משנה/מגילה פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף חדש)
 
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{משנה מגילה}}
{{משנה/מגילה}}
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
== משנה א ==
== משנה א ==
שורה 8: שורה 8:


== משנה ג ==
== משנה ג ==
ועוד אמר רבי יהודה, בית הכנסת שחרב, אין מספידין בתוכו, ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פירות, ואין עושין אותו קפנדריא, שנאמר והשמותי את מקדשיכם{{הערה|ויקרא כו, לא.}}, קדושתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים – לא יתלוש, מפני עוגמת נפש.
ועוד אמר רבי יהודה, בית הכנסת שחרב, אין מספידין בתוכו, ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פירות, ואין עושין אותו קפנדריא, שנאמר והשמותי את מקדשיכם{{הערה|[[ויקרא פרק כו|ויקרא כו, לא]].}}, קדושתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים – לא יתלוש, מפני עוגמת נפש.


== משנה ד ==
== משנה ד ==
ראש חדש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת – מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת. בשניה – זכור{{הערה|דברים כה, יז.}}. בשלישית – פרה אדומה{{הערה|במדבר יט, ב.}}. ברביעית – החודש הזה לכם{{הערה|שמות יב, ב.}}. בחמישית – חוזרין לכסדרן. לכל מפסיקין, בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים, בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים.
ראש חדש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת – מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת. בשניה – זכור{{הערה|[[דברים פרק כה|דברים כה, יז]].}}. בשלישית – פרה אדומה{{הערה|[[במדבר פרק יט|במדבר יט, ב]].}}. ברביעית – החודש הזה לכם{{הערה|[[שמות פרק יב|שמות יב, ב]].}}. בחמישית – חוזרין לכסדרן. לכל מפסיקין, בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים, בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים.


== משנה ה ==
== משנה ה ==
בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים. בעצרת – שבעה שבועות{{הערה|דברים טז, ט.}}. בראש השנה – בחודש השביעי באחד לחדש{{הערה|במדבר כט, א.}}. ביום הכיפורים – אחרי מות{{הערה|ויקרא טז, א.}}. ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ובשאר כל ימות החג בקרבנות החג.
בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים. בעצרת – שבעה שבועות{{הערה|[[דברים פרק טז|דברים טז, ט]].}}. בראש השנה – בחודש השביעי באחד לחדש{{הערה|[[במדבר פרק כט|במדבר כט, א]].}}. ביום הכיפורים – אחרי מות{{הערה|[[ויקרא פרק טז|ויקרא טז, א]].}}. ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ובשאר כל ימות החג בקרבנות החג.


== משנה ו ==
== משנה ו ==
בחנוכה – בנשיאים. בפורים – ויבא עמלק{{הערה|שמות יז, ח.}}. בראשי חודשים – ובראשי חדשיכם{{הערה|במדבר כח, יא.}}. במעמדות – במעשה בראשית. בתעניות – ברכות וקללות. אין מפסיקין בקללות, אלא אחד קורא את כולן. בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ואין עולין להם מן החשבון. שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל{{הערה|ויקרא כג, מד.}}, מצוותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו.
בחנוכה – בנשיאים. בפורים – ויבא עמלק{{הערה|[[שמות פרק יז|שמות יז, ח]].}}. בראשי חודשים – ובראשי חדשיכם{{הערה|[[במדבר פרק כח|במדבר כח, יא]].}}. במעמדות – במעשה בראשית. בתעניות – ברכות וקללות. אין מפסיקין בקללות, אלא אחד קורא את כולן. בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ואין עולין להם מן החשבון. שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל{{הערה|[[ויקרא פרק כג|ויקרא כג, מד]].}}, מצוותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
}}
}}


[[קטגוריה:משנה מגילה]]
[[קטגוריה:משנה/מגילה]]

גרסה אחרונה מ־11:19, 29 ביולי 2025

משנה
מגילה
פרק אפרק בפרק גפרק ד

משנה א

בני העיר שמכרו רחובה של עיר – לוקחין בדמיו בית הכנסת. בית הכנסת – לוקחין תיבה. תיבה – לוקחין מטפחות. מטפחות – לוקחין ספרים. ספרים – לוקחין תורה. אבל אם מכרו תורה – לא יקחו ספרים. ספרים – לא יקחו מטפחות. מטפחות – לא יקחו תיבה. תיבה – לא יקחו בית הכנסת. בית הכנסת – לא יקחו את הרחוב. וכן במותריהן. אין מוכרין את של רבים ליחיד, מפני שמורידין אותו מקדושתו, דברי רבי יהודה. אמרו לו: אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה.

משנה ב

אין מוכרין בית הכנסת, אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: מוכרים אותו ממכר עולם, חוץ מארבעה דברים – למרחץ ולבורסקי ולטבילה ולבית המים. רבי יהודה אומר: מוכרין אותו לשם חצר, והלוקח מה שירצה יעשה.

משנה ג

ועוד אמר רבי יהודה, בית הכנסת שחרב, אין מספידין בתוכו, ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פירות, ואין עושין אותו קפנדריא, שנאמר והשמותי את מקדשיכם[1], קדושתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים – לא יתלוש, מפני עוגמת נפש.

משנה ד

ראש חדש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים. חל להיות בתוך השבת – מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת. בשניה – זכור[2]. בשלישית – פרה אדומה[3]. ברביעית – החודש הזה לכם[4]. בחמישית – חוזרין לכסדרן. לכל מפסיקין, בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים, בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים.

משנה ה

בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים. בעצרת – שבעה שבועות[5]. בראש השנה – בחודש השביעי באחד לחדש[6]. ביום הכיפורים – אחרי מות[7]. ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ובשאר כל ימות החג בקרבנות החג.

משנה ו

בחנוכה – בנשיאים. בפורים – ויבא עמלק[8]. בראשי חודשים – ובראשי חדשיכם[9]. במעמדות – במעשה בראשית. בתעניות – ברכות וקללות. אין מפסיקין בקללות, אלא אחד קורא את כולן. בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ואין עולין להם מן החשבון. שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל[10], מצוותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו.

הערות שוליים