לקוטי אמרים פרק כט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקונים)
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק כ"ט": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 36: שורה 36:
*מחשבות זרות
*מחשבות זרות


{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק כח|פרק כח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק ל|פרק ל]]}}
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים פרק כ"ח|פרק כ"ח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים פרק ל'|פרק ל']]}}


[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]]
[[קטגוריה:לקוטי אמרים]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־20:45, 6 באפריל 2025

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק כט – עצות לטמטום הלב

מבוא לפרק

מאחר ואדם עצוב לא יכול לנצח את היצר הקדים אדמו"ר הזקן[1] עצות להפטר מעצבות. אך תיתכן בעיה רוחנית נוספת[2] הנקראת טמטום הלב.

טמטום הלב אמנם לא מונע אדם מלהיות בינוני[3], אך היא מחלה קשה: למרות שבשכלו הוא מבין היטב את גדולת השם – ליבו גס וההתבוננות לא "חודרת" בו[4] - לא משפיעה על ליבו להתעורר באהבה ולעיתים גם אינו מצליח לקדש עצמו במותר לו.

בפרק זה ובפרק הבא מביא אדמו"ר הזקן שלשה אופני התבוננות כיצד להתרפא ממחלה רוחנית זו.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ט

סיכום הפרק

בתחילת הפרק מסביר אדמו"ר הזקן את מהות המחלה הנקראת "טמטום הלב, ולאחר מכן נותן לה שתי "תרופות":

  1. לבטש את עצמו.
  2. להרעים על הסטרא אחרא בקול רעש ורוגז להשפילה.

ביטוש עצמו[5] הוא בשלושה שלבים:

  1. יכולתו להתאוות לאיסורים (גם אם לא נכשל בפועל) מעידה, שהוא גרוע ומתועב יותר משקצים ורמשים[6].
גרוע מזאת, האמור לעיל אינו בבחירתו אבל:
  1. יתבונן כמה מחשבות, דיבורים ומעשים היו לו בבחירתו, שלא התכוון בהם לעבודת השם[7].
  2. יתבונן שאם היה "נקי כפיים ובר לבב" היו חלומותיו של קדושה, ואילו אצלו ייתכן אפילו גרוע מזה[8].

והעצה השניה היא לעורר בליבו רוגז על חוצפת[9] הסטרא אחרא המגביה עצמו ומחשיך לו על אור הנפש האלוקית.

מושגים יסודיים בפרק

  • טמטום הלב
  • ביטוש
  • מחשבות זרות
הקודם:
פרק כ"ח
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק ל'

הערות שוליים

  1. בשלושת הפרקים הקודמים
  2. שאינה קשורה לשמחה. ייתכן בהחלט אדם שהתעלה לדרגת בינוני, ועבודתו בשמחה רבה, ואף על פי כן הוא סובל מ"טמטום הלב".
  3. דהיינו, אדם שלעולם לא נכשל בעבירה ולא מבטל מצווה, וכמבואר עניינו באריכות בפרק יב ובפרק יג.
  4. מכיוון שהאדם נברא באופן שה"מח שליט על הלב" – כמו שבגשמיות מחשבה על תאווה מולידה מיד תאווה בפועל כך צריך להיות גם ברוחניות.
  5. אופן ההתבוננות הראשון.
  6. ואפילו נכשל וחזר בתשובה - טמטום הלב מעיד שתשובתו לא מספיקה.
  7. וקיבל חיותו מהיכלות הטומאה.
  8. שלא די שלא מגלים לו בחלום רזי תורה, אלא עוד מצערים אותו.
  9. הסטרא אחרא נקרא "חצופה" כי האמת שאין בה שום ממשות כלל. מה שנראה לאדם כאילו הנפש הבהמית חזקה מאד - הוא שקר גמור.