תבנית:היום יום/י"ט אדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (גרסה אחת יובאה: ייבוא תבניות היום יום מחב"דפדיה)
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:היום יום" ב־"קטגוריה:תבניות היום יום")
 
שורה 7: שורה 7:
{{תבנית:היום יום/י"ט אדר ב'}}
{{תבנית:היום יום/י"ט אדר ב'}}


<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י"ח אדר|י"ח אדר]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ' אדר|כ' אדר]]}}[[קטגוריה:היום יום|נ]]</noinclude>
<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י"ח אדר|י"ח אדר]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ' אדר|כ' אדר]]}}[[קטגוריה:תבניות היום יום|נ]]</noinclude>

גרסה אחרונה מ־00:50, 28 ביוני 2024

י"ט אדר א'[עריכת קוד מקור]

החסידים, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ"ך. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפילת שחרית, בשעת קפילת הטלית ותפילין היו אומרים שיעור תנ"ך, באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך.

י"ט אדר ב'[עריכת קוד מקור]

ר' משה מייזליש סיפר: דער רבי (רבינו הזקן) האט אונז געלערענט, אז דער אל"ף פון חסידות איז, אויסצוניצען די טבעיות אין עבודה. און ראשית העבודה זאל זיין אויסצוניצען די טבע הכחות, ווי למשל די טבע פון מוח שליט על הלב.


תרגום ללשון הקודש: ר' משה מייזליש סיפר: הרבי (רבינו הזקן) לימד אותנו, שהאל"ף של חסידות הוא, לנצל את הטבעיות בעבודה. וראשית העבודה שיהיה לנצל את טבע הכוחות, כמו למשל את הטבע שמוח שליט על הלב.


הקודם:
י"ח אדר
{{{רשימה}}} הבא:
כ' אדר