שער היחוד והאמונה פרק י: הבדלים בין גרסאות בדף
(עידכון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
למרות האמור בפרק [[שער היחוד והאמונה | למרות האמור בפרק [[שער היחוד והאמונה פרק ט'|הקודם]] '''שאין ביכולתנו''' להשיג את מהות יחוד הספירות עם עצמותו יתברך{{הערה|מאחר ואיננו יכולים להבין את אפילו את מהות הספירות (וכל שכן את מהות עצמותו יתברך) קל וחומר שאיננו יכולים להבין את מהות יחודם.}}, יבאר כעת אדמו"ר הזקן שבכל זאת אפשר '''קצת''' לקרב זאת לשכלנו - ע"י משל. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק י'}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה | {{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה פרק ט'|פרק ט']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה פרק י"א|פרק י"א]]}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:שער היחוד והאמונה|כ]] | ||
גרסה מ־13:48, 28 במרץ 2025
| תרשים כולל של שער היחוד והאמונה | |
|---|---|
|
פרק י - יחוד הספירות באלוקות, המשל והנמשל
מבוא לפרק
למרות האמור בפרק הקודם שאין ביכולתנו להשיג את מהות יחוד הספירות עם עצמותו יתברך[1], יבאר כעת אדמו"ר הזקן שבכל זאת אפשר קצת לקרב זאת לשכלנו - ע"י משל.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק י'
סיכום הפרק
אופן ביטול הספירות
▪ בפרק ג המשיל הרבי את ביטול הנבראים לביטול האור לגוף השמש[2]. ▪ בפרק זה ממשיל הרבי את יחוד הספירות עם העצמות ליחוד האור עם המאור[3].
▪ אך צריך לבאר: אם הספירות אינן קיימות ובטלות לגבי עצם האלוקות (ורק הוא הנמצא היחידי) - כיצד מדברים על "חכמה", "חסד" וכו'? מסביר אדמו"ר הזקן שהספירות רק נראות לנבראים כמציאות. מאחר ולהם אין השגה במקורן הם מרגישים כאילו הספירות הן מציאות.
התכללות המידות
אך מאחר ומצד האמת הספירות בטילות במציאות - כיצד אנו רואים הבדל בין חסד לגבורה? אין זה מפני שחסד וגבורה הן מציאות, אלא מפני שעצם האלוקות מתגלה פעם באופן כזה ופעם באופן אחר[4].
מושגים יסודיים בפרק
- יחוד אור ומאור
- התכללות
הערות שוליים
- ↑ מאחר ואיננו יכולים להבין את אפילו את מהות הספירות (וכל שכן את מהות עצמותו יתברך) קל וחומר שאיננו יכולים להבין את מהות יחודם.
- ↑ שאינו נחשב כמציאות לגבי מקורו.
- ↑ שבעודו במקורו אינם שני דברים שאחד בטל לשני - אלא נמצא רק המאור בלבד.
- ↑ הכוונה שאותו האלוקים מתגלה פעם באופן חסד ופעם באופן גבורה. והמשל לזה הוא מאב המכה את בנו, שאפשרי בזה שני אופנים: כשההכאה באה מרצון לחנך פעולת הענישה נפרדת מאהבת האב. אבל אצל אב שמרוב אהבתו לא יכול לסבול התנהגות הבן (ומכהו) אין שני דברים - פעולת ההכאה היא רק ביטוי של האהבה, היא עצמה אהבה.
| הקודם: פרק ט' |
פרקי שער היחוד והאמונה | הבא: פרק י"א |