שער היחוד והאמונה · פרק ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (גרסה אחת יובאה)
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא" ב־"קטגוריה:תניא - שער היחוד והאמונה")
שורה 45: שורה 45:
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ח'|פרק ח']]}}
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ח'|פרק ח']]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]
[[קטגוריה:תניא - שער היחוד והאמונה]]

גרסה מ־17:22, 3 ביולי 2024

תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בשער היחוד והאמונה שבספר התניא בצורת תרשים זרימה.

לחיצה על הקישור שבכל תיבה בעץ, מוביל לסיכום מפורט יותר על התוכן שבפרקים אלו.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שער היחוד והאמונה
היסוד לעבודת השם - האמונה באחדות ה'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם ביחס לעולמות
פרקים א' - ז'
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם (בעצמותו, שאינו מורכב חס ושלום)
פרקים ח' - י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהות היחוד
פרקים א' - ו'
 
 
 
יחודא עילאה ויחודא תתאה
פרק ז'
 
 
הספירות
פרקים ח'-י'
 
 
המאמרות
פרקים י"א-י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיטת הבעל שם טוב
פרקים א' - ג'
 
 
תירוץ הקושיות על שיטת הבעש"ט
פרקים ד' - ו'
 
 
אחדותו של הקב"ה 'פשוטה'
פרק ח'
 
יחוד הספירות באלוקות
פרק ט'
 
ביטול האור במאור - המשל והנמשל
פרק י'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביטול הנבראים
פרק א'
 
הראיה השכלית
פרק ב'
 
המשל מאור השמש
פרק ג'
 
הסיבה להרגשת הנבראים
פרק ד'
 
תירוץ הקושיות
פרק ה'
 
האחדות האלוקית: בשורשה ולמטה
פרק ו'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המאמרות והאותיות
פרק י"א
 
היחוד מצד ההתהוות בפועל
פרק י"ב
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט

פרק ז' - יחודא עילאה ותתאה

מבוא לפרק

בששת הפרקים הראשונים התבארה שיטת הבעל שם טוב, שהנבראים אינם "מציאות" לעצמם[1], אך ביאור זה אינו מספיק. כדי להסביר את אחדות ה' לא מספיק להסביר שלנבראים אין מציאות אלא צריך גם להסביר שאין להם חשיבות. היינו, עצם העובדה שה' בורא אותם היא ראיה שהוא רוצה בהם (ונמצא שהם "נחשבים" אצלו), ואפשר לטעות שרצון זה מהווה "שינוי" חס ושלום בו יתברך (שקודם לא רצה וכעת כן רוצה וכיוצא בזה)? עונה כאן אדמו"ר הזקן, שמאחר ומקורם ושורשם של הנבראים[2] מיוחד עם האלוקות, הרי שאין כאן שום שינוי ושום הוספה על אחדותו יתברך.


בפרק זה מתבאר מהוא אותו "יחוד" וכן שיש בו שני אופנים: עליון ותחתון - יחודא עילאה ויחודא תתאה[3]

גוף הפרק

►►               פרק ז               ◄◄

פרק ז

סיכום הפרק

בפרק זה שני עניינים עיקריים. בתחילתו מבוארים שני אופני היחוד (עליון ותחתון), ובהמשכו מתורצת שאלה המתעוררת מתוך הביאור.

ההבדל בין יחוד עליון לתחתון - תלוי על מה מדברים:

יחודא עילאה הוא, כשמדברים על הנבראים ומקורם[4] לגבי עצמות הבורא. לגביו הם בטלים כאור השמש בגוף השמש, ואין להם ערך ולא מציאות.
יחודא תתאה הוא, כשמדברים על הנבראים מצד הרגשתם. מאחר והמלכות[5] מסתירה מפניהם את האור המהווה אותם הם מרגישים את עצמם למציאות.
למסקנה: מאחר והנבראים אינם מציאות נפרדת, מובן שבריאת העולם לא הוסיפה ולא שינתה מאומה חס ושלום בעצמותו של הקב"ה ואפילו לא בדעתו.
סיום הפרק - הצמצום אינו כפשוטו.

אחרי השלמת הביאור נותר קשה: היות והאור האלוקי מצתמצם ומתלבש כדי להוות את הנבראים - לכאורה הם בערכו (וממילא אין ביטולם שלם)?

ומתרץ אדמו"ר הזקן[6] שביטול הנבראים כן שלם, כי מכיוון שהצמצום אינו כפשוטו גם בנבראים המוגבלים מאיר מקורם האין סופי. דהיינו:

האור האלוקי הסובב כל עלמין נמצא בכל מקום, והוא המהווה כל הנבראים כולם (ורק שאינם מרגישים בו).
והאור האלוקי הממלא כל עלמין [7] (שכן מורגש בנבראים) גם הוא מיוחד בפנימיותו באור הסובב כל עלמין.

ונמצא, שעניין הצמצום שאינו כפשוטו מוסיף עומק בעניין היחוד: לא רק שמקור הנבראים מיוחד עם שם הוי', אלא הנבראים עצמם מיוחדים עם אור אין סוף שלפני הצמצום.

מושגים יסודיים בפרק

הקודם:
פרק ו'
פרקי שער היחוד והאמונה הבא:
פרק ח'

הערות שוליים

  1. אלא בטלים למקורם ושורשם כביטול זיו השמש לשמש בעודו כלול במקורו ושורשו.
  2. מלכות דאצילות היא הנקראת "דבר ה'", והיא מקורם ושורשם של הנבראים.
  3. שזהו עניינו המרכזי של שער היחוד והאמונה, וראה לעיל ב"כותרת" של פרק א'.
  4. מלכות, דבר ה'.
  5. דבר ה', שהיא מקורם.
  6. מסברא שכלית פשוטה, ומוכיח מכמה מקומות בזוהר.
  7. המוגבל, ומתלבש בנבראים מוגבלים.