לקוטי אמרים · פרק נב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק נ"ב לשם לקוטי אמרים · פרק נב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים נא-נג}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים נא-נג}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק | '''פרק נב – אופן השראת השכינה בעולמות''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
ב[[ | ב[[לקוטי אמרים · פרק נא|פרק הקודם]] הוסבר '''מהו''' עניין השראת השכינה, ובפרק זה יוסבר '''כיצד''' היא שורה ומתגלית. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ"ב}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
* בתחילת הפרק מבואר, שהתגלות ה' בעולמות אינה ישירה{{הערה|היא אינה כמכשירי חשמל, שמקבלים ישירות מהמקור ואין האחד צריך למשנהו}} אלא בדרך השתלשלות (כל דרגה מקבלת מהדרגה שמעליה). | * בתחילת הפרק מבואר, שהתגלות ה' בעולמות אינה ישירה{{הערה|היא אינה כמכשירי חשמל, שמקבלים ישירות מהמקור ואין האחד צריך למשנהו}} אלא בדרך השתלשלות (כל דרגה מקבלת מהדרגה שמעליה). | ||
:הדבר יובן על פי פרט נוסף במשל ([[ | :הדבר יובן על פי פרט נוסף במשל ([[לקוטי אמרים · פרק נא|שבפרק הקודם]]): כשם שמגילוי הנשמה שבמח מקבלים כל האיברים את חיותם, כך מגילוי השכינה שבתורה מקבלים כל הנבראים שבעולם את חיותם. | ||
* בהמשך הפרק מבואר, שהעולמות הם לבוש רק '''להארה''' מהשכינה, אבל תורה ומצוות הם לבוש '''לעצמות''' השכינה. | * בהמשך הפרק מבואר, שהעולמות הם לבוש רק '''להארה''' מהשכינה, אבל תורה ומצוות הם לבוש '''לעצמות''' השכינה. | ||
* ובסיומו מסכם | * ובסיומו מסכם אדמו"ר הזקן, שעל ידי התורה שורה השכינה בכל עולם ועולם לפי ערכו{{הערה|כי בירידת התורה מעולם לעולם יורדת עמה השכינה, ומהשכינה המלובשת בתורה מקבלים את חיותם כל הנבראים שבעולם זה.}}. | ||
== | {{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק נא|פרק נא]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק נג|פרק נג]]}} | ||
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:18, 25 ביולי 2024
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים נ"א-נ"ג) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרק נב – אופן השראת השכינה בעולמות
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרק הקודם הוסבר מהו עניין השראת השכינה, ובפרק זה יוסבר כיצד היא שורה ומתגלית.
גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק נב וכמו שבנשמת האדם עיקר גילוי כללות החיות הוא במוחין וכל האברים מקבלים אור וכח לבד המאיר להם ממקור גילוי החיות שבמוחין ככה ממש על דרך משל עיקר גילוי כללות המשכת החיות להחיות העולמות והברואים שבהם הוא מלובש ונכלל ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו יתברך הנק' בשם מוחין והן הן המלובשים בתורה ומצותיה וגילוי כללות המשכה זו הוא מקור החיות אשר העולמות מקבלי' כל א' בפרטות רק הארה מתפשטת ומאירה ממקור זה כדמיון אור המתפשט מהשמש על דרך משל וכחות אברי הגוף מהמוח הנ"ל ומקור זה הוא הנקרא עלמא דאתגליא ומטרונית' ואימא תתאה ושכינה מלשון ושכנתי בתוכם על שם שמקור זה הוא ראשית התגלות אור אין סוף אשר ממשיך ומאיר לעולמות בבחינת גילוי וממקור זה נמשך לכל א' האור וחיות פרטי הראוי לו ושוכן ומתלבש בתוכם להחיותם ולכן נקרא אם הבנים על דרך משל וכנסת ישראל שממקור זה נאלצו נשמות דאצילות ונבראו נשמות דבריאה וכו' וכולן אינן רק מהתפשטות החיות והאור מהמקור הזה הנק' שכינה כהתפשטות האור מהשמש אבל השכינה עצמה שהיא ראשית הגילוי ועיקרו מה שא"ס ברוך הוא מאיר לעולמות בבחינת גילוי והיא מקור כל המשכות החיות שבכל העולמות [שכל החיו' שבהם אינו רק אור המתפשט ממנה כאור המתפשט מהשמש] אי אפשר לעולמות לסבול ולקבל אור שכינתה שתשכון ותתלבש בתוכם ממש בלא לבוש המעלים ומסתיר אורה מהם שלא יתבטלו במציאות לגמרי במקורם כביטול אור השמש במקורו בגוף השמש שאין נראה שם אור זה רק עצם גוף השמש בלבד. ומהו הלבוש שיוכל להסתירה ולהלבישה ולא יתבטל במציאות באורה הוא רצונו יתברך וחכמתו וכו' המלובשים בתורה ומצותיה הנגלית לנו ולבנינו דאורייתא מחכמה נפקת היא חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעה וכו' וכמש"ל שאור אין סוף ברוך הוא מלובש ומיוחד בחכמה עילאה והוא יתברך וחכמתו אחד רק שירדה בסתר המדרגות ממדריגה למדריגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים שהן תרי"ג מצות התורה. ובירידתה בהשתלשלו' מעולם לעולם גם השכינה ירדה ונתלבשה בה בכל עולם ועולם וזהו היכל קדש קדשים שבכל עולם ועולם וכמו שאיתא בזהר וע"ח שהשכינה שהיא מלכות דאצילות [שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא וחיות שמאיר לעולמות ולכן היא נקראת דבר ה' ורוח פיו כביכול על דרך משל כמו שבאדם הדבור הוא מגלה מחשבתו הסתומה ונעלמה להשומעים] היא מתלבשת בהיכל קדש קדשים דבריאה שהיא חב"ד דבריאה ובהתלבשותן במלכות דבריאה נבראו הנשמות והמלאכי' שבבריאה וגם משם נמשך התלמוד שלפנינו וכמש"ל בשם התיקונים שבעולם הבריאה מאירות ומשפיעות שם חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא בבחינת צמצום עצום בכדי שיוכלו הנשמות והמלאכים שהם בעלי גבול ותכלית לקבל השפעה מבחינת חב"ד אלו ולכן נמשך משם התלמוד שהוא גם כן בחינת חב"ד שהתלמוד הוא טעמי ההלכות על בוריין והטעמים הם בחינת חב"ד וההלכות עצמן הן ממדותיו של אין סוף ברוך הוא שהן חסד דין רחמים כו' שמהן נמשך ההיתר והאיסור והכשר והפסול והחיוב והפטור כמו שאיתא בתיקוני'. ובהתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה מתלבשת בהיכל קדש קדשים דיצירה שהוא חב"ד דיצירה ובהתלבשותן במלכות דיצירה נוצרו הרוחות והמלאכים שביצירה וגם משם היא המשנה שלפנינו שהיא הלכות פסוקות הנמשכות גם כן מחב"ד של אין סוף ברוך הוא רק שבחינת חב"ד שהם טעמי ההלכות הם מלובשים וגנוזי' בגופי ההלכות ולא בבחינת גילוי וגופי ההלכו' שהן בבחינת גילוי הן הן הארת מדותיו של אין סוף ברוך הוא בבחינת גילוי כמש"ל בשם התיקוני' דשית ספירן מקננין ביצירה שהן דרך כלל שני קוין ימין ושמאל להקל מסטרא דחסד דהיינו להתיר שיוכל לעלות אל ה' או להחמיר כו' והכל על פי חכמה עילאה דאצילות ובינה ודעת כלולות בה ומיוחדות בא"ס ברוך הוא כי בתוך כולן מלובשות חב"ד דאצילות שאור אין סוף ברוך הוא מיוחד בהן בתכלית היחוד וכן בדרך זה ירדה השכינה ונתלבשה בהיכל קדש קדשים דעשיה וכל עולם מג' עולמות אלו מתחלק לרבבות מדריגות הנקראות גם כן עולמות פרטים ומלכות דאצילו' מלובשת במלכות*:
| הגהה |
|---|
| *(ובזה יובן לשון הכתוב מלכותך מלכות כל עולמים): |
של כל עולם פרטי יורדת ומתלבשת בהיכל קדש קדשים שהוא חב"ד שבעולם שלמטה ממנו במדרגה. והנה מהשכינה המלובשת בהיכל קדש קדשים של כל עולם ועולם כללי או פרטי נמשך ומתפשט ממנה אור וחיות לכל העולם והברואים שבו נשמות ומלאכים וכו' כי כולם נבראו בעשרה מאמרות שבמעשה בראשית שהם דבר ה' הנקרא בשם שכינה:
סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתחילת הפרק מבואר, שהתגלות ה' בעולמות אינה ישירה[1] אלא בדרך השתלשלות (כל דרגה מקבלת מהדרגה שמעליה).
- הדבר יובן על פי פרט נוסף במשל (שבפרק הקודם): כשם שמגילוי הנשמה שבמח מקבלים כל האיברים את חיותם, כך מגילוי השכינה שבתורה מקבלים כל הנבראים שבעולם את חיותם.
- בהמשך הפרק מבואר, שהעולמות הם לבוש רק להארה מהשכינה, אבל תורה ומצוות הם לבוש לעצמות השכינה.
- ובסיומו מסכם אדמו"ר הזקן, שעל ידי התורה שורה השכינה בכל עולם ועולם לפי ערכו[2].
| הקודם: פרק נא |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק נג |