לקוטי אמרים פרק נג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק נ"ג לשם לקוטי אמרים · פרק נג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק נ"ג": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים נא-נג}}}}
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים נא-נג}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק נ"ג - השראת השכינה בעולם הזה'''
'''פרק נג – השראת השכינה בעולם הזה'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
בשני הפרקים הקודמים הוסבר כיצד ממשיכה ומגלה (משרה) התורה את [[שכינה|אור השכינה]] בכל עולם לפי ערכו. על פי הקדמה זו יוסבר כאן, מדוע ממשיל הינוקא{{הערה|ב[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]], ובהסבר [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים נ"א-נ"ג|כאן]].}} את המצוות ל"[[שמן]]".
בשני הפרקים הקודמים הוסבר כיצד ממשיכה ומגלה (משרה) התורה את אור השכינה בכל עולם לפי ערכו. על פי הקדמה זו יוסבר כאן, מדוע ממשיל הינוקא{{הערה|ב[[לקוטי אמרים פרק ל"ה|פרק ל"ה]], ובהסבר [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים נ"א-נ"ג|כאן]].}} את המצוות ל"שמן".


כדי שהנר (הנפש האלוקית) יאיר, צריך אור השכינה לאחוז בפתילה (הגוף ו[[נפש הבהמית]]) על ידי שמן (מצוות):
כדי שהנר (הנפש האלוקית) יאיר, צריך אור השכינה לאחוז בפתילה (הגוף ונפש הבהמית) על ידי שמן (מצוות):


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=נג|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ"ג}}}}
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ"ג}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
בשונה מתקופת המקדש, שורה היום אור השכינה על ה[[נפש האלוקית]] רק על ידי קיום מצוות (המתבצע בפועל על ידי הנפש הבהמית): אור השכינה (המלובש בתורה ונמשך במצוות) "שורף" את הנפש הבהמית - ומאיר על הנפש האלוקית.
בשונה מתקופת המקדש, שורה היום אור השכינה על הנפש האלוקית] רק על ידי קיום מצוות (המתבצע בפועל על ידי הנפש הבהמית): אור השכינה (המלובש בתורה ונמשך במצוות) "שורף" את הנפש הבהמית - ומאיר על הנפש האלוקית.


'''ומסכם{{הערה|פרק זה הוא מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ט' בכסלו]] [[תקנ"ד]], המדבר אודות בית ראשון (כמובא ב[[היום יום]] לט' בכסלו).}} אדמו"ר הזקן את הספר של בינונים:''' כעת מובן הייטב עניין ותכלית עבודת הבינונים - להאיר את הנפש האלוקית על ידי שריפת הנפש הבהמית.
'''ומסכם{{הערה|פרק זה הוא מאמר שאמר אדמו"ר הזקן בט' בכסלו תקנ"ד, המדבר אודות בית ראשון (כמובא ב[[היום יום ט' כסלו]]).}} אדמו"ר הזקן את הספר של בינונים:''' כעת מובן הייטב עניין ותכלית עבודת הבינונים - להאיר את הנפש האלוקית על ידי שריפת הנפש הבהמית.


==צילום הפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*אלקים חיים
*אלקים חיים


[[ספר התמונה]] מקשר את הפסוק הנאמר לגבי לוחות הברית {{הערה|שמות ל"ב ט"ז.}} "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת." עם הפסוק בספר ירמיהו{{הערה|י' י'.}} והוי' אלוקים אמת הוא אלקים חיים", ואומר{{הערה|בהקדמה לספר התמונה, דף ט' עמ' א.}} "כי הלוחות מעשה אלקים, והמכתב מכתב '''אלוקים חיים'''".
[[ספר התמונה]] מקשר את הפסוק הנאמר לגבי לוחות הברית {{הערה|שמות ל"ב ט"ז.}} "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת." עם הפסוק בספר ירמיהו{{הערה|י' י'.}} והוי' אלוקים אמת הוא אלקים חיים", ואומר{{הערה|בהקדמה ל[[ספר התמונה]], דף ט' עמ' א.}} "כי הלוחות מעשה אלקים, והמכתב מכתב '''אלוקים חיים'''".
מבואר על זה בספרי הקבלה{{הערה|זוהר ויקהל, ראשית חכמה שער התשובה פרק ו' ועוד}}, שהתורה היא ראשית '''גילוי''' האלוקות המתגלה ומחייה את העולמות, ולכן נקראת "חיים". על דרך זו גם דרגת האלוקות שהיא ראשית הגילוי לעולמות נקראת חיים – והיינו "בינה" (כי ספירת החכמה עודנה "נקודה" ואינה גילוי).
מבואר על זה בספרי הקבלה{{הערה|[[זהר ויקהל|זוהר ויקהל]], [[ראשית חכמה]] שער התשובה פרק ו' ועוד}}, שהתורה היא ראשית '''גילוי''' האלוקות המתגלה ומחייה את העולמות, ולכן נקראת "חיים". על דרך זו גם דרגת האלוקות שהיא ראשית הגילוי לעולמות נקראת חיים – והיינו "בינה" (כי ספירת החכמה עודנה "נקודה" ואינה גילוי).
 
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים פרק נ"ב|פרק נ"ב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[שער היחוד והאמונה הקדמה - חינוך קטן|אגרת הקודש הקדמה - חינוך קטן]]}}
 
[[קטגוריה:לקוטי אמרים]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק נ"ב|פרק נ"ב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא= -}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה מ־22:34, 6 באפריל 2025

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים נ"א-נ"ג)
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים נא-נג
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק נג – השראת השכינה בעולם הזה

מבוא לפרק

בשני הפרקים הקודמים הוסבר כיצד ממשיכה ומגלה (משרה) התורה את אור השכינה בכל עולם לפי ערכו. על פי הקדמה זו יוסבר כאן, מדוע ממשיל הינוקא[1] את המצוות ל"שמן".

כדי שהנר (הנפש האלוקית) יאיר, צריך אור השכינה לאחוז בפתילה (הגוף ונפש הבהמית) על ידי שמן (מצוות):

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ"ג

סיכום הפרק

בשונה מתקופת המקדש, שורה היום אור השכינה על הנפש האלוקית] רק על ידי קיום מצוות (המתבצע בפועל על ידי הנפש הבהמית): אור השכינה (המלובש בתורה ונמשך במצוות) "שורף" את הנפש הבהמית - ומאיר על הנפש האלוקית.

ומסכם[2] אדמו"ר הזקן את הספר של בינונים: כעת מובן הייטב עניין ותכלית עבודת הבינונים - להאיר את הנפש האלוקית על ידי שריפת הנפש הבהמית.

מושגים יסודיים בפרק

  • אלקים חיים

ספר התמונה מקשר את הפסוק הנאמר לגבי לוחות הברית [3] "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת." עם הפסוק בספר ירמיהו[4] והוי' אלוקים אמת הוא אלקים חיים", ואומר[5] "כי הלוחות מעשה אלקים, והמכתב מכתב אלוקים חיים". מבואר על זה בספרי הקבלה[6], שהתורה היא ראשית גילוי האלוקות המתגלה ומחייה את העולמות, ולכן נקראת "חיים". על דרך זו גם דרגת האלוקות שהיא ראשית הגילוי לעולמות נקראת חיים – והיינו "בינה" (כי ספירת החכמה עודנה "נקודה" ואינה גילוי).

הקודם:
פרק נ"ב
פרקי לקוטי אמרים הבא:
אגרת הקודש הקדמה - חינוך קטן

הערות שוליים

  1. בפרק ל"ה, ובהסבר כאן.
  2. פרק זה הוא מאמר שאמר אדמו"ר הזקן בט' בכסלו תקנ"ד, המדבר אודות בית ראשון (כמובא בהיום יום ט' כסלו).
  3. שמות ל"ב ט"ז.
  4. י' י'.
  5. בהקדמה לספר התמונה, דף ט' עמ' א.
  6. זוהר ויקהל, ראשית חכמה שער התשובה פרק ו' ועוד