שער היחוד והאמונה פרק ב': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
'''פרק ב - ההכרח השכלי לשיטת הבעש"ט'''
'''פרק ב - ההכרח השכלי לשיטת הבעש"ט'''
==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
ב[[שער היחוד והאמונה - פרק א'|פרק הראשון]] הביא [[אדמו"ר הזקן]] ראיות מהתורה{{הערה|ומכתבי האר"י והממדרשים.}} לשיטת [[הבעל שם טוב]] ש[[הקב]] מהווה את הבריאה בכל רגע מאין ליש מחדש. בפרק זה הוא מביא לכך ראיה שכלית.
ב[[שער היחוד והאמונה פרק א'|פרק הראשון]] הביא אדמו"ר הזקן ראיות מהתורה{{הערה|ומכתבי האר"י והממדרשים.}} לשיטת הבעל שם טוב שהקב"ה מהווה את הבריאה בכל רגע מאין ליש מחדש. בפרק זה הוא מביא לכך ראיה שכלית.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
{{שער היחוד והאמונה פרק ב'}}
{{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק ב'}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
הראיה הפשוטה לשיטת הבעל שם טוב{{הערה|ראה למעלה, במבוא לפרק}} היא שכל שינוי טבע דורש כוח מתמיד, למשל: אבן הנזרקת מעלה תיפול כשיגמר הכח הדוחף אותה, המים שעמדו כחומה ב[[קריעת ים סוף]] חזרו למקומם מיד כשפסקה הרוח.
הראיה הפשוטה לשיטת הבעל שם טוב{{הערה|ראה למעלה, במבוא לפרק}} היא שכל שינוי טבע דורש כוח מתמיד, למשל: אבן הנזרקת מעלה תיפול כשיגמר הכח הדוחף אותה, המים שעמדו כחומה בקריעת ים סוף חזרו למקומם מיד כשפסקה הרוח.


ומכאן{{הערה|הקל וחומר הוא דוקא בעיקר מקריעת ים סוף, כי משם מוכח שלמרות שהקב"ה כל יכול ואינו מוכרח בשום דבר, גם הוא כשרצה לשנות את טבע המים עשה זאת על ידי הרוח שנשבה 'בלי הפסק' (ולא על ידי שינוי טבע המים לגמרי).}} קל וחומר לקיום העולם - כי בריאת העולם היא לא רק '''שינוי''' הטבע אלא '''המצאת''' הטבע (מאין ליש).
ומכאן{{הערה|הקל וחומר הוא דוקא בעיקר מקריעת ים סוף, כי משם מוכח שלמרות שהקב"ה כל יכול ואינו מוכרח בשום דבר, גם הוא כשרצה לשנות את טבע המים עשה זאת על ידי הרוח שנשבה 'בלי הפסק' (ולא על ידי שינוי טבע המים לגמרי).}} קל וחומר לקיום העולם - כי בריאת העולם היא לא רק '''שינוי''' הטבע אלא '''המצאת''' הטבע (מאין ליש).
שורה 23: שורה 23:
{{להשלים}}
{{להשלים}}


{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה פרק א|פרק א]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה פרק ג|פרק ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה פרק א'|פרק א']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה פרק ג'|פרק ג']]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תניא · שער היחוד והאמונה|ג]]
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה|ג]]

גרסה אחרונה מ־14:51, 28 במרץ 2025

תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בשער היחוד והאמונה שבספר התניא בצורת תרשים זרימה.

לחיצה על הקישור שבכל תיבה בעץ, מוביל לסיכום מפורט יותר על התוכן שבפרקים אלו.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שער היחוד והאמונה
היסוד לעבודת השם - האמונה באחדות ה'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם ביחס לעולמות
פרקים א' - ז'
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם (בעצמותו, שאינו מורכב חס ושלום)
פרקים ח' - י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהות היחוד
פרקים א' - ו'
 
 
 
יחודא עילאה ויחודא תתאה
פרק ז'
 
 
הספירות
פרקים ח'-י'
 
 
המאמרות
פרקים י"א-י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיטת הבעל שם טוב
פרקים א' - ג'
 
 
תירוץ הקושיות על שיטת הבעש"ט
פרקים ד' - ו'
 
 
אחדותו של הקב"ה 'פשוטה'
פרק ח'
 
יחוד הספירות באלוקות
פרק ט'
 
ביטול האור במאור - המשל והנמשל
פרק י'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביטול הנבראים
פרק א'
 
הראיה השכלית
פרק ב'
 
המשל מאור השמש
פרק ג'
 
הסיבה להרגשת הנבראים
פרק ד'
 
תירוץ הקושיות
פרק ה'
 
האחדות האלוקית: בשורשה ולמטה
פרק ו'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המאמרות והאותיות
פרק י"א
 
היחוד מצד ההתהוות בפועל
פרק י"ב
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט

פרק ב - ההכרח השכלי לשיטת הבעש"ט

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרק הראשון הביא אדמו"ר הזקן ראיות מהתורה[1] לשיטת הבעל שם טוב שהקב"ה מהווה את הבריאה בכל רגע מאין ליש מחדש. בפרק זה הוא מביא לכך ראיה שכלית.

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק ב והנה מכאן תשובת המינים וגילוי שורש טעותם הכופרים בהשגחה פרטית ובאותות ומופתי התורה, שטועים בדמיונם הכוזב שמדמין מעשה ה' עושה שמים וארץ למעשה אנוש ותחבולותיו, כי כאשר יצא לצורף כלי שוב אין הכלי צריך לידי הצורף, כי אף שידיו מסולקות הימנו והולך לו בשוק הכלי קיים בתבניתו וצלמו ממש כאשר יצא מידי הצורף, כך מדמין הסכלים האלו מעשה שמים וארץ. אך טח מראות עיניהם ההבדל הגדול, שבין מעשה אנוש ותחבולותיו שהוא יש מיש רק שמשנה הצורה והתמונה מתמונת חתיכת כסף לתמונת כלי, למעשה שמים וארץ שהוא יש מאין והוא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף על דרך משל שהוליך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה ויבקעו המים ונצבו כמו נד וכחומה ואילו הפסיק ה' את הרוח כרגע היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם ולא קמו כחומה בלי ספק, אף שהטבע הזה במים גם כן נברא ומחודש יש מאין, שהרי חומת אבנים נצבת מעצמה בלי רוח רק שטבע המים אינו כן, וכ"ש וק"ו בבריאת יש מאין שהיא למעלה מהטבע והפלא ופלא יותר מקריעת ים סוף, על אחת כמה וכמה שבהסתלקות כח הבורא מן הנברא חס וחלילה ישוב הנברא לאין ואפס ממש, אלא צריך להיות כח הפועל בנפעל תמיד להחיותו ולקיימו, והן הן בחינת אותיות הדבור מעשרה מאמרות שבהם נבראו, ועל זה נאמר ואתה מחיה את כולם אל תקרי מחיה אלא מהוה דהיינו יש מאין ואתה הן בחינת האותיות מאל"ף ועד תי"ו, והה"א היא ה' מוצאות הפה מקור האותיות, ואף שאין לו דמות הגוף הרי מקרא מלא דבר הכתוב וידבר ה' ויאמר ה' והיא בחינת התגלות הכ"ב אותיות עליונות לנביאים ומתלבשות בשכלם והשגתם במראה הנבואה וגם במחשבתם ודיבורם כמ"ש רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני, וכמ"ש האר"י ז"ל [בשער הנבואה], וכעין זה היא התלבשות האותיות בברואים כדכתיב בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, רק שהיא על ידי השתלשלות רבות ועצומות עד שיורדות לעשיה גופנית משא"כ השגת הנביאי' היא באצילות המתלבשת בעולם הבריאה:


סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הראיה הפשוטה לשיטת הבעל שם טוב[2] היא שכל שינוי טבע דורש כוח מתמיד, למשל: אבן הנזרקת מעלה תיפול כשיגמר הכח הדוחף אותה, המים שעמדו כחומה בקריעת ים סוף חזרו למקומם מיד כשפסקה הרוח.

ומכאן[3] קל וחומר לקיום העולם - כי בריאת העולם היא לא רק שינוי הטבע אלא המצאת הטבע (מאין ליש).

ומכיון שכל רגע מחדש הקב"ה את החיות של כל פרט בעולם - מובן שהוא משגיח עליו, מנהל אותו ובשעת הצורך אף מחולל ניסים.

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

קטע זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דטקסט והשלימו אותו
הקודם:
פרק א'
פרקי שער היחוד והאמונה הבא:
פרק ג'

הערות שוליים

  1. ומכתבי האר"י והממדרשים.
  2. ראה למעלה, במבוא לפרק
  3. הקל וחומר הוא דוקא בעיקר מקריעת ים סוף, כי משם מוכח שלמרות שהקב"ה כל יכול ואינו מוכרח בשום דבר, גם הוא כשרצה לשנות את טבע המים עשה זאת על ידי הרוח שנשבה 'בלי הפסק' (ולא על ידי שינוי טבע המים לגמרי).