שער היחוד והאמונה · פרק ח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף שער היחוד והאמונה - פרק ח' לשם שער היחוד והאמונה · פרק ח בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
(עידכון)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
  |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
  |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ח' - אחדותו של הקב"ה פשוטה'''
'''פרק ח - אחדותו של הקב"ה פשוטה'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
בפרקים הראשונים (א-ז) התבארה אחדות ה' '''ביחס לעולמות'''{{הערה|איך שבאמת אין עוד מלבדו.}}, ובפרקים הבאים (ח-יב) יתבאר כיצד '''הוא עצמו''' אחד{{הערה|ואינו מורכב חס ושלום.}}.
בפרקים הראשונים (א-ז) התבארה אחדות ה' '''ביחס לעולמות'''{{הערה|איך שבאמת אין עוד מלבדו.}}, ובפרקים הבאים (ח-יב) יתבאר כיצד '''הוא עצמו''' אחד{{הערה|ואינו מורכב חס ושלום.}}.


דהיינו, לגבי העולמות{{הערה|מאחר והם נפרדים מאלקות, והם '''יש''' מאין, ונופלת עליהם הלשון "בריאה".}} שייך להסביר שהם בטלים ואין להם מציאות משל עצמם, אבל הספירות אינן נפרדות חס ושלום מאלוקות (שהרי הן עצמן אלוקות). ואם כן, הסבר ביטול העולמות אינו שייך '''כלל''' לגבי הספירות{{הערה|ושבה למקומה הקושיא (מסוף [[שער היחוד והאמונה - פרק ד'|פרק ד']]) – איך יתכן ריבוי באלקות (שהרי הספירות הן עשר)?}}?
דהיינו, לגבי העולמות{{הערה|מאחר והם נפרדים מאלקות, והם '''יש''' מאין, ונופלת עליהם הלשון "בריאה".}} שייך להסביר שהם בטלים ואין להם מציאות משל עצמם, אבל הספירות אינן נפרדות חס ושלום מאלוקות (שהרי הן עצמן אלוקות). ואם כן, הסבר ביטול העולמות אינו שייך '''כלל''' לגבי הספירות{{הערה|ושבה למקומה הקושיא (מסוף [[שער היחוד והאמונה · פרק ד|פרק ד]]) – איך יתכן ריבוי באלקות (שהרי הספירות הן עשר)?}}?


בשלושת הפרקים הבאים עונה [[אדמו"ר הזקן]], שמכיון שהספירות "מיוחדות" - אין זה ריבוי אלא אחדות '''פשוטה''':
בשלושת הפרקים הבאים עונה אדמו"ר הזקן, שמכיון שהספירות "מיוחדות" - אין זה ריבוי אלא אחדות '''פשוטה''':
:'''פרק ח:''' אחדותו של הקב"ה פשוטה.
:'''פרק ח:''' אחדותו של הקב"ה פשוטה.
:'''[[שער היחוד והאמונה - פרק ט'|פרק ט']]:''' יחוד הספירות באלוקות.
:'''[[שער היחוד והאמונה · פרק ט|פרק ט]]:''' יחוד הספירות באלוקות.
:'''[[שער היחוד והאמונה - פרק י'|פרק י]]:''' ביטול האור במאור - המשל והנמשל.
:'''[[שער היחוד והאמונה · פרק י|פרק י]]:''' ביטול האור במאור - המשל והנמשל.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 27: שורה 27:


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[אחדות פשוטה]]
*אחדות פשוטה


{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ט'|פרק ט']]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תניא - שער היחוד והאמונה]]
 
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה · פרק ז|פרק ז]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה · פרק ט|פרק ט]]}}
 
[[קטגוריה:תניא · שער היחוד והאמונה]]

גרסה אחרונה מ־15:33, 24 ביולי 2024

תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בשער היחוד והאמונה שבספר התניא בצורת תרשים זרימה.

לחיצה על הקישור שבכל תיבה בעץ, מוביל לסיכום מפורט יותר על התוכן שבפרקים אלו.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שער היחוד והאמונה
היסוד לעבודת השם - האמונה באחדות ה'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם ביחס לעולמות
פרקים א' - ז'
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם (בעצמותו, שאינו מורכב חס ושלום)
פרקים ח' - י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהות היחוד
פרקים א' - ו'
 
 
 
יחודא עילאה ויחודא תתאה
פרק ז'
 
 
הספירות
פרקים ח'-י'
 
 
המאמרות
פרקים י"א-י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיטת הבעל שם טוב
פרקים א' - ג'
 
 
תירוץ הקושיות על שיטת הבעש"ט
פרקים ד' - ו'
 
 
אחדותו של הקב"ה 'פשוטה'
פרק ח'
 
יחוד הספירות באלוקות
פרק ט'
 
ביטול האור במאור - המשל והנמשל
פרק י'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביטול הנבראים
פרק א'
 
הראיה השכלית
פרק ב'
 
המשל מאור השמש
פרק ג'
 
הסיבה להרגשת הנבראים
פרק ד'
 
תירוץ הקושיות
פרק ה'
 
האחדות האלוקית: בשורשה ולמטה
פרק ו'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המאמרות והאותיות
פרק י"א
 
היחוד מצד ההתהוות בפועל
פרק י"ב
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט

פרק ח - אחדותו של הקב"ה פשוטה

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרקים הראשונים (א-ז) התבארה אחדות ה' ביחס לעולמות[1], ובפרקים הבאים (ח-יב) יתבאר כיצד הוא עצמו אחד[2].

דהיינו, לגבי העולמות[3] שייך להסביר שהם בטלים ואין להם מציאות משל עצמם, אבל הספירות אינן נפרדות חס ושלום מאלוקות (שהרי הן עצמן אלוקות). ואם כן, הסבר ביטול העולמות אינו שייך כלל לגבי הספירות[4]?

בשלושת הפרקים הבאים עונה אדמו"ר הזקן, שמכיון שהספירות "מיוחדות" - אין זה ריבוי אלא אחדות פשוטה:

פרק ח: אחדותו של הקב"ה פשוטה.
פרק ט: יחוד הספירות באלוקות.
פרק י: ביטול האור במאור - המשל והנמשל.

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

►►               פרק ח               ◄◄

פרק ח[עריכת קוד מקור]

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהמשך לפרק הקודם (שהקב"ה ודעתו אחד) מוסבר כאן שכך הוא בכל מידותיו, אך אין בכח האדם להבין זאת:

האדם מצייר העניינים דלמעלה כפי שהם בו. ומכיוון שאצלו עצם הנפש וכוחותיה הם עניינים שונים[5], אין הוא יכול להכיר על בוריה את העניינים דלמעלה[6].

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אחדות פשוטה

הערות שוליים

  1. איך שבאמת אין עוד מלבדו.
  2. ואינו מורכב חס ושלום.
  3. מאחר והם נפרדים מאלקות, והם יש מאין, ונופלת עליהם הלשון "בריאה".
  4. ושבה למקומה הקושיא (מסוף פרק ד) – איך יתכן ריבוי באלקות (שהרי הספירות הן עשר)?
  5. ואין זו אחדות פשוטה אלא מורכבת.
  6. שהם באחדות פשוטה.
הקודם:
פרק ז
פרקי שער היחוד והאמונה הבא:
פרק ט