2,086
עריכות
מ
החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/"
מ (החלפת טקסט – "ב" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "לקוטי תורה/" ב־"לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
והיות שב' הדברות – הם חלק מהתורה הנצחית{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק יז|תניא רפי"ז]]. ובכ"מ.}}, ותורה מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח"ג נג, ב.}} – מובן שב' האופנים באמירת עשרת־הדברות (דבר ה' עצמו, ודבר ה' כפי שנמסר ע"י משה) ישנם בכל עניני התורה, ובעבודת בנ"י בלימוד התורה וקיום המצוות בכלל, במשך כל הזמנים. | והיות שב' הדברות – הם חלק מהתורה הנצחית{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק יז|תניא רפי"ז]]. ובכ"מ.}}, ותורה מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ועוד. וראה זח"ג נג, ב.}} – מובן שב' האופנים באמירת עשרת־הדברות (דבר ה' עצמו, ודבר ה' כפי שנמסר ע"י משה) ישנם בכל עניני התורה, ובעבודת בנ"י בלימוד התורה וקיום המצוות בכלל, במשך כל הזמנים. | ||
ובפרט ע"פ דברי חז"ל שלימוד התורה צריך להיות באופן שבכל יום יהיו בעיניך חדשים{{הערה|ראה פרש"י פרשתנו יט, א. עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}, בדיוק כמו שהי' בפעם הראשונה (שלכן אומרים בברכת התורה "נותן התורה" – לשון הוה{{הערה|של"ה כה, א. [[לקוטי תורה/תזריע|לקו"ת תזריע]] כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}), עד ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"{{הערה|ברכות כב, א.}} – מובן, שב' אופנים אלו באמירת עשרת הדברות, צריכים להיות בעבודת האדם בכל יום ויום. | ובפרט ע"פ דברי חז"ל שלימוד התורה צריך להיות באופן שבכל יום יהיו בעיניך חדשים{{הערה|ראה פרש"י פרשתנו יט, א. עקב יא, יג. תבוא כו, טז.}}, בדיוק כמו שהי' בפעם הראשונה (שלכן אומרים בברכת התורה "נותן התורה" – לשון הוה{{הערה|של"ה כה, א. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/תזריע|לקו"ת תזריע]] כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}), עד ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"{{הערה|ברכות כב, א.}} – מובן, שב' אופנים אלו באמירת עשרת הדברות, צריכים להיות בעבודת האדם בכל יום ויום. | ||
וצריך ביאור: מה מתוסף ע"י הדברות האחרונות שאמר משה לגבי הדברות הראשונות שבנ"י שמעו מהקב"ה בעצמו?! | וצריך ביאור: מה מתוסף ע"י הדברות האחרונות שאמר משה לגבי הדברות הראשונות שבנ"י שמעו מהקב"ה בעצמו?! | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בתורה ישנם בכללות ב' דרגות: | בתורה ישנם בכללות ב' דרגות: | ||
(א) תורה מצד עצמה היא "חמדה{{הערה|שבת פח, ב.}} גנוזה שגנוזה '''לך''' . . קודם שנברא העולם"{{הערה|ואדרבה: כל העולם נברא על ידי התורה (ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, ריש ע"ב) ובשביל התורה (פרש"י ר"פ בראשית. ובכ"מ).}}, להיותה חכמתו ורצונו של הקב"ה{{הערה|ראה תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]]־[[לקוטי אמרים פרק ה|ה]].}}, עד שהתורה היא דבר אחד עם עצמותו ית' – "אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}. | (א) תורה מצד עצמה היא "חמדה{{הערה|שבת פח, ב.}} גנוזה שגנוזה '''לך''' . . קודם שנברא העולם"{{הערה|ואדרבה: כל העולם נברא על ידי התורה (ראה ב"ר בתחלתו. זח"ב קסא, ריש ע"ב) ובשביל התורה (פרש"י ר"פ בראשית. ובכ"מ).}}, להיותה חכמתו ורצונו של הקב"ה{{הערה|ראה תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]]־[[לקוטי אמרים פרק ה|ה]].}}, עד שהתורה היא דבר אחד עם עצמותו ית' – "אורייתא וקוב"ה כולא חד"{{הערה|תניא [[לקוטי אמרים פרק ד|פ"ד]] ו[[לקוטי אמרים פרק כג|רפכ"ג]] בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/נצבים|לקו"ת נצבים]] מו, ב. ועוד.}}. | ||
(ב) לאחר מכן התורה "נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה כו'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]] (ח, ב).}}. ובמתן־תורה ניתנה התורה לבנ"י למטה בארץ דוקא (עד שהתורה "לא בשמים היא"{{הערה|נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.}}), שבנ"י נשמות בגופים צריכים ללמוד תורה ולפסוק שאלות ע"פ שכלם והבנתם הם (בשכל דלמטה). להשתמש בתורה ומצוות כדי להפוך את העולם הגשמי ולעשותו דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]].}}. | (ב) לאחר מכן התורה "נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה כו'"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ד|תניא פ"ד]] (ח, ב).}}. ובמתן־תורה ניתנה התורה לבנ"י למטה בארץ דוקא (עד שהתורה "לא בשמים היא"{{הערה|נצבים ל, יב. ב"מ נט, ב.}}), שבנ"י נשמות בגופים צריכים ללמוד תורה ולפסוק שאלות ע"פ שכלם והבנתם הם (בשכל דלמטה). להשתמש בתורה ומצוות כדי להפוך את העולם הגשמי ולעשותו דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק לו|תניא רפל"ו]].}}. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ה"דברות הראשונות" – "וידבר '''אלקים''' את כל הדברים האלה לאמר" – נותנים לבנ"י את הכח שבכל התורה יהי' אצלם ביטול "לדבר ה' המדבר בפיהם ולהיות רק כעונה אחר האומר"<ref name=":1" />. | ה"דברות הראשונות" – "וידבר '''אלקים''' את כל הדברים האלה לאמר" – נותנים לבנ"י את הכח שבכל התורה יהי' אצלם ביטול "לדבר ה' המדבר בפיהם ולהיות רק כעונה אחר האומר"<ref name=":1" />. | ||
כמבואר{{הערה|תו"א שם. [[לקוטי תורה/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] מב, א. ובכ"מ.}} הפירוש בתיבת "(וידבר אלקים את כל הדברים האלה) '''לאמר'''" – "דלכאורה<ref name=":1" /> מלת לאמר אין לה הבנה ואינה כמו כל לאמר שבמקרא שפי' לאמר לזולתו, משא"כ בעשרת הדברות א"א לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פנים בפנים דבר ה'<ref name=":3" /> את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה"{{הערה|[[דברים פרק כט|נצבים כט, יד]].}} [במעמד הר סיני היו נשמות כל הדורות{{הערה|פדר"א פמ"א. שמו"ר ספכ"ח. תנחומא פקודי ג. נצבים ג. זח"א צא, א. זח"ב פג, ב. תקו"ז תמ"ט (פו, א).}}, גם נשמות הגרים{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ח ע' 242 הערה 22.}}]?! | כמבואר{{הערה|תו"א שם. [[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] מב, א. ובכ"מ.}} הפירוש בתיבת "(וידבר אלקים את כל הדברים האלה) '''לאמר'''" – "דלכאורה<ref name=":1" /> מלת לאמר אין לה הבנה ואינה כמו כל לאמר שבמקרא שפי' לאמר לזולתו, משא"כ בעשרת הדברות א"א לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פנים בפנים דבר ה'<ref name=":3" /> את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה"{{הערה|[[דברים פרק כט|נצבים כט, יד]].}} [במעמד הר סיני היו נשמות כל הדורות{{הערה|פדר"א פמ"א. שמו"ר ספכ"ח. תנחומא פקודי ג. נצבים ג. זח"א צא, א. זח"ב פג, ב. תקו"ז תמ"ט (פו, א).}}, גם נשמות הגרים{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ח ע' 242 הערה 22.}}]?! | ||
אלא שהפירוש ב"לאמר" כאן הוא – שכאשר "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" הוא נתן את הכח לבנ"י בכל הדורות שהלימוד שלהם בכל דברי התורה (שכולם נכללים ב"את כל הדברים האלה"{{הערה|ראה חגיגה ג, ב ובכמה מדחז"ל – הובאו ב[[לקוטי תורה/במדבר|לקו"ת במדבר]] טו, ג. וראה לעיל הערה 3.}}) יהי' באופן של "לאמר מה שכבר נאמרה"<ref name=":1" />, שהיהודי אומר (לא את המילים שלו, אלא) "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"<ref name=":1" />, "תען לשוני אמרתך". | אלא שהפירוש ב"לאמר" כאן הוא – שכאשר "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" הוא נתן את הכח לבנ"י בכל הדורות שהלימוד שלהם בכל דברי התורה (שכולם נכללים ב"את כל הדברים האלה"{{הערה|ראה חגיגה ג, ב ובכמה מדחז"ל – הובאו ב[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/במדבר|לקו"ת במדבר]] טו, ג. וראה לעיל הערה 3.}}) יהי' באופן של "לאמר מה שכבר נאמרה"<ref name=":1" />, שהיהודי אומר (לא את המילים שלו, אלא) "דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"<ref name=":1" />, "תען לשוני אמרתך". | ||
וה"דברות האחרונות" ש'''משה''' – הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה בארוכה ד"ה פנים בפנים תרנ"ט (ע' קצ ואילך).}} (בהיותו "איש האלקים"{{הערה|[[תהלים פרק צ|תהלים צדי"ק, א]]. וראה מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א, ד. – וראה בארוכה שיחת ש"פ צו (סה"ש תנש"א ח"א ע' 395 ואילך), וברכת [[ברכת י"א ניסן תנש"א - מוגה|י"א ניסן תנש"א]]. (שם ע' 412 ואילך). וש"נ.}}, כנשמה בגוף למטה) – חזר ואמר, נותנים את הכח שליהודי בהיותו נשמה בגוף יהי' את הכח (ובפרט ע"י בחי' משה שבקרבו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מב|תניא רפמ"ב]].}}), שיוכל ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה. | וה"דברות האחרונות" ש'''משה''' – הממוצע המחבר "בין ה' וביניכם"{{הערה|ואתחנן ה, ה. וראה בארוכה ד"ה פנים בפנים תרנ"ט (ע' קצ ואילך).}} (בהיותו "איש האלקים"{{הערה|[[תהלים פרק צ|תהלים צדי"ק, א]]. וראה מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א, ד. – וראה בארוכה שיחת ש"פ צו (סה"ש תנש"א ח"א ע' 395 ואילך), וברכת [[ברכת י"א ניסן תנש"א - מוגה|י"א ניסן תנש"א]]. (שם ע' 412 ואילך). וש"נ.}}, כנשמה בגוף למטה) – חזר ואמר, נותנים את הכח שליהודי בהיותו נשמה בגוף יהי' את הכח (ובפרט ע"י בחי' משה שבקרבו{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק מב|תניא רפמ"ב]].}}), שיוכל ללמוד תורה בהבנה והשגה של שכל האדם למטה. | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
ויש לומר, שזהו ע"ד המעלה והחידוש דאמירת דברות הראשונות ע"י אלקים (בחי' אחד עשר), '''לאחרי''' שנאמרו גם הדברות האחרונות ע"י משה (בחי' עשר{{הערה|ולהעיר דקומתו של משה עשר אמות (ברכות נד, ב. וש"נ. וראה שבת צב, א).}}). | ויש לומר, שזהו ע"ד המעלה והחידוש דאמירת דברות הראשונות ע"י אלקים (בחי' אחד עשר), '''לאחרי''' שנאמרו גם הדברות האחרונות ע"י משה (בחי' עשר{{הערה|ולהעיר דקומתו של משה עשר אמות (ברכות נד, ב. וש"נ. וראה שבת צב, א).}}). | ||
ובפרט כאשר שבת פ' יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – בברכה לפני' ולאחרי' (שאז "הקב"ה קורא ושונה כנגדו" ביתר שאת וביתר עוז, במכ"ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] לה, ג. ובכ"מ. וראה ספר הערכים־חב"ד מערכת אותיות – אות כ' ס"ב (ע' סט ואילך). '''וש"נ'''.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר. | ובפרט כאשר שבת פ' יתרו – בה קוראים את כל הפרשה בתורה כולל פרשת עשרת הדברות – "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – בברכה לפני' ולאחרי' (שאז "הקב"ה קורא ושונה כנגדו" ביתר שאת וביתר עוז, במכ"ש מלימוד ענין זה בתורה בכל ימי השנה) – חלה ביום עשרים בחודש האחד עשר, עשרים בגימטריא כתר{{הערה|[[לקוטי תורה (אדמו"ר הזקן)/שיר השירים|לקו"ת שה"ש]] לה, ג. ובכ"מ. וראה ספר הערכים־חב"ד מערכת אותיות – אות כ' ס"ב (ע' סט ואילך). '''וש"נ'''.}}, היינו דרגת אחד עשר (כתר) שבאחד עשר. | ||
ומזה באים לאחר מכן ליום כ"א בחודש – "'''אך''' טוב לישראל"{{הערה|[[תהלים פרק עג|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ"ב בחודש (כפליים של אחד עשר – "'''בך''' יברך ישראל"{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ"ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת ("חי' מושקא", חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ"ב שבט תשנ"ב - מוגה|כ"ב שבט]] (ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 344 (לקמן ע' 284) ואילך).}}. | ומזה באים לאחר מכן ליום כ"א בחודש – "'''אך''' טוב לישראל"{{הערה|[[תהלים פרק עג|תהלים עג, א]].}}, אחד עשר יום מהעשירי בחודש האחד עשר, וזהו הערב דכ"ב בחודש (כפליים של אחד עשר – "'''בך''' יברך ישראל"{{הערה|ויחי מח, כ.}}), כנגד כ"ב אותיות התורה שעל־ידם נמשכים{{הערה|ברכה מלשון המשכה ([[תורה אור/מקץ|תו"א מקץ]] לז, ג. ובכ"מ).}} כל הענינים וכל הברכות בפנימיות (בך){{הערה|הביאור בזה, והקשר עם שם הנפטרת ("חי' מושקא", חיבור פנימי ומקיף) – נתבאר בההתוועדות, ובשיחות [[שיחת כ"ב שבט תשנ"ב - מוגה|כ"ב שבט]] (ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 344 (לקמן ע' 284) ואילך).}}. | ||