283
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
(ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):|רשי}} | (ז) '''וירא ה'''' {{גופן| — בדרך נבואה. והמלה מבניין נפעל, והנח הנעלם בין היו"ד והרי"ש – תחת הדגש הראוי להיות ברי"ש, להתבלע נו"ן נפעל. הנראה אליו — שם התואר מהבניין הנזכר, וכמוהו "ואשר היה נעשה" (נחמיה ה יח):|רשי}} | ||
(ח) '''ויעתק''' {{גופן| — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט. וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.|רשי}} '''וטעם מים''' {{גופן|— ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.|רשי}} '''וטעם ויקרא בשם ה''' {{גופן|— תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:|רשי}} | |||
''' | (ט) '''הנגבה''' {{גופן|— פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):|רשי}} | ||
''' | (י) '''ויהי רעב בארץ''' {{גופן|— בארץ כנען:|רשי}} | ||
(יא) '''כאשר הקריב''' {{גופן|— מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו. מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל.|רשי}} '''וטעם הנה נא ידעתי''' {{גופן|— שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר:|רשי}} | |||
'''כאשר הקריב''' — מחנהו. או הוא מהפעלים העומדים, כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו. | |||
מלת נא — כמו "עתה", וכן "הנה נא זקנתי" (בראשית כז ב), "אוי נא לנו" (איכה ה טז). והיא הפוכה בלשון ישמעאל. | |||
'''וטעם הנה נא ידעתי''' — שהיה כיופי שרה בארצה, רק במצרים וארץ הנגב לא היה כמוה, כי הצורות משתנות בעבור האויר: | |||
==פסוק יב== | ==פסוק יב== | ||
עריכות