104
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "{{ספר הזכרונות}} == נסתרים וחסידים == {{להשלים}} ==== תרגום ללשון הקודש ==== שלוחי בית הדין בשפייער באו אל רבי אליהו בעל שם בוורמייזא, ומסרו לו את הדרישות לחדול מהרבצת תורת הקבלה, ומשימוש בהשבעות לריפוי חולים. ר' אליהו קיבל את השלוחים בידידות ושמע ברוח טובה את דרי...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
הענין גרם לו עגמת נפש מרובה, והוא לא מצא מנוח לנפשו. אף לא מצא מי שיוכל להשיח לפניו את מר לבו. הוא חש את עצמו בודד ועזוב. כמנהגו בשעות קשות כאלה יצא ברוך אל היער הסמוך, השתטח על הדשא, והתעמק ברעיונותיו. כך שכב שעה ארוכה, עד ששמע לפתע קול מוכר הקורא לו בשמו. היה זה ר' יצחק שאול, חתנו הצעיר של הנפח. | הענין גרם לו עגמת נפש מרובה, והוא לא מצא מנוח לנפשו. אף לא מצא מי שיוכל להשיח לפניו את מר לבו. הוא חש את עצמו בודד ועזוב. כמנהגו בשעות קשות כאלה יצא ברוך אל היער הסמוך, השתטח על הדשא, והתעמק ברעיונותיו. כך שכב שעה ארוכה, עד ששמע לפתע קול מוכר הקורא לו בשמו. היה זה ר' יצחק שאול, חתנו הצעיר של הנפח. | ||
ר' יצחק שאול החל להשמיע לו דבר תורה של הבעש"ט | ר' יצחק שאול החל להשמיע לו דבר תורה של הבעש"ט{{הערה|הערת המתרגם: זכינו שדבר־התורה הזה הגיע אלינו בלשונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, כותב ה"זכרונות", כך שעדיפה, כמובן, הבאת הדברים בלשונם המקורית}}: | ||
- "אברהם אבינו, עליו השלום, היה נדיב בממונו, בגופו ובנפשו. בממונו - שהיה מאכיל ומשקה לכל עובר ושב. בגופו - | - "אברהם אבינו, עליו השלום, היה נדיב בממונו, בגופו ובנפשו. בממונו - שהיה מאכיל ומשקה לכל עובר ושב. בגופו - | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
אף ר' שמעון סגי־נהור השיב תשובה דומה לר' חיים שמעון. הוא הסביר בגילוי לב כי, אכן, הוא היה הראשון שעמד לצאת להקפות, אך מישהו אחר, שאינו ענוותן כמוהו, הקדימו, דבר המהווה חוצפה גדולה... | אף ר' שמעון סגי־נהור השיב תשובה דומה לר' חיים שמעון. הוא הסביר בגילוי לב כי, אכן, הוא היה הראשון שעמד לצאת להקפות, אך מישהו אחר, שאינו ענוותן כמוהו, הקדימו, דבר המהווה חוצפה גדולה... | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||
עריכות