11,477
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
א) "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות"{{הערה|שם ד, ד.}}, "מאי{{הערה|שם=:0|מגילה יד, א ובפרש"י (בהמשך הסוגיא ע"ד נבואת מרים).}} אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש"{{הערה|"ובזה זכתה לנבואה ולאור התורה שהיתה שופטת את ישראל" (חדא"ג מהרש"א שם). וראה הערה הבאה.}} ("משכן שילה"). ודוגמתו בה"מקדש" שבביתו של כאו"א מישראל – פעולתן של נשי ובנות ישראל בהדלקת נר שבת{{הערה|"נר מצוה" שעל ידו זוכים ל"אור דתורה" (כנ"ל הערה 46) – ע"ד שדבורה זכתה "לאור התורה" (כבהערה הקודמת).}} (ויו"ט) '''להאיר'''{{הערה|ומרומז בשם "אשת לפידות" – "כלפיד אש" (מצו"ד עה"פ).}} את הבית כולו, ועל ידו את הסביבה כולה והעולם כולו, בדוגמת הפתילות למקדש שעשתה דבורה שהאירו את המקדש והעולם כולו, "ממנו אורה יוצאה לעולם"{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ד סה"ה. ועוד.}}. | א) "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות"{{הערה|שם ד, ד.}}, "מאי{{הערה|שם=:0|מגילה יד, א ובפרש"י (בהמשך הסוגיא ע"ד נבואת מרים).}} אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש"{{הערה|"ובזה זכתה לנבואה ולאור התורה שהיתה שופטת את ישראל" (חדא"ג מהרש"א שם). וראה הערה הבאה.}} ("משכן שילה"). ודוגמתו בה"מקדש" שבביתו של כאו"א מישראל – פעולתן של נשי ובנות ישראל בהדלקת נר שבת{{הערה|"נר מצוה" שעל ידו זוכים ל"אור דתורה" (כנ"ל הערה 46) – ע"ד שדבורה זכתה "לאור התורה" (כבהערה הקודמת).}} (ויו"ט) '''להאיר'''{{הערה|ומרומז בשם "אשת לפידות" – "כלפיד אש" (מצו"ד עה"פ).}} את הבית כולו, ועל ידו את הסביבה כולה והעולם כולו, בדוגמת הפתילות למקדש שעשתה דבורה שהאירו את המקדש והעולם כולו, "ממנו אורה יוצאה לעולם"{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ד סה"ה. ועוד.}}. | ||
ב) "והיא יושבת תחת תומר דבורה"{{הערה|שם, ה.}}, "מאי<ref name=":0" /> שנא תחת תומר . . משום יחוד"{{הערה|ושם: "ד"א מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא הי' להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים"*. ובחדא"ג מהרש"א: "לב אחד של גזעו הולך ביושר מלמטה למעלה, משא"כ שאר אילנות דגם הענפים יש להם לב, והן נוטים לכאן ולכאן" – די"ל שבזה מודגש הקשר עם הפירוש הראשון ש"התומר אין לו ענפים מלמטה".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"'''שושנה'''" – "מה שושנה זו . . לבה מכוון למעלה, כך ישראל . . לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים" (שהש"ר שבהערה 34).'''}} ("שהוא גבוה ואין לו צל (אין לו ענפים למטה{{הערה|חדא"ג מהרש"א שם. וראה הערה הקודמת.}}) ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית") – מעלת '''הצניעות''' ("כל כבודה בת מלך '''פנימה'''"{{הערה|[[תהלים פרק | ב) "והיא יושבת תחת תומר דבורה"{{הערה|שם, ה.}}, "מאי<ref name=":0" /> שנא תחת תומר . . משום יחוד"{{הערה|ושם: "ד"א מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא הי' להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים"*. ובחדא"ג מהרש"א: "לב אחד של גזעו הולך ביושר מלמטה למעלה, משא"כ שאר אילנות דגם הענפים יש להם לב, והן נוטים לכאן ולכאן" – די"ל שבזה מודגש הקשר עם הפירוש הראשון ש"התומר אין לו ענפים מלמטה".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"'''שושנה'''" – "מה שושנה זו . . לבה מכוון למעלה, כך ישראל . . לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים" (שהש"ר שבהערה 34).'''}} ("שהוא גבוה ואין לו צל (אין לו ענפים למטה{{הערה|חדא"ג מהרש"א שם. וראה הערה הקודמת.}}) ואין אדם יכול להתייחד שם עמה כמו בבית") – מעלת '''הצניעות''' ("כל כבודה בת מלך '''פנימה'''"{{הערה|[[תהלים פרק מה|תהלים מה, יד]].}}), וכמודגש גם בשירת דבורה: "מנשים '''באוהל''' תבורך"{{הערה|[[תהלים פרק ה|שם ה, כד]].}}, "מאן נשים שבאוהל שרה רבקה רחל ולאה"{{הערה|נזיר כג, ב. וש"נ. – ובפרש"י עה"פ: "שרה שנאמר בה הנה באוהל, רבקה שנאמר בה ויביאה יצחק האהלה, רחל ולאה שנאמר בהן ויצא מאוהל לאה וגו'".}}, שזהו היסוד שעליו נשען קיום כל בית ישראל. | ||
ועפ"ז יש לבאר גם סיום ההפטרה "ותשקוט הארץ ארבעים שנה"{{הערה|שם, לא.}}, אע"פ ש"אין זה מדברי דבורה אלא מדברי כותב הספר"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – שבזה מרומז שע"י הנהגתן של נשי ישראל הצדקניות בדרכה של דבורה, זוכים למעמד ומצב ד"ותשקוט הארץ", ועד לתכלית השלימות ד"ותשקוט הארץ" בהכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר שמעלתן של נשי ישראל מודגשת גם בהכניסה לארץ – "שהן היו מחבבות את הארץ" (פרש"י פינחס כו, סד).{{ש}}ולהעיר מהשייכות לחמשה עשר בשבט, ראש השנה לאילן – שבו מודגשת חביבותה של ארץ ישראל בהמנהג דאכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש* (תמרים)".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"תומר דבורה" – ש"תומר" הוא אילן של תמרים (דבש תמרים). ולהוסיף, שגם "דבורה" שייכת לדבש (אף שאין זה דבש תמרים, אלא דבש דבורים).'''}} בשלימותה (ארץ עשר אומות{{הערה|ראה לך לך טו, יט ובפרש"י.}}) בגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם "ארבעים שנה", מ"ם סתומה ד"ל'''ם'''רבה{{הערה|ישעי' ט, ו. וראה ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות התורה אות מ"ם (ב) ס"ע רב ואילך. '''וש"נ'''.}} המשרה ולשלום אין קץ"{{הערה|ועפ"ז יומתק מ"ש בהמשך הכתובים (שם ו, ח) "וישלח ה' איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר ה' אלקי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים וגו'", "שזה הנביא הי' פינחס . . הוא אליהו . . שהש"י יביאהו בימי הגאולה . . הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא וגו'" (פי' הרלב"ג שם ה, לא).}}. | ועפ"ז יש לבאר גם סיום ההפטרה "ותשקוט הארץ ארבעים שנה"{{הערה|שם, לא.}}, אע"פ ש"אין זה מדברי דבורה אלא מדברי כותב הספר"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – שבזה מרומז שע"י הנהגתן של נשי ישראל הצדקניות בדרכה של דבורה, זוכים למעמד ומצב ד"ותשקוט הארץ", ועד לתכלית השלימות ד"ותשקוט הארץ" בהכניסה לארץ ישראל{{הערה|להעיר שמעלתן של נשי ישראל מודגשת גם בהכניסה לארץ – "שהן היו מחבבות את הארץ" (פרש"י פינחס כו, סד).{{ש}}ולהעיר מהשייכות לחמשה עשר בשבט, ראש השנה לאילן – שבו מודגשת חביבותה של ארץ ישראל בהמנהג דאכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש* (תמרים)".{{ש}}'''*) ולהעיר מהשייכות ל"תומר דבורה" – ש"תומר" הוא אילן של תמרים (דבש תמרים). ולהוסיף, שגם "דבורה" שייכת לדבש (אף שאין זה דבש תמרים, אלא דבש דבורים).'''}} בשלימותה (ארץ עשר אומות{{הערה|ראה לך לך טו, יט ובפרש"י.}}) בגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם "ארבעים שנה", מ"ם סתומה ד"ל'''ם'''רבה{{הערה|ישעי' ט, ו. וראה ספר הערכים חב"ד מערכת אותיות התורה אות מ"ם (ב) ס"ע רב ואילך. '''וש"נ'''.}} המשרה ולשלום אין קץ"{{הערה|ועפ"ז יומתק מ"ש בהמשך הכתובים (שם ו, ח) "וישלח ה' איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר ה' אלקי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים וגו'", "שזה הנביא הי' פינחס . . הוא אליהו . . שהש"י יביאהו בימי הגאולה . . הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא וגו'" (פי' הרלב"ג שם ה, לא).}}. | ||