|
|
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{ניווט
| |
| |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
| |
| |הסתרה=כן
| |
| |מוסתר=כן
| |
| |תמונה=
| |
| |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
| |
| {{תניא}} | | {{תניא}} |
| '''פרק ז' - יחודא עילאה ותתאה'''
| | {{פרק תניא}} |
|
| |
|
| ==מבוא לפרק==
| | [[קטגוריה:תניא · שער היחוד והאמונה|ח]] |
| בששת הפרקים הראשונים התבארה שיטת הבעל שם טוב, שהנבראים אינם "מציאות" לעצמם{{הערה|אלא בטלים למקורם ושורשם כביטול זיו השמש לשמש בעודו כלול במקורו ושורשו.}}, אך ביאור זה אינו מספיק. כדי להסביר את אחדות ה' לא מספיק להסביר שלנבראים אין '''מציאות''' אלא צריך גם להסביר שאין להם '''חשיבות'''. היינו, עצם העובדה שה' בורא אותם היא ראיה שהוא רוצה בהם (ונמצא שהם "נחשבים" אצלו), ואפשר לטעות שרצון זה מהווה "שינוי" חס ושלום בו יתברך (שקודם לא רצה וכעת כן רוצה וכיוצא בזה)? עונה כאן אדמו"ר הזקן, שמאחר ומקורם ושורשם של הנבראים{{הערה|מלכות דאצילות היא הנקראת "דבר ה'", והיא מקורם ושורשם של הנבראים.}} '''מיוחד''' עם האלוקות, הרי שאין כאן שום שינוי ושום הוספה על אחדותו יתברך.
| |
| | |
| | |
| בפרק זה מתבאר מהוא אותו "יחוד" וכן שיש בו שני אופנים: עליון ותחתון - '''יחודא עילאה ויחודא תתאה'''{{הערה|שזהו עניינו המרכזי של [[שער היחוד והאמונה]], וראה לעיל ב"כותרת" של [[שער היחוד והאמונה - פרק א'|פרק א']].}}
| |
| | |
| ==גוף הפרק==
| |
| {{פרק תניא|פרק=ז|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ז'}}}}
| |
| | |
| ==סיכום הפרק==
| |
| בפרק זה שני עניינים עיקריים. בתחילתו מבוארים שני אופני היחוד (עליון ותחתון), ובהמשכו מתורצת שאלה המתעוררת מתוך הביאור.
| |
| | |
| '''ההבדל בין יחוד עליון לתחתון''' - תלוי על מה מדברים:
| |
| :'''יחודא עילאה''' הוא, כשמדברים על הנבראים ומקורם{{הערה|מלכות, דבר ה'.}} '''לגבי עצמות הבורא'''. לגביו הם בטלים כאור השמש בגוף השמש, '''ואין להם ערך ולא מציאות'''.
| |
| | |
| :'''יחודא תתאה''' הוא, כשמדברים על הנבראים '''מצד הרגשתם'''. מאחר והמלכות{{הערה|דבר ה', שהיא מקורם.}} מסתירה מפניהם את האור המהווה אותם הם מרגישים את עצמם למציאות.
| |
| | |
| :'''למסקנה:''' מאחר והנבראים אינם מציאות נפרדת, מובן שבריאת העולם לא הוסיפה ולא שינתה מאומה חס ושלום בעצמותו של הקב"ה ואפילו לא בדעתו.
| |
| | |
| :'''סיום הפרק''' - הצמצום אינו כפשוטו.
| |
| | |
| אחרי השלמת הביאור נותר קשה: היות והאור האלוקי '''מצתמצם ומתלבש''' כדי להוות את הנבראים - לכאורה הם בערכו (וממילא אין ביטולם שלם)?
| |
| | |
| ומתרץ [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מסברא שכלית פשוטה, ומוכיח מכמה מקומות בזוהר.}} שביטול הנבראים '''כן''' שלם, כי מכיוון שהצמצום '''אינו''' כפשוטו גם בנבראים המוגבלים מאיר מקורם האין סופי. דהיינו:
| |
| :האור האלוקי '''הסובב כל עלמין''' נמצא בכל מקום, '''והוא''' המהווה כל הנבראים כולם (ורק שאינם מרגישים בו).
| |
| :והאור האלוקי '''הממלא כל עלמין''' {{הערה|המוגבל, ומתלבש בנבראים מוגבלים.}} (שכן מורגש בנבראים) גם הוא מיוחד בפנימיותו באור הסובב כל עלמין.
| |
| | |
| ונמצא, שעניין הצמצום שאינו כפשוטו מוסיף עומק בעניין היחוד: לא רק '''שמקור''' הנבראים מיוחד עם שם הוי', אלא הנבראים '''עצמם''' מיוחדים עם אור אין סוף שלפני הצמצום.
| |
| | |
| ==מושגים יסודיים בפרק==
| |
| *[[יחודא עילאה]]
| |
| *[[יחודא תתאה]]
| |
| *[[ממלא כל עלמין]]
| |
| *[[סובב כל עלמין]]
| |
| | |
| {{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ח'|פרק ח']]}}
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:תניא - שער היחוד והאמונה]]
| |