אגרת הקודש סימן ב: הבדלים בין גרסאות בדף

(יצירת דף חדש)
 
מ (ש. א. העביר את הדף אגרת הקודש סימן ב' לשם אגרת הקודש סימן ב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''אגרת הקודש ב' – קטונתי מכל החסדים'''
 
==מבוא לאגרת==
בדיעבד התברר, שמאסר פטרבורג היה ירידה לצורך עליה. שחרור אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו ונצחון החסידות גרם להתעלות עצומה, ומתואר ע"י רבותינו כ'''תקופה חדשה''' בהפצת החסידות וכ'''גדלות שניה''' ברבי עצמו
 
אדמו"ר הזקן חשש שה"ויגבה ליבו בדרכי ה" העצום שנפעל אצל החסידים ע"י הנצחון יפיל אותם בישות ומידות לא טובות, וכתב את אגרת הקודש "קטונתי" כדי להכניס את האורות בכלים.
 
==גוף האגרת==
{{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ב'}}
 
==סיכום האגרת==
עניינה של אגרת זו מבואר בשיחת הרבי הריי"ץ שקטע ממנה מובא ב[[היום יום ו' מנחם אב]], ועל הרקע לכתיבתה ומשמעותה מובא שם בתאריך [[היום יום י' מנחם אב|י' באב]]{{הערה|בשם אדמו"ר המהר"ש.}}:
*א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים – בליאזנא – המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי – הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מדות טובות.
*ב) אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" – באגרת הקודש קטנתי – היה לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת.
 
באגרת תובע אדמו"ר הזקן שחסד ה' צריך להביא את האדם לשפלות, ולא – זהו סימן לגסות רוחו שעליו לתקנה.
 
==קישורים חיצוניים==
*'''ביאורים על הפרק:''' [https://abc770.org/article_node_2923/ פניני התניא] {{*}} [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535938 ביאורים בספר התניא]
 
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש סימן א'|פרק א']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש סימן ג'|פרק ג']]}}
*'''[https://col.org.il/news/128064 כישרון: צייר את דמות אדמו"ר הזקן באותיות אגרת 'קָטֹנְתִּי']''' {{וידאו}}{{COL}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש]]

גרסה אחרונה מ־00:58, 31 ביולי 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

סימן ב

אחר ביאתו מפטרבורג:
ב קטנתי מכל החסדים ומכל כו'. פירוש שבכל חסד וחסד שהקדוש ברוך הוא עושה לאדם צריך להיות שפל רוח במאד. כי חסד דרועא ימינא. וימינו תחבקני. שהיא בחינת קרבת אלהים ממש ביתר שאת מלפנים. וכל הקרוב אל ה' ביתר שאת והגבה למעלה מעלה. צריך להיות יותר שפל רוח למטה מטה כמו שכתוב מרחוק ה' נראה לי. וכנודע דכולא קמיה דווקא כלא חשיב. ואם כן כל שהוא קמיה יותר הוא יותר כלא ואין ואפס וזו בחינת ימין שבקדושה וחסד לאברהם שאמר אנכי עפר ואפר. וזו היא גם כן מדתו של יעקב. ובזאת התנצל על יראתו מפני עשו ולא די לו בהבטחתו והנה אנכי עמך כו'. מפני היות קטן יעקב במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו'. ואינו ראוי וכדאי כלל להנצל כו'. וכמאמר רז"ל שמא יגרום החטא שנדמה בעיניו שחטא. מה שאין כן בזה לעומת זה, הוא ישמעאל חסד דקליפה. כל שהחסד גדול הוא הולך וגדל בגובה וגסות הרוח ורוחב לבו. ולזאת באתי מן המודיעים מודעה רבה לכללות אנ"ש על ריבוי החסדים אשר הגדיל ה' לעשות עמנו, לאחוז במדותיו של יעקב שאר עמו ושארית ישראל, שמשים עצמו כשיריים ומותרות ממש שאין בו שום צורך. לבלתי רום לבבם מאחיהם כו', ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם ח"ו. הס מלהזכיר באזהרה נוראה, רק להשפיל רוחם ולבם במדת אמת ליעקב מפני כל אדם בנמיכות רוח ומענה רך משיב חימה. ורוח נכאה כו'. וכולי האי ואולי יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו':