תבנית:אבן עזרא/בראשית פרק יב: הבדלים בין גרסאות בדף

(ה) '''רכושם''' {{גופן| — מקנה, וכן "כי היה רכושם רב" (בראשית יג ו): ואת הנפש — עבדים ילידי בית. או עשו – כמו "קנו", וכן "עשה לי את החיל הזה" (דברים ח יז). ויש אומרים, הנפשות שהורום האמת לעבוד את השם. וטעם ויצאו ללכת — אל המקום אשר אמר השם:|רשי}}

(ו) '''גם זה המקום שכם''' {{גופן| — משה קראו כן, כי שכם לא היה בימי אברהם. אלון — כמו "אלה" (ישעיהו ו יג), והם עצים. ויש אומרים: שדה, כמו "איל פארן" (בראשית יד ו). |רשי}} '''מורה''' {{גופן| — יש אומרים שהוא "ממרא" בעל ברית אברם (בראשית יד יג). ויתכן שהוא אחר, ויהיה אלון מורה שם מקום. |רשי}} '''והכנעני אז בארץ''' {{גופן| — יתכן שארץ כנען, תפשה כנען מיד אחר; ואם איננו כן, יש לו סוד, והמשכיל ידום:|רשי}}

(ח) '''ויעתק''' {{גופן| — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט. וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.|רשי}} '''וטעם מים''' {{גופן|— ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.|רשי}} '''וטעם ויקרא בשם ה''' {{גופן|— תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:|רשי}}

(ט) '''הנגבה''' {{גופן|— פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):|רשי}}

(י) '''ויהי רעב בארץ''' {{גופן|— בארץ כנען:|רשי}}

(יא) '''כאשר הקריב''' {{גופן|— מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו. מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.|רשי}} '''וטעם הנה נא ידעתי''' {{גופן|— שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:|רשי}}