תבנית:היום יום/ו' אדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "== ו' אדר א' == {{תבנית:היום יום/ו' אדר א'}} == ו' אדר ב' == {{תבנית:היום יום/ו' אדר ב'}} <noinclude>{{סדרה|...")
 
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:היום יום" ב־"קטגוריה:תבניות היום יום")
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 7: שורה 7:
{{תבנית:היום יום/ו' אדר ב'}}
{{תבנית:היום יום/ו' אדר ב'}}


<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ה' אדר|ה' אדר]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ז' אדר|ז' אדר]]}}[[קטגוריה:היום יום|נ]]</noinclude>
<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ה' אדר|ה' אדר]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ז' אדר|ז' אדר]]}}[[קטגוריה:תבניות היום יום|נ]]</noinclude>

גרסה אחרונה מ־00:02, 28 ביוני 2024

ו' אדר א'[עריכת קוד מקור]

משיחות אבי אדמו"ר: עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ברוך־הוא איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו, זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל.


תרגום ללשון הקודש: משיחות אבי אדמו"ר: זוהי מעלה נפלאה, מה שהקדוש ברוך הוא מזכה בחוש ותענוג בעשיית טובה ליהודי, עד שהשני נהיה אצלו יקר יותר מאשר הוא בעצמו, כיון שעל עצמו הוא יכול למצוא כמה טעמים למה מגיע לו, ח"ו, שיהיה לו לא טוב, אבל על השני אין זה שייך כלל.

ו' אדר ב'[עריכת קוד מקור]

מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ־תק"נ. בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נוסח אחר: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה. בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס.

הצמח צדק סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו – שנת תק"נ – אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.


הקודם:
ה' אדר
{{{רשימה}}} הבא:
ז' אדר