קונטרס אחרון פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י")
תגיות: שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(החלפת הדף בתוכן "{{פרק תניא}}")
תגית: החלפה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''להבין מה שכתוב בשער היחודים'''
 
==מבוא לפרק==
פלפול זה מבאר סתירות (לכאורה) בין התניא לבין מאמרי זהר וכתבי האר"י בכמה מקומות.
 
נקודת הביאור היא שישנן שלוש דרגות בתורה ושתי דרגות בתפילה, ובכל מקום מדובר על נושא אחר.
 
==גוף הפרק==
{{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ג'}}
 
==סיכום הפרק==
בתניא ([[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים ל"ח-מ'|בפרקים ל"ט־מ']]) הוסבר שתורה ותפילה בכוונה עולות לעולמות העליונים (ע"י אהבה ויראה '''שכלית'''{{הערה|אהבה ויראה שנולדו מהתבוננות, כמבואר ב[[לקוטי אמרים פרק י"ז|פרק י"ז]].}} לבריאה, וע"י אהבה ויראה '''טבעית'''{{הערה|אהבה מסותרת, שהיא 'טבע' הנשמה, כמבואר ב[[לקוטי אמרים פרק כ"ה|פרק כ"ה]].}} ליצירה), אבל בלי כוונה: תורה עולה (ליצירה), ותפילה לא.
 
ולא מובן:
* א. מדוע כשהתורה והתפילה '''עם כוונה אין''' ביניהם הבדל, אבל '''בלי הכוונה יש'''?
* ב. איך מסתדר הנאמר בתניא שתורה בלי כוונה היא '''למעלה''' מתפילה, עם הנאמר בזהר שהיא '''למטה''' מתפילה?!
* ג. איך בכלל אפשר לומר שתורה ותפילה בלי כוונה לא עולות? הרי בזהר{{הערה|פקודי רמ"ה ב', ויקהל ר"א ב'.}} כתוב שאפילו '''העוונות''' עולים – ועד עולם הבריאה{{הערה|התירוץ לשאלה זו ראו בשורה האחרונה בסיכום.}}?!
 
הרבי הזקן "עושה סדר", ומבאר:
 
{{כתב גדול|'''יש שלושה אופנים בלימוד התורה:'''}}* '''עם כוונה לשמה''' – עולה למעלה ('''לבריאה או ליצירה''' בהתאם לכוונה, אם היא שכלית{{הערה|ראה הערות 1־2 לעיל.}} או טבעית).
* '''בלי כוונה לשמה''' (לימוד "סתם", שבא רק מתוך רצון להבין ולא מעורבת בו פניה צדדית) – עולה רק '''ליצירה'''.
* '''בשביל כבוד''' או כסף וכיוצא באלו – '''לא עולה כלל'''.
 
{{כתב גדול|'''ושני אופנים בתפילה:'''}}* '''בכוונה''' – עולה לז"א דעשיה, ומשם למעלה יותר (ליצירה או לבריאה בהתאם לכוונה).
* '''עם מחשבות זרות''' – עולה רק עד מלכות דעשיה (ואינה פועלת רפואת החולים וכו').
 
ולגבי השאלה כיצד נאמר בזהר שאפילו העוונות עולים, מתרץ שאין הכוונה לעלייה המגלה וממשיכה אלוקות, אלא שהם מגיעים למעלה '''ופוגמים''' שם.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא|ו]]
[[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון|ג]]

גרסה מ־23:24, 14 ביולי 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק ג

להבין מ"ש בשער היחודים פ"ב דע"י תורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ושם הביא מהזהר פ' שלח דלית קלא דאתאביד כו' בר קלא דאורייתא וצלותא דסליק ובקע כו' והנה מכוונת התפלה נבראו מלאכים בעולם הבריאה כמו מכוונת התורה ובלא כוונה נדחית למטה לגמרי כמ"ש בזהר פ' פקודי דרמ"ה ע"ב גו רקיע תתאה כו' דאקרין צלותין פסילאן כו' וע"ש פ' ויקהל דר"א ע"ב אי היא מלה כדקא יאות כו'. אך ההפרש בין תורה לתפלה שלא בכוונה מובן מאליו כי לימוד התורה הוא מבין ויודע מה שלומד דבלא"ה לא מיקרי לימוד כלל רק שלומד סתם בלא כוונה לשמה מאהבת ה' שבלבו בבחי' גילוי רק מאהבה המסותרת הטבעית אך אינו לומד שלא לשמה ממש להתגדל כו' דהא לא סליק לעילא מן שמשא כמ"ש בפ' ויחי דרכ"ג ע"ב והיינו משום שמחשבתו וכוונתו הן מתלבשות באותיות הדבור ואינן מניחות אותן לסלקא לעילא וה"נ בתפלה שלא בכוונה שמחשב מ"ז (אלא מפני שכוונתו לשמים לכך יש לה תיקון בקל לחזור ולעלות כשמתפלל בכוונה אפי' תפלה אחת מלוקטת מתפלות כל השנה כמ"ש במק"מ פ' פקודי) ומ"ש בפ' פקודי גו רקיע תתאה ובפ' ויקהל משמע דדוקא אי איהי מלה כדקא יאות סלקין עמה עד אוירא דרקיע דלעילא כו'. לק"מ דרקיע תתאה מאינון רקיעי' דמדברי גו עלמא שבפ' פקודי הן דמלכות דעשי' ודפ' ויקהל הן דז"א דעשי' כמ"ש בע"ח שער השמות פ"ג גבי ז"א דעשייה ע"ש. והא דמשמע לכאורה בפ' פקודי דגם תפלה פסולה עולה עד היכל הראשון שממנו נדחית למטה והוא בז"א דבריאה. לק"מ שהרי אפי' כל העוונות ממש קלות וחמורות עולות לשם אפי' עד היכל הד' כמ"ש דרנ"ב ע"א אלא ודאי שאין מהות העליות שוות ואין ערוך ודמיון ביניהם אלא בשיתוף השם בלבד וד"ל. ובזה יובן ג"כ מש"ש דרמ"ז שבהיכל הב' [אולי צ"ל אזדמן הממונה. ואולי צ"ל קיימין הלבושים] ממונה על הלבושים שמלבישים הנשמה ממעשה המצות אף שהן בג"ע התחתון דעשי' כמש"ש דר"י. והנה תפלה פסולה עדיפא מתורה שלא לשמה ממש שהיא תחת השמש והתפלה היא גו רקיע כו'. אבל תורה סתם שאינה שלא לשמה רק מאהבה מסותרת טבעי' לא גרעא מהבל פיהן של תינוקות של בית רבן דסליק לעילא מפני שהוא הבל שאין בו חטא וסליק לעילא אף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת הרצועה שביד הסופר וע"ש דרנ"ה ע"ב שהמלאכים הם מעלים ההבל של תינוקות שב"ר עד האצי':