תורה אור (אדמו"ר הזקן)/וירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== פתח אליהו == | == פתח אליהו == | ||
פתח אליהו אנת הוא חד ולא בחושבן אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו'{{הערה|תיקוני זוהר בהקדמה יז, א}}. להבין ענין זה למה נקרא י' ספירות בשם תיקוניך. צריך להקדים ביאור ענין מהות הנפש{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ויקרא ד, ב.}}. כי הנה הנפש מצד עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות שכל ומדות{{הערה|כמו שכתוב ב[[תניא]] פרק נ"א. פתח אליהו תרנ"ח עמוד א'.}} והשכל והמדות שלה הן בחינת לבושין לנפש שהנפש יש לה שכל ומדות אבל אינן מהות ועצמיות הנפש | פתח אליהו אנת הוא חד ולא בחושבן אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו'{{הערה|תיקוני זוהר בהקדמה יז, א}}. להבין ענין זה למה נקרא י' ספירות בשם תיקוניך. צריך להקדים ביאור ענין מהות הנפש{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ויקרא ד, ב.}}. כי הנה הנפש מצד עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות שכל ומדות{{הערה|כמו שכתוב ב[[תניא]] פרק נ"א. פתח אליהו תרנ"ח עמוד א'.}} והשכל והמדות שלה הן בחינת לבושין לנפש שהנפש יש לה שכל ומדות אבל אינן מהות ועצמיות הנפש (ומה שכתוב ב[[תניא]]{{הערה|פרק ג' ו-י"ב}} שהנפש עצמה מתחלקת לשכל ומדות שהם נקראים עצמיות הנפש, אין זה אלא לגבי מחשבה דיבור ומעשה שהן לבושין נפרדין ממש ממהות הנפש שהן בחינות בריאה יצירה עשייה שעל זה אמר לבושין תקינת לון כו' דאינון בריאה יצירה עשיה אבל השכל והמדות עם היות שהן בחינת לבושין אינן לבושין נפרדין ממש אלא כמו בחינת כלים דאצילות דאיהו וגרמוהי חד כו' ולכן נקראין בשם עצמיות ולא עצמיות ממש) אלא שהן נקראין בשם תיקונין שהנפש מתתקנת ומתלבשת בהן. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־22:04, 21 בפברואר 2026
קטע זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דטקסט והשלימו אותו
פתח אליהו
פתח אליהו אנת הוא חד ולא בחושבן אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו'[1]. להבין ענין זה למה נקרא י' ספירות בשם תיקוניך. צריך להקדים ביאור ענין מהות הנפש[2]. כי הנה הנפש מצד עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות שכל ומדות[3] והשכל והמדות שלה הן בחינת לבושין לנפש שהנפש יש לה שכל ומדות אבל אינן מהות ועצמיות הנפש (ומה שכתוב בתניא[4] שהנפש עצמה מתחלקת לשכל ומדות שהם נקראים עצמיות הנפש, אין זה אלא לגבי מחשבה דיבור ומעשה שהן לבושין נפרדין ממש ממהות הנפש שהן בחינות בריאה יצירה עשייה שעל זה אמר לבושין תקינת לון כו' דאינון בריאה יצירה עשיה אבל השכל והמדות עם היות שהן בחינת לבושין אינן לבושין נפרדין ממש אלא כמו בחינת כלים דאצילות דאיהו וגרמוהי חד כו' ולכן נקראין בשם עצמיות ולא עצמיות ממש) אלא שהן נקראין בשם תיקונין שהנפש מתתקנת ומתלבשת בהן.