לקוטי אמרים פרק מד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק מ"ד לשם לקוטי אמרים · פרק מד בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק | '''פרק מד – אהבת "נפשי אויתיך" ואהבת "כברא דאשתדל"''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
לאחר שהוסברו ביסודיות{{הערה|בשלושת הפרקים הקודמים, [[ | לאחר שהוסברו ביסודיות{{הערה|בשלושת הפרקים הקודמים, [[לקוטי אמרים · פרק מא|מא]]־[[לקוטי אמרים · פרק מג|מג]].}} הדרגות '''הכלליות''' בעבודת ה'{{הערה|עניינן, ההבדלים ביניהן, למי הן שייכות ומתי.}}, מתחיל אדמו"ר הזקן לבאר{{הערה|מכאן ועד [[לקוטי אמרים · פרק נ|פרק נ]].}} אופני התבוננות '''פרטיים''' המביאים (בעיקר) לאהבת ה'. בכללות{{הערה|להוציא את האהבה המוסברת בפרק נ', שהיא עניין בפני עצמו.}} מובאים סוגי האהבה מהכבד לקל{{הערה|מסוגי אהבה שקשה יותר להגיע אליהן ועד לאהבת "כמים הפנים" המבוארת בשלושת הפרקים [[לקוטי אמרים · פרק מז|מז]]־[[לקוטי אמרים · פרק מט|מט]].}}. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ד}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
בתחילת הפרק מבוארים שני סוגי אהבה, שכל אחד מהם כולל את מעלות שתי הדרגות שהתבארו בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים [[ | בתחילת הפרק מבוארים שני סוגי אהבה, שכל אחד מהם כולל את מעלות שתי הדרגות שהתבארו בפרקים הקודמים{{הערה|בפרקים [[לקוטי אמרים · פרק מא|מא]]־[[לקוטי אמרים · פרק מג|מג]]. אהבה רבה ואהבת עולם, שמצד אחד הן טבע הנפש ומצד שני התגלותן היא על ידי התבוננות.}}: | ||
:*אהבת '''נפשי אויתיך''': כאדם האוהב את חייו. יתבונן, שהקב"ה הוא חייו האמיתיים. | :*אהבת '''נפשי אויתיך''': כאדם האוהב את חייו. יתבונן, שהקב"ה הוא חייו האמיתיים. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
לאחר הסברת האהבות עצמן, מוסברים בהמשך הפרק שני עניינים הנוגעים לאופן בו צריך להתייחס אליהן: | לאחר הסברת האהבות עצמן, מוסברים בהמשך הפרק שני עניינים הנוגעים לאופן בו צריך להתייחס אליהן: | ||
:#יש לדעת שאהבות אלו אמיתיות אצל כל יהודי גם כשרק מבינן בשכלו | :#יש לדעת שאהבות אלו אמיתיות אצל כל יהודי גם כשרק מבינן בשכלו – ולא מרגישן בליבו{{הערה|ולכן, תורה ומצוות החדורות בחיבה ובחיות שנובעת מאהבות אלו נכללות באלוקות (ביצירה, בריאה ואפילו באצילות).}}. | ||
:#למרות יתרונן על אהבת עולם | :#למרות יתרונן על אהבת עולם – גם בה{{הערה|שהיא כרשפי אש.}} יש יתרון עליהן{{הערה|כשאינן כרשפי אש. אבל כשהן כרשפי אש (כגון, כשמתבונן '''בהפלאת''' אבינו) הן נעלות יותר, וכמבואר בפרק נ'.}}, ולכן אין להסתפק בהן אלא צריך להתאמץ להשיג גם אותה). | ||
==צילום הפרק== | ==צילום הפרק== | ||
== | {{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק מג|פרק מג]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק מה|פרק מה]]}} | ||
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־23:24, 24 ביולי 2024
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ') | |
|---|---|
|
פרק מד – אהבת "נפשי אויתיך" ואהבת "כברא דאשתדל"
מבוא לפרק
לאחר שהוסברו ביסודיות[1] הדרגות הכלליות בעבודת ה'[2], מתחיל אדמו"ר הזקן לבאר[3] אופני התבוננות פרטיים המביאים (בעיקר) לאהבת ה'. בכללות[4] מובאים סוגי האהבה מהכבד לקל[5].
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ד
סיכום הפרק
בתחילת הפרק מבוארים שני סוגי אהבה, שכל אחד מהם כולל את מעלות שתי הדרגות שהתבארו בפרקים הקודמים[6]:
- אהבת נפשי אויתיך: כאדם האוהב את חייו. יתבונן, שהקב"ה הוא חייו האמיתיים.
- אהבת כברא דאשתדל: כבן האוהב את הוריו ומוכן למסור את חייו עבורם. יתבונן, שה' הוא אבינו.
לאחר הסברת האהבות עצמן, מוסברים בהמשך הפרק שני עניינים הנוגעים לאופן בו צריך להתייחס אליהן:
צילום הפרק
| הקודם: פרק מג |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק מה |
הערות שוליים
- ↑ בשלושת הפרקים הקודמים, מא־מג.
- ↑ עניינן, ההבדלים ביניהן, למי הן שייכות ומתי.
- ↑ מכאן ועד פרק נ.
- ↑ להוציא את האהבה המוסברת בפרק נ', שהיא עניין בפני עצמו.
- ↑ מסוגי אהבה שקשה יותר להגיע אליהן ועד לאהבת "כמים הפנים" המבוארת בשלושת הפרקים מז־מט.
- ↑ בפרקים מא־מג. אהבה רבה ואהבת עולם, שמצד אחד הן טבע הנפש ומצד שני התגלותן היא על ידי התבוננות.
- ↑ ולכן, תורה ומצוות החדורות בחיבה ובחיות שנובעת מאהבות אלו נכללות באלוקות (ביצירה, בריאה ואפילו באצילות).
- ↑ שהיא כרשפי אש.
- ↑ כשאינן כרשפי אש. אבל כשהן כרשפי אש (כגון, כשמתבונן בהפלאת אבינו) הן נעלות יותר, וכמבואר בפרק נ'.