2,976
עריכות
דבר מלכות/ה' טבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
הפדיון שבויים ונצחון הספרים האמיתי הוא, כמובן ופשוט, דוקא כאשר עי"ז ניתוסף אח"כ עוד יותר '''בלימוד''' ספרים של תורה{{הערה|ראה בארוכה שיחת ש"פ ויגש ה' טבת תשמ"ח (סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 184 ואילך). ושם, שאף שהעיקר והכלל הוא ספר תורה, מ"מ כדי שיהי' הלימוד בפועל ("ולמדה גו' שימה בפיהם" (וילך לא, יט)) צריך ללמוד בריבוי ספרים המבארים ומפרשים בפרטיות את כל הענינים שבס"ת. וכהפס"ד (רא"ש הל' קטנות ריש הל' ס"ת. שו"ע יו"ד סע"ר ס"ב) שמצות כתיבת ס"ת האידנא היא בכתיבת ספרים. וראה גם שיחת ה' טבת תשמ"ט.}} [כולל בעיקר – בהלימוד בספרים אלו]. מזה מובן, שיום ה' טבת צריך להביא עמו חיזוק והוספה בלימוד ספרים של תורה, מתחיל מה"'''ספר'''"{{הערה|ובלשון הרמב"ם (בהקדמתו לספר היד) – "מימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה . . והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינים . . וחיבר מהכל ספר המשנה".}} הראשון בתורה שבע"פ – ספר המשניות. | הפדיון שבויים ונצחון הספרים האמיתי הוא, כמובן ופשוט, דוקא כאשר עי"ז ניתוסף אח"כ עוד יותר '''בלימוד''' ספרים של תורה{{הערה|ראה בארוכה שיחת ש"פ ויגש ה' טבת תשמ"ח (סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 184 ואילך). ושם, שאף שהעיקר והכלל הוא ספר תורה, מ"מ כדי שיהי' הלימוד בפועל ("ולמדה גו' שימה בפיהם" (וילך לא, יט)) צריך ללמוד בריבוי ספרים המבארים ומפרשים בפרטיות את כל הענינים שבס"ת. וכהפס"ד (רא"ש הל' קטנות ריש הל' ס"ת. שו"ע יו"ד סע"ר ס"ב) שמצות כתיבת ס"ת האידנא היא בכתיבת ספרים. וראה גם שיחת ה' טבת תשמ"ט.}} [כולל בעיקר – בהלימוד בספרים אלו]. מזה מובן, שיום ה' טבת צריך להביא עמו חיזוק והוספה בלימוד ספרים של תורה, מתחיל מה"'''ספר'''"{{הערה|ובלשון הרמב"ם (בהקדמתו לספר היד) – "מימות משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה . . והוא קיבץ כל השמועות וכל הדינים . . וחיבר מהכל ספר המשנה".}} הראשון בתורה שבע"פ – ספר המשניות. | ||
ועפ"ז מובן יותר איך פדיון הספרים מביא לידי הפדיון הכללי דהגאולה – כמפורש בפסוק | ועפ"ז מובן יותר איך פדיון הספרים מביא לידי הפדיון הכללי דהגאולה – כמפורש בפסוק{{הערה|שם=:0|ישעי' א, כז.}} "ציון '''במשפט תפדה''' גו'", ז.א. שעל־ידי '''לימוד התורה''' ['''שבזה''' מתבטא כנ"ל אמיתיות הנצחון ופדיון הספרים] – נפעלת הפדי' של "ציון". ובפרט ע"י לימוד הספרים{{הערה|ראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב (וש"נ), ש"בזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו". ועפ"ז אולי י"ל שכ"ה גם ביחס לנדו"ד. ועצ"ע.}}, מתחיל מספר המשניות{{הערה|ולהעיר ש"מצוה גוררת מצוה" הוא מאמר '''המשנה'''.}} – כמאמר חז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג. וראה תו"א שמות מט, ג. תו"ח שם יח, א־ב. לקו"ת דברים א, סע"ב ואילך. ובכ"מ. וראה "תשובות וביאורים" ס"ד ס"ה (ע' 19 ואילך).}} – "אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות". | ||
וה"ציון במשפט '''תפדה'''" מודגש עוד יותר – ע"י הלימוד בספרים שכבר נפדו{{הערה|ויש לומר, שגם כינוס הגליות שנעשה "בזכות המשניות" הוא בהדגשה יתירה ע"י לימוד במשניות ועד"ז בספרי פס"ד (ראה הערה 15) שנפדו משבי' – כי, טעם הדבר שבזכות המשניות הגליות מתכנסות הוא לפי שעל ידה נפעל בירור הניצוצות שבעולם (ראה תו"א שם. ובארוכה – תו"ח שם). ונת"ל (סעיף ב) שע"י פדיון ספרים בתורה ניתוסף בהכח לפדיון ניצוצות שבעולם.}}. | וה"ציון במשפט '''תפדה'''" מודגש עוד יותר – ע"י הלימוד בספרים שכבר נפדו{{הערה|ויש לומר, שגם כינוס הגליות שנעשה "בזכות המשניות" הוא בהדגשה יתירה ע"י לימוד במשניות ועד"ז בספרי פס"ד (ראה הערה 15) שנפדו משבי' – כי, טעם הדבר שבזכות המשניות הגליות מתכנסות הוא לפי שעל ידה נפעל בירור הניצוצות שבעולם (ראה תו"א שם. ובארוכה – תו"ח שם). ונת"ל (סעיף ב) שע"י פדיון ספרים בתורה ניתוסף בהכח לפדיון ניצוצות שבעולם.}}. | ||