שער היחוד והאמונה · פרק ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (גרסה אחת יובאה)
(עידכון)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
  |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
  |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ד' - כח הצמצום'''
'''פרק ד - כח הצמצום'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
פרק זה עונה על השאלה שבסוף [[שער היחוד והאמונה - פרק ג'|הפרק הקודם]]: מאחר והנבראים בטלים למקורם כיצד יש להם מציאות, וכיצד יתכן שהם מרגישים את עצמם{{הערה|ואי אפשר לומר שמציאותם דמיון בעלמא, כי אז אין מקום לשכר ועונש, ולא לכל התורה והמצוות!}}?
פרק זה עונה על השאלה שבסוף [[שער היחוד והאמונה · פרק ג|הפרק הקודם]]: מאחר והנבראים בטלים למקורם כיצד יש להם מציאות, וכיצד יתכן שהם מרגישים את עצמם{{הערה|ואי אפשר לומר שמציאותם דמיון בעלמא, כי אז אין מקום לשכר ועונש, ולא לכל התורה והמצוות!}}?


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 15: שורה 15:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
כשם שאין ביכולת נברא להבין כיצד שם [[הוי"ה (שם)|הוי"ה]]{{הערה|שהוא [[ספירת החסד|מדת הגדולה]].}} בורא יש מאין{{הערה|כפי שהתבאר בפרקים א-ג.}}, כך אין ביכולתו להבין כיצד שם [[אלוקים]]{{הערה|שהיא [[מדת הגבורה]].}} מסתיר את שם הוי"ה ומונע מה[[נברא]]ים [[ביטול#ביטול במציאות|להתבטל במציאות]] (אף על פי שהם כאור השמש '''טרם''' יצא מגוף השמש).
כשם שאין ביכולת נברא להבין כיצד שם הוי"ה{{הערה|שהוא [[ספירת החסד|מדת הגדולה]].}} בורא יש מאין{{הערה|כפי שהתבאר בפרקים א-ג.}}, כך אין ביכולתו להבין כיצד שם אלוקים{{הערה|שהיא מדת הגבורה.}} מסתיר את שם הוי"ה ומונע מהנבראים [[ביטול#ביטול במציאות|להתבטל במציאות]] (אף על פי שהם כאור השמש '''טרם''' יצא מגוף השמש).


הטעם שאין ביכולת הנברא להבין את הבריאה הוא כי חסד ה' (גדולת ה') הוא '''מסוג אחר''' מאשר חסד הנבראים. נברא יכול לעשות חסד רק כשלוקח משהו קיים (כדוגמת כסף) ונותנו לזולת (שגם מציאותו קיימת גם מבלעדי הנותן). ואילו ה' לוקח "מציאות" של העדר (אין) ועושה '''ממנה''' מציאות יש (למרות שגם '''אחרי''' שנברא היש עדיין הוא בטל במציאות במקורו '''ואינו קיים''' - כמבואר בפרק הקודם).
הטעם שאין ביכולת הנברא להבין את הבריאה הוא כי חסד ה' (גדולת ה') הוא '''מסוג אחר''' מאשר חסד הנבראים. נברא יכול לעשות חסד רק כשלוקח משהו קיים (כדוגמת כסף) ונותנו לזולת (שגם מציאותו קיימת גם מבלעדי הנותן). ואילו ה' לוקח "מציאות" של העדר (אין) ועושה '''ממנה''' מציאות יש (למרות שגם '''אחרי''' שנברא היש עדיין הוא בטל במציאות במקורו '''ואינו קיים''' - כמבואר בפרק הקודם).
שורה 22: שורה 22:


===הסוגריים שבסוף הפרק===
===הסוגריים שבסוף הפרק===
בסוף הפרק מתרץ [[אדמו"ר הזקן]] שתי שאלות שעולות דוקא '''בעקבות''' הסבר שיטת ה[[בעל שם טוב]]{{הערה|שהוסברה לעיל, בארבעת הפרקים הראשונים.}}:
בסוף הפרק מתרץ אדמו"ר הזקן שתי שאלות שעולות דוקא '''בעקבות''' הסבר שיטת הבעל שם טוב{{הערה|שהוסברה לעיל, בארבעת הפרקים הראשונים.}}:
# מאחר והצמצום לא משפיע על ההתהוות{{הערה|אלא רק מכסה עליה שלא תורגש.}}, נמצא שריבוי הנבראים הוא מצד האלוקות - ואיך יתכן ריבוי באלוקות?
# מאחר והצמצום לא משפיע על ההתהוות{{הערה|אלא רק מכסה עליה שלא תורגש.}}, נמצא שריבוי הנבראים הוא מצד האלוקות - ואיך יתכן ריבוי באלוקות?
# תכלית התורה והמצוות להמשיך אלוקות לעולם. אם ממילא הכל בטל ואלקות נמצא בכל מקום{{הערה|ורק ש'''מאתנו''' מוסתר הדבר.}} - מה צורך בתורה ומצוות?
# תכלית התורה והמצוות להמשיך אלוקות לעולם. אם ממילא הכל בטל ואלקות נמצא בכל מקום{{הערה|ורק ש'''מאתנו''' מוסתר הדבר.}} - מה צורך בתורה ומצוות?


ומתרץ, שמאחר והצמצום הוא '''מציאות אמיתית'''{{הערה|שהרי הוא שם [[אלהי"ם|אלוקים]].}}, הרי:
ומתרץ, שמאחר והצמצום הוא '''מציאות אמיתית'''{{הערה|שהרי הוא שם אלוקים.}}, הרי:
# הריבוי אינו מצד האור אלא מצד פעולת הכלים (באור).
# הריבוי אינו מצד האור אלא מצד פעולת הכלים (באור).
# פעולת הכלים באור היא אמיתית, דהיינו, האלוקות '''באמת''' נעלם מהנבראים, ולזה ניתנו התורה ומצות להאיר העלם זה.
# פעולת הכלים באור היא אמיתית, דהיינו, האלוקות '''באמת''' נעלם מהנבראים, ולזה ניתנו התורה ומצות להאיר העלם זה.


ומסיים: שכח מדת הגבורה להעלים על מדת הגדולה הוא משום שבשרשן הן אחד ממש{{הערה|המשך עניין זה יוסבר בהרחבה ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ו'|פרק ו']], לאחר ש[[שער היחוד והאמונה - פרק ה'|בפרק הבא]] יתורצו כמה שאלות נוספות.}}.
ומסיים: שכח מדת הגבורה להעלים על מדת הגדולה הוא משום שבשרשן הן אחד ממש{{הערה|המשך עניין זה יוסבר בהרחבה ב[[שער היחוד והאמונה · פרק ו|פרק ו]], לאחר ש[[שער היחוד והאמונה · פרק ה|בפרק הבא]] יתורצו כמה שאלות נוספות.}}.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[צמצום]]
*צמצום


{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ג'|פרק ג']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ה'|פרק ה']]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]
 
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה · פרק ג|פרק ג]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה · פרק ה|פרק ה]]}}
 
[[קטגוריה:תניא · שער היחוד והאמונה]]

גרסה אחרונה מ־15:26, 24 ביולי 2024

תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בשער היחוד והאמונה שבספר התניא בצורת תרשים זרימה.

לחיצה על הקישור שבכל תיבה בעץ, מוביל לסיכום מפורט יותר על התוכן שבפרקים אלו.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שער היחוד והאמונה
היסוד לעבודת השם - האמונה באחדות ה'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם ביחס לעולמות
פרקים א' - ז'
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם (בעצמותו, שאינו מורכב חס ושלום)
פרקים ח' - י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהות היחוד
פרקים א' - ו'
 
 
 
יחודא עילאה ויחודא תתאה
פרק ז'
 
 
הספירות
פרקים ח'-י'
 
 
המאמרות
פרקים י"א-י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיטת הבעל שם טוב
פרקים א' - ג'
 
 
תירוץ הקושיות על שיטת הבעש"ט
פרקים ד' - ו'
 
 
אחדותו של הקב"ה 'פשוטה'
פרק ח'
 
יחוד הספירות באלוקות
פרק ט'
 
ביטול האור במאור - המשל והנמשל
פרק י'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביטול הנבראים
פרק א'
 
הראיה השכלית
פרק ב'
 
המשל מאור השמש
פרק ג'
 
הסיבה להרגשת הנבראים
פרק ד'
 
תירוץ הקושיות
פרק ה'
 
האחדות האלוקית: בשורשה ולמטה
פרק ו'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המאמרות והאותיות
פרק י"א
 
היחוד מצד ההתהוות בפועל
פרק י"ב
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט

פרק ד - כח הצמצום

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה עונה על השאלה שבסוף הפרק הקודם: מאחר והנבראים בטלים למקורם כיצד יש להם מציאות, וכיצד יתכן שהם מרגישים את עצמם[1]?

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

►►               פרק ד               ◄◄

פרק ד[עריכת קוד מקור]

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשם שאין ביכולת נברא להבין כיצד שם הוי"ה[2] בורא יש מאין[3], כך אין ביכולתו להבין כיצד שם אלוקים[4] מסתיר את שם הוי"ה ומונע מהנבראים להתבטל במציאות (אף על פי שהם כאור השמש טרם יצא מגוף השמש).

הטעם שאין ביכולת הנברא להבין את הבריאה הוא כי חסד ה' (גדולת ה') הוא מסוג אחר מאשר חסד הנבראים. נברא יכול לעשות חסד רק כשלוקח משהו קיים (כדוגמת כסף) ונותנו לזולת (שגם מציאותו קיימת גם מבלעדי הנותן). ואילו ה' לוקח "מציאות" של העדר (אין) ועושה ממנה מציאות יש (למרות שגם אחרי שנברא היש עדיין הוא בטל במציאות במקורו ואינו קיים - כמבואר בפרק הקודם).

כך ממש הוא גם לגבי מדת הגבורה. גבורת הנבראים היא צמצום והעלם בלבד - כשמסתירים חלק מהאור ע"י חלון או נקב נשאר פחות אור. ואילו ה' מסתיר ומעלים את הכח המהווה את הנבראים - ואחרי ההעלם נשאר הכח הפועל באותה כמות ובאותו התוקף[5]

הסוגריים שבסוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסוף הפרק מתרץ אדמו"ר הזקן שתי שאלות שעולות דוקא בעקבות הסבר שיטת הבעל שם טוב[6]:

  1. מאחר והצמצום לא משפיע על ההתהוות[7], נמצא שריבוי הנבראים הוא מצד האלוקות - ואיך יתכן ריבוי באלוקות?
  2. תכלית התורה והמצוות להמשיך אלוקות לעולם. אם ממילא הכל בטל ואלקות נמצא בכל מקום[8] - מה צורך בתורה ומצוות?

ומתרץ, שמאחר והצמצום הוא מציאות אמיתית[9], הרי:

  1. הריבוי אינו מצד האור אלא מצד פעולת הכלים (באור).
  2. פעולת הכלים באור היא אמיתית, דהיינו, האלוקות באמת נעלם מהנבראים, ולזה ניתנו התורה ומצות להאיר העלם זה.

ומסיים: שכח מדת הגבורה להעלים על מדת הגדולה הוא משום שבשרשן הן אחד ממש[10].

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צמצום

הערות שוליים

  1. ואי אפשר לומר שמציאותם דמיון בעלמא, כי אז אין מקום לשכר ועונש, ולא לכל התורה והמצוות!
  2. שהוא מדת הגדולה.
  3. כפי שהתבאר בפרקים א-ג.
  4. שהיא מדת הגבורה.
  5. מוסבר באריכות ב"המאור שבתורה" - ביאורי הרי"כ לתניא.
  6. שהוסברה לעיל, בארבעת הפרקים הראשונים.
  7. אלא רק מכסה עליה שלא תורגש.
  8. ורק שמאתנו מוסתר הדבר.
  9. שהרי הוא שם אלוקים.
  10. המשך עניין זה יוסבר בהרחבה בפרק ו, לאחר שבפרק הבא יתורצו כמה שאלות נוספות.
הקודם:
פרק ג
פרקי שער היחוד והאמונה הבא:
פרק ה