לקוטי שיחות חלק ל/לך לך א: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

לקוטי שיחות חלק ל/לך לך א (עריכה)

גרסה מ־22:04, 15 בנובמבר 2025

נוספו 30 בתים , 15 נובמבר

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,477

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לקוטי שיחות חלק ל}}
+{{עריכה}}{{לקוטי שיחות חלק ל}}א. בפרשתנו מסופר ע"ד שלש מזבחות שבנה אברהם אבינו: (א) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו<ref name=":0">יב, ז.</ref>, (ב) ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'<ref>יב, ח.</ref>, (ג) ויבן שם מזבח לה'<ref name=":1">יג, יח.</ref>. וביארו חז"ל<ref>ב"ר (פרשתנו) ספל"ט.</ref>: ג' מזבחות בנה אחד לבשורת א"י וא' לקנינה וא' שלא יפלו בניו. כלומר, שכל אחד מג' מזבחות אלו בנה אברהם לשם ענין בפ"ע<ref>כמ"ש במפרשי המדרש (פירוש המיוחס לרש"י. מת"כ. פי' מהרז"ו. ועוד).</ref>: הראשון, שנבנה לאחר דיבור השם אל אברם "לזרעך אתן את הארץ הזאת"<sup>1</sup><ref name=":0" />, הי' "לבשורת א"י"; המזבח שבנה סמוך לעי הי' לשם תפלה<ref>כמ"ש בת"א יב, ח "(ויקרא) וצלי". וכ"ה לכמה גי' בהמשך דברי המדרש (ראה ב"ר הוצאת תיאודור). וביל"ש עה"פ (הובא במהרז"ו. ע"ש).</ref> "שלא יפלו בניו בעי"<ref>המשך הלשון בב"ר שם.</ref>; והמזבח השלישי, שבנה לאחר קיום ציווי ה' "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה"<ref>יג, יז.</ref>, שעי"ז "זכה בה"<ref>לשון המת"כ לב"ר שם (ע"פ ב"ר עה"פ — ראה לקמן הערות 12, 13).</ref>, הי' "לקנינה" (של א"י)<ref>ובב"ר לא נקט כסדרם של הפסוקים, כי "איידי דבעי לפרש מעשה דיהושע (שבעי) קודם נקט ועשאו אחרון" (פי' המיוחס לרש"י לב"ר שם. וראה גם יפ"ת השלם, פי' מהרז"ו ועוד).</ref>. רש"י בפירושו על התורה מביא תוכן דברי המדרש בנוגע לשני המזבחות הראשונים — על הפסוק "ויבן שם מזבח" (שנאמר בפעם הראשונה) מפרש "על בשורת הזרע ועל בשורת א"י", ועל "ויבן שם מזבח" השני כותב "נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל שם עליהם" — אבל בנוגע למזבח השלישי (לאחר ציווי ה' "קום התהלך בארץ גו'") סתם רש"י ולא פירש כלום. הטעם שלא פירש רש"י כהמדרש<ref>ומה ששינה רש"י במזבח הא' והוסיף (והקדים*) "על בשורת הזרע" — ראה מפרשי רש"י (גו"א. הואיל משה (באר היטב). שפ"ח. משכיל לדוד. ועוד).
-א. בפרשתנו מסופר ע"ד שלש מזבחות שבנה אברהם אבינו: (א) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו<ref name=":0">יב, ז.</ref>, (ב) ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'<ref>יב, ח.</ref>, (ג) ויבן שם מזבח לה'<ref name=":1">יג, יח.</ref>. וביארו חז"ל<ref>ב"ר (פרשתנו) ספל"ט.</ref>: ג' מזבחות בנה אחד לבשורת א"י וא' לקנינה וא' שלא יפלו בניו. כלומר, שכל אחד מג' מזבחות אלו בנה אברהם לשם ענין בפ"ע<ref>כמ"ש במפרשי המדרש (פירוש המיוחס לרש"י. מת"כ. פי' מהרז"ו. ועוד).</ref>: הראשון, שנבנה לאחר דיבור השם אל אברם "לזרעך אתן את הארץ הזאת"<sup>1</sup><ref name=":0" />, הי' "לבשורת א"י"; המזבח שבנה סמוך לעי הי' לשם תפלה<ref>כמ"ש בת"א יב, ח "(ויקרא) וצלי". וכ"ה לכמה גי' בהמשך דברי המדרש (ראה ב"ר הוצאת תיאודור). וביל"ש עה"פ (הובא במהרז"ו. ע"ש).</ref> "שלא יפלו בניו בעי"<ref>המשך הלשון בב"ר שם.</ref>; והמזבח השלישי, שבנה לאחר קיום ציווי ה' "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה"<ref>יג, יז.</ref>, שעי"ז "זכה בה"<ref>לשון המת"כ לב"ר שם (ע"פ ב"ר עה"פ — ראה לקמן הערות 12, 13).</ref>, הי' "לקנינה" (של א"י)<ref>ובב"ר לא נקט כסדרם של הפסוקים, כי "איידי דבעי לפרש מעשה דיהושע (שבעי) קודם נקט ועשאו אחרון" (פי' המיוחס לרש"י לב"ר שם. וראה גם יפ"ת השלם, פי' מהרז"ו ועוד).</ref>. רש"י בפירושו על התורה מביא תוכן דברי המדרש בנוגע לשני המזבחות הראשונים — על הפסוק "ויבן שם מזבח" (שנאמר בפעם הראשונה) מפרש "על בשורת הזרע ועל בשורת א"י", ועל "ויבן שם מזבח" השני כותב "נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל שם עליהם" — אבל בנוגע למזבח השלישי (לאחר ציווי ה' "קום התהלך בארץ גו'") סתם רש"י ולא פירש כלום. הטעם שלא פירש רש"י כהמדרש<ref>ומה ששינה רש"י במזבח הא' והוסיף (והקדים*) "על בשורת הזרע" — ראה מפרשי רש"י (גו"א. הואיל משה (באר היטב). שפ"ח. משכיל לדוד. ועוד).
+*[כ"ה בדפוסי רש"י שלפנינו, דפוס שני דרש"י וכמה כת"י רש"י (שתח"י). ובדפוס ראשון וכמה כת"י רש"י (שתח"י) נאמר "על בשורת א"י" לפני "על בשורת הזרע".]</ref> שהמזבח השלישי הי' "לקנינה" — יש לומר: דברי המדרש הם להשיטה<ref>בב"ר ספמ"א (וכן בב"ב ק, א) דעת ר' אליעזר. ולהעיר שבעל המאמר בב"ר פל"ט הוא ג"כ ר"א [ואת"ל דר"א בן שמוע (בב"ר שם) הוא המשך ללפני זה — לכאורה בעל המאמר הוא ר"א התנא].</ref> שע"י הליכת אברהם לארכה ולרחבה "זכה בה" (שעל ידי הילוך קנה)<ref>כ"ה לפי' המת"כ לב"ר. ועד"ז בפי' מהרז"ו. וראה יפ"ת (השלם) לב"ר שם (ועוד), דאתי גם לדעת חכמים שם. וראה תו"ח ב"ב שם ד"ה משום חביבותא. כוס ישועות ויפה עינים שם. ואכ"מ.</ref>, ולכן מתאים לומר שמזבח זה הי' "לקנינה"<ref>וראה גם תיב"ע עה"פ (ובלקו"ש חט"ו ע' 101 והערה 16 שם). רמב"ן יג, טו (ע"ד הדרש כו', וכהמשכו: וע"ד הפשט כו'). ובש"ך עה"ת מפרש, דויבן שם מזבח הי' "כדי להחזיק בה". ע"ש.</ref>; ואולם, לפי פרש"י על התורה, בפשוטו של מקרא — לא הי' בהילוכו של אברהם לארכה ולרחבה משום קנין הארץ, וכסיום הכתוב עצמו "קום התהלך גו' כי לך אתננה" — לשון עתיד, היינו שההליכה היא רק לסמן את אורך ורוחב הארץ שהקב"ה עתיד ליתנה לו<ref>וראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 204 ואילך, שמוכח בכ"מ בפרש"י שלדעת רש"י בפירושו עה"ת לא נקנתה א"י לאברהם (ולא — בכלל — להאבות), משא"כ לדעת המדרש וע"ד ההלכה. וראה גם לקו"ש ח"כ ע' 131 ואילך.</ref>.
-*[כ"ה בדפוסי רש"י שלפנינו, דפוס שני דרש"י וכמה כת"י רש"י (שתח"י). ובדפוס ראשון וכמה כת"י רש"י (שתח"י) נאמר "על בשורת א"י" לפני "על בשורת הזרע".]</ref> שהמזבח השלישי הי' "לקנינה" — יש לומר: דברי המדרש הם להשיטה<ref>בב"ר ספמ"א (וכן בב"ב ק, א) דעת ר' אליעזר. ולהעיר שבעל המאמר בב"ר פל"ט הוא ג"כ ר"א [ואת"ל דר"א בן שמוע (בב"ר שם) הוא המשך ללפני זה — לכאורה בעל המאמר הוא ר"א התנא].</ref> שע"י הליכת אברהם לארכה ולרחבה "זכה בה" (שעל ידי הילוך קנה)<ref>כ"ה לפי' המת"כ לב"ר. ועד"ז בפי' מהרז"ו. וראה יפ"ת (השלם) לב"ר שם (ועוד), דאתי גם לדעת חכמים שם. וראה תו"ח ב"ב שם ד"ה משום חביבותא. כוס ישועות ויפה עינים שם. ואכ"מ.</ref>, ולכן מתאים לומר שמזבח זה הי' "לקנינה"<ref>וראה גם תיב"ע עה"פ (ובלקו"ש חט"ו ע' 101 והערה 16 שם). רמב"ן יג, טו (ע"ד הדרש כו', וכהמשכו: וע"ד הפשט כו'). ובש"ך עה"ת מפרש, דויבן שם מזבח הי' "כדי להחזיק בה". ע"ש.</ref>; ואולם, לפי פרש"י על התורה, בפשוטו של מקרא — לא הי' בהילוכו של אברהם לארכה ולרחבה משום קנין הארץ, וכסיום הכתוב עצמו "קום התהלך גו' כי לך אתננה" — לשון עתיד, היינו שההליכה היא רק לסמן את אורך ורוחב הארץ שהקב"ה עתיד ליתנה לו<ref>וראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 204 ואילך, שמוכח בכ"מ בפרש"י שלדעת רש"י בפירושו עה"ת לא נקנתה א"י לאברהם (ולא — בכלל — להאבות), משא"כ לדעת המדרש וע"ד ההלכה. וראה גם לקו"ש ח"כ ע' 131 ואילך.</ref>.
 וא"כ אין לפרש שמזבח זה בנה "לקנינה" אבל טעמא בעי: מאחר שנחית רש"י לבאר הטעם של כל אחד משני המזבחות הראשונים שבנה אברהם — מדוע לא ביאר טעם על בנין מזבח השלישי? ב. לפי פשוטו יש לומר: לאחרי שפירש רש"י כי אברהם בנה מזבח עבור הבשורות טובות — "בשורת הזרע" "בשורת א"י" — שוב אין צורך לחפש טעם אחר על בנין המזבח השלישי, כי כמפורש בקרא בנה אותו אברהם לאחרי שנתבשר בשו"ט<ref>יג, טו-טז.</ref> "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם, ושמתי את זרעך כעפר הארץ גו'" — היינו כו"כ ברכות וענינים טובים, הן בבשורת א"י והן בבשורת הזרע<ref>ולכן אף את"ל שאין מקום לבנות מזבח על חזרת בשורה עוה"פ (ראה יפ"ת השלם לב"ר שם, כב) — בנדו"ד שנתוספו כאן פרטים, ופרטים עיקריים, ה"ז כמו בשורה חדשה. ובדפוס ראשון וכת"י רש"י (שתח"י), ישנה אריכות בפרש"י עה"פ (יג, טז) ע"ד בני ישראל, שאינה בפרש"י לפנינו, וז"ל: ושמתי את זרעך כעפר הארץ שיהו מפוזרין בכל העולם* כעפר המפוזר ועוד שאם אין עפר אין בעולם אילנות ותבואה כך אם אין ישראל אין העולם מתקיים שנאמר והתברכו בזרעך אבל לימות המשיח משולין כחול שמקהה שיני הכל כך יפלו ויקהו כל העולם שנאמר ולו יקהת עמים. וראה גם פרש"י שבהערה 25.
@@ שורה 39: / שורה 37: @@
 וכפסק דין הרמב"ם<ref>שם רפי"א.</ref> ש"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה"; ולא עוד אלא שמצינו במדרשי חז"ל<ref>ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד (ובפני משה שם).</ref>, שמלך המשיח הוא הוא דוד המלך — "דוד שמי'", ובלשון הידוע<ref>"סדר הושענות" להושענא רבא (פיוט אומץ ישעך).</ref> "איש צמח שמו הוא דוד בעצמו"<ref>ולהעיר מסנהדרין (צח, סע"ב): עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר כו'. וראה לקו"ש חל"ה ע' 206 ואילך.</ref>. ונמצא, שמזבח זה שבנה אברהם שייך למלכותו של דוד, שהיא היא מלכותו של מלך המשיח, שאז תהי' תכלית השלימות הנ"ל בעבודת השם. ט. ההוראה מכל זה במעשינו ועבודתינו עתה: מאחר שמעשה אבות הוא סימן לבנים, מובן, שענינם של כל שלשת המזבחות שבנה אברהם צ"ל בעבודת כאו"א מישראל, וגם עתה. וע"פ משנ"ת שהמזבח השלישי הוא כנגד השלימות שתושג בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, נמצינו למדים, שכל עניני העבודה (כללות ענין המזבח והקרבנות בעבודת השם), גם בזמן הגלות, צריכים להיות קשורים בתוכן הענין דמלכות דוד, דוד מלכא משיחא. היינו שגם העבודה דתומ"צ ותשובה צ"ל חדורה בההכרה הברורה, ששלימות ענין עבודת השם תהי' רק לעת"ל<ref>ראה בארוכה לקו"ש חכ"ב ע' 77 ואילך.</ref> (שאז יהי' קיום המצות "כמצות רצונך"<ref>ראה תו"ח ר"פ ויחי. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תרפו. וש"נ. המשך וככה תרל"ז פי"ז ואילך.</ref>), וכדברי הרמב"ן הידועים<ref>אחרי יח, כה (ע"פ ספרי עקב יא, יז — הובא בפרש"י שם, יח).</ref> שהמצות שאנו מקיימים בזמן הזה (בחו"ל) הן רק "ציונים", "כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'" — שזה גופא מעורר עוד יותר התשוקה והגעגועים לגאולה האמיתית והשלימה, ועי"ז מקרבים וממהרים את הזמן שבו רואים במוחש, בפועל ובגלוי, את קיומה של הכריתת ברית דכל בנ"י עם דוד המלך, דוד מלכא משיחא — "ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהי' לכולם. . ודוד עבדי נשיא להם לעולם"<ref>יחזקאל לז, כדכה.</ref>, ובמהרה בימינו ממש.
-(משיחת ז' מרחשון תשמ"ו)
+<small>''[משיחת ז' מרחשון תשמ"ו]''</small>
 == הערות שוליים ==
 [[קטגוריה:לקוטי שיחות]]
 [[קטגוריה:לקוטי שיחות חלק ל]]
 [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]