תבנית:היום יום/כ"ד כסלו: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (גרסה אחת יובאה: ייבוא תבניות היום יום מחב"דפדיה) |
(תיקונים) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''ערב | ''ערב חנוכה. במנחה אין אומרים תחנון'' | ||
([[ | ([[היום יום כ"ג כסלו|המשך]]). ביאור ג' פסוקים – "לכו נרננה" – על פי מדה ממוצעת מדת כל אדם: מיטוואך אז מען הויבט אן טראכטן וואו וועט מען נעהמען אויף שבת, הן בפשטות און הן מיט וואס וועט מען שבת'ן – יעדער איד איז דאך שבת נאר אנאנאדערר ווערט מרה שחורה'דיג, איז די עצה, "לכו נרננה", בטחון. ווען עס קומט דאנערשטאג, עס ווערט נעהנטער צו שבת, און עס איז נאך אלץ ניטא, איז יעמאלט נרננה'ט זיך ניט, מען פארשטעהט אז מ'דארף עפעס טאן. איז אז מ'זיצט דאנערשטאג'דיגע נאכט און מ'לערענט חסידות, יעמאלט איז פרייטאג דערהערט מען "כי א־ל גדול גו' ומלך גדול גו'", און מיט דעם שבת'ט א איד. | ||
---- | ---- | ||
'''תרגום | '''תרגום ללשון הקודש''': יום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת (ברוחניות) – כל יהודי הוא הרי בשבת אחרת לגמרי – נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון. כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו. אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים חסידות, אז "קולטים" ביום שישי ש"א־ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"ג כסלו|כ"ג כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ה כסלו|כ"ה כסלו]]}}[[קטגוריה:תבניות היום יום|א]]</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־15:45, 26 ביולי 2024
ערב חנוכה. במנחה אין אומרים תחנון
(המשך). ביאור ג' פסוקים – "לכו נרננה" – על פי מדה ממוצעת מדת כל אדם: מיטוואך אז מען הויבט אן טראכטן וואו וועט מען נעהמען אויף שבת, הן בפשטות און הן מיט וואס וועט מען שבת'ן – יעדער איד איז דאך שבת נאר אנאנאדערר ווערט מרה שחורה'דיג, איז די עצה, "לכו נרננה", בטחון. ווען עס קומט דאנערשטאג, עס ווערט נעהנטער צו שבת, און עס איז נאך אלץ ניטא, איז יעמאלט נרננה'ט זיך ניט, מען פארשטעהט אז מ'דארף עפעס טאן. איז אז מ'זיצט דאנערשטאג'דיגע נאכט און מ'לערענט חסידות, יעמאלט איז פרייטאג דערהערט מען "כי א־ל גדול גו' ומלך גדול גו'", און מיט דעם שבת'ט א איד.
תרגום ללשון הקודש: יום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת (ברוחניות) – כל יהודי הוא הרי בשבת אחרת לגמרי – נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון. כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו. אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים חסידות, אז "קולטים" ביום שישי ש"א־ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת.
| הקודם: כ"ג כסלו |
{{{רשימה}}} | הבא: כ"ה כסלו |