תבנית:היום יום/י"ט ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (גרסה אחת יובאה: ייבוא תבניות היום יום מחב"דפדיה)
(תיקונים)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
''ארבעה לעומר. "גם ב[[שמחה]] ובצהלה". "[[שלום עליכם#פיוט שלום עליכם|שלום עליכם]]", "אשת חיל", "מזמור לדוד", "דא היא סעודתא", "[[ויתן לך]]" אומרים בלחש.''
''ארבעה לעומר. "גם בשמחה ובצהלה". "שלום עליכם", "אשת חיל", "מזמור לדוד", "דא היא סעודתא", "ויתן לך" אומרים בלחש.''


פעם פירש [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: "מה נשתנה הלילה - [[גלות]] שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גליות שקדמוהו.
פעם פירש אבי אדמו"ר: "מה נשתנה הלילה גלות שנמשל ללילה הזה האחרון מכל הלילות גליות שקדמוהו.


שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מירוק נקיון ו[[טהרה]] - אפילו פעם אחת - לא נגמר המירוק בהם, כי הרי היה אחריהם עוד גלות - הלילה הזה שתי פעמים - מירוק [[גוף]] וגילוי ה[[נפש]].
שבכל הלילות אין אנו מטבילין לשון מירוק נקיון וטהרה – אפילו פעם אחת לא נגמר המירוק בהם, כי הרי היה אחריהם עוד גלות הלילה הזה שתי פעמים מירוק גוף וגילוי הנפש.


שבכל הלילות אנו אוכלים [[חמץ]] או [[מצה]] - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד [[נפש האלקית]], מצה [[ביטול]], ומצד [[נפש הבהמית]], חמץ [[ישות]]. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח ה[[טומאה]].
שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד נפש האלקית, מצה ביטול, ומצד נפש הבהמית, חמץ ישות. הלילה הזה אחר גלות האחרון כולו מצה שיועבר רוח הטומאה.


שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות - כל המקנא פניו מוריקות, ובכל הגליות הרבה בחינת ב[[קנאה]]: קנאת סופרים והדומה - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מרור - קנאה היותר גדולה, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה כל [[צדיק]] נכווה מחופתו של חברו.
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות כל המקנא פניו מוריקות, ובכל הגליות הרבה בחינת בקנאה: קנאת סופרים והדומה הלילה הזה אחר גלות האחרון כולו מרור קנאה היותר גדולה, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה כל צדיק נכווה מחופתו של חברו.


שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובים - כל הגילוים שעל ידי הגליות - אוכלין - בחינת ה[[תענוג]], ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי ויש מי שמגיע בעבודתו להתפשטות התענוג ויש לתענוג העצמי - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולנו מסובין - שכל ישראל יגיעו לבחינת תענוג העצמי.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י"ח ניסן|י"ח ניסן]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ' ניסן|כ' ניסן]]}}[[קטגוריה:היום יום|ו]]</noinclude>
שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובים כל הגילוים שעל ידי הגליות אוכלין בחינת התענוג, ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי ויש מי שמגיע בעבודתו להתפשטות התענוג ויש לתענוג העצמי הלילה הזה אחר גלות האחרון כולנו מסובין שכל ישראל יגיעו לבחינת תענוג העצמי.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י"ח ניסן|י"ח ניסן]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ' ניסן|כ' ניסן]]}}[[קטגוריה:תבניות היום יום|ו]]</noinclude>

גרסה אחרונה מ־20:19, 11 באוגוסט 2024

ארבעה לעומר. "גם בשמחה ובצהלה". "שלום עליכם", "אשת חיל", "מזמור לדוד", "דא היא סעודתא", "ויתן לך" אומרים בלחש.

פעם פירש אבי אדמו"ר: "מה נשתנה הלילה – גלות שנמשל ללילה – הזה – האחרון – מכל הלילות – גליות שקדמוהו.

שבכל הלילות אין אנו מטבילין – לשון מירוק נקיון וטהרה – אפילו פעם אחת – לא נגמר המירוק בהם, כי הרי היה אחריהם עוד גלות – הלילה הזה שתי פעמים – מירוק גוף וגילוי הנפש.

שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה – היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד נפש האלקית, מצה ביטול, ומצד נפש הבהמית, חמץ ישות. – הלילה הזה – אחר גלות האחרון – כולו מצה – שיועבר רוח הטומאה.

שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות – כל המקנא פניו מוריקות, ובכל הגליות הרבה בחינת בקנאה: קנאת סופרים והדומה – הלילה הזה – אחר גלות האחרון – כולו מרור – קנאה היותר גדולה, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה כל צדיק נכווה מחופתו של חברו.

שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובים – כל הגילוים שעל ידי הגליות – אוכלין – בחינת התענוג, ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי ויש מי שמגיע בעבודתו להתפשטות התענוג ויש לתענוג העצמי – הלילה הזה – אחר גלות האחרון – כולנו מסובין – שכל ישראל יגיעו לבחינת תענוג העצמי.

הקודם:
י"ח ניסן
{{{רשימה}}} הבא:
כ' ניסן