תבנית:היום יום/א' אדר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "[[תורה אור/(אדמו"ר הזקן)" ב־"[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)") תגית: שחזור ידני |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{כפי|א' אדר א'}} | {{כפי|א' אדר א'}} | ||
'' | ''ראש חודש'' | ||
[[תורה אור ( | [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)|תורה אור]] דיבור המתחיל "לא תהיה משכלה" סעיף המתחיל "והנה אחר": "במסירת נפש בפ"ע" פירוש הראשי תיבות הוא "בפנימית עצמותו". | ||
כתיב "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב". הנה כל | כתיב "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב". הנה כל נשמה בירידתה למטה, יש לה מלאכות כלליות ופרטיות. וזהו "יצא אדם לפעלו", דיציאת הנשמה מעמידתה בשמי רום באוצר הנשמות, וירידתה מדרגא לדרגא עד בואה להתלבש בגוף ונפש הטבעית והבהמית, הוא בשביל אדם לפעלו במלאכות הכלליות להגביר הצורה על החומר, להאיר את העולם באור תורה ונר מצוה. ולעבודתו שהיא מלאכה הפרטית, דכל נשמה יש לה עבודה פרטית במוחין ובמדות כפי טבעה וענינה . . "עדי ערב" – בעוד יש זמן לעשות כמו־שכתוב "היום לעשותם". ובעומק הענין ביאור הכתוב .. דקאי על כללות ענין העליה שנעשה על ידי ירידת הנשמה למטה דיצא אדם, דבעלות הנשמה מהיותה למטה מלובשת בגוף, לפעלו היא עוסקת בעולם הבא באופן התעסקותה בעולם הזה, ואם היה קובע עתים לתורה, גם שם מכניסים אותו באהלי תורה, לעבודתו, אם עסק בעבודתו כראוי אז הנה עליתו עדי ערב שעולה בעילוי אחר עילוי עד הנועם והעריבות דעצמות אין סוף ברוך הוא. | ||
== א' אדר ב' == | == א' אדר ב' == | ||
'' | ''ראש חודש. ב"יעלה ויבוא": "זכרנו ה' אלוקינו בו" – בי"ת דגושה – "ופקדינו בו" – בי"ת רפוי''. | ||
<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ל' שבט|ל' שבט]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ב' אדר|ב' אדר]]}}[[קטגוריה:היום יום|נ]]</noinclude> | <noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ל' שבט|ל' שבט]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ב' אדר|ב' אדר]]}}[[קטגוריה:תבניות היום יום|נ]]</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־21:11, 5 באוקטובר 2025
א' אדר א' [ <html><a href="/index.php?title=</html>תבנית:היום יום/א' אדר<html>&action=edit§ion=</html>1<html>"> עריכה </a></html> ]
ראש חודש
תורה אור דיבור המתחיל "לא תהיה משכלה" סעיף המתחיל "והנה אחר": "במסירת נפש בפ"ע" פירוש הראשי תיבות הוא "בפנימית עצמותו".
כתיב "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב". הנה כל נשמה בירידתה למטה, יש לה מלאכות כלליות ופרטיות. וזהו "יצא אדם לפעלו", דיציאת הנשמה מעמידתה בשמי רום באוצר הנשמות, וירידתה מדרגא לדרגא עד בואה להתלבש בגוף ונפש הטבעית והבהמית, הוא בשביל אדם לפעלו במלאכות הכלליות להגביר הצורה על החומר, להאיר את העולם באור תורה ונר מצוה. ולעבודתו שהיא מלאכה הפרטית, דכל נשמה יש לה עבודה פרטית במוחין ובמדות כפי טבעה וענינה . . "עדי ערב" – בעוד יש זמן לעשות כמו־שכתוב "היום לעשותם". ובעומק הענין ביאור הכתוב .. דקאי על כללות ענין העליה שנעשה על ידי ירידת הנשמה למטה דיצא אדם, דבעלות הנשמה מהיותה למטה מלובשת בגוף, לפעלו היא עוסקת בעולם הבא באופן התעסקותה בעולם הזה, ואם היה קובע עתים לתורה, גם שם מכניסים אותו באהלי תורה, לעבודתו, אם עסק בעבודתו כראוי אז הנה עליתו עדי ערב שעולה בעילוי אחר עילוי עד הנועם והעריבות דעצמות אין סוף ברוך הוא.
א' אדר ב'[עריכת קוד מקור]
ראש חודש. ב"יעלה ויבוא": "זכרנו ה' אלוקינו בו" – בי"ת דגושה – "ופקדינו בו" – בי"ת רפוי.
| הקודם: ל' שבט |
{{{רשימה}}} | הבא: ב' אדר |