קונטרס אחרון פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף חדש)
 
מ (ש. א. העביר את הדף קונטרס אחרון פרק א' לשם קונטרס אחרון פרק א בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''להבין אין הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה'''
 
==מבוא לפרק==
הסימן הראשון בקונטרס אחרון מתווך בין דברי האר"י והזהר הנראים כסותרים זה את זה.
 
==גוף הפרק==
{{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק א'}}
 
==סיכום הפרק==
[[לקוטי אמרים פרק מ'|בפרק מ']] בתניא מובאים בשם האר"י דברים שנראים כסותרים את הזהר:
* האר"י אומר שעליית התורה והמצוות תלויה בכוונה,
* ואילו והזהר אומר שהכוונה אינה פועלת כלום{{הערה|אלא רק דיבור ומעשה הם הפועלים.}}?
 
מסביר אדמו"ר הזקן, שתלוי על מה מדברים:
* הזהר הקדוש מדבר על '''המשכה'''. כשצריך להמשיך (מלמעלה למטה) הרהור וכוונה '''לא מועילים''' ולא פועלים כלום{{הערה|אלא רק '''מעשה:''' מצוות, או לפחות דיבור (הנקרא 'מעשה קטן').}}.
* ואילו האר"י הקדוש מדבר על '''העלאה'''. כשמדובר על העלאה (מלמטה למעלה) ההיפך הוא הנכון: '''רק''' הכוונה היא המעלה את התורה ומצוות{{הערה|ובלי כוונה הן נשארות למטה.}}.
 
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש סימן ל"ב|אגרת הקודש סימן ל"ב]]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון פרק ב'|פרק ב']]}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון]]

גרסה אחרונה מ־16:34, 30 ביולי 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק א

קונטרס אחרון על כמה פרקים עיין בלקוטי אמרים חלק א' פרק מ': להבין איך הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה הוא מקושר בח"ע ע"פ מ"ש בכוונות דט"ז ע"ב כמו שהאדם עוסק למטה כך דיוקן האדם העליון למעלה כו' וכן י"ל בהרהור באותיות הכתובות. אבל הדבור י"ל דבוקע וסליק לאצי' ממש או לבריאה בדו"ר שכליים או ליצי' בדו"ר טבעיים ובמקרא סליק מעוה"ז לי"ס דעשי' משום דבקע אוירין וכו'. משא"כ בהרהור אלא הדיוקן שהוא שרש נשמתו וכו'. ומ"ש בזהר ח"ג דק"ה דהרהור לא עביד מידי כו' והיינו אפי' לטב ע"ש ובדל"א ע"ב י"ל דהיינו לאתערא לעילא שיומשך משם לתתא רק מחשבתו נשארה שם ומוסיפה שם אור גדול בתוספת וריבוי האור באצי' ע"י מקרא ומצות מעשיות שבעשי' שעיקר היחוד הוא למעלה רק הפירות בעוה"ז ע"י המשכת אור מעט מזעיר למטה ע"י הדבור ומעשה משא"כ בהרהור לא נמשך כלום ולכן לא יצא ידי חובתו מה שירדה נשמתו לעוה"ז רק להמשיך אורות עליונים למטה כמ"ש בע"ח שכ"ו להמשיך אור אבל להעלות ממטה למעלה הוא דוקא ע"י מחשבה טובה דבלא דו"ר לא פרחא לעילא וכמ"ש בשער הנבואה פ"ב והמחשבה טובה כו' ומ"ש דבקע רקיעין וכו' והיינו אפילו בלא דו"ר במכש"כ מדברים בטלים [ז"א דגם שם יש איזו תאוה. (בנ"א ליתא תיבות אלו)] דמדה טובה מרובה היינו רקיעין דוקא שהן ההיכלות והבתים ולא בגוף האדם העליון וכש"כ בנר"ן אפי' באדם דעשיה שהן י"ס אורות וכלים וז"ש בתקונים דבלא דו"ר לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' דוקא: