11,477
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עריכה}}{{שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים}} | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים| | |||
{{מרכז|'''{{גדול|פט}}:'''}} | |||
=== סעיף א === | |||
אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל יום שלשה תפלות של י"ח ברכות<ref>'''מגילה יז''', ב. וראה רמב"ם פ"א מהל' תפלה ה"ד-ו. לבוש ס"א. וראה לקמן סי' קו ס"ב (ושם נתבאר אם היא מצוה מן התורה). סי' קיב. סי' קיג ס"ח. סי' קיט ס"ד.</ref> שהתפללו האבות<ref>ברכות כו, ב. ועי' פס"ד צ"צ שמא, ב אם התפללו האבות בכל יום, ואם עיקר התקנה ע"י האבות או כנגד הקרבנות. וראה העו"ב ריא ע' יב.</ref> וקבעו שתים מהן חובה שהן שחרית ומנחה כנגד ב' תמידין שהן חובה בכל יום<ref>'''ברכות כו''', ב.</ref> ושל ערבית תקנו רשות כנגד איברים ופדרים שאם לא נתעכלו מבעוד יום הם קרבים והולכים כל הלילה<ref>ראה לקו"ש חכ"ה ע' 156 הערה 68.</ref> אבל עכשיו כבר קבלוהו כל ישראל עליהם לחובה כמו שיתבאר במקומה<ref>היינו בסי' רלה, סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שם בטור. וראה לעיל סי' סט ס"ז. ולקמן סי' קו ס"ב. סי' רסח סי"ח.</ref>. וכשרבו האפיקורסין בישראל והיו מצירין להם מאד ומסיתין את העם לכפור בתורה שבעל פה<ref>'''עי’''' ברכות '''דף''' כח, ב - '''כט''', א. וראה רמב"ם (ורבנו מנוח) הל' תפלה פ"ב ה"א. האשכול הלכות תפלה (עמ' 26-27).</ref> עמד רבן גמליאל ובית דינו והוסיפו ברכת המינים בכל תפלת י"ח<ref>ראה אודותה לקמן סי' קיח ס"ב.</ref>. וזמן התפלות הוא כזמן התמידין<ref>'''ברייתא''' שם '''כו''', ב. רא"ש רפ"ד דברכות (וראה שם סי' כ). טור. מ"א ס"ק ג.</ref> שתמיד של שחר זמנו מתחיל משעלה עמוד השחר שהוא אור הנוצץ מהחמה במזרח מהלך ד' מילין קודם נץ החמה<ref>ראה פסחים צד, א. מ"א ס"ק ב בדעת הרמב"ם בפיה"מ ריש ברכות. ועי' לקמן סי' רסא ס"ה. סי' תנט ס"י. וראה בדי השלחן סי' יג ס"ק ב. יגדי"ת (נ.י.) חו' ט ע' מב. חוב' ע ע' קפב.</ref> אלא שהיו ממתינים עד שהאיר כל פני המזרח עד שבחברון לפי שפעם אחת באו לידי טעות על ידי שעלה מאור הלבנה ודימו שהוא אור הנוצץ במזרח בשחר<ref>'''משנה פ"ג דיומא''' כח, א. ראה מ"א ס"ק ג.</ref> ונמשך זמנו עד סוף שעה ד'<ref>'''ברייתא''' ברכות '''כו''', ב. סמ"ג עשין קצ. וראה רמב"ם פ"א מהל' תמידין ומוספין ה"ב.</ref> מעלות השחר שהוא שליש היום<ref>ראה לקמן בסמוך לענין זמן תפלה.</ref> שמכאן ואילך אינו נקרא בקר<ref>ראה ברכות כו, ב - כז, א. לבוש ס"א.</ref>. לפיכך גם תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר<ref>מ"א ס"ק ג. פרי חדש. וראה ב"י. וראה תוס' ברכות ל, א ד"ה אבוה, ורא"ש ברכות פ"ד סי' כ.</ref> אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה<ref>'''ברייתא שם''' כו, א. וגמ' כט, ב. ועי' תוס' יומא לז, ב ד"ה אמר אביי. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' נח ס"ד.</ref> ולא קודם לכן משום שנאמר<sup>טז</sup> יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון<sup>יז</sup> אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא<sup>יח</sup> ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר<sup>יט</sup>. ונמשך זמנה<sup>כ</sup> עד סוף שליש היום<sup>כא</sup> שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום<sup>כב</sup> בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר<sup>כג</sup> ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות<sup>כד</sup> ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום<sup>כה</sup> אע"פ שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו<sup>כו</sup>. ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות<sup>כז</sup> יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה<sup>כח</sup> ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה<sup>כט</sup>: | |||
= | === סעיף ב === | ||
{{להשלים}} | |||
= | |||
| שורה 38: | שורה 40: | ||
כט ראה לקמן סי' קח ס"א וסוף ס"ב. | כט ראה לקמן סי' קח ס"א וסוף ס"ב. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | }} | ||
[[קטגוריה:שלחן ערוך (אדמו"ר הזקן)/אורח חיים]] | |||