2,086
עריכות
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
"אילן" – קשור עם בנ"י, כמ"ש{{הערה|שופטים כ, יט.}} "כי האדם (שקאי בעיקר על בנ"י, "אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}}, ע"ש "אדמה לעליון"{{הערה|ראה של"ה ג, רע"א. ועוד. עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. ובכ"מ.}}) עץ השדה", ובפרט האילנות (שבארץ ישראל, וביניהם גופא האילנות) שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ששייכותם '''לארץ ישראל''' היא כתוצאה מזה שישנם תחילה '''בישראל''' עצמם. | "אילן" – קשור עם בנ"י, כמ"ש{{הערה|שופטים כ, יט.}} "כי האדם (שקאי בעיקר על בנ"י, "אתם קרויין אדם"{{הערה|יבמות סא, רע"א.}}, ע"ש "אדמה לעליון"{{הערה|ראה של"ה ג, רע"א. ועוד. עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. ובכ"מ.}}) עץ השדה", ובפרט האילנות (שבארץ ישראל, וביניהם גופא האילנות) שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ששייכותם '''לארץ ישראל''' היא כתוצאה מזה שישנם תחילה '''בישראל''' עצמם. | ||
ויומתק יותר – ע"פ הידוע{{הערה|ראה גם [[תורה אור בראשית|תו"א בראשית]] בתחלתו. ובכ"מ.}} שישראל נקראים בשם "ארץ", כמ"ש{{הערה|מלאכי ג, יב. וראה [[היום יום י"ז אייר|"היום יום" י"ז אייר]]. [[היום יום ב' אלול|ב' אלול]]. ובכ"מ.}} "כי תהיו אתם ארץ חפץ", וכמארז"ל{{הערה|ב"ר פ"ה, ח.}} "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה", "רצתה" מלשון רצון{{הערה|פי' המת"כ שם.}}, וגם מלשון מרוצה{{הערה|ראה פי' מהרז"ו שם. תו"א שם א, סע"ג.}}, שענין זה שייך בעיקר ב"ארץ חפץ" דישראל, שכאו"א מישראל "'''רוצה''' הוא לעשות כל המצוות"{{הערה|רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, ועד ש"רץ (בזריזות הכי גדולה) למצוה"{{הערה|אבות פ"ד מ"ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 371 ואילך. וש"נ.}}, ועל ידם נמשך ונעשה גם '''בארץ''' ישראל{{הערה|כולל גם בעבודתם בקיום ההוראה המפורסמת של נשיאי חב"ד: "עשה כאן (בחו"ל) ארץ ישראל" (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה).}}, ומזה מובן שכל פרטי הענינים שבארץ ישראל ישנם תחילה בישראל. | ויומתק יותר – ע"פ הידוע{{הערה|ראה גם [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/בראשית|תו"א בראשית]] בתחלתו. ובכ"מ.}} שישראל נקראים בשם "ארץ", כמ"ש{{הערה|מלאכי ג, יב. וראה [[היום יום י"ז אייר|"היום יום" י"ז אייר]]. [[היום יום ב' אלול|ב' אלול]]. ובכ"מ.}} "כי תהיו אתם ארץ חפץ", וכמארז"ל{{הערה|ב"ר פ"ה, ח.}} "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה", "רצתה" מלשון רצון{{הערה|פי' המת"כ שם.}}, וגם מלשון מרוצה{{הערה|ראה פי' מהרז"ו שם. תו"א שם א, סע"ג.}}, שענין זה שייך בעיקר ב"ארץ חפץ" דישראל, שכאו"א מישראל "'''רוצה''' הוא לעשות כל המצוות"{{הערה|רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.}}, ועד ש"רץ (בזריזות הכי גדולה) למצוה"{{הערה|אבות פ"ד מ"ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 371 ואילך. וש"נ.}}, ועל ידם נמשך ונעשה גם '''בארץ''' ישראל{{הערה|כולל גם בעבודתם בקיום ההוראה המפורסמת של נשיאי חב"ד: "עשה כאן (בחו"ל) ארץ ישראל" (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה).}}, ומזה מובן שכל פרטי הענינים שבארץ ישראל ישנם תחילה בישראל. | ||
ובהתאם לכך יש לבאר תוכן הענין דשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש"{{הערה|עקב ח, ח.}} – כידוע ששבעת המינים הם כנגד שבעת המדות{{הערה|ראה ליקוטי תורה וספר הליקוטים להאריז"ל עה"פ. לקוטי לוי"צ אג"ק ריש ע' שסז.}}, שבעת הקנים ד"מנורת זהב כולה"{{הערה|זכרי' ד, ב.}}, שקאי על כנסת ישראל שנחלקת לשבעה סוגים, שבעה אופנים בעבודת ה'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת ר"פ בהעלותך]]. ובכ"מ.}}, שכל פרטי ענינים אלו ישנם בכאו"א מישראל{{הערה|ובהדגשה יתירה – במעמד כו"כ מישראל יחדיו.}}, האנשים והנשים והטף{{הערה|אף שיש חילוקי דרגות באופן ההתגלות – בגלוי ממש, בגלוי סתם, או בכח ובהעלם, העלם שישנו במציאות, ועד להעלם שאינו במציאות (כמבואר בכ"מ).}}. | ובהתאם לכך יש לבאר תוכן הענין דשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש"{{הערה|עקב ח, ח.}} – כידוע ששבעת המינים הם כנגד שבעת המדות{{הערה|ראה ליקוטי תורה וספר הליקוטים להאריז"ל עה"פ. לקוטי לוי"צ אג"ק ריש ע' שסז.}}, שבעת הקנים ד"מנורת זהב כולה"{{הערה|זכרי' ד, ב.}}, שקאי על כנסת ישראל שנחלקת לשבעה סוגים, שבעה אופנים בעבודת ה'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה בהעלותך|לקו"ת ר"פ בהעלותך]]. ובכ"מ.}}, שכל פרטי ענינים אלו ישנם בכאו"א מישראל{{הערה|ובהדגשה יתירה – במעמד כו"כ מישראל יחדיו.}}, האנשים והנשים והטף{{הערה|אף שיש חילוקי דרגות באופן ההתגלות – בגלוי ממש, בגלוי סתם, או בכח ובהעלם, העלם שישנו במציאות, ועד להעלם שאינו במציאות (כמבואר בכ"מ).}}. | ||
| שורה 115: | שורה 115: | ||
<nowiki>*</nowiki>) מוצאי חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, וכולל גם הדברים שנאמרו בליל חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, ובערב חמשה עשר בשבט לאחרי מנחה. וניתוספו בה גם פרטים משיחות י"א שבט, וליל טו"ב שבט (ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו) – '''המו"ל'''. | <nowiki>*</nowiki>) מוצאי חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, וכולל גם הדברים שנאמרו בליל חמשה עשר בשבט לאחרי תפלת ערבית, ובערב חמשה עשר בשבט לאחרי מנחה. וניתוספו בה גם פרטים משיחות י"א שבט, וליל טו"ב שבט (ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו) – '''המו"ל'''. | ||
[[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | [[קטגוריה:ספר השיחות תשנ"ב]] | ||
[[קטגוריה:שיחות | [[קטגוריה:שיחות אדמו"ר שליט"א - תשנ"ב]] | ||