שער היחוד והאמונה פרק א'

הצגהתרשים כולל של שער היחוד והאמונה

לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בשער היחוד והאמונה שבספר התניא בצורת תרשים זרימה. לחיצה על הקישור שבכל תיבה בעץ, מוביל לסיכום מפורט יותר על התוכן שבפרקים אלו.                             שער היחוד והאמונה היסוד לעבודת השם - האמונה באחדות ה'                                                                                           אחדות השם ביחס לעולמות פרקים א' - ז'               אחדות השם (בעצמותו, שאינו מורכב חס ושלום) פרקים ח' - י"ב                                                                                                       מהות היחוד פרקים א' - ו'       יחודא עילאה ויחודא תתאה פרק ז'     הספירות פרקים ח'-י'     המאמרות פרקים י"א-י"ב                                                                                                             שיטת הבעל שם טוב פרקים א' - ג'     תירוץ הקושיות על שיטת הבעש"ט פרקים ד' - ו'     אחדותו של הקב"ה 'פשוטה' פרק ח'   יחוד הספירות באלוקות פרק ט'   ביטול האור במאור - המשל והנמשל פרק י'                                                                                                                   ביטול הנבראים פרק א'   הראיה השכלית פרק ב'   המשל מאור השמש פרק ג'   הסיבה להרגשת הנבראים פרק ד'   תירוץ הקושיות פרק ה'   האחדות האלוקית: בשורשה ולמטה פרק ו'                                                                                                               המאמרות והאותיות פרק י"א   היחוד מצד ההתהוות בפועל פרק י"ב

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב • פרק יג • פרק יד • פרק טו • פרק טז • פרק יז • פרק יח • פרק יט • פרק כ • פרק כא • פרק כב • פרק כג • פרק כד • פרק כה • פרק כו • פרק כז • פרק כח • פרק כט • פרק ל • פרק לא • פרק לב • פרק לג • פרק לד • פרק לה • פרק לו • פרק לז • פרק לח • פרק לט • פרק מ • פרק מא • פרק מב • פרק מג • פרק מד • פרק מה • פרק מו • פרק מז • פרק מח • פרק מט • פרק נ • פרק נא • פרק נב • פרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב
אגרת התשובה
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט • פרק י • פרק יא • פרק יב
אגרת הקודש
סימן א • סימן ב • סימן ג • סימן ד • סימן ה • סימן ו • סימן ז • סימן ח • סימן ט • סימן י • סימן יא • סימן יב • סימן יג • סימן יד • סימן טו • סימן טז • סימן יז • סימן יח • סימן יט • סימן כ • סימן כא • סימן כב • סימן כג • סימן כד • סימן כה • סימן כו • סימן כז • סימן כח • סימן כט • סימן ל • סימן לא • סימן לב
קונטרס אחרון
פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו • פרק ז • פרק ח • פרק ט

פרק א – שיטת הבעל שם טוב, היא שהעולם נברא כל רגע מחדש מאין ליש

מבוא לפרק

בחלקו הראשון של שער היחוד והאמונה שואל אדמו"ר הזקן, שמאחר וה' אחד הוא – כיצד יתכן להבין זאת בשני אופנים?

ומסביר: ליחוד ה' אכן יש רק פירוש אחד, אך באופן הביטול יש שתי דרגות, יחודא עילאה ויחודא תתאה

גוף הפרק

פרק א וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. וצריך להבין, וכי תעלה על דעתך שיש אלהים נשרה במים מתחת לארץ שצריך להזהיר כל כך והשבות אל לבבך. הנה כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים, ופירש הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו', תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם, כדכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים לעד כו', כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן, היו כל השמים אין ואפס ממש, והיו כלא היו כלל, וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו' ממש, וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים, ואפילו ארץ הלזו הגשמית ובחינת דומם ממש, אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית, היתה חוזרת לאין ואפס ממש, כמו לפני ששת ימי בראשית ממש, וזהו שאמר האר"י ז"ל שגם בדומם ממש כמו אבנים ועפר ומים יש בחינת נפש וחיות רוחנית, דהיינו בחינת התלבשות אותיות הדבור מעשרה מאמרות המחיות ומהוות את הדומם להיות יש מאין ואפס שלפני ששת ימי בראשית, ואף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה, אף על פי כן נמשך חיות לאבן על ידי צירופים וחילופי אותיות המתגלגלות ברל"א שערים פנים ואחור כמו שכתב בס' יצירה, עד שמשתלשל מעשרה מאמרות, ונמשך מהן צירוף שם אבן והוא חיותו של האבן, וכן בכל הנבראים שבעולם השמות שנקראים בהם בלשון הקדש, הן הן אותיות הדבור המשתלשלות ממדרגה למדרגה מעשרה מאמרות שבתורה על ידי חילופים ותמורות האותיות ברל"א שערים, עד שמגיעות ומתלבשות באותו נברא להחיותו, לפי שאין פרטי הנבראים יכולים לקבל חיותם מעשרה מאמרות עצמן שבתורה שהחיות הנמשך מהן עצמן גדול מאד מבחינת הנבראים פרטיים, ואין כח בהם לקבל החיות אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדרגה למדרגה פחותה ממנה על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות שהן חשבון האותיות עד שיוכל להתצמצם ולהתלבש ולהתהוות ממנו נברא פרטי, וזה שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש הוא כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה שנשתלשל מעשרה מאמרות שבתורה שיש בהם כח וחיות לברוא יש מאין ולהחיותו לעולם דאורייתא וקב"ה כולא חד:

סיכום הפרק

קודם להסבר יחוד ה' יש להקדים מהי מציאות הנבראים. תחילת ההסבר היא שהעולם (גם אחרי שנברא) בטל במציאותו לאלוקות.

עשר המאמרות ממשיכים להוות ולחיות את הנבראים מאין ליש ללא הפסק כל רגע מחדש.

דבר זה נכון גם לגבי הנבראים שלא הוזכרו במפורש בעשר המאמרות (כדוגמת אבן).

מושגים יסודיים בפרק

• רל"א שערים

הערות שוליים

הקודם: הקדמה - חינוך קטן

פרקי שער היחוד והאמונה

הבא: פרק ב'