שיחת ט"ו שבט תשנ"ב - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

"אילן" – קשור עם בנ"י, כמ"ש{{הערה|שופטים כ, יט.}} "כי האדם (שקאי בעיקר על בנ"י, "אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}}, ע"ש "אדמה לעליון"{{הערה|ראה של"ה ג, רע"א. ועוד. עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. ובכ"מ.}}) עץ השדה", ובפרט האילנות (שבארץ ישראל, וביניהם גופא האילנות) שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ששייכותם '''לארץ ישראל''' היא כתוצאה מזה שישנם תחילה '''בישראל''' עצמם.

ובהתאם לכך יש לבאר תוכן הענין דשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש"{{הערה|עקב ח, ח.}} – כידוע ששבעת המינים הם כנגד שבעת המדות{{הערה|ראה ליקוטי תורה וספר הליקוטים להאריז"ל עה"פ. לקוטי לוי"צ אג"ק ריש ע' שסז.}}, שבעת הקנים ד"מנורת זהב כולה"{{הערה|זכרי' ד, ב.}}, שקאי על כנסת ישראל שנחלקת לשבעה סוגים, שבעה אופנים בעבודת ה'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת ר"פ בהעלותך]]. ובכ"מ.}}, שכל פרטי ענינים אלו ישנם בכאו"א מישראל{{הערה|ובהדגשה יתירה – במעמד כו"כ מישראל יחדיו.}}, האנשים והנשים והטף{{הערה|אף שיש חילוקי דרגות באופן ההתגלות – בגלוי ממש, בגלוי סתם, או בכח ובהעלם, העלם שישנו במציאות, ועד להעלם שאינו במציאות (כמבואר בכ"מ).}}.

ג. "'''ארץ'''":

ודוגמתו בעבודת האדם לקונו{{הערה|ראה גם ספר הלקוטים (דא"ח להצ"צ) ערך חרישה (ע' תתקנ ואילך). וש"נ.}} – שהתחלת העבודה היא בבחינת חרישה להיות לב נשבר ונדכה{{הערה|ברוחניות, כי, בגשמיות צ"ל גוף בריא ושלם ונשמה בריאה ושלימה דוקא, אלא שברוחניות ישנו הרגש ד"לב נשבר ונדכה".}}, כמ"ש{{הערה|תהלים נא, יט.}} "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה"{{הערה|אלא שביחד עם זה צ"ל גם רגש השמחה, שהרי כל עניני עבודת ה' צ"ל מתוך שמחה וטוב לבב (רמב"ם סוף הל' לולב. ובכ"מ).}}, ועי"ז תהי' הזריעה והצמיחה כו'.

ד. ובכללות יותר – נכללים בעבודת האדם ב"'''ארץ'''" כל הענינים שבהם נעשית העבודה בירידת הנשמה למטה (ב"ארץ"), שהם כל ל"ט מלאכות{{הערה|להעיר, שבכמה מקומות הובא הלשון ל"ט מלאכות בנוגע לסידורא דפת (ראה לדוגמא [[לקוטי תורה בחוקותי|לקו"ת בחוקותי]] מט, ד), אף שהמספר המדוייק של המלאכות השייכות לסידורא דפת הוא י"א* (ראה סה"מ תר"ל ע' רמז).

הלשון "ארבעים '''חסר אחת'''"{{הערה|בהבא לקמן – ראה גם סה"מ שם ע' רמד ואילך.}} (ולא שלושים ותשע) הוא ע"ד מ"ש{{הערה|תהלים ח, ו.}} "ותחסרהו מעט מאלקים" [כמארז"ל{{הערה|ר"ה כא, ב. וש"נ.}} "חמישים שערי בינה נבראו בעולם כולם ניתנו למשה '''חסר אחת''', שנאמר ותחסרהו מעט מאלקים"] – שנוסף לכך שהחסרון מאלקים אינו אלא "מעט" בלבד, "חסר אחת", הרי, גם חסרון זה הוא פעולה מיוחדת של הקב"ה ("ותחסרהו"), ולפני פעולה זו לא הי' חסרון, כיון שכאו"א מישראל הוא בבחינת אלקים, כמ"ש{{הערה|תהלים פב, ו.}} "אני אמרתי אלקים אתם", ויתירה מזה, כיון ש"שמש ומגן הוי' אלקים"{{הערה|שם פד, יב. וראה [[שער היחוד והאמונה פרק ד|תניא שעהיוה"א רפ"ד]]. ובכ"מ.}}, ששם אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי', נמצא, שכאו"א מישראל הוא גם בבחינת שם הוי'{{הערה|אפילו מצד הגוף – כידוע שהגוף דישראל* הוא בציור שם הוי' (ראה אוה"ת תזריע ע' תקכד. ועוד), ועאכו"כ מצד הנשמה, שיש בה כל פרטי הענינים דד' אותיות שם הוי' (ראה [[אגרת התשובה פרק ד|תניא אגה"ת פ"ד]]. ובכ"מ).

וחסרון זה ("ותחסרהו מעט מאלקים") שבירידה למטה לעסוק בכל פרטי המלאכות שבעבודת ה"ארץ" ("ארבעים חסר אחת") הוא '''לצורך עלי'''' (כידוע הכלל שכל ירידה היא לצורך עלי' למעמד ומצב נעלה יותר מכמו לפני הירידה) – שנשלם ה"חסר אחת" (ארבעים){{הערה|ויש לומר, שענין זה מרומז גם ב"ארץ (ש)ממנה יצא לחם", שכולל גם פירות האילן, שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל שהם כנגד '''שבעת המדות''' – שרומז על כללות העבודה דבירור שבעת המדות, שבפרטיות הם במספר '''מ"ט''' (ז' פעמים ז', כי כל מדה כלולה מז' מדות) – שזהו"ע "חמישים שערי בינה . . חסר אחת . . ותחסרהו מעט מאלקים", ועי"ז באים לשער הנו"ן דבינה (ועד להדרגא שבאין־ערוך למ"ט שערי בינה).

ה. ויש להוסיף ולבאר פרטי הענינים דשבעת המינים בעבודת האדם{{הערה|בהבא לקמן – ראה גם סה"ש ה'תש"נ ח"א ע' 273 ואילך.}} (ע"ד (ומיוסד על) המבואר בלקוטי תורה להאריז"ל{{הערה|שבהערה 22.}} ע"פ קבלה) – "חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון (ולאח"ז גם) ארץ זית שמן ודבש":

'''<nowiki>*</nowiki>) ומזה מובן שגם התואר "אנשים" ("איש") שייך ל"אנוש".'''}} (כמו "עקוב הלב מכל ואנוש הוא"{{הערה|ירמי' יז, ט.}}), שקאי על נפש '''הבהמית''' ("שעורה").

ועפ"ז מובן שהסדר ד"חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון" (בעבודת האדם) הוא מן הקל אל הכבד: חטה ואח"כ שעורה – כיון שהעבודה דנפש האלקית (חטה) '''קלה''' מאשר העבודה עם נפש הבהמית (שעורה), ולאח"ז "גפן" – הוספת השמחה בעניני העבודה דנה"א ונה"ב, ולאח"ז העבודה דבירור '''הלבושים''' של האדם – תאנה, ולאח"ז גם הבירור '''דעניני העולם''' (שבהם מקיימים המצוות) – רמון.

[ולהעיר ממש"נ{{הערה|שמות ב, ד.}} "ותתצב אחותו מרחוק וגו'", ש"מרים" עמדה על יד משה (ועומדת על יד משה שבכאו"א מישראל{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מא|תניא רפמ"ב]].}}) לפעול '''להצלתו''' מן היאור, ועד כדי כך, שבבוא "בת פרעה . . על היאור"{{הערה|שם ב, ה.}} – בתו של פרעה מלך מצרים שהי' "מושל בכיפה"{{הערה|ראה מכילתא בשלח יד, ה. שמו"ר פט"ו, יו"ד. זח"ב ו, א.}}, ובעמדה "על היאור", שמורה על התוקף דמלכות פרעה{{הערה|שאמר "לי יאורי וגו'" (יחזקאל כט, ג).}} – פעלה אצלה בענין הצלתו של משה מן היאור.

"'''ודבש'''" (דבש תמרים{{הערה|פרש"י בא יג, ה. ועוד. ולהעיר מהשייכות לפרשת השבוע (פרשת יתרו) – שבני יתרו קיבלו "דושנה של יריחו", "עיר התמרים" (ספרי ופרש"י בהעלותך יו"ד, לב. ספרי ברכה לג, יב).}}) – שצמיחת ה"תמרים" היא לאחרי שבעים שנה{{הערה|ראה זח"ג טז, א. ועוד. – ורומז גם על הענין דאריכות ימים ושנים טובות דכאו"א מישראל, כמ"ש (תהלים צב, יג) "צדיק ("ועמך כולם צדיקים") כתמר יפרח".}}, שמורה על ריבוי העבודה והיגיעה יותר משאר הפירות, ועי"ז דוקא נעשה ה"דבש", שרומז על שלימות הגילוי דפנימיות התורה (כדרשת חז"ל{{הערה|חגיגה יג, א.}} על הפסוק{{הערה|שה"ש ד, יא.}} "דבש וחלב תחת לשונך") לעתיד לבוא{{הערה|ויש להוסיף בביאור החילוק שבין "זית שמן" (שנתפרש בכתוב שמו של הפרי שממנו בא השמן) ל"דבש" (שלא נתפרש בכתוב שמו של הפרי) – שב"זית שמן" מודגש גם (ובעיקר) מרירות הגלות ("זית") שעי"ז באים לגילוי פנימיות התורה ("שמן") לעתיד לבוא, ואילו ב"דבש" (שלאח"ז) מודגש רק העילוי דלעתיד לבוא (גילוי פנימיות התורה).}}.

ז. ויש לקשר זה עם פרשת השבוע דיום הש"ק ש"מיני' מתברכין כולהו יומין"{{הערה|זח"ב סג, ב. פח, א (בנוגע לירידת המן שאודותיו מדובר בפרשת בשלח).}}, כולל גם "ראש השנה לאילן" – פרשת בשלח:

[ולהעיר, שלאחרי הפסוק "ארץ חטה ושעורה וגו' ודבש" (שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל) מדובר (בהמשך הפרשה{{הערה|עקב יא, יו"ד ואילך.}}) גם ע"ד מעלתה של ארץ ישראל לגבי ארץ מצרים – "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה '''לא כארץ מצרים היא''' אשר יצאתם משם{{הערה|דאף שנאמר בה (לך לך יג, יו"ד) "כגן ה' כארץ מצרים", ובפרט ארץ רעמסס שישבו בה בנ"י שהיתה "במיטב ארץ מצרים" – אינה מגעת למעלתה של ארץ ישראל (פרש"י עקב שם).}} אשר תזרע את זרעך והשקית '''ברגלך''' (להביא מים מנילוס ברגלך) כגן הירק", "והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות '''למטר השמים'''{{הערה|להעיר מהשייכות לראש השנה לאילן – "הואיל ויצאו רוב גשמי שנה", "שכבר עבר רוב ימות הגשמים . . ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה" (ר"ה יד, א ובפרש"י).}} תשתה מים"{{הערה|ועד"ז לפני הפסוק "ארץ חטה ושעורה וגו'" – "ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר" (ח, ז).}}, "ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה{{הערה|"מראש השנה נידון כו'" (פרש"י עה"פ) – ששייך גם ל"ראש השנה לאילן", כי, ה"ארבעה ראשי שנים" "אידמו להדדי" (הגהות מיימוניות ריש הל' שופר).}} ועד אחרית שנה"].

ומודגש גם בהפטרה (סיום וחותם הפרשה) – "ודבורה אשה נביאה גו' יושבת תחת '''תומר''' גו'"{{הערה|ס' שופטים ד, ד־ה.}}, אילן '''תמרים''', סיום וחותם (והכי מובחר מ)כל שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דבש '''תמרים'''), ורומז על גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא (כנ"ל ס"ו).

ומודגש גם בסיום וחותם ההפטרה, "ותשקוט הארץ ארבעים שנה"{{הערה|שם ה, לא.}} – כידוע ש"ארבעים"{{הערה|לא רק "ארבעים חסר אחת", כנ"ל ס"ד.}} (מ"ם) מורה על השלימות דלעתיד לבוא, כמ"ש{{הערה|ישעי' ט, ו.}} "ל'''ם'''רבה המשרה" (מ"ם סתומה באמצע התיבה שרומז על הגאולה{{הערה|ראה ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות התורה אות מ"ם (ב) ס"ע רב ואילך. וש"נ.}}).

ח. הלימוד וההוראה מהאמור לעיל בנוגע לפועל:

'''<nowiki>*</nowiki>) כבלעו"ז, "חבור עצבים אפרים גו'" (הושע ד, יז), ש"עובדים ע"ז (רח"ל) ושלום ביניהם כו'" (ב"ר פל"ח, ו) – ש"חיבור" זה סופו ש"ינתק".'''}}.

'''<nowiki>*</nowiki>) נוסף על אמירתה בתפילת העמידה דימי החול, וג"פ בכל יום.'''}}.

{{הערות שוליים}}

<nowiki>*</nowiki>) מוצאי חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, וכולל גם הדברים שנאמרו בליל חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, ובערב חמשה עשר בשבט לאחרי מנחה. וניתוספו בה גם פרטים משיחות י"א שבט, וליל טו"ב שבט (ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו) – '''המו"ל'''.

[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]]