2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== משיחות חמשה עשר בשבט* ה'תשנ"ב == | == משיחות חמשה עשר בשבט* ה'תשנ"ב == | ||
א. ענינו המיוחד של חמשה עשר בשבט{{הערה|נוסף על המעלה ד"קיימא סיהרא באשלמותא" ביום חמשה עשר שבכל חודש, ועאכו"כ וביתר שאת וביתר עוז בחודש האחד עשר, שקשור עם בחי' "אחד עשר" שלמעלה מכל עשר ספירות, כמדובר (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 317 (לעיל ע' 258) ואילך).}} – שאין אומרים בו תחנון{{הערה|להעיר, שבימים שאין אומרים תחנון '''אין צורך''' בתחנון, כלומר, לא זו בלבד שהענינים דתחנון '''נעשים מעצמם''' (ללא אמירת תחנון) מצד מעלת היום, אלא שמלכתחילה אין צורך בהענין דתחנון.}}, וגם לא במנחה שלפניו{{הערה|שו"ע או"ח סקל"א ס"ו. השלמה לשו"ע אדה"ז שם ס"ח. סידור אדה"ז לפני ובא לציון גואל.}} – שהוא "'''ראש השנה לאילן'''", כדאיתא במשנה{{הערה|ריש מס' ר"ה.}}: "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי ב"ש, ב"ה אומרים בחמשה עשר בו", והלכה כב"ה | א. ענינו המיוחד של חמשה עשר בשבט{{הערה|נוסף על המעלה ד"קיימא סיהרא באשלמותא" ביום חמשה עשר שבכל חודש, ועאכו"כ וביתר שאת וביתר עוז בחודש האחד עשר, שקשור עם בחי' "אחד עשר" שלמעלה מכל עשר ספירות, כמדובר (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 317 (לעיל ע' 258) ואילך).}} – שאין אומרים בו תחנון{{הערה|להעיר, שבימים שאין אומרים תחנון '''אין צורך''' בתחנון, כלומר, לא זו בלבד שהענינים דתחנון '''נעשים מעצמם''' (ללא אמירת תחנון) מצד מעלת היום, אלא שמלכתחילה אין צורך בהענין דתחנון.}}, וגם לא במנחה שלפניו{{הערה|שו"ע או"ח סקל"א ס"ו. השלמה לשו"ע אדה"ז שם ס"ח. סידור אדה"ז לפני ובא לציון גואל.}} – שהוא "'''ראש השנה לאילן'''", כדאיתא במשנה{{הערה|ריש מס' ר"ה.}}: "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי ב"ש, ב"ה אומרים בחמשה עשר בו", והלכה כב"ה{{הערה|שם=:0|רמב"ם הל' תרומות פ"ה הי"א. הל' מע"ש פ"א ה"ב.}}. | ||
ולכן מנהג ישראל{{הערה|מג"א או"ח שם. השלמה שם.}} לאכול ביום זה מיני פירות, ובפרט פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבה מודגש ענינו של "ראש השנה לאילן" '''לדינא''' – "לענין מעשר"{{הערה|"שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם (ט"ו ב)שבט על שחנטו לאחר (ט"ו ב)שבט" (פרש"י ורע"ב ר"ה שם. רמב"ם שם).}}. | ולכן מנהג ישראל{{הערה|מג"א או"ח שם. השלמה שם.}} לאכול ביום זה מיני פירות, ובפרט פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שבה מודגש ענינו של "ראש השנה לאילן" '''לדינא''' – "לענין מעשר"{{הערה|"שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם (ט"ו ב)שבט על שחנטו לאחר (ט"ו ב)שבט" (פרש"י ורע"ב ר"ה שם. רמב"ם שם).}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
"אילן" – קשור עם בנ"י, כמ"ש{{הערה|שופטים כ, יט.}} "כי האדם (שקאי בעיקר על בנ"י, "אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}}, ע"ש "אדמה לעליון"{{הערה|ראה של"ה ג, רע"א. ועוד. עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. ובכ"מ.}}) עץ השדה", ובפרט האילנות (שבארץ ישראל, וביניהם גופא האילנות) שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ששייכותם '''לארץ ישראל''' היא כתוצאה מזה שישנם תחילה '''בישראל''' עצמם. | "אילן" – קשור עם בנ"י, כמ"ש{{הערה|שופטים כ, יט.}} "כי האדם (שקאי בעיקר על בנ"י, "אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}}, ע"ש "אדמה לעליון"{{הערה|ראה של"ה ג, רע"א. ועוד. עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. ובכ"מ.}}) עץ השדה", ובפרט האילנות (שבארץ ישראל, וביניהם גופא האילנות) שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ששייכותם '''לארץ ישראל''' היא כתוצאה מזה שישנם תחילה '''בישראל''' עצמם. | ||
ויומתק יותר – ע"פ הידוע{{הערה|ראה גם [[תורה אור בראשית|תו"א בראשית]] בתחלתו. ובכ"מ.}} שישראל נקראים בשם "ארץ", כמ"ש{{הערה|מלאכי ג, יב. וראה [[היום יום י"ז אייר|"היום יום" י"ז אייר]]. [[היום יום ב' אלול|ב' אלול]]. ובכ"מ.}} "כי תהיו אתם ארץ חפץ", וכמארז"ל{{הערה|ב"ר פ"ה, ח.}} "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה", "רצתה" מלשון רצון{{הערה|פי' המת"כ שם.}}, וגם מלשון מרוצה{{הערה|ראה פי' מהרז"ו שם. תו"א שם א, סע"ג.}}, שענין זה שייך בעיקר ב"ארץ חפץ" דישראל, שכאו"א מישראל "'''רוצה''' הוא לעשות כל המצוות"{{הערה|רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, ועד ש"רץ (בזריזות הכי גדולה) למצוה"{{הערה|אבות פ"ד מ"ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 371 ואילך. וש"נ.}}, ועל ידם נמשך ונעשה גם '''בארץ''' ישראל{{הערה|כולל גם בעבודתם בקיום ההוראה המפורסמת של נשיאי חב"ד: "עשה כאן (בחו"ל) ארץ ישראל" (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה).}}, ומזה מובן שכל פרטי הענינים שבארץ ישראל ישנם תחילה בישראל. | ויומתק יותר – ע"פ הידוע{{הערה|ראה גם [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בראשית|תו"א בראשית]] בתחלתו. ובכ"מ.}} שישראל נקראים בשם "ארץ", כמ"ש{{הערה|מלאכי ג, יב. וראה [[היום יום י"ז אייר|"היום יום" י"ז אייר]]. [[היום יום ב' אלול|ב' אלול]]. ובכ"מ.}} "כי תהיו אתם ארץ חפץ", וכמארז"ל{{הערה|ב"ר פ"ה, ח.}} "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה", "רצתה" מלשון רצון{{הערה|פי' המת"כ שם.}}, וגם מלשון מרוצה{{הערה|ראה פי' מהרז"ו שם. תו"א שם א, סע"ג.}}, שענין זה שייך בעיקר ב"ארץ חפץ" דישראל, שכאו"א מישראל "'''רוצה''' הוא לעשות כל המצוות"{{הערה|רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, ועד ש"רץ (בזריזות הכי גדולה) למצוה"{{הערה|אבות פ"ד מ"ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 371 ואילך. וש"נ.}}, ועל ידם נמשך ונעשה גם '''בארץ''' ישראל{{הערה|כולל גם בעבודתם בקיום ההוראה המפורסמת של נשיאי חב"ד: "עשה כאן (בחו"ל) ארץ ישראל" (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה).}}, ומזה מובן שכל פרטי הענינים שבארץ ישראל ישנם תחילה בישראל. | ||
ובהתאם לכך יש לבאר תוכן הענין דשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש"{{הערה|עקב ח, ח.}} – כידוע ששבעת המינים הם כנגד שבעת המדות{{הערה|ראה ליקוטי תורה וספר הליקוטים להאריז"ל עה"פ. לקוטי לוי"צ אג"ק ריש ע' שסז.}}, שבעת הקנים ד"מנורת זהב כולה"{{הערה|זכרי' ד, ב.}}, שקאי על כנסת ישראל שנחלקת לשבעה סוגים, שבעה אופנים בעבודת ה'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת ר"פ בהעלותך]]. ובכ"מ.}}, שכל פרטי ענינים אלו ישנם בכאו"א מישראל{{הערה|ובהדגשה יתירה – במעמד כו"כ מישראל יחדיו.}}, האנשים והנשים והטף{{הערה|אף שיש חילוקי דרגות באופן ההתגלות – בגלוי ממש, בגלוי סתם, או בכח ובהעלם, העלם שישנו במציאות, ועד להעלם שאינו במציאות (כמבואר בכ"מ).}}. | ובהתאם לכך יש לבאר תוכן הענין דשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש"{{הערה|עקב ח, ח.}} – כידוע ששבעת המינים הם כנגד שבעת המדות{{הערה|ראה ליקוטי תורה וספר הליקוטים להאריז"ל עה"פ. לקוטי לוי"צ אג"ק ריש ע' שסז.}}, שבעת הקנים ד"מנורת זהב כולה"{{הערה|זכרי' ד, ב.}}, שקאי על כנסת ישראל שנחלקת לשבעה סוגים, שבעה אופנים בעבודת ה'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת ר"פ בהעלותך]]. ובכ"מ.}}, שכל פרטי ענינים אלו ישנם בכאו"א מישראל{{הערה|ובהדגשה יתירה – במעמד כו"כ מישראל יחדיו.}}, האנשים והנשים והטף{{הערה|אף שיש חילוקי דרגות באופן ההתגלות – בגלוי ממש, בגלוי סתם, או בכח ובהעלם, העלם שישנו במציאות, ועד להעלם שאינו במציאות (כמבואר בכ"מ).}}. | ||
| שורה 88: | שורה 88: | ||
ומודגש גם בהפטרה (סיום וחותם הפרשה) – "ודבורה אשה נביאה גו' יושבת תחת '''תומר''' גו'"{{הערה|ס' שופטים ד, ד־ה.}}, אילן '''תמרים''', סיום וחותם (והכי מובחר מ)כל שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דבש '''תמרים'''), ורומז על גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא (כנ"ל ס"ו). | ומודגש גם בהפטרה (סיום וחותם הפרשה) – "ודבורה אשה נביאה גו' יושבת תחת '''תומר''' גו'"{{הערה|ס' שופטים ד, ד־ה.}}, אילן '''תמרים''', סיום וחותם (והכי מובחר מ)כל שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דבש '''תמרים'''), ורומז על גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא (כנ"ל ס"ו). | ||
ויש להוסיף בהשייכות ד"תומר דבורה" למעמד ומצב דלעתיד לבוא – ע"פ מארז"ל{{הערה|מגילה יד, א.}} "מאי שנא תחת תומר . . משום יחוד" (ש"תחת תומר" לא שייך יחוד), דיש לומר הרמז בזה, שה"יחוד" דכנסת ישראל (דבורה{{הערה|להעיר ממארז"ל (דב"ר פ"א, ו) "כדבורים היו בני . . מה הדבורה הזאת כל מה שהיא מסגלת מסגלת לבעלי', כך כל מה שישראל מסגלין מצוות ומעשים טובים הם מסגלים לאביהם שבשמים".}}) אינו אלא עם הקב"ה בלבד, ולכן צ"ל תכלית הזהירות מענין של יחוד ("תחת תומר"), ועי"ז זוכים{{הערה|להעיר מדרשת חז"ל על הפסוק "גן נעול גו' גל נעול גו'", ש" | ויש להוסיף בהשייכות ד"תומר דבורה" למעמד ומצב דלעתיד לבוא – ע"פ מארז"ל{{הערה|מגילה יד, א.}} "מאי שנא תחת תומר . . משום יחוד" (ש"תחת תומר" לא שייך יחוד), דיש לומר הרמז בזה, שה"יחוד" דכנסת ישראל (דבורה{{הערה|להעיר ממארז"ל (דב"ר פ"א, ו) "כדבורים היו בני . . מה הדבורה הזאת כל מה שהיא מסגלת מסגלת לבעלי', כך כל מה שישראל מסגלין מצוות ומעשים טובים הם מסגלים לאביהם שבשמים".}}) אינו אלא עם הקב"ה בלבד, ולכן צ"ל תכלית הזהירות מענין של יחוד ("תחת תומר"), ועי"ז זוכים{{הערה|להעיר מדרשת חז"ל על הפסוק "גן נעול גו' גל נעול גו'", ש"ע"י שגדרו ישראל עצמן מן הערוה נגאלו ממצרים" (שהש"ר פ"ד, יב (א)).}} להיחוד דכנסת ישראל עם הקב"ה לעתיד לבוא ("לימות המשיח יהיו נישואין"{{הערה|שמו"ר ספט"ו.}}). | ||
ומודגש גם בסיום וחותם ההפטרה, "ותשקוט הארץ ארבעים שנה"{{הערה|שם ה, לא.}} – כידוע ש"ארבעים"{{הערה|לא רק "ארבעים חסר אחת", כנ"ל ס"ד.}} (מ"ם) מורה על השלימות דלעתיד לבוא, כמ"ש{{הערה|ישעי' ט, ו.}} "ל'''ם'''רבה המשרה" (מ"ם סתומה באמצע התיבה שרומז על הגאולה{{הערה|ראה ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות התורה אות מ"ם (ב) ס"ע רב ואילך. וש"נ.}}). | ומודגש גם בסיום וחותם ההפטרה, "ותשקוט הארץ ארבעים שנה"{{הערה|שם ה, לא.}} – כידוע ש"ארבעים"{{הערה|לא רק "ארבעים חסר אחת", כנ"ל ס"ד.}} (מ"ם) מורה על השלימות דלעתיד לבוא, כמ"ש{{הערה|ישעי' ט, ו.}} "ל'''ם'''רבה המשרה" (מ"ם סתומה באמצע התיבה שרומז על הגאולה{{הערה|ראה ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות התורה אות מ"ם (ב) ס"ע רב ואילך. וש"נ.}}). | ||
| שורה 115: | שורה 115: | ||
<nowiki>*</nowiki>) מוצאי חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, וכולל גם הדברים שנאמרו בליל חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, ובערב חמשה עשר בשבט לאחרי מנחה. וניתוספו בה גם פרטים משיחות י"א שבט, וליל טו"ב שבט (ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו) – '''המו"ל'''. | <nowiki>*</nowiki>) מוצאי חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, וכולל גם הדברים שנאמרו בליל חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, ובערב חמשה עשר בשבט לאחרי מנחה. וניתוספו בה גם פרטים משיחות י"א שבט, וליל טו"ב שבט (ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו) – '''המו"ל'''. | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | ||
[[קטגוריה:שיחות | [[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תשנ"ב]] | ||