לקוטי אמרים פרק כב: הבדלים בין גרסאות בדף

(יצירת דף חדש)
 
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק כ"ב לשם לקוטי אמרים פרק כב בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
{{פרק תניא}}
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
{{תניא}}
'''פרק כ"ב – מהותם של כפירה ועבודה זרה'''
 
==מבוא לפרק==
כפירה ועבודה זרה הם היפוכה הגמור של האמונה באחדות השם{{הערה|שנלמדה בשני הפרקים הקודמים}}. בפרק זה יתבאר כיצד תיתכן מציאות שכופרת במקור חיותה, והנובע מכך. גם עניין זה יסביר אדמו"ר הזקן על פי משל מדיבור{{הערה|כלומר, שלושת הפרקים (העניינים) המבארים את אחדות השם מוסברים על ידי שלושה משלים שונים מעניין הדיבור: א) זה שאין לעולמות ערך הוא כדוגמת הדיבור '''לעומת''' עצם הנפש. ב) זה שהעולמות בטלים במציאות הוא כדוגמת הדיבור '''בעודו כלול''' בעצם הנפש. ג) זה שהנבראים מרגישים נפרדים הוא כדוגמת הדיבור '''שנפרד''' מהאדם.}}
 
==גוף הפרק==
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ב}}
 
==סיכום הפרק==
למרות שמצד האמת בטלים הנבראים במקורם ושורשם{{הערה|כמבואר בשני הפרקים הקודמים.}} – יחד עם זה הם גם מציאות נפרדת באמת. הדברים אינם סותרים, כי הצמצום לא עושה שינוי במהות האור אלא בפעולתו בלבד: שפעולתו לברוא את העולמות תהיה באופן שהעולמות (והנבראים) יהיו נפרדים.
 
כלומר, מצד האור והחיות המהווה את הנבראים – אין שום שינוי, והנבראים בטלים במקורם ושורשם. אך זה שהנבראים אינם מרגישים את שורשם אינו דמיון – הצמצום פועל שהם לא יוכלו להרגיש את מקורם{{הערה|דהיינו, הרגשתם כ"נפרדים" אינה דמיון, אלא היא היא פעולת הצמצום.}}.
 
מצד שני טעמים נקראות הקליפה וסטרא אחרא "אלוקים אחרים":
;א. יונקות רק מאחוריים
למרות שהם יונקות מהקב"ה חיותן היא רק מבחינת אחוריים דקדושה{{הערה|אחורים של הרצון נקרא הרצון באמצעי הנדרש להשיג את הדבר אותו רוצים. לדוגמה: אדם חולה רוצה תרופה כדי להיות בריא, הרי אין הוא רוצה בתרופה מצד עצמה אלא רק כאמצעי להיות בריא. הרצון לתרופה נקרא אחורי הרצון ואילו הרצון להיות בריא נקרא פנימיות הרצון. כך הקב"ה לא רוצה בקליפות מצד עצמן, אלא כביכול "מוכרח" להוותן כדי שתהיה לאדם בחירה.}} ולא מפנימיותה.
 
;ב. מרגישות עצמן "אחרות"
חיות זו המצומצמת{{הערה|מבחינת אחוריים, המחיה אותם.}} אינה מלובשת בהם בפנימיות אלא מחיה אותם באופן מקיף, ולכן אינן מרגישות את מקורן, מתכחשות לו וכופרות באחדות השם – נמצא, שמהותן זהה למהותה של עבודה זרה.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא|ב]]
[[קטגוריה:לקוטי אמרים]]

גרסה אחרונה מ־13:49, 3 באוגוסט 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק כב

פרק כב רק שהתורה דברה כלשון ב"א ונקרא בתורה דבורו של מקו' ב"ה בשם דבור ממש כדבורו של אדם לפי שבאמת כך הוא דרך ירידת והמשכת החיות לתחתונים בצמצומים רבים ועצומים מינים ממינים שונים להבראות מהם ברואים רבים מינים ממינים שונים וכ"כ גברו ועצמו הצמצומים והסתר פנים העליונים עד שיוכלו להתהוות ולהבראות גם דברים טמאים וקליפות וס"א ולקבל חיותם וקיומם מדבר ה' ורוח פיו ית' בהסתר פנים וירידת המדרגות ולכן נקרא אלהים אחרים מפני שיניקתם וחיותם אינה מבחי' פנים אלא מבחי' אחוריים דקדושה ופי' אחוריים כאדם הנותן דבר לשונאו שלא ברצונו שמשליכו לו כלאחר כתפו כי מחזיר פניו ממנו משנאתו אותו כך למעלה בחי' פנים הוא פנימית הרצון העליון וחפצו האמיתי אשר חפץ ה' להשפיע חיות לכל הקרוב אליו מסטרא דקדושה אבל הס"א והטומאה היא תועבת ה' אשר שנא ואינו משפיע לה חיות מפנימית הרצון וחפצו האמיתי אשר חפץ בה ח"ו כ"א כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו שלא ברצונו רק כדי להעניש את הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקי' דאכפיין לס"א וזה נקרא בחי' אחוריים דרצון העליון ב"ה. והנה רצון העליון בבחי' פנים הוא מקור החיים המחיה את כל העולמות ולפי שאינו שורה כלל על הס"א וגם בחי' אחוריים של רצון העליון אינו מלובש בתוכה ממש אלא מקיף עליה מלמעלה לכך היא מקום המיתה והטומאה ה' ישמרנו כי מעט מזער אור וחיות שיונקת ומקבלת לתוכה מבחי' אחוריים דקדושה שלמעלה הוא בבחי' גלות ממש בתוכה בסוד גלות השכינה הנ"ל ולכן נקרא בשם אלהים אחרים שהיא ע"ז ממש וכפירה באחדותו של ממ"ה הקב"ה כי מאחר שאור וחיות דקדושה הוא בבחי' גלות בתוכה אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר יאור לי ואני עשיתני ולכן אמרו רז"ל שגסות הרוח שקולה כע"ז ממש כי עיקר ושרש ע"ז הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום ולא כפירה בה' לגמרי כדאיתא בגמ' דקרו ליה אלהא דאלהיא אלא שגם הם מחשיבים עצמם ליש ודבר בפני עצמו ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה מאחר שאין בטלים לו ית' כי אין קדושה עליונה שורה אלא על מה שבטל לו ית' כנ"ל ולכן נקראי' טורי דפרודא בזה"ק והרי זו כפירה באחדותו האמיתית דכולא קמיה כלא חשיב ובטל באמת לו ית' ולרצונו המחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד: