בשורת הגאולה נה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|")
שורה 12: שורה 12:
חיזוק האמונה התשוקה והצפי' לביאת המשיח, עד כדי כך, שנרגש אצלו שכל זמן שמשיח צדקנו עדיין לא בא בפועל ובגלוי, ימיו חסרים, כדברי יעקב שאפילו מאה ושלושים שנה הם "מעט"{{הערה|ויגש מז, ט.}}, כיון שעדיין לא באה הגאולה בפועל.
חיזוק האמונה התשוקה והצפי' לביאת המשיח, עד כדי כך, שנרגש אצלו שכל זמן שמשיח צדקנו עדיין לא בא בפועל ובגלוי, ימיו חסרים, כדברי יעקב שאפילו מאה ושלושים שנה הם "מעט"{{הערה|ויגש מז, ט.}}, כיון שעדיין לא באה הגאולה בפועל.


ועוד ועיקר: להוסיף בלימוד והפצת פנימיות התורה (ותורה בכלל – ענינו של יעקב), שמן (רזין דרזין) שבתורה, באופן שמאיר "על פתח ביתו מבחוץ"<ref name=":0">שבת שם.}}, "יפוצו מעינותיך חוצה"{{הערה|משלי ה, טז.}}, "עד דכליא רגלא דתרמודאי"<ref name=":0" />.
ועוד ועיקר: להוסיף בלימוד והפצת פנימיות התורה (ותורה בכלל – ענינו של יעקב), שמן (רזין דרזין) שבתורה, באופן שמאיר "על פתח ביתו מבחוץ"{{הערה|שם=:0|שבת שם.}}, "יפוצו מעינותיך חוצה"{{הערה|משלי ה, טז.}}, "עד דכליא רגלא דתרמודאי"<ref name=":0" />.


(משיחות ש"פ מקץ, שבת (ו') חנוכה, אדר"ח טבת תשנ"ב)
(משיחות ש"פ מקץ, שבת (ו') חנוכה, אדר"ח טבת תשנ"ב)

גרסה מ־17:30, 10 ביולי 2025

בשורת הגאולה
פתח דבראבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטננאנבנגנדנהנונזנחנטססאסבסגסדסהסוסזסחסטעעא

ומהתגלות תורת חסידות חב"ד ע"י רבינו הזקן בי"ט כסלו הולך וניתוסף ביתר שאת וביתר עוז בכל שבעת הדורות דנשיאי תורת חסידות חב"ד, כולל ובמיוחד ע"י התייסדות ישיבת תומכי תמימים, חיילי בית דוד שיוצאים למלחמת בית דוד לנצח את אלה "אשר חרפו עקבות משיחך"[1], ולהביא בפועל ההתגלות דדוד מלכא משיחא[2], ובפרט בדורנו זה, שכבר נשלמו כל הענינים, וצריכים רק "לפתוח את העיניים" ולראות ש"הנה זה (המלך המשיח) בא"[3].

* * *

מההוראות מהאמור לעיל בנוגע למעשה בפועל:

כיון שנוסף לכך שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, סוף הגלות, ודור הראשון של הגאולה, התחלת הגאולה, נמצאים אנו בימי סגולה השייכים להגאולה . . יש להוסיף מיום ליום (כהוראת ימי חנוכה[4] ש"מכאן ואילך מוסיף והולך"[5]) בהענינים המביאים את הגאולה בפועל ובגלוי.

ומהם:

חיזוק האמונה התשוקה והצפי' לביאת המשיח, עד כדי כך, שנרגש אצלו שכל זמן שמשיח צדקנו עדיין לא בא בפועל ובגלוי, ימיו חסרים, כדברי יעקב שאפילו מאה ושלושים שנה הם "מעט"[6], כיון שעדיין לא באה הגאולה בפועל.

ועוד ועיקר: להוסיף בלימוד והפצת פנימיות התורה (ותורה בכלל – ענינו של יעקב), שמן (רזין דרזין) שבתורה, באופן שמאיר "על פתח ביתו מבחוץ"[7], "יפוצו מעינותיך חוצה"[8], "עד דכליא רגלא דתרמודאי"[7].

(משיחות ש"פ מקץ, שבת (ו') חנוכה, אדר"ח טבת תשנ"ב)

הערות שוליים

  1. תהלים פט, נב.
  2. ראה שיחת שמח"ת תרס"א – לקו"ד ח"ד תשפז, ב ואילך. סה"ש תש"ב ס"ע 141 ואילך.
  3. שה"ש ב, ח ובשהש"ר עה"פ.
  4. ובאופן של פעולה נמשכת גם לאחרי ימי חנוכה – שהרי "מעלין בקודש ו(עאכו"כ ש)אין מורידין" (שבת כא, ב).
  5. שבת כא, ב. שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
  6. ויגש מז, ט.
  7. 7.0 7.1 שבת שם.
  8. משלי ה, טז.