אגרת התשובה פרק יב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "אגרת התשובה פרק י"ב": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
* עבודה זו מגלה נקודת היהדות '''משכיל''', ומאירה בכל הכוחות עד '''דבר'''{{הערה|עניין הדיבור, מלכות.}}, | * עבודה זו מגלה נקודת היהדות '''משכיל''', ומאירה בכל הכוחות עד '''דבר'''{{הערה|עניין הדיבור, מלכות.}}, | ||
* ועל ידי היגיעה מגיעים ל'''מציאה'''{{הערה|"מציאה" היא למעלה ממדידה והגבלה.}} של '''טוב'''{{הערה|ואמרו חז"ל אין טוב אלא תורה.}}. | * ועל ידי היגיעה מגיעים ל'''מציאה'''{{הערה|"מציאה" היא למעלה ממדידה והגבלה.}} של '''טוב'''{{הערה|ואמרו חז"ל אין טוב אלא תורה.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־19:18, 20 באפריל 2025
פרק י"ב – טעם השמחה ביסורי הגוף
מבוא לפרק
התבאר לעיל, ששמחה הוא תנאי עיקרי לתשובה עילאה, אך לא התבאר איך אפשר להיות בשמחה[1]
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"ב
סיכום הפרק
הדרך בה יכול גם בעל תשובה לשמוח ביסורי הגוף[2] היא, להתבונן שיסורים אלו ממרקים עוונותיו ומצילים אותו מדין קשה פי כמה בעולם הבא.
ומסיים ומסכם אדמו"ר הזקן את התניא[3] על שלושת חלקיו[4] במילים ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב, דהיינו:
- כל שלושת סוגי העבודה[5] באים לפועל על ידי תקיעת הדעת.
- ולאחר שמתבוננים בפועל – מתברר שהדבר גם נקל.
- עבודה זו מגלה נקודת היהדות משכיל, ומאירה בכל הכוחות עד דבר[6],
- ועל ידי היגיעה מגיעים למציאה[7] של טוב[8].
הערות שוליים
- ↑ אמנם בחלק הראשון (בפרקים כו־כח, וכן ל"ג־ל"ד) מוסברת הדרך לשמחה, אך העצות שם מועילות רק לבינוני, לא לבעל תשובה (מטעם שמבואר במפרשי התניא).
- ↑ יסורים מהשמים או מידי הבריות.
- ↑ אגרת התשובה וקונטרס אחרון נוספו לתניא בשנת תקע"ד (בשנה שאחרי הסתלקותו), וכאן סיים אדמו"ר הזקן את התניא.
- ↑ ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה.
- ↑ מידות, אמונה ותשובה.
- ↑ עניין הדיבור, מלכות.
- ↑ "מציאה" היא למעלה ממדידה והגבלה.
- ↑ ואמרו חז"ל אין טוב אלא תורה.