י (כה, ב). [[לקוטי אמרים פרק מ|תניא פ"מ]]. ובכ"מ).}}) בגימטריא "'''נר'''". | ||
ולהעיר, שמצות הדלקת נר שבת היא בכניסת השבת, ויתירה מזה, שכניסת וקבלת השבת היא ע"י הדלקת נר שבת (לפני תפלת ערבית דהבעל){{הערה|ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ז. וש"נ.}} – שבזה מודגש הסך־הכל דכללות העבודה בכל ימי השבוע להאיר את העולם ב"נר מצוה ותורה אור". | ולהעיר, שמצות הדלקת נר שבת היא בכניסת השבת, ויתירה מזה, שכניסת וקבלת השבת היא ע"י הדלקת נר שבת (לפני תפלת ערבית דהבעל){{הערה|ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ז. וש"נ.}} – שבזה מודגש הסך־הכל דכללות העבודה בכל ימי השבוע להאיר את העולם ב"נר מצוה ותורה אור". | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
וע"י המרירות על הגלות ("מרים על שם המירור") והצפי' והתשוקה להגאולה ("ותתצב גו' לדעה מה יעשה לו") זכו ישראל להגאולה ("העמיד הקב"ה גואל זו מרים"), שאז נתקיימה נבואתה של מרים. | וע"י המרירות על הגלות ("מרים על שם המירור") והצפי' והתשוקה להגאולה ("ותתצב גו' לדעה מה יעשה לו") זכו ישראל להגאולה ("העמיד הקב"ה גואל זו מרים"), שאז נתקיימה נבואתה של מרים. | ||
[ולהוסיף, שענין זה מודגש גם '''ברחל'''{{הערה|ולהעיר שכנסת ישראל נקראת ע"ש רחל ([[לקוטי אמרים פרק | [ולהוסיף, שענין זה מודגש גם '''ברחל'''{{הערה|ולהעיר שכנסת ישראל נקראת ע"ש רחל ([[לקוטי אמרים פרק מה|תניא פמ"ה]]. ובכ"מ).}} – שכאשר בנ"י גלו מארץ ישראל, "יצאת{{הערה|פרש"י ויחי מח, ז. וראה בארוכה לקו"ש ח"ל ע' 236 ואילך.}} רחל על קברה{{הערה|ויתירה מזה – שמסרה נפשה שלא להקבר עם יעקב (ושאר האבות והאמהות), אלא "בדרך אפרת היא בית לחם", כדי "שתהא לעזרה לבני' כשיגלה אותם נבוזראדן והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים".}} ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר{{הערה|ירמי' לא, יד ואילך.}} קול ברמה נשמע גו' (רחל מבכה על בני' מאנה להנחם גו'), והקב"ה משיבה יש שכר לפעולתך נאום ה' וגו' ושבו בנים לגבולם"{{הערה|ולהעיר, שהגאולה היא ע"י דוד – רגל הרביעי שבמרכבה (זח"א רמח, ב. ועוד), שזהו גם ענינה של רחל (מאו"א א, פד. ועוד).}}]. | ||
ולפי ערך '''גודל המרירות''' על הגלות ("מרים על שם המירור") היתה '''גודל השמחה''' על הגאולה ("לפום צערא אגרא"{{הערה|אבות פ"ה מכ"א.}}) – "ותקח מרים גו' את '''התף''' בידה גו' ותצאן כל הנשים אחרי' '''בתופים ובמחולות'''". | ולפי ערך '''גודל המרירות''' על הגלות ("מרים על שם המירור") היתה '''גודל השמחה''' על הגאולה ("לפום צערא אגרא"{{הערה|אבות פ"ה מכ"א.}}) – "ותקח מרים גו' את '''התף''' בידה גו' ותצאן כל הנשים אחרי' '''בתופים ובמחולות'''". | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
{{הערות שוליים}}}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ה]] | [[קטגוריה:דבר מלכות ספר שמות|ה]] | ||
[[קטגוריה:שיחות | [[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תשנ"ב]] | ||