לקוטי אמרים · פרק יא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (גרסה אחת יובאה)
(תיקונים)
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק י"א - הרשע'''
==מבוא לפרק==
פרק זה הוא השלישי מבין ארבעת הפרקים המתארים את מלחמת הנפשות שבאדם.
בפרקים הקודמים הסביר [[אדמו"ר הזקן]] את אופי המלחמה{{הערה|בפרק ט'}} ואת המצב בו מנצחת הנפש האלוקית{{הערה|בפרק הקודם}}, ובפרק זה מתואר מצב בו חס ושלום מנצחת הנפש הבהמית.
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=יא|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"א}}}}
{{פרק תניא|פרק=יא|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"א}}}}


==סיכום הפרק==
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק י|פרק י]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק יב|פרק יב]]}}
נצחון נפש הבהמית מתבטא בעבירה. אדם שנכשל בעבירה, ואפילו רק לעיתים רחוקות ביותר, ואפילו רק '''במחשבה''' - נקרא רשע.
 
אך גם ברשעים יש שתי דרגות כלליות:
 
'''[[רשע וטוב לו]]''' - למרות שנכשל בעבירות, מפעם לפעם יש לו הרהורי תשובה (ולעיתים נקרא גם [[רשע שאינו גמור]]).
 
'''[[רשע ורע לו]]''' - שלא באים לו הרהורי תשובה לעולם כלל (ולעיתים נקרא גם [[רשע גמור]]).
סיכום מסודר על הפרק -
סיכום פרק י״א בתניא//ר.ל
 
צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו הם 2 הפכים.
כשם שבצדיק ורע לו יש רבבות מדרגות בעניין ביטול הרע לטוב, כך ברשע וטוב לו יש ריבוי מדרגות בעניין ביטול הטוב לגבי הרע.
ברשע וטוב לו יש קצה עליון, אדם שחוטא לעיתים רחוקות, וחוזר בתשובה, וכו.. עדיין רשע! אדמו''ר הזקן רוצה להראות לנו מי זה בינוני, שלא חטא, ולא יחטא לעולם..
..
'''רשע וטוב לו הדרגא הגבוהה:'''
בלבושים - אחד מהלבושים, חוטא באחד משלושת לבושיו.
בזמן - לעיתים רחוקות מאד ׳לא תדיר לפרקים קרובים, אלא לעיתים רחוקים׳.
באיכות - עבירות קלות, ולא חמורות.
לדוג׳ - בדיבור, אבק לשון הרע, וליצנות..
למה אדמור הזקן כותב ליצנות בתור עבירה קלה? זו הרי עברה חמורה מאד! אלא, שכשכתוב אבק, הכוונה לא רק ללשון הרע, אלא גם על ליצנות, אבק לשון הרע, ואבק ליצנות.
אבק לשון הרע, זה חטא שקשה מאד לא לחטא בו כמו שאומרים חז״ל, רובם בגזל, מיעוטם בעריות, וכולם באבק לשון הרע. מראה שזהו חטא שקשה מאד להנצל ממנו.
׳הרהורי עבירה קשים מעבירה׳ - מחשבה זה לבוש פנימי, הכי קרוב לנפש, לכן חטא במחשבה פוגע בנפש. כמו שאינו דומה כתם בחולצת תלבושת (מחשבה או דיבור), לכתם בבגד חתונה (מחשבה).
אדמו''ר הזקן אומר את זה כי יש כאלה שמזלזלים במחשבות, וחושבים שזה לא נקרא חטא, לכן מדגיש, שהרהורי עבירה קשים.
לדוג - מהרער בעניין זיווג זכר ונקבה, שלא עובר על הזהרת התורה.
או, אדם שער בלילה, וחושב על דברים בטלים – 'הנעור בלילה כו' ומפנה ליבו כו'.
אופן חזרה בתשובה של צדיק וטוב לו - שב בתשובה לפי שלושה חילוקי כפרה שדרש רבי ישמאל - א. עבר על מצוות עשה - עשה תשובה ומוחלים לו.
ב. עבר על לאו - עושה תשובה, תשובה תולה, ויום כיפור מכפר סופית.
ג. עב רעל כריתות ומיתות בית דין - עושה תשובה, ויום כיפור תולים. וייסורים, מירקים.
אחרי כל זה, למה נקרא רשע?
משום שלא מופרח ממנו לחטא, יש לו עדיין שיכות לחטאים.
..
'''רשע וטוב לו בדרגא הנמוכה:'''
בלבושים - חוטא בשלושת הלבושים, מחשבה, דיבור ומעשה.
בזמן - חוטא לעיתים קרובות.
באיכות - חוטא גם בעבירות קשות וחמורות.
אופן חזרה בתשובה של רשע ורע לו - משום שעדיין יש לו יצר טוב, יש לו כל הזמן מצפון, אבל אין לו מספיק כח רצון לעזוב לגמרי את העבירות – 'להיות מודה ועוזב׳ - מודה על החטא, ועוזב.
..
רשע ורע לו:
בלבושים - חוטא בכל שלושת הלבושים.
בזמן - חוטא לעיתים קרובות מאד.
באיכות - חוטא בעבירות חמורות מאד.
מכונה רשע ורע לו משום שהטוב שבנפש האלוקית שלו יצא לגמרי, ורק נשאר עליו מקיף מלמעלה.
נשאר לו טוב מבחינת מקיף, ולא פנימי, לכן שורה עליו שכינה ויכול להשלים מניין.
אדמו''ר הזקן מסיים דווקא במאמר חז״ל - ׳אכל בי עשרה שכינתא שריא׳, משום שלא רצה לסיים פרק בדרגא הכי נמוכה ביהודי, לכן מוסיף שגם יהודי כזה, שנמצא בדרגא כל כך נמוכה, שורה שכינה.
 
==צילום דפוס התניא==
<gallery widths="150px" heights="220px">
קובץ:פרק יא חלק א.jpg|עמוד 1
קובץ:פרק יא חלק ב.jpeg|עמוד 2
</gallery>
 
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[רשע וטוב לו]]


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י'|פרק י']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]]}}
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה אחרונה מ־20:16, 24 ביולי 2024

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
►►               פרק יא               ◄◄

פרק יא[עריכת קוד מקור]

הקודם:
פרק י
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק יב