אגרת התשובה פרק יב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י")
(החלפת הדף בתוכן "{{פרק תניא}}")
תגית: החלפה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''פרק י"ב – טעם השמחה ביסורי הגוף'''
 
==מבוא לפרק==
התבאר לעיל, ששמחה הוא תנאי '''עיקרי''' לתשובה עילאה, אך לא התבאר '''איך''' אפשר להיות בשמחה{{הערה|אמנם בחלק הראשון (בפרקים כו־כח, וכן ל"ג־ל"ד) מוסברת הדרך לשמחה, אך העצות שם מועילות רק לבינוני, לא לבעל תשובה (מטעם שמבואר במפרשי התניא).}}
 
==גוף הפרק==
{{ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"ב}}
 
==סיכום הפרק==
הדרך בה יכול גם בעל תשובה לשמוח ביסורי הגוף{{הערה|יסורים מהשמים או מידי הבריות.}} היא, להתבונן שיסורים אלו ממרקים עוונותיו ומצילים אותו מדין קשה פי כמה בעולם הבא.
 
ומסיים ומסכם אדמו"ר הזקן את התניא{{הערה|אגרת התשובה וקונטרס אחרון נוספו לתניא בשנת תקע"ד (בשנה שאחרי הסתלקותו), '''וכאן''' סיים אדמו"ר הזקן את התניא.}} על שלושת חלקיו{{הערה|ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה.}} במילים '''ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב''', דהיינו:
 
* כל שלושת סוגי העבודה{{הערה|מידות, אמונה ותשובה.}} באים לפועל ע"י תקיעת '''הדעת'''.
* ולאחר '''שמתבוננים''' בפועל – מתברר שהדבר גם '''נקל'''.
* עבודה זו מגלה נקודת היהדות '''משכיל''', ומאירה בכל הכוחות עד '''דבר'''{{הערה|עניין הדיבור, מלכות.}},
* וע"י היגיעה מגיעים ל'''מציאה'''{{הערה|"מציאה" היא למעלה ממדידה והגבלה.}} של '''טוב'''{{הערה|ואמרו חז"ל אין טוב אלא תורה.}}.
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא|ד]]
[[קטגוריה:אגרת התשובה|ל]]

גרסה מ־01:00, 15 ביולי 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק יב

פרק יב וטעם השמחה ביסורי הגוף לפי שהיא טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק בגיהנם (בפרט בדורותינו אלה שאין ביכולת להתענות כפי מספר כל הצומות שבתיקוני תשובה מהאר"י ז"ל הצריכות למירוק הנפש להצילה ממירוק בגיהנם) וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בהקדמה לפי' איוב שאפילו יסורים של איוב ע' שנה אין להן ערך כלל ליסורי הנפש שעה אחת בגיהנם כי אש אחד מששים וכו'. אלא לפי שעולם הזה חסד יבנה וביסורין קלין בעולם הזה ניצול מדינים קשים של עולם הבא כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו'. ויתר על כן לאין קץ הוא בנמשל בבחינת השתלשלות העולמות מרום המעלות עד עולם הזה הגשמי. וכנודע ממה שאיתא בזוהר הקדוש מענין עליות עולמות העליונים באתערותא דלתתא בהקרבת עוף אחד בן יונה או תור על גבי המזבח או קומץ מנחה. וכן הוא בכל המצות מעשיות כנודע מהאריז"ל. וזהו שאמרו רז"ל על פסוק והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה וכו', (וכמו שכתבתי לעיל בענין אשר קדשנו במצותיו וכו' בחינת סובב כל עלמין וכו') וככה ממש הוא בענין שכר ועונש כמארז"ל שכר מצוה מצוה וכו' וכמ"ש במ"א. ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב: