לקוטי אמרים · פרק נג: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (גרסה אחת יובאה) |
(תיקונים) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים נא-נג}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים נא-נג}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק | '''פרק נג – השראת השכינה בעולם הזה''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
בשני הפרקים הקודמים הוסבר כיצד ממשיכה ומגלה (משרה) התורה את | בשני הפרקים הקודמים הוסבר כיצד ממשיכה ומגלה (משרה) התורה את אור השכינה בכל עולם לפי ערכו. על פי הקדמה זו יוסבר כאן, מדוע ממשיל הינוקא{{הערה|ב[[לקוטי אמרים · פרק לה|פרק לה]], ובהסבר [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים נ"א-נ"ג|כאן]].}} את המצוות ל"שמן". | ||
כדי שהנר (הנפש האלוקית) יאיר, צריך אור השכינה לאחוז בפתילה (הגוף | כדי שהנר (הנפש האלוקית) יאיר, צריך אור השכינה לאחוז בפתילה (הגוף ונפש הבהמית) על ידי שמן (מצוות): | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ"ג}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
בשונה מתקופת המקדש, שורה היום אור השכינה על | בשונה מתקופת המקדש, שורה היום אור השכינה על הנפש האלוקית] רק על ידי קיום מצוות (המתבצע בפועל על ידי הנפש הבהמית): אור השכינה (המלובש בתורה ונמשך במצוות) "שורף" את הנפש הבהמית - ומאיר על הנפש האלוקית. | ||
'''ומסכם{{הערה|פרק זה הוא מאמר שאמר | '''ומסכם{{הערה|פרק זה הוא מאמר שאמר אדמו"ר הזקן בט' בכסלו תקנ"ד, המדבר אודות בית ראשון (כמובא ב[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|היום יום לט' בכסלו]]).}} אדמו"ר הזקן את הספר של בינונים:''' כעת מובן הייטב עניין ותכלית עבודת הבינונים - להאיר את הנפש האלוקית על ידי שריפת הנפש הבהמית. | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*אלקים חיים | *אלקים חיים | ||
[[ספר התמונה]] מקשר את הפסוק הנאמר לגבי לוחות הברית {{הערה|שמות ל"ב ט"ז.}} "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת." עם הפסוק בספר ירמיהו{{הערה|י' י'.}} והוי' אלוקים אמת הוא אלקים חיים", ואומר{{הערה|בהקדמה | [[ספר התמונה]] מקשר את הפסוק הנאמר לגבי לוחות הברית {{הערה|שמות ל"ב ט"ז.}} "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת." עם הפסוק בספר ירמיהו{{הערה|י' י'.}} והוי' אלוקים אמת הוא אלקים חיים", ואומר{{הערה|בהקדמה ל[[ספר התמונה]], דף ט' עמ' א.}} "כי הלוחות מעשה אלקים, והמכתב מכתב '''אלוקים חיים'''". | ||
מבואר על זה בספרי הקבלה{{הערה|זוהר ויקהל, ראשית חכמה שער התשובה פרק ו' ועוד}}, שהתורה היא ראשית '''גילוי''' האלוקות המתגלה ומחייה את העולמות, ולכן נקראת "חיים". על דרך זו גם דרגת האלוקות שהיא ראשית הגילוי לעולמות נקראת חיים – והיינו "בינה" (כי ספירת החכמה עודנה "נקודה" ואינה גילוי). | מבואר על זה בספרי הקבלה{{הערה|[[זהר · ויקהל|זוהר ויקהל]], [[ראשית חכמה]] שער התשובה פרק ו' ועוד}}, שהתורה היא ראשית '''גילוי''' האלוקות המתגלה ומחייה את העולמות, ולכן נקראת "חיים". על דרך זו גם דרגת האלוקות שהיא ראשית הגילוי לעולמות נקראת חיים – והיינו "בינה" (כי ספירת החכמה עודנה "נקודה" ואינה גילוי). | ||
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק נב|פרק נב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[אגרת הקודש · הקדמה - חינוך קטן]]}} | |||
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:27, 25 ביולי 2024
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים נ"א-נ"ג) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
פרק נג – השראת השכינה בעולם הזה
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשני הפרקים הקודמים הוסבר כיצד ממשיכה ומגלה (משרה) התורה את אור השכינה בכל עולם לפי ערכו. על פי הקדמה זו יוסבר כאן, מדוע ממשיל הינוקא[1] את המצוות ל"שמן".
כדי שהנר (הנפש האלוקית) יאיר, צריך אור השכינה לאחוז בפתילה (הגוף ונפש הבהמית) על ידי שמן (מצוות):
גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק נג והנה כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית קודש קדשים, היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עולם הזה הגשמי כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קודש קדשים דעשיה שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצילות ודבריאה לבדן והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות אמרו רבותינו ז"ל שלא היתה שכינה שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה ודיצירה בהיכל קדש קדשים דעשיה וקדש קדשים דעשיה היה מתלבש בקדש קדשים שבבית המקדש שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בקדש קדשים דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביום הכיפורים ומשחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו כדאיתא בברכות פ"ק פירוש שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו תלמוד תורה וברכת המזון וקריאת שמע ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו וקיימא לן דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא רצון העליון ברוך הוא המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור אין סוף ברוך הוא בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה כמו שכתב בזהר דאבא יסד ברתא. וזהוא שאמר הינוקא דנהורא עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך למשחא פירוש להתלבש בחכמה הנקראת שמן משחת קדש כמו שכתוב בזהר ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו יתברך כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה על דרך משל כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר על ידי כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות על ידי כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' אין סוף ברוך הוא המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי על ידי התהפכות נפש הבהמית הבאה מקליפת נוגה מחשוכא לנהורא וכו' נעשה בחינת העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה היא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב מה שכתוב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא וכמו שכתב במ"א:
נשלם חלק ראשון בעזרת ה' יתברך ויתעלה
סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשונה מתקופת המקדש, שורה היום אור השכינה על הנפש האלוקית] רק על ידי קיום מצוות (המתבצע בפועל על ידי הנפש הבהמית): אור השכינה (המלובש בתורה ונמשך במצוות) "שורף" את הנפש הבהמית - ומאיר על הנפש האלוקית.
ומסכם[2] אדמו"ר הזקן את הספר של בינונים: כעת מובן הייטב עניין ותכלית עבודת הבינונים - להאיר את הנפש האלוקית על ידי שריפת הנפש הבהמית.
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אלקים חיים
ספר התמונה מקשר את הפסוק הנאמר לגבי לוחות הברית [3] "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת." עם הפסוק בספר ירמיהו[4] והוי' אלוקים אמת הוא אלקים חיים", ואומר[5] "כי הלוחות מעשה אלקים, והמכתב מכתב אלוקים חיים". מבואר על זה בספרי הקבלה[6], שהתורה היא ראשית גילוי האלוקות המתגלה ומחייה את העולמות, ולכן נקראת "חיים". על דרך זו גם דרגת האלוקות שהיא ראשית הגילוי לעולמות נקראת חיים – והיינו "בינה" (כי ספירת החכמה עודנה "נקודה" ואינה גילוי).
הקודם: פרק נב |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: אגרת הקודש · הקדמה - חינוך קטן |
הערות שוליים
- ↑ בפרק לה, ובהסבר כאן.
- ↑ פרק זה הוא מאמר שאמר אדמו"ר הזקן בט' בכסלו תקנ"ד, המדבר אודות בית ראשון (כמובא בהיום יום לט' בכסלו).
- ↑ שמות ל"ב ט"ז.
- ↑ י' י'.
- ↑ בהקדמה לספר התמונה, דף ט' עמ' א.
- ↑ זוהר ויקהל, ראשית חכמה שער התשובה פרק ו' ועוד